הדור הראשון של קרייזלר 300, שאז עוד נקרא בשם "300C", היה הכי אמריקאי שאפשר לדמיין. מכונית בגודל של ב.מ.וו סדרה 7 שמתחרה במכוניות סאלון כמו ב.מ.וו סדרה 5 אבל עולה כמו ב.מ.וו סדרה 3. הדוד סם וחבריו לא צריכים יותר מזה. העיצוב של ה-300 ההיא נשאב היישר ממכוניות הגנגסטרים של שנות ה-30 עם גריל עצום ממדים, קו חלונות צר וקווי מתאר קשוחים, מה ששירת קהל לקוחות מסוים והתבטא בזמן מסך שקיבל הרכב בסרטים וסדרות רבות. בחלוף השנים העיצוב המיוחד הפסיק לרגש את הקהל הרחב, ואחרי ההצלחה ראשונית המכירות התחילו לצנוח.
למרות שברנשים איטלקיים עם חליפות שחורות ומקלעי טומי גאן הרגישו בנוח בקרייזלר, הרכישה של היצרן האמריקאי על ידי פיאט בשנת 2009 הובילה לעיצוב חדש של מכונית הסאלון - קצת יותר רגוע, קצת פחות מאיים. קרייזלר 300 החדשה זכתה לפרצוף חדש עם פנסים הייטקיים מעוטרים בנורות לד, הפרופיל איבד את פסי הכסף ונוסף עוד פרט מעניין לרשימת האבזור: ידית מילוט מתא המטען. בקרייזלר או בפיאט מישהו רצה שתדעו - אם תשים אותם בתא המטען, הם יוכלו לברוח. זה כבר לא רכב למאפיונרים.
לעמוד הדגם בקטלוג iCar: קרייזלר 300
| קרייזלר 300, בנזין 3.6 ליטר,282 כ"ס, החל מ- 282,000 שקל |
| יתרונות | חסרונות |
| אפקט הגעה | איכות חומרים |
| אבזור ביחס למחיר | נוחות נסיעה בעיר |
| יחידת הנעה | מושב שלישי בשורה השנייה |
קרייזלר 300. יאכטה בכינרת / צילומים: יתיר דוידוביץואחרי הכל, העיצוב המחודש לא שינה את הרושם העז שה-300 מותירה. למה? בגלל הממדים. עם אורך של למעלה מחמישה מטרים, רוחב של מטוס בואינג ובסיס גלגלים של פול-טריילר, הקרייזלר מפספסת רק בסנטימטרים בודדים מפלצות כמו מרצדס S קלאס ולקסוס LS. למרות שהיא עולה חצי מהן ואף פחות, יש לה אפקט הגעה יוצא דופן. רוב הנהגים שיראו אותה מגיחה במהירות במראה המרכזית יבחרו בצעד הרציונאלי ויפנו את הנתיב.
ממכונית של מידות גדולות אנחנו מצפים שתציע המון מקום לנוסעים, ואכן המושבים הקדמיים רחבים מאוד. המרווח עצום גם בסעיפי האורך והרוחב, אך גג השמש הפנוראמי הענק גוזל מרווח ראש יקר ונהגים גבוהי קומה או כאלו שאוהבים לשבת גבוה יסבלו מהגג שמשפשף את הפדחת. המושבים לכשעצמם לא מספקים תמיכה לצדי הגוף והם נוקשים מדי בנסיעות ארוכות. שני מבוגרים ישבו בנוחות במושב האחורי, הודות לבסיס גלגלים שמשתרע על 305.2 ס"מ. מרווח הרגליים מעולה ורק אם תשלחו אותם ממש הרחק קדימה תגלו שהמקום לכפות הרגליים מתחת לבסיס המושב הקדמי קצת מוגבל. מושב אחורי של לימוזינה? כמעט. הבעיה מתגלה אצל הנוסע במושב המרכזי, שם ישנה תעלת הינע בגובה של שובר גלים אשר הופכת את המושב לתיאורטי בלבד. קו המותניים הגבוה של הרכב מעניק תחושה של נסיעה ברכב משוריין; חלונות הצד והחלון הקדמי קטנים ובעלי שיפוע אנכי, פועל יוצא של העיצוב האגרסיבי. המחיר הוא בשדה הראיה המצומצם, לפנים ובעיקר לצדדים ולאחור.
בגלל שבקושי ראינו משהו החוצה, יכולנו להקדיש זמן למבטים פנימה - וממושבי הנוסעים של ה-300 נראה שמישהו השקיע מחשבה רבה בעיצוב הפנים. האסוציאציה המידית שעולה היא לעולם היאכטות: שילוב של גווני עץ ופלטינה, מחוונים עגולים עם רקע בגוון כחול מטאלי וידית תיבת ההילוכים הייחודית מזכירים כלי שיט יוקרתיים. כמו מכוניות אמריקאיות אחרות, נקודת התורפה של תא הנוסעים היא באיכות החומרים וההרכבה. בחלק מהמקרים החומרים איכותיים מאוד, אך במקומות אחרים כמו חיפויי העץ ומשטחי הדשבורד האיכות לא מספקת. האבזור בגרסת ה-Luxury שנבחנה מפנק במיוחד: גג שמש פנוראמי, חישוקי 20" עצומים, חיישני חניה מלפנים ומאחור, מסך מגע ענק, מצלמת רוורס, מושבים חשמליים מחוממים (גם מאחור) ומקוררים ועוד ועוד. גם הגרסאות האחרות מציעות אבזור נדיב, במיוחד כאשר משווים אותן למתחרות במחירים האלו.
המנוע, בנפח 3.6 ליטר, משתייך לסדרת ה-"פנטסטאר" החדשה של קרייזלר והוא מודרני להפליא. לאחר יציאה מעט איטית מהמקום, פועל יוצא של 1962 ק"ג שצריך לסחוב, המנוע מתחיל להיכנס לתחום היעיל ואז קצב ההתקדמות מתגבר והופך למהיר מאוד. זמינות הכוח מעולה כבר בסל"ד נמוך, וכושר הנשימה ממשיך גם בסל"ד הגבוה. הבונוס הוא הסאונד: נהמה עמוקה שהולכת ומתחזקת ככל שמחט הסל"ד מטפסת, וכשלוחצים על הדוושה היא מטפסת בהחלטיות. הארגונים הירוקים לא אוהבים את הרעש? מילא. הם גם ככה לא הלקוחות של הרכב הזה. להם לא נספר שבנסיעת המבחן הרכב שתה ליטר בנזין לכל 7.25 ק"מ, נתון שהשתפר בנסיעה רגילה ושלווה לכדי-8-9 ק"מ לליטר. לא רע ביחס למשקל ולנפח המנוע אבל גם לא מצטיין ביחס למכוניות כמו לקסוס GS או וולוו S80.
צריכת הדלק נשארה בתחום השפוי, יחסית, גם בזכות תיבת ההילוכים המתקדמת לה יש שמונה הילוכים. התיבה חלקה, נעימה וכמעט שקופה לנהג, ורק חבל שההילוכים לא חוזרים למצב אוטומטי לאחר שמחליפים הילוכים באופן ידני מהמשוטים שמאחורי ההגה.
מרכב ברמת מחיר כזו ניתן לצפות לבידוד רעשים מוצלח, אבל בפועל רעשי רוח חודרים לחלל המכונית כבר במהירויות תלת ספרתיות נמוכות. גם רעשי מתלים וכביש חודרים פה ושם ומפרים את השלווה, אם כי בסך הכל מדובר ברכב שקט למדי. נוחות הנסיעה עצמה טובה מאוד בכבישים בין עירוניים, אך איכות סלילת הכבישים העירוניים בהחלט מהווה אתגר שהמתלים לא תמיד מצליחים לעמוד בו. בורות בכביש או רצף של שיבושים יעברו לנוסעים ויטרידו מעט.
אבל אם יש משהו שלא צריך לצפות לו מרכב באורך הגלות, זו התנהגות הכביש - וכאן יש הפתעה קטנה. אמנם, לא מדובר ברכב שעלול לאיים על ב.מ.וו או מזראטי מבחינת היכולות הדינאמיות, אבל ביחס לרכבים אמריקאים אין כאן את הנדנוד המעצבן והרכינה המוגזמת של המרכב. למרבה הפלא ה-300 מצליחה להתנייד בקצב טוב גם בכבישים מפותלים קלות, אך כאשר העומס עולה המשקל נותן אותותיו ותת ההיגוי עלול להיות מאוד חריף. תקשורת מההגה או מהשלדה לא ממש קיימת, אבל למרות הכל קרייזלר 300 לא מפריעה לנהיגה דינאמית.
בסופו של יום, הרושם שמשאירה קרייזלר 300 תלוי לחלוטין בציפיות. מי שמצפה שהגודל העצום יצביע בהכרח על תא נוסעים מפנק ברמה של חבורת מכוניות הפאר עלול להתאכזב. מצד שני, מי שמחפש מכונית מרשימה למראה, גדולה, מעוצבת ובעלת יחידת הנעה מוצלחת במחיר שקרוב לזה של אודי A4 וחברותיה, ימצא בקרייזלר חבילה מאוד מעניינת.
לדגמי קרייזלר בישראל - קרייזלר
למאמר זה התפרסמו 6 תגובות
