כבר כמעט רבע מאה ש-KGM (סאנגיונג לשעבר) הקוריאנית מייצרת טנדר, אבל עד כה הוא תמיד מצא עצמו על ספסל המחליפים בקטגוריה שנשלטת על ידי רבי מכר יפנים כמו טויוטה היילקס ואיסוזו דימקס. בכל פעם הוא מנסה להוות תחרות, אבל נכשל פעם אחר פעם.
כדי לגלות אם משהו בכל זאת השתנה, לקחנו את המוסו החדש למבחן ארוך ומפרך של יותר מ-1,000 ק"מ עם מספר נהגים. בכביש, בשטח, בעיר, בכפר, על הכביש המהיר וגם עם נגרר כבד. פחות או יותר כל תוואי שיאלץ להתמודד איתו. ויש לנו תשובה ברורה לשאלה המסקרנת - האם עכשיו זה יעבוד?
סיכום: : ובכן, כן. וגם לא. ראשית שיהיה ברור, הדור החדש עולה על המוסו היוצא בקלות, למרות הבסיס הדומה עד זהה. הוא נראה טוב ומושך יותר וזה חשוב מעבר למה שהייתם מצפים מרכב עבודה. יש לו גם אבזור עשיר שמיישר קו עם כל מתחרה, לצד מערך בטיחות מתקדם מבעבר ונוחות נסיעה בכביש ובשטח שעברה שדרוג ברור. אה, והוא גם זול יותר ממתחריו הישירים בעלי תג המחיר האסטרונומי.
למעשה, מה שמפריע לו יותר מכל היא מערכת ההנעה שלא הבריקה בעבר, ומבריקה עוד פחות כיום שכן היא לא השתנתה. גם בשיוט נינוח, בעיקר כשהוא עמוס ו-או גורר. יכולת העבירות נותרה נמוכה יחסית והיעדר גלגל חלופי לרכב שימצא עצמו בעבודה קשה וגם בשטח, היא מינוס גדול ומפתיע. וגם, עם כל הכבוד לסביבת הנהג המודרנית, תפעול המערכות מסורבל מבעבר.
אז לא, מול טויוטה היילקס תהיה לו בעיה, אבל מול אחרים? וכאן מגיע "כן". לראשונה מעמידים הקוריאנים אלטרנטיבה אמיתית בקטגוריה. ואם תימצא דרך להפחית אבזור נוחות מיותר וללחוץ את תג המחיר מטה עוד יותר, הוא יכול לאיים גם על הגדולים מכולם.
איך נראה: המראה מרשים בהרבה מקודמיו בשושלת שהציגו טנדר אנמי וחסר ייחוד. הוא אגרסיבי ושרירי במידה כזו שלא תהיה בעיה לחנות אותו באתר בניה. עם סבכה כוחנית מלפנים ויחידות תאורה המזכירות את אלה של הטנדרים האמריקאים של פורד, איפור קרבי עם מגני פלסטיק שחור סביב למרכב ושם המותג מוטבע בגאון על דלת תא המטען כמקובל בקטגוריה. על מחזירי האור המשולבים בבתי הגלגלים ופסי הגגון היינו מוותרים. מצועצע מדי ומיותר להפליא.
סביבת הנהג נראית טוב מכפי שהורגלנו מהיצרנית, עם לוח מחוונים דיגיטלי ("12.3) ומסך מגע גדול מבעבר ("12.3 לעומת "8). מתגי בקרת האקלים נותרו פיזיים, האחרים עברו למסך המגע בתפריטים ותתי-תפריט. פחות נוח, פחות בטוח, פחות אינטואיטיבי.
ההגה מתכוון כעת גם למרחק ומאפשר תנוחת נהיגה טובה משמעותית. יש גם בלם יד חשמלי במקום מכאני אבל בורר ההילוכים מיושן, עם מסילה מדורגת כמו בדגמי עבר של מרצדס, ועם מתג זעיר המוצב עליו לשליטה ידנית. סידור שרחוק מלהיות נוח. איכות החומרים טובה מבעבר ומה אתם יודעים, יש אפילו תאורת אווירה.
בסיס הגלגלים נותר זהה למוסו היוצא ולכן מרחב המחיה ליושבים מאחור נותר ללא שינוי, אבל תנאי השירות של היושבים שם שופרו עם צמד שקעי USB בנוסף לפתחי מיזוג נפרדים כבעבר. חבל רק שמפתח הדלת נותר צר עם אותה מגרעת בולטת בקצה שעשויה לפגוע בגופו של המנסה לסגור אותה.
גם התא מתחת לספסל נותר כבעבר והוא היה יכול להיות מושלם לאחסון ציוד, עם מספיק מקום לערכת חילוץ וכלי עבודה, פק"ל קפה, מטף כיבוי וצמד כיסאות מתקפלים, רק שכל הטוב הזה מאיים לגלוש קדימה בבלימה הראשונה.
ממדי הארגז נותרו ללא שינוי והוא גדול מזה של ההיילקס ב-6 ס"מ לאורך וב-3 ס"מ לרוחב. הוא מכיל גוף תאורה שימושי לפריקה או טעינה לילית, בעוד צמד מגרעות בקצה הפגוש האחורי מקלות את הטיפוס. יש גם "אמבטיה" מקורית כציוד תקני, אבל היא לא מכסה את סף הארגז שנותר חשוף לשריטות. פספוס בתכנון.
במפתיע אין גלגל חלופי, שכן את מקומו תופס מיכל אוריאה. היבואנית מציעה אמנם להתקין עבורכם אחד כזה בארץ, אבל אז הוא גוזל מקום יקר בארגז. עוד פקשוש.
רשימת האבזור התקני עשירה באופן קיצוני לטנדר עבודה מסוגו, בין היתר עם ריפודי עור, כיוון חשמלי וחימום למושבים הקדמיים (חימום גם לאחוריים). תגבור חשמלי להגה (הידראולי בעבר) איפשר לשלב מערכות בטיחות מתקדמות יותר, כמו שמירת נתיב, בקרת שיוט אדפטיבית והתרעת שטח מת אקטיבית כולל פתיחת דלת.
איך נוסע: מערכת ההנעה נותרה ללא שינוי. טורבו-דיזל עם 4 צילינדרים בנפח 2.2 ליטר (202 כ"ס), והיא שקטה, חלקה ונעימה ביחס למקובל בקטגוריה. גם תיבת שישה הילוכים אוטומטית נותרה ללא שינוי, וזה פחות חיובי שכן היא מסרסת את המנוע, עם תגובות מהוססות ואיטיות להורדת הילוך. התוצאה היא ביצועים עצלים וצורך להזעיק את מצב 'ספורט' בכל כביש מהיר.
וזה מחמיר עוד יותר בנהיגה עם נגרר (במשקל 1.8 טון, 1.7 טון פחות מהמגבלה) בכבישים שסביב להרי ירושלים, שכן התיבה לא מספקת בלימת מנוע נאותה בירידה ובמצב הידני, כשהמנוע נושק ל-3,700 סל"ד, המעבר להילוך הבא מתבצע אוטומטית. וכשזה קורה בירידה תלולה, בדיוק בכניסה לפניה, זה גם עשוי להיות מסוכן. צריכת הדלק בממוצע המבחן הייתה סבירה – 8.7 ק"מ לליטר.
כבסיס משמשת אותה שלדת סולם ואותו סידור מתלים (עצמות עצה כפולות וקפיצי סליל מלפנים, סרן חי עם קפיצי עלים מאחור), עם שינויים קלים למבנה, לנקודות החיבור במתלה האחורי ולכיול - עם בולמי זעזועים חדשים. וזה מורגש שכן נוחות הנסיעה שופרה משמעותית, הן בעיר ובעיקר בשבילים משובשים, שם ניכר איזון טוב משמעותית בין החלק הקדמי לאחורי - נקודה בעייתית במרבית הטנדרים.
גם נתוני השטח שופרו משמעותית, זווית הגישה גדלה ב-11 מעלות (30.6 מעלות), הנטישה ב-4 מעלות (24.5 מעלות) ומרווח הגחון גדל ב-2.8 ס"מ (24.8 ס"מ) עם מיקום טוב יותר לקורת הרוחב של תיבת העברה. בהתאם, היכולת שלו להתמודד עם שטח טכני טובה לאין שיעור מהדגם היוצא, למרות שעדיין לא יאתגר את טויוטה. בעיקר בגלל בקרת משיכה שלא יעילה מספיק בריסון אובדני אחיזה, ומנגנון נעילה אוטומטי לדיפרנציאל האחורי, לעומת שליטה מלאה כמקובל בקטגוריה.
תודה גדולה לליאור אלדן מחברת עופר אבניר, יבואנית CF-MOTO, על הסיוע במבחן הגרירה
קראו את חוקי הקהילה שלנו בתנאי השימוש של iCar
1. אני רק שאלה
מישו הכי מקורי, 04-09-2026
יש אפשרות טכנית לקבע את הגלגל החלופי על הגג?
074-799-1900 
קבלו ייעוץ מומחה
* אני עדיין בתקופת למידה של התוכן באתר וייתכנו טעויות
