דילוג לתוכן המרכזי בעמוד

מיני רודסטר - מבחן רכב

Getting your Trinity Audio player ready...


אני מטפס עם מיני רודסטר בכביש 395. דרך יפהפיה שמתחילה ליד היישוב אשתאול, עוברת דרך רמת רזיאל וקיבוץ צובה ומגיעה עד לשכונת עין כרם הקסומה שבירושלים. בשנים האחרונות נסעתי פה עם לא מעט מכוניות: החל ממכוניות קטנות וישנות כמו פיג'ו 106 ורנו קליאו, דרך מכוניות יוקרתיות וגדולות כמו לקסוס GS ואודי A7, ועד לספורטיביות לוהטות כמו סובארו BRZ ופורד פוקוס ST. אני לא נוסע כדי ליהנות מהנוף, וגם לא כדי להגיע לבית החולים הדסה. אני נוסע מכאן כדי לחוות את המכונית.

לעמוד הדגם בקטלוג iCar: מיני רודסטר


מיני רודסטר S, טורבו-בנזין 1.6, אוטומטית, 184 כ"ס, החל מ-205,000 שקל

יתרונות

חסרונות

עיצוב מקסים

פחות דינאמית ממיני קופר הסגורה

ביצועים מצוינים

נוחות נסיעה רעה

התנהגות כביש חדה
לא שימושית (אבל לא באמת ציפיתם...)



מיני רודסטר. לגוף ולנשמה / צילומים: יתיר דוידוביץ

סיבוב רודף סיבוב, ואת כולם אני מכיר כמעט בעל פה. יודע איפה ממוקם האייפקס, היכן נמצאת נקודת הבלימה האופטימאלית ואיפה יש אספלט חלקלק ממנו צריך להישמר. דגמים של מיני עליהם נהגתי בעבר בכבישים האלה מעוררים בי זכרונות מוצלחים, ומיני רודסטר מביאה את הציפיות לשיא. האם היא תהיה דינאמית ומושחזת כמותן? אני מסיר את הגג, משלב להילוך ומועך את דוושת הגז. סאונד מתוק של "בק-פיירים" בוקע מצמד המפלטים הקטנים, והמיני שועטת במעלה ההר. מתכונן לפניה הראשונה, מביט רחוק, מתכנן את הקו. לעזאזל. לסיבוב הראשון נכנסתי לאט מדי. גם לזה שאחריו. אחרי כמה קילומטרים טובים של פיתולים ללא אקשן ובלי שמץ של היגוי יתר שובב, אני מבין שמשהו פה משקר. מיני רודסטר נותנת לי תחושה שאני הרבה יותר מהיר ממה שאני באמת.

על כביש מספר 1 בדרך חזרה לתל אביב, השדרנית המלחששת של גלגלצ מתקשה להתמודד עם רעשי הרוח האלימים. קר היום, אבל קיבלתי את הרודסטר ליומיים ואין לי שום כוונה לסגור את הגג. הרוח נותנת תחושה של מהירות גבוהה בהרבה מזו שרשומה על המחוג. כדי לא לעכב את התנועה אני נועץ את המחוג על 120 קמ"ש ומפעיל את בקרת השיוט. נהגים מסתכלים עלי מכל כיוון, וחקלאי מגודל בטנדר איסוזו נצמד אלי מימין ומנסה לברר אם לא קר לי במהירות שכזו באמצע החורף. בטח שקר לי. החימום פועל על עוצמה מרבית ועוזר כמו שקית חימום צהלי"ת בכלא הסיבירי, אבל אם הייתי רוצה שיהיה לי חם הייתי נוסע בטנדר איסוזו. היום אני על מיני רודסטר.



תל אביב היא כנראה אחד המקומות היחידים בהם מכונית קטנה ולבנה בלי גג שעומדת ברמזור מקבלת יותר תשומת לב מעדי הימלבלוי שחוצה את הכביש במקביל. אני מרגיש שכולם מסתכלים עלי. עם האוטו הזה אי אפשר לצאת מהבית בטרנינג, על חיטוט באף ברמזור אין בכלל מה לדבר. על כבישי תל אביב בשכונות הישנות מיני רודסטר מכה בנהג בלי רחמים. מבחוץ אלו המבטים החודרים של העוברים והשבים, אבל מה שבאמת כואב אחרי שמתרגלים למעמד החדש זו הנוקשות של הרכב הזה. כל שריטה בכביש עוברת לגב של הנהג באופן ישיר, כל פס האטה נדמה כמו פריצת דיסק שעומדת לקרות בכל רגע. רודסטר לאמיצים, בלי בג"ץ ובלי בצלם. אם נתייחס רגע למדדים המקובלים לבחינת מכוניות ב-iCar, נוכל לספר שלמיני הפתוחה יש כושר תמרון מעולה כאשר הגג פתוח - תחשבו פשוט על שדה ראיה של הולך רגל - אבל כשהגג סגור צריך פריסקופים של צוללת בשביל לנסוע רוורס.

את הרודסטר הזו קיבלתי בגרסת ה-S, עם מנוע 1.6 טורבו שמשחרר 186 כוחות סוס. בואו נגיד את זה באופן הכי ברור שיש: אל תעזו לקנות אותה בגרסה החלשה יותר. המנוע הזה משגר את המיני הקטנה בקצב פסיכי לחלוטין, מטיס אותה מרמזור לרמזור כמו רוד ראנר בסרטונים של הלוני טונס. בלחיצה על מתג הספורט הוא מקבל גם סאונד פצפוצים מגניב, והתגובות של תיבת ההילוכים (אוטומטית במקרה זה) מתחדדות כמו אוזניים של חתול בפאניקה. איזה כיף. על הכביש הציבורי זה מרגיש כמו מכונית צעצוע שמתחו לה את הקפיץ עד לשלב האחרון לפני שהוא נקרע. על הכבישים של הרי ירושלים זה מרגיש כמו מכונית ספורט אמיתית.



כי בסוף הרי סגרתי את הגג. עם כל הכבוד לרוח, אני לא אתן לקצת אוויר בתנועה להרוס לי את חווית הנהיגה של כביש 395. עם הגג הסגור, שהתפעול שלו מפתח ומותח כמה שרירים עלומים בגוף, מיני רודסטר מפסיקה את הפוזות והדאווינים. הרוח כבר לא מזייפת את תחושת המהירות, והפיתולים המוכרים של רמת רזיאל הופכים שוב להיות אתגר רווי אדרנלין לחולה ההגה שבי. סיבוב רודף סיבוב, בלימה חזקה, היגוי מהיר ושוב חזרה לגז, אני והמיני עושים חיים משוגעים. זאת מכונית ספורט מהזן שאנחנו אוהבים - מתקשרת, חדה, מושחזת ובעיקר מספרת לנהג על כל מה שקורה במערכת היחסית הלוהטת שבין הצמיגים לאספלט. פסיעת זנב אלגנטית היא עניין שבשגרה במיני רודסטר, והרוח הספורטיבית של ב.מ.וו - עם קריצה חזקה למיני של ראלי מונטה קרלו משנות ה-60 - מפעמת גם במיני של 2013.



מיני רודסטר נותנת לך תחושה שאתה הרבה יותר ממה שאתה באמת. ברחובות תל אביב מסתכלים עליך כמו על מולטי מיליונר, למרות שמדובר במכונית שעולה כמו מאזדה 6 מאובזרת. עם הגג הנפתח היא מסוגלת לנסוע ב-80 קמ"ש ולתת תחושה של 130 קמ"ש לפחות, ובכביש המתפתל - ובכן, שם היא אמנם פחות "סכין" מהמיני קופר בעלת הגג הסגור, אבל רק אלוהים יודע כמה כיף מסוגלת לייצר השדונית הקטנה והממזרית הזו. תארזו לי בבקשה אחת, בגרסת ה-S כמובן. צ'ילי חריף באריזה של ביצת קינדר.

הכתבה פורסמה לראשונה בגיליון מרץ-אפריל של מגזין iCar.


לדגמי מיני בישראל - מיני

 

למאמר זה התפרסמו 1 תגובות

יעוץ מקצועי חינם לפני קניית רכב
  • צור קשר בוואטסאפ
  • התקשר אלינו

הוספת תגובה

תגובות

תגובות לכתבה

חזור למעלה