דילוג לתוכן המרכזי בעמוד

רנו קנגו (דיזל אוטו') - מבחן רכב

Getting your Trinity Audio player ready...
כתב וצילם: רן סגל

רנו קנגו בדור השני שלו הוצג לראשונה בשנת 2007 ושווק כאן בגרסאות 1.5 ליטר דיזל עם גיר ידני או 1.6 ליטר בנזין עם גיר אוטומטי. בשנת 2017 מנוע הבנזין הוחלף במנוע 1.2 טורבו, התיבה הפכה לכפולת מצמדים ואילו השנה הצטרפה גרסת דיזל אוטומטית שיכולה ליהנות מכל העולמות. אלו עולמות אתם שואלים? גם חיסכון בדלק וגם היכולת לוותר על השימוש ברגל שמאל כמובן.

לעמוד הדגם בקטלוג iCar: רנו קנגו


רנו קנגו, טורבו-דיזל 1.5 ליטר, רובוטית כפולת מצמדים, 90 כ"ס, 143,990 שקל

יתרונות

חסרונות

נוחות נסיעה

איכות חומרים

מרווח מאחור

בידוד רעשים

ביצועי מנוע

  הנדסת אנוש

רנו קנגו

רנו קנגו האוטומטי מתחרה בקטגוריה מול מובילת פלח הטנדרונים - סיטרואן ברלינגו הנצחית, וכעת גם מול פולקסווגן קאדי שמציע גם הוא תיבה רובוטית כפולת מצמדים עם מנוע דיזל - אך במחיר גבוה משמעותית. האם רנו קנגו בגרסת הדיזל האוטומטית יכול להטריד את ההגמוניה של הברלינגו הוותיק או לערער על מעמדה של הקאדי כטנדרון אוטומטי? אילו ערכים מוספים הוא מביא איתו לסגמנט? והאם בנוסף להיותו רכב מסחרי קטן הוא יכול גם לתפקד כרכב משפחתי?


עיצוב

העיצוב החיצוני של הקנגו וותיק. מעל עשור מאז הוצג ובדרך עבר מתיחת פנים קלה, אך עדיין מדובר במסחרית נעימה לעין. העיצוב מתחיל בחזית תפוחה אך מעוצבת וממשיך בצורה רבועית ותכליתית. העיצוב הפנימי כבר מיושן. עיצוב הדשבורד ותא הנוסעים אינו מצליח להרשים. במתיחת הפנים הוא ניסה ליישר קו עם עיצוב הפנים המוצלח של שאר דגמי רנו עם פתחי המיזוג העגולים בצדדים ותיחום מרכז הקונסולה, אך לא חל שינוי משמעותי באווירה. בניגוד למשל לקאדי שמציג אווירה פולקסווגנית מוכרת או הברלינגו שמציג אווירה תכליתית ושימושית (ועוד לא הזכרנו את הברלינגו החדש והמרהיב שיגיע בקרוב), הקנגו מרגיש מעט פשוט.

רנו קנגו

תא הנוסעים

כסא הנהג נוח מאוד. הוא נוקשה ברמה מספקת כך שגם נסיעות ארוכות עברו ללא כל בעיה. לכיסא חסרה מעט תמיכה צידית, אך תנוחת הנהיגה גבוהה והראות לכל הכיוונים פשוט מצויינת הודות לשטחי חלונות עצומים. לטעמי כיסא הנהג אינו יורד מספיק נמוך, אך למרות זאת גם גבוהי קומה יהנו ממרווח ראש מכובד מאוד. באגף התלונות נציין כי כדי להנות ממשענת היד שבין המושבים היה צורך לרכון הצידה. בנוסף, ההגה מתכוונן רק מעלה/מטה ואינו מתכוונן קדימה/אחורה, מה שמצריך תנוחת נהיגה זקופה יחסית ולא תמיד קל למצוא תנוחת נהיגה מושלמת.

מבט אל לוח המחוונים מגלה לוח פשוט ותכליתי עם מד מהירות וסל"ד ברורים וחיווי למצב תיבת ההילוכים. ישנה גישה קלה כמעט לכל הפקדים והתאים (פרט לתא העמוק שבראש הדשבורד). אם שמתם כמה חפצים בתא שמעל ראשי הנהג והנוסע ואינכם מגיעים אליהם, תמיד תוכלו לפתוח את סוככי השמש ולהעביר אצבע בחריצים.

הנדסת האנוש ברנו קנגו לא תמיד טובה; את סוככי השמש אפשר לפתוח רק מפינה אחת, שם הושארה מגרעת להכניס אצבע. על גלגלת המזגן (המצוין) ששולטת במעבר בין קירור וחימום מותקנת גם גלגלת העוצמה, מעיין גלגל כפול שכזה שמצריך מישוש קל והתרגלות. לידית הפעלת המגבים אין אופציה של הפעלה בודדת/קפיצית (יש רק שתי מהירויות ואופציה להפעלת המתזים). אף תא ברכב אינו מואר, ולנוסעים אין ידיות אחיזה (רק ווים). ישנם שני מחזיקי כוסות, אך אחד מהם גבוה מאוד והשני נמוך מאוד וגם לא עמוק, כך שגם כוס הקפה השחור שיצאתם איתה מהבית עלולה להישפך. ידית בלם היד ממוקמת נמוך ובמצב משוחרר היא נראית כמו שידיות בלם יד ברכבים אחרים נראות כשהן משוכות. ואם תנסו לכוון את השעון שמופיע אך ורק במסך הקילומטרז' הראשי שבמחשב הדרך הקטנטן, תגלו שהקנגו הוא גם רכב וגם חדר בריחה.

רנו קנגו

איכות החומרים אינה מצטיינת, כמקובל ברכבים מסחריים. הפלסטיקה נוקשה וחלולה אך נראית עמידה מאוד. איכות ההרכבה בינונית. ברכב נצפו מרווחים לא אחידים והיו גם קרקושים שנשמעו בחלל הרכב, כפתורי סגירת פתחי המיזוג רוטטים, משענת היד בין המושבים נטרקת באופן חד ולמרות שרכב המבחן עבר מאות ספורים של קילומטרים, הפינים שתופסים את שטיחון הגומי היו שבורים, מה שגרם לשטיחון להחליק אל מתחת לדוושות.

המושב האחורי מרווח מאוד. אמנם הכניסה אליו לא קלה, שכן צריך להרים את הרגליים אל מעל ל"אמבטיה", אך בנוסף למרווח הראש שהוזכר הרצפה שטוחה, מרווח הברכיים נהדר והמושב האחורי מעוצב כמו שלושה מושבים נפרדים והם אפילו די רחבים. כך הצלחנו להכניס בקלות כיסא בטיחות לא קטן ועוד שני מבוגרים. בנוסף ישנם ווים בתקרה ושקע 12 וולט, אך אין תאים בדלתות או בגב המושבים.

מבחינת אבזור, הקנגו לא מציע אבזור מותרות כלשהו. יש מזגן מצוין, שליטה על הרדיו והדיבורית מאחורי גלגל ההגה וזהו בערך. לא תמצאו מסך מולטימדיה או מחשב דרך גדול וצבעוני, אלא רדיו פשוט. לפחות הוא בעל דיבורית בלוטות'. מערכות בטיחות אקטיביות אין במפרט ואת מקומן תופסת מערכת מובילאיי בהתקנה מקומית.

רנו קנגו

מעבר לסביבת הנהג, תא המטען של הקנגו הוא איזור חשוב לא פחות. תא המטען שטוח עם  סף הטענה נמוך. אין בליטות מוזרות מבתי הגלגלים, המדף האחורי אמנם קשיח אך הוא מתקפל בקלות (כמובן שגם ניתן להסירו לגמרי), וישנה תאורה מאחור המותקנת בצד שמאל. זאת בנוסף לשתי תאורות תקרה, קדמית ואמצעית, כך שבשעות הערב הרכב נראה מואר למדי.

בשלב הזה נזכיר כי במבחן השוואתי שערכנו לקטגוריית הטנדרונים התגלה חלל ההעמסה של הקנגו כקטן ביחס למתחריו, בעיקר במימד האורך. פולקסווגן קאדי ופיאט דובלו מציעים חלל גדול יותר משמעותית, ואם תרצו לקבל את הקנגו בגרסה ארוכה יותר - תצטרכו לוותר על תיבת ההילוכים האוטומטית.

רנו קנגו

נוחות נסיעה

אם במסחריות בינוניות (כמו טראפיק או ג'מפי) נהוג לפגוש נוחות נסיעה בינונית ומטה ורק כאשר הרכבים עמוסים מתקבלת נוחות נסיעה טובה יותר, אז הקנגו עושה זאת גם כאשר הוא ריק לגמרי. נוחות הנסיעה טובה מאוד. הקנגו מבודדת מפגעים מסוגים שונים (חריצים, גלים, פסי האטה וכו') בצורה מעוררת הערכה. כמה טובה? בואו נגיד שלא הייתי מתנגד לפגוש נוחות כזו בכמה משפחתיות קטנות. זווית הגלגול סבירה לרכבים מסוג זה.

לצד זאת, בידוד הרעשים מקלקל את החוויה. סביב 80 קמ"ש מתחילים להצטבר רעשי רוח מאיזור המראות והקורות הקדמיות. רעשי הרוח מתגברים ככל שהמהירות עולה ובנסיעה בכביש 6 במהירות קבועה של 110 קמ"ש רעשי הרוח כבר בולטים מאוד.

רנו קנגו


מנוע ותיבת הילוכים

מנוע הדיזל והתיבה כפולת המצמדים הם הם הסיבה שלשמה התכנסנו כאן היום. רנו קנגו בגרסה הזו מצויד במנוע טורבו-דיזל בנפח 1.5 ליטר, בהספק מוחלש לעומת מה שמפיק אותו המנוע ברנו גרנד קופה או בקדג'אר. כאן הוא מספק 90 כ"ס ב-4,000 סל"ד ומומנט של 22.4 קג"מ הזמינים מ-1,750 סל"ד. אל המנוע שידכו תיבה רובוטית כפולת מצמדים בעלת 6 הילוכים. אך אל תתנו לנתונים הטכניים להטעות אתכם, הם לא ממש מספרים את כל הסיפור.

90 הסוסים האלו, בסיוע תיבת ההילוכים, יודעים לשנע את הקנגו בצורה משכנעת מאוד. הוא זריז, מגיב היטב ומתקדם עם קצב התנועה ולמעלה מכך באופן החלטי. למנוע עצמו צליל דיזלי סביר לגמרי והוא מציג גמישות טובה. תיבת ההילוכים פועלת באופן חלק רוב הזמן, אך היא לא מהירה כמו זו שבפולקסווגן קאדי למשל. עם זאת, היא בוודאי עדיפה על תיבות המצמד היחיד שיש בסיטרואן ברלינגו או בפיאט דובלו. אמנם לא אתגרנו את הקנגו בהעמסה של חצי טון (510 ק"ג הוא כושר ההעמסה מירבי), אך ציוד למשפחה שלמה וכמה מבוגרים ברכב לא ממש הטרידו את הקנגו, גם בעליות של כבישי הצפון.

את ימי המבחן סיימה רנו קנגו עם צריכת דלק שעמדה על 14.7 ק"מ לליטר. צריכה זו רחוקה בקצת יותר מ-6 ק"מ לליטר מנתוני היצרן ונהיגה מתונה תוביל לתוצאות טובות יותר.

רנו קנגו

התנהגות כביש

רנו קנגו היא מסחרית קטנה, טנדרון, עם פרופורציות שיוצרות מרכז כובד גבוה יחסית. בנוסף, ההגה חסר התקשורת והתגובות האיטיות של תיבת ההילוכים די עזרו להבין שיכולת דינאמית גבוהה לא תהיה כאן. לצד זאת, התנהגות הכביש בטוחה והאחיזה גבוהה.

רנו קנגו


סיכום

בסיום ימי המבחן ההתרשמות מרנו קנגו היתה ברורה – מצד אחד היא עושה כמה דברים בצורה טובה, אך מצד שני כמה אחרים בצורה פחות טובה, בלשון המעטה. נוחות הנסיעה נהדרת, התנהגות הכביש בטוחה, מרווח הפנים מכובד, ביצועי המנוע טובים והתיבה הרובוטית כפולת המצמדים פועלת בצורה טובה גם כן. מנגד, הנדסת האנוש מורכבת, איכות החומרים וההרכבה בינונית, בידוד הרעשים לא טוב ואין לו מערכות בטיחות מתקדמות.

לעומת הקנגו, סיטרואן ברלינגו האוטומטית (הנמכרת במחיר זהה) מציעה תחושה איכותית יותר, אבזור עדיף שכולל בקרת שיוט, פנסי ערפל, חיישני גשם, חיישני אורות ואפילו התרעת שמירת מרחק ובלימת חירום אוטונומית. גם פולקסווגן קאדי מציעה אבזור עדיף והנדסת אנוש טובה.

אז היכן בכל אופן מצליחה הקנגו להתעלות על המתחרות? חסרונה של הברלינגו האוטומטית הוא בתיבת הילוכים בעלת מצמד יחיד שנוטה לטלטל את הרכב ואילו הקאדי (לפני תוספות) יקר בכ-20,000 שקל. כך, רנו קנגו בגרסת טורבו-דיזל ותיבה רובוטית דו-מצמדית מאפשרת לקבל חווית נסיעה נוחה ונטולת קלאץ', לצד צריכת דלק טובה ומחיר רכישה סביר. השתכנענו.

לדגמי רנו בישראל - רנו

למאמר זה התפרסמו 0 תגובות

יעוץ מקצועי חינם לפני קניית רכב
  • צור קשר בוואטסאפ
  • התקשר אלינו

הוספת תגובה

תגובות

תגובות לכתבה

חזור למעלה