נהיגה ראשונה: מרצדס C קלאס החדשה

נהיגה ראשונה: מרצדס C קלאס החדשה


היא מוכיחה קשר גנטי הדוק לספינת הדגל S קלאס, אבל מה המחירים של הקשר הזה? מבחן ישראלי ראשון ל-C קלאס החדשה



כתב וצילם: יתיר דוידוביץ

מרצדס C קלאס נחשבת לאחד מדגמי היסוד של מותג היוקרה הגרמני. אפשר לטעון כי החשיבות שלה יורדת ככל שרכבי הפנאי תופסים נתח שוק גדול יותר, אבל למרות שזה אולי נכון - ה-C היא עדיין אחת המכוניות המשמעותיות ביותר עבור מותג היוקרה. כדי להבין למה, צריך להביט לרגע על המתחרה הגדולה, ב.מ.וו סדרה 3.

כששואלים מהי הב.מ.וו האולטימטיבית, סדרה 3 היא ללא ספק המכונית שמבטאת את ערכי המותג באופן הטוב ביותר: התנהגות כביש מעולה, יחידות הנעה מרגשות וגם איכות גבוהה למדי. למעשה כל מכונית אחרת של ב.מ.וו, בין אם זו X5 או סדרה 7 חייבת לייצג את אותם הערכים של ה-3 ככל שניתן.

ועכשיו חזרה למרצדס. אם יש מכונית אחת שמגדירה את המותג היא לא ה-C קלאס אלא דווקא ה-S קלאס, ספינת הדגל המפוארת שניצבת בחזית הטכנולוגית והמוצרית של המותג. משמעות הדבר מבחינתה של ה-C, היא שהיא חייבת להביא לשולחן את הערכים של מכונית היוקרה האולטימטיבית (לדעת רבים) ועדיין לשמור על מימדים צנועים יותר ותג מחיר הגיוני בקטגוריה. שתי המגבלות האחרונות מהוות אתגר לא פשוט. האם ה-C החדשה מתגברת עליהן?

רגע לפני שמתחילים, נציין כי למרות שהמכונית הושקה בישראל לפני כמעט שנה, עדיין לא קיבלנו את ההזדמנות לבחון אותה על כבישים מקומיים. במקום זאת סייעה היבואנית בתיאום הרכב למבחן בגרמניה, כך שרכב המבחן כלל מספר מערכות שאינן מגיעות לישראל.

מרצדס C קלאס
 

בייבי S

קשה להתעלם מהדמיון שבין האחות היקרה וה-C קלאס. העיצוב של ה-C לא השתנה מהותית לאורך הדורות האחרונים, והוא יותר אבולוציה מרבולוציה. ההבדלים בחזית כמעט מינוריים, בטח כשזוכרים שמדובר בדור חדש, ועיקרם הוא גריל חדש ונוצץ בזכות המון ניקלים קטנים המנקדים אותו.

הפרופיל קלאסי ומתאים לגנים המשפחתיים. הוא מציע קווים עגלגלים וזורמים שמעניקים תחושה של מכונית מאוד יקרה ואיכותית ועדיין סרחי העודף מאחור ובעיקר מלפנים קצרים ומעניקים למכונית המשפחתית מראה מעט יותר דינמי. את מקום הספויילר הקטן מהדור הקודם החליף מכסה תא מטען יותר זורם שמחליק מעדנות לעבר הפגוש האחורי. החלק האחורי של הרכב נראה כמעט גנרי ומעבר לכך הוא זהה כמעט אחד לאחד לדור הקודם.

מרצדס C קלאס

אז מבחוץ ה-C לא מאכזבת, והיא בהחלט יכולה להיחשב לאחות הקטנה, הקצרה והפשוטה מעט יותר של ה-S. ברגע שפותחים את דלת תא הנוסעים ומביטים פנימה, מגלים העתק כמעט מדוייק של האחות הבכורה. תא הנוסעים של ה-C הוא לא פחות ממרהיב. האלמנט הדומיננטי ביותר הוא מסך אנכי וגדול, שממשיך את הקונסולה המרכזית ומטפס בתנועה חלקה לעבר פתחי המיזוג. המסך אמנם מציע גודל של 11.9 אינץ' "בלבד", אבל הוא מרגיש כפול בגודלו.

מרצדס C קלאס

במקביל אליו יש אל מול הנהג עוד מסך המשמש כלוח מחוונים דיגיטלי. שאר המשטחים שבין המסכים מרגישים כמו עץ איכותי בגימור יוקרתי במיוחד. בכלל, רוב החומרים בחלק העליון של תא הנוסעים הם מהטובים ביותר שתוכלו למצוא. ככל שיורדים בגובה כך איכות החומרים מרשימה פחות, ופה ושם יש גם פלסטיקים פשוטים. אפשר להבין איפה חסכו בתקציב, ועדיין מדובר באחד מתאי הנוסעים המעולים שפגשנו.
 

המציאות רבודה, העתיד אוטונומי

כל הטכנולוגיה הזאת לא רק נראית מרשים, היא גם עובדת מרשים. לוח המחוונים מציע המון סגנונות עיצוב שכל אחד מציע פונקציונאליות אחרת – אחד לניווט, אחר לנהיגה ספורטיבית וכו'. המסך המרכזי מציע שלל טכנולוגיות מתקדמות שחלקן לא עשו את דרכן ארצה. הבולטת שבהן היא מערכת מציאות רבודה שמקרינה את המצלמה הקדמית ומראה על גבי התמונה לאן צריך לפנות.

הבעיה הגדולה היא בתפעול. רעיון המציאות הרבודה מבריק, אבל המיקום החדש של המסך (פעם הוא היה מקביל ללוח המחוונים והיום הוא נמוך משמעותית) מקשה מאוד לעקוב אחרי המלצות הניווט תוך כדי נהיגה, במיוחד בערים צפופות. בנוסף, המסך מכיל המון תתי תפריטים, בעיקר עבור הגדרות הרכב. הצורך להוריד מבט ולהתמקד במסך הנמוך עשוי לגרום לסיכון מיותר והרבה פעמים חיכינו לעצירה כדי לבצע פעולות די בסיסיות. גם הבחירה המוזרה בכפתורי מגע על ההגה לא פועלת לטובה והם נלחצים בטעות יותר מדי פעמים.

מרצדס C קלאס

בחזרה לאביזרים, מערכת הניווט כוללת את אותה מציאות רבודה ולצידה תצוגה עילית עם המון נתונים לנהיגה וניווט שמוקרנים ממש על השמשה. יש גם תאורת אווירה יוצאת דופן, רכב המבחן צויד במערכת שמע מהטובות שפגשנו, יש גג פנוראמי המחולק לשניים, כוונון חשמלי להגה ולמושבים ועוד אבזור כיד המלך (או היצרן בגרמניה). המפרט הישראלי ממתין לכם ממש כאן.

תחום הבטיחות אף הוא עשיר בצורה חריגה. כמובן שמצאנו כאן בקרת שיוט אדפטיבית, שמירת מרכז נתיב, ניטור שטחים מתים וכל מה שמצופה. כל המערכות עובדות בהרמוניה משגעת, ועל האוטוסטרדות של גרמניה וצרפת מתפקדות באופן מושלם.

מפעילים את בקרת השיוט, ואפשר לתת לרכב לעשות את השאר. הרכב יאיץ ויאט בהתאם לתמרורי המהירות (כשאין מגבלת מהירות הוא ירפה ב-130 קמ"ש), בנגיעה באיתות הרכב יעבור לבדו נתיבים, שמירת המרחק נעשית באופן מושלם. עם ה-C300 החדשה, הרכב האוטונומי מרגיש מאוד קרוב.

מרצדס C קלאס

בנחת

המושבים עצמם נוחים מאוד. אין המון אפשרויות כוונון, אבל מה שיש מאפשר להגיע לתנוחת ישיבה טובה. אחרי למעלה מ-600 קילומטרים של נהיגה ביום אחד, אנחנו יכולים להבטיח שהמושב תומך יופי בגוף. שדה הראיה, לעומת זאת, לא מבריק בשל קורה A גדולה מאוד. למרבה המזל יש הרבה מצלמות מסביב לרכב.

מרצדס C קלאס

המושב האחורי פחות מרשים מכפי שציפינו. תחושת היוקרה נותרה גבוהה, יש פתחי מיזוג ושליטה בבקרת האקלים, אך יש גם תעלת הינע גדולה וגג השמש הפנוראמי גוזל ממרווח הראש. מבוגרים לא גבוהים מדי יתענגו בנסיעה ארוכה בזכות התמיכה לירכיים והנוחות של המושב. מבוגרים גבוהים או מי שיושב באמצע פחות יתלהבו.

מרצדס C קלאס

תא המטען מציע מספיק מקום לשתי מזוודות ענקיות ועוד אי אלו תיקים רכים. עם למעלה מ-450 ליטרים הנפח לא רע, אך הוא לא הטוב בקטגוריה. הפתח עצמו מעט צר ופחות נוח לציוד גדול בגלל גובהו של התא.

מרצדס C קלאס

מרצדס C קלאס דומה לאחות היקרה באספקט אחד חשוב במיוחד – היא היחידה בקטגוריה (נכון לאמצע 2022) שמציעה מתלי אוויר ולא מערך פשוט יותר של בולמי זעזועים אדפטיביים. הנוהגים ברכב יכולים לבחור בין 3 מצבים שונים למתלים: נוחות, ספורט וספורט+.

תופתעו לגלות שהמתלים לא מבטיחים נוחות נסיעה מושלמת, אבל הם מציעים נוחות מושלמת בסיטואציות שונות. מה, לא ברור?

אז ככה. במצב Comfort המכונית רכה, רכה יותר מקוביית שוקולד שנשארה בטעות במכונית ביום קיצי. המתלים במצב הזה הופכים את מכונית הסדאן היוקרתית לכרית נוסעת. בתוך העיר זה נפלא, המרצדס סופגת בעידון אריסטוקרטי כל שבר ובור שהיא פוגשת. פה ושם, במקרים קשים במיוחד אפשר לחוש שקורה שם משהו למטה אך בשאר הזמן היא מנתקת את הנוסעים מהכביש בצורה מרשימה. ברגע שנוטשים את העיר ויוצאים לכביש המהיר, הרכות הופכת לנדנוד. ה-C זזה יותר מדי על המתלים ומרגישה מרוסנת כמו בני נוער שיכורים בכינרת בשיא הקיץ.

מרצדס C קלאס

לכן, מחוץ לעיר עדיף לבחור במצב ספורט שמשמש כמצב 'נורמלי'. בכבישים מהירים הוא מציע שילוב מדויק בין ריסון לספיגה, והמרכב, שזז ללא הפסקה במצב נוחות, מפסיק פתאום לזוז. בתוך העיר המצב הזה נוקשה ומדי ומעביר יותר מדי מהמורות פנימה. מצב ספורט+ כבר נוקשה מדי לעיר ומחוצה לה ולכן שמרנו אותו רק לנהיגה ספורטיבית ממוקדת.

כיאה למכונית ששמה את תחושת היוקרה מאוד גבוה בסדר העדיפויות שלה, היא מבודדת רעשים באופן מעורר הערכה – רוב הזמן. רעשי רוח נותרים בחוץ גם במהירויות שיוט בין עירוניות גבוהות. רעשי הכביש מנוטרלים היטב אך פה ושם פוגשים איזה כביש גרוע ואז לפתע המכונית הופכת מאוד רועשת. הנקודה מעניינת, כי למעט אספלט פחות טוב בנקודות מסוימות, היה קשה לאתר על איזה כביש יהיה בידוד נפלא ואיפה יישמע רעש.

מרצדס C קלאס

ספורט? אלגנט!

למבחן התייצבה גרסת ה-C300 4matic. בתפריט מוצע מנוע טורבו בנזין בנפח 2,000 סמ"ק עם 258 כוחות סוס וכמעט 40 קג"מ. לחגיגה מצטרפת מערכת היברידית קלה לחיסכון באנרגיה. כל הסוסים והמומנט נעים להם ברצועת כוח שבין 2,000 ל-5,800 סיבובי מנוע. ברגע שלוחצים על הדוושה ומאיצים, מתגלה האופי המיוחד של ה-C.

כמי שצריכה לייצג מסורת מכובדת, גם יחידת ההנעה של ה-C קלאס פועלת בצורה אלגנטית. הכוח מגיע לגלגלים באופן מדורג וליניארי שמונע מכות כוח ומעדיף פעולה חלקה. ה-C300 מזנקת ל-100 קמ"ש ב-5.5 שניות. זה לא מרגיש כל כך מהיר, בעיקר כי אין מכת כוח בשום שלב וההילוכים עוברים באלגנטיות חסרת מאמץ.

כוח לא חסר, התיבה מתנהגת למופת והכל מתבצע באופן נעים. ועדיין מצאנו על מה להתלונן. האופי של יחידת ההנעה מסתיר את הביצועים תחת אותו מעטה אלגנטי. הסאונד של המנוע גרם לנו לחשוד בהתחלה שקיבלנו בכלל גרסת דיזל. ה-C מרגישה איטית מהביצועים האמיתיים והריגוש שחלק מהלקוחות מחפשים פשוט לא מגיע. לפחות לא בגרסה הזו.

מרצדס C קלאס

צריכת הדלק לא רעה. המבחן, שכלל נסיעות ארוכות ומהירות מאוד בכבישי מערב אירופה לצד נסיעות בערים צפופות ועמוסות, הסתיים עם צריכת דלק של 12.8 ק"מ לליטר, לא מאוד רחוק מהנתון הרשמי של הרכב. מי שאחראית בחלקה לנתון הנאה היא מערכת היברידית קלה (Mild-Hybrid) שעובדת באופן מעולה. היא מאפשרת לנוע למרחקים קצרים בכוח החשמל בלבד ומכבה את מנוע הבנזין בהאטות ובעמידה. בסוף המבחן מחשב הדרך סיפר כי 7% מהנסיעה נעשתה באמצעות חשמל בלבד.

נכון שמרצדס בנתה פה S קלאס קטנה, ועדיין, מההתנהגות של ה-C הקלה והקומפקטית (יחסית) היו לנו ציפיות גבוהות יותר. מכונית הסדאן המרשימה צוידה בהנעה כפולה ואם יש מקום אחד שאין בו תלונות זה בנוגע לאחיזה. המכונית אוחזת את הכביש באדיקות ששמורה רק ליחסים בין חברי כנסת וכיסאותיהם. להגה יש משקל טוב והוא מדויק מאוד.

אבל מעבר לעובדה שהמכונית בטוחה להחריד, אין כאן אופי מלהיב. ה-C פונה באופן רגוע ושלו. אין פה Turn-in מהיר או תגובה זריזה של השלדה להעברות משקל. המכונית מעדיפה התנהגות מכובדת על פני השתובבות דינמית. הבלמים ספוגיים מאוד.

מרצדס C קלאס

האחות הקטנה

כבר נהגנו בהרבה גרסאות שונות של מרצדס C קלאס בעבר, ותמיד היא הייתה נאמנה למיצוב שלה כ-S קלאס קטנה. ולמרות זאת, הדור החדש של מכונית הסדאן משטוטגרט לוקח את הקרבה הגנטית לספינת הדגל לרמה אחרת לגמרי.

המרצדס המשפחתית מרשימה בכל סעיף שהופך מכונית למכונית יוקרה. העיצוב מרשים (אם כי לא חדשני), תא הנוסעים יוצא דופן לקטגוריה, וכנראה שגם ביחס לקטגוריות יקרות יותר, וגם האבזור, הנוחות והטכנולוגיה ניצבים כולם בחלק העליון של סקאלת האיכות והעושר.

החסרונות של המכונית הזו נובעים ברובם מהמאמץ להיות הכי הכי. הנדסת האנוש האינטואיטיבית פחות, הבינאריות בכיול של המתלים והמנוע הרגוע (מדי), הם כולם תוצרים של המאמץ להקנות לה את הנימוסים וההליכות של האחות הגדולה.

אולי זאת בעיה, ואולי זה בדיוק מה שה-C קלאס נועדה להיות. התשובה ניצבת לפתחם של אלו שיכולים להיפרד מסכום של 350 - 450 אלף שקלים באולם התצוגה.
למאמר זה התפרסמו 1 תגובות.
הוספת תגובה
הוספת תגובה
כותרת:
שם:
תגובה:


1. מה הקשר לישראל ?  בדקתם רכב עם הנעה כפולה ומתלי אוויר, שניהם לא מגי...

דן,06.06.2022
ייעוץ מקצועי לפני קניית רכב 072-33-44-806
רכב חדש יד שניה

או:

מדורים מדריכים