בקצרה:
- מחקרים מוכיחים: נהגים לא מטעינים מכוניות היברידיות
- היברידיות עם "מאריכי טווח" עשויות לזהם אפילו יותר
- ההצעה מקורית לפתרון: מיכלי דלק זעירים

מזהמות יותר משחשבתם: לפני כחודש פרסמנו מחקר של ארגון התמיכה האירופי בתחבורה נקיה (T&E), לפיו מכוניות היברידיות-נטענות מזהמות פי 5 מכפי שמצהירים יצרני הרכב. על פי המחקר ההוא, שאישר מספר מחקרים דומים בעבר, תקן ה-WLTP למדידת צריכת דלק וזיהום אוויר מניח שנהיגה במכוניות היברידיות-נטענות מתבצעת על בסיס החשמל למשך 84% מזמן הנסיעה. אלא שמחקר עדכני קובע כי נהגים לא מקפידים להטעין את המכוניות, ונעזרים בחשמל רק ל-27% מזמן הנסיעה - כשליש מהנחת הייסוד של ה-WLTP.
התוצאה ברורה - פליטת המזהמים בפועל דומה למכוניות היברידיות רגילות (לא נטענות) או אף מכוניות בנזין. והפער רק הולך וגדל, שכן ב-2021 עמד הפער בין ההצהרות למציאות על פי 3.5 "בלבד". זאת מכיוון שסוללות גדולות יותר מאפשרות ליצרנים להציג נתונים טובים מבעבר של טווח נסיעה ופליטת מזהמים, למרות שבפועל הפליטה דווקא עולה - שכן נכונות הנהגים להטעין את המכוניות נותרה נמוכה, והמשקל הגבוה יותר של הסוללות מביא לעליה בתצרוכת האנרגיה.
מאריכי הטווח לא יעזרו: כעת מפרסם הארגון נתונים נוספים המתייחסים למכוניות היברידיות עם מנועי בנזין המשמשים כמאריכי טווח (EREV), טכנולוגיה שתופסת תאוצה בסין, הפכה לפופולרית גם אצלנו ובקרוב תגיע בהיקפים גדולים גם לאירופה.
במכוניות אלו מנוע הבנזין לא מחובר ישירות לגלגלים, אלא משמש רק כגנרטור לטעינת הסוללות. בפועל הן מצוידות בסוללות גדולות יותר המבטיחות טווח נסיעה חשמלי ממוצע של 180 ק"מ, לעומת ממוצע של 80 ק"מ בלבד בהיברידיות-נטענות רגילות (PHEV), וגם מצוידות במנועי בנזין קטנים יותר.

ולכאורה, אלו מערכות הנעה שאמורות לספק נתוני פליטות נמוכים יותר גם בעולם האמיתי. זאת מכיוון שהמנועים החשמליים שלהן חזקים יותר ולכן דורשים פחות מעורבות של מנוע הבנזין בנהיגה מהירה או מאומצת, תומכות בטעינה מהירה שמקלה על הנהגים את השימוש בחשמל וגם מציעות טווח חשמלי גדול יותר - ועבור מי שבאמת מקפיד לטעון, מדובר ביתרון ברור.
אבל עורכי המחקר טוענים כי מאריכי הטווח לא צפויים לפתור את הבעיה של דגמי ה-PHEV, מכיוון שרובם נמצאים כרגע בסגמנט רכבי הפנאי הגדולים (מאוד), שפחות רלוונטי לאירופה. ויותר מכך, אין שום סיבה שבגללה נהגים יקפידו בהם על הטעינה יותר מאשר בדגמים היברידיים-נטענים, וכתוצאה מכך - הם יצרכו כמות גדולה יותר של דלק, בשל משקל הסוללות הגבוה.

ויש פתרון: על מנת שהיברידיות עם מאריכי טווח יוכלו לשמש פתרון אמיתי ולהביא להפחתה של ממש בצריכת המזהמים, טוענים בארגון האירופי כי צריכים להתקיים מספר תנאים: המנוע החשמלי חייב להיות חזק לפחות פי 3 ממנוע הבנזין כדי לעודד את השימוש בו, הטווח החשמלי צריך להיות לפחות של 200 ק"מ, קצב הטעינה נדרש להיות גבוה מ-100 קילוואט ויותר מכל, מיכל הדלק צריך להיות מוגבל ל-15 ליטרים לכל היותר.
זאת מכיוון שכיום מרבית הדגמים עם מאריכי הטווח מציגים טווח משולב של כ-900 ק"מ ויותר, מה שגורם לנהגים להסתמך באופן בלעדי על מנוע הבנזין. הקטנה דרמטית של מיכלי הדלק תאפשר להשתמש במנועי הבנזין בהתאם ליעוד המקורי שלהם - כמאריכי טווח בלבד, שיאפשרו הגעה לעמדת הטעינה הקרובה.
מה אנחנו חושבים: יותר ויותר מחקרים חושפים את הבלוף שנקרא "מכוניות היברידיות-נטענות". שכן למרות שבאופן תיאורטי הן מסוגלות להוריד את פליטת המזהמים ולשמש פתרון לאלו שזקוקים לתחבורה חשמלית למרחקים קצרים ביומיום, לצד אפשרות לנסיעות ארוכות ללא מגבלת טווח, בפועל הנהגים פשוט לא מטעינים אותן.
וכל עוד הן ממשיכות ליהנות מהטבות המס מבלי להוכיח את החיסכון בפועל, הן ימשיכו ליהנות מפופולריות הולכת וגדלה. עד שמישהו יחליט לשים לזה סוף.