כבר שנתיים וחצי שישראל נעה בין שגרה מתוחה למצבי חירום, ורכבת ישראל נדרשת לתפקד כתשתית לאומית שמחזיקה את החיבור בין חלקי המדינה גם ברגעים המורכבים ביותר. עו״ד משה שמעוני, יו״ר דירקטוריון חברת רכבת ישראל, לא מתבלבל: "אני מאוד גאה בעובדי רכבת ישראל. הוכחנו את היכולת לשמור על רציפות תפקודית לאורך כל המלחמה".
לדבריו, האתגר היה מיידי כבר ב-7 באוקטובר. "מהר מאוד הבנו שקורה אירוע נורא והתגייסנו כולנו. כבר בשעה 17:00 אחר הצהריים הרכבת נסעה בשבת - דבר שלא היה בהיסטוריה- אבל מדובר בפיקוח נפש". במקביל, מאות עובדים גויסו: "כמעט למעלה מ-700 מאבטחים גויסו באותו יום, ועוד מאות עובדים נוספים - והמשמעות הייתה להפעיל את הרכבת למרות הכול".
למרות הפגיעה בכוח האדם והאיום הביטחוני, עו"ד שמעוני מדגיש: "עשינו את הכול כדי שתנועת הרכבות לא תיפסק ולו לרגע אחד". גם תחת ירי טילים וכטב"מים, השירות נמשך: "נכון, דיללנו לפעם בשעה, אבל הרכבות עבדו. הנוסעים הצביעו ברגליים, ולאט לאט המספרים עלו בהדרגה".
אחד הרגעים הקשים היה הפגיעה בתחנת סבידור. "התחנה נפגעה קשה משברי טיל, אבל כבר בשעה 6:00 בבוקר הרכבת חזרה לעבוד. בתוך חמש-שש שעות החזרנו את התנועה - זה לא דבר פשוט". הוא מסביר כי האתגר לא היה רק תפעולי אלא בטיחותי: "אי אפשר להחזיר תנועה לפני שמפנים כבלים ושברים לאורך קילומטרים, אחרת זה סיכון חיים".
במקביל לניהול השוטף, הרכבת ממשיכה להתרחב בקצב חסר תקדים. "רכבת ישראל מנהלת פרויקטים בכ-69 מיליארד שקל, תוך כדי לחימה", אומר שמעוני. אחד המרכזיים שבהם הוא המסילה המזרחית: "כבר מיוני 2026 נתחיל הפעלה. מדובר בשבע תחנות חדשות שיחברו מאות אלפי תושבים ויעקפו את תל אביב".
ההשפעה, לדבריו, רחבה הרבה מעבר לתחבורה: "זה משנה אורח חיים. תושב מנתיבות נוסע פחות משעה לתל אביב - פעם אי אפשר היה לחלום על זה". לדבריו, בכל מקום שבו מוקמת תחנה "את רואה שכונות פורחות".
גם בצפון מתוכננת קפיצה משמעותית. "הכפלת מסילות החוף תאפשר רכבת במהירות 250 קמ"ש. נסיעה מחיפה לשפיים בפחות מחצי שעה, זה מבטל הלכה למעשה את המושג פריפריה". היעד ברור: "ביטול הפריפריה בין קריית שמונה לתל אביב זה מעשי, חד משמעית".
אחת הבעיות המרכזיות נותרת מסילת איילון. הפתרון, לדבריו, כבר בדרך: "המסילה הרביעית תכניס הרבה יותר רכבות, סדר גודל של 13 עד 19 רכבות בשעה". לצד זאת, הרכבת משקיעה גם בציוד: "ביצענו רכש קרונות בשווי שבעה מיליארד שקל, עם מאות קרונות חדשים שייתנו מענה לביקוש".
והביקוש עצמו כבר כאן. "ב-2025 הסענו 72 מיליון נוסעים. אני באמת מאמין שתושבי ישראל אוהבים את הרכבת. היא נוחה, נגישה, מהירה ומדויקת".
אחת הסוגיות הרגישות היא ההגבלה על מספר הנוסעים בקו ירושלים-תל אביב. עו"ד שמעוני מסביר: "המשטרה ביקשה לא יותר מ-1,200 נוסעים בגלל שיקולי בטיחות במנהרות.אם המשטרה אומרת - לא נעבור את זה", הוא אומר, ומודה: "הוואוצ'רים זה דבר לא נכון, אבל אין לנו הרבה ברירות". עם זאת, הוא מעריך שהפתרון קרוב: "אי אפשר להשאיר את הגזרה הזאת כמו שהיא, זה ייפתר".
והמסר למי שעדיין מתלבט: "מי שעולה על הרכבת יודע בדיוק מתי הוא מגיע. זה אמין. אנחנו רואים את האמון חוזר, ואפילו מעבר למה שהיה לפני המלחמה".
רכבת ישראל חברה ממשלתית חסרת יעילות ומלאה בשחיתות. היא פשוט מונופול ואין לה מתחרים. אוטובוסים זועה והחלופה לנסוע עם רכב פרטי באיילון באין סוף פקקים. אז מה סיפרי הסבתא של הפוליטיקאי עובד הרכבת הזנ
בושה וחרפה קצב הההודה על קוים חדשים. שימו לב לנתונים הבאים: קו רכבת מאדיס אבבה לים האדום:
בנייתה של מסילת הרכבת החשמלית המודרנית בין אדיס אבבה לג'יבוטי ארכה כארבע עד שש שנים, ואורכה הכולל הוא כ-752 עד 759 ק"מ.
עכשיו תשאלו את היוצמעך מרכבת ישראל כמה שנים סולחים ששים קמ עלובים. שיתביישו
ברכת השלום כניסת עזריאלי לקניון מרכבת השלום מעולם לא נסגרה למרות שיש שם כניסה נוספת שפעילה תמיד בעוד תחנות אחרות נסגרות חופשי ואין צפי לפתיחה שלהם בטיעון של המאבטחים גויסו
אם היו 3 רכבות בכל שעה בקו תל אביב - ירושלים לא הייתה מתפתחת צפיפות כזאת שמחייבת את הגבלת מספר הנוסעים. אבל אחרי 10 או 12 מיליארד שקל של השקעה ו-10 שנות עבודה התברר שכל התכנון היה שגוי מלכתחילה והקו לא נבנה כראוי, אז כדאי שהמנכ,ל הנכבד יבחר לשתוק בנושא. אולי לפחות תחזירו את הקו הישן, שנסע דרך בית שמש למלחה? שלפחות לחלק מהנוסעים לדרום ירושלים תהיה אלטרנטיבה?
בכל הזדמנות סוגרים כניסות ויציאות של נוסעים בכניסה זו בטיעון של המאבטחים גויסו איך זה שיש כניסות בתחנות אחרות שלא נסגרו מעולם ? למרות שיש להן יציאות נוספות ראוי שייבדק הקשר בין הרכבת לקניון עזריאלי תל אביב שם לא נסגרה הכניסה מעולם כשהופעל לתחנת השלום יש מספר יציאות פעילות במקביל והיציאה לקניון משרתת את הקניון בלבד
עצוב לראות איך אחרי שנים ארוכות של כשלונות בתחום התחבורה, מימי כץ ועד רגב, עם שיאים מבהילים בתחום תאונות הדרכים, עם פיגורים בכל הפרויקטים, עם פקקים בלי סוף וייאוש של הנהגים, ומה שאנחנו מקבלים זה תשדירי בחירות של מירי רגב במסווה של תשדירי שירות. מבחיל.