דילוג לתוכן המרכזי בעמוד

מוזיקה לדרך: כמה שירים אפשר לכתוב על אמריקה

Getting your Trinity Audio player ready...

האולמן ברדרס - At Fillmore East (1971)

צפייה בתוכן מוזיקה לדרך: כמה שירים אפשר לכתוב על אמריקה

למרות החיבה שישראלים רבים רוחשים לכל מה שרק מזכיר בדל של אמריקה, איכשהו הלהקה שהנהיגו האחים גרג ודוויין לבית אולמן, חלפה למרבית חובבי המוזיקה פה מתחת לראדר. At Fillmore East, אלבום ההופעה שביסס את האולמנים ככוח העולה ברוק האמריקאי בראשית הסבנטיז, הוא תחנת מוצא מעולה לתיקון המחדל הזה. הוא מיטיב להציג את השילוב המיוחד בין בלוז, ג'אז ורוק דרומי, את דו-קרב הגיטרות בין אולמן לדיקי בטס, ואת היכולת להפוך כמעט כל שיר לג'אם - כמו שהם עושים למשל ב-You Don't Love Me וב-Whipping Post. כל אחד מהם תפס בשעתו צד שלם בתקליט הכפול, ובאף אחד מהם אין שנייה מיותרת.

טלוויז'ן - Marquee Moon (1977)

צפייה בתוכן מוזיקה לדרך: כמה שירים אפשר לכתוב על אמריקה

כל מי שהאזין ל-Marquee Moon, אלבום הבכורה של טלוויז'ן, כשהוא יצא ב-1977 - או מאז - סיים אותו עם לסת שמוטה. ללהקות גדולות יש לרוב גיטריסט על אחד. לטלוויז'ן הענקית היו שניים: טום ורליין וריצ'רד לויד. הרוק שלהם היה מפותל ואורבני, וורליין ולויד זכו להמון חופש להפגין את היכולות שלהם, באחד מאלבומי הגיטרות היפים שהוקלטו אי פעם. ולמרות שהלהקה תויגה כחלק מתנועת הפאנק, בניגוד למקובל בז'אנר, השירים שלה הציעו טיולים מוזיקליים מענגים וארוכים, כמו Elevation (מעל לחמש דקות), ושיר הנושא (יותר מעשר וחצי דקות). טלוויז'ן לא האריכה ימים, אך כמעט כל להקת אינדי שקמה בהמשך לקחה ממנה שיעור או שניים. לאחר השלמת יצירת המופת הזו היא הוציאה אלבום נוסף ונחמד (Adventure), והתפרקה. בראשית הניינטיז היא התאחדה לרגע והוציאה אלבום קאמבק יפה.

ברוס ספרינגסטין - Nebraska (1982)

צפייה בתוכן מוזיקה לדרך: כמה שירים אפשר לכתוב על אמריקה

ברוס ספרינגסטין של ראשית האייטיז כבר היה כוכב ענק שממלא אצטדיוני ענק עם הופעות בומבסטיות שנמשכות גם שלוש שעות ויותר. Nebraska שהגיע ב-1982 חרג מהקו המשלהב והמיוזע הזה. האלבום הוקלט על טייפ ארבעה ערוצים רק עם הגיטרה של הבוס והמפוחית הנוגה שלו. להיטי ענק לא יצאו מכאן, אך מי שהקשיב לו אז קיבל את ספרינגסטין הכי קרוב שאפשר. בעצם גם היום זה ככה.

טום פטי - Wildflowers (1994)

צפייה בתוכן מוזיקה לדרך: כמה שירים אפשר לכתוב על אמריקה

האזנה בנסיעה לטום פטי היא עדיין הדרך המומלצת ליהנות ממנו, גם שש וחצי שנים אחרי מותו המוקדם מדי בגיל 67. הוא זועק מרחבים ותנועה, כשהאקורדים הפתוחים והיפים שהוא פורט על הריקנבקר שלו כמו קוראים לך לצאת מהבית. אולי בגלל הצורך במרחבים פטי נתפס כאמריקאי מדי עבור האוזן הישראלית הממוצעת. במדינה שבה יש יותר פקקים מכבישים מראש לא היה לו סיכוי גדול. אבל יש לו כמה אלבומים נהדרים, ו-Wildflowers מ-1994 הוא לבטח אחד מהם. הוא אמנם קצת שובר את הצליל הקבוע שלו - הוא פולקי ובמובן מסוים אפילו פופי יותר. ועדיין, למי שפחות שולט בקטלוג של פטי זהו מקום נהדר להתחיל את הרומן איתו.

בוב דילן - Time Out of Mind (1997)

צפייה בתוכן מוזיקה לדרך: כמה שירים אפשר לכתוב על אמריקה

במחצית הראשונה של הניינטיז בוב דילן לא רק שלא הוציא אף שיר מקורי חדש, אלא ששני האלבומים שלו מראשית אותו העשור היו בינוניים, והמופע שלו בסדרת האנפלגד של MTV היה רחוק מלהיות מזהיר. ב־1997 הוא חזר עם אלבום המופת הכפול והאפל - Time Out of Mind, בהפקת דניאל לנואה. זה היה המפגש השני בין השניים, והבלוז האיטי והמדוד שלנואה עטף בו את השירים הארוכים והמורבידיים של דילן (למשל Not Dark yet ו-Highlands), הידהד יפה את הלך הרוח של הזמר בזמנו. השירים נכתבו כשדילן היה תקוע בביתו שבמינסוטה עקב סופת שלגים. גם המשך הסיפור לא ממש אופטימי: רגע לפני השלמת האלבום, הזמר אושפז עם זיהום מסוכן בלב וכמעט פגש את אלביס. סוף הסיפור - שהוא האלבום הזה - נותר ענק גם אחרי יותר מרבע מאה.

לוסינדה ויליאמס - Car Wheels on a Gravel Road (1998)

צפייה בתוכן מוזיקה לדרך: כמה שירים אפשר לכתוב על אמריקה

לוסינדה ויליאמס לא בדיוק עושה קאנטרי (וגם ביונסה לא, למקרה שתהיתם!), אבל היא מצליחה לשלב אלמנטים ממנו בצורה כה חלקה ואותנטית בתוך רוק הגיטרות הדרומי והדי-בסיסי שהיא עושה, שקשה שלא להתאהב במוזיקה שלה. אולי בגלל זה היא גם נתפסת כאמריקאית מדי לאוזן של הישראלי הממוצע. אך אף פעם לא מאוחר להתחיל להאזין ליוצרת ותיקה (היא כבר בת 71) שכל שיר שלה יכול לתפקד כפסקול רקע לסצנה בכביש צדדי באמריקה. ואגב כבישים, האלבום הכי טוב ומצליח של הגברת - Car Wheels on a Gravel Road מ-1998 יעשה לכם נעים באוזן וטוב על הלב גם במהלך נסיעה לצפון או לערבה.

דונלד פייגן - The Nightfly Live (2021)

צפייה בתוכן מוזיקה לדרך: כמה שירים אפשר לכתוב על אמריקה

סטילי דן מותגה לא פעם כהרכב למוזיקאים, אולי כי רק הם היו מסוגלים לקלוט כיצד נוצרה התרכובת הג'אזית-רוקית שרקחו וולטר בקר ודונלד פייגן, והבינו במהלך ההאזנה לה מה עבר על הנגנים שנשכרו לסשנים הארוכים באולפן, בהובלת המפיק גארי כץ. האחרון המשיך עם פייגן (עוד יהודי) לאלבום הסולו הראשון שלו - The Nightfly, שזכה לפני כשלוש שנים למהדורה חדשה שהוקלטה בהופעה. שמונת השירים שהרכיבו את האלבום שמיליוני מתבגרים חלמו שהם מאזינים לו במערכת הרבה יותר טובה מזו שבאמת הייתה להם, עדיין נשמעים נהדר. גם ברכב.

רד הוט צ'ילי פפרס - Unlimited Love (2022)

צפייה בתוכן מוזיקה לדרך: כמה שירים אפשר לכתוב על אמריקה

נכון, Unlimited Love רחוק מלהיות גדול אלבומי הפפרס, אך ברבים מ-17 השירים שבו מורגשת ההנאה של החבורה הוותיקה הזו מעצם העובדה שהם שוב מנגנים יחד. בגדול, הוא מציע שילוב בין הקלילות שאפיינה את Californication הסופר מצליח מ-1999 בתוספת העושר המוזיקלי שפיאר את Stadium Arcadium הכפול והלא מוערך דיו מ-2006. חוץ מלהיות אלבום קאמבק יפה (כמה חודשים אחריו יצא אחד נוסף, פחות מוצלח) Unlimited Love הוא שיר אהבה ארוך של להקה ותיקה לקהל הנאמן שלה.

פורסם לראשונה ב- 19-04-24

למאמר זה התפרסמו 1 תגובות

יעוץ מקצועי חינם לפני קניית רכב
  • צור קשר בוואטסאפ
  • התקשר אלינו
חזור למעלה