הננסיות הקטנות כבשו בשנים האחרונות את רחובות ערי ישראל, והפכו לקנייה לגיטימית למי שתקציבו דל ומעוניין בכל זאת במכונית חדשה. העניין הוא שבישראל אין באמת מטרופולינים עצומים, ומכונית בדרך כלל משמשת את בעליה גם לשימושים בין עירוניים. לתפקיד הזה הגרסה הבסיסית של יונדאי i10 אולי פחות תתאים בגלל המנוע הצנום, למרות שלל היתרונות האחרים שלה. האם הגרסה החזקה של הקוריאנית יכולה להיות Miss עיר וגברת Highway?
עיצובהעיצוב לא ממש קשור לשאלה הזאת, אלא אם אתם קוראים לכל מכונית קטנה וצבעונית מכונית אורבנית. הגרסה החזקה (היא גם המאובזרת ביותר) זוכה מבחוץ לפנסי ערפל, פנסי איתות במראות הצד וגלגלי מגנזיום. בגרסאות הצבעוניות ה-i10 באמת נראית נפלא, אבל בצבע השחור של רכב המבחן היא קצת נעלמת. חביבה למדי, אבל לא יותר.
תא הנוסעיםבגרסאות הצבעוניות יש התאמה בין צבע הרכב לצבע הפנימי, ובגרסה השחורה חסכו מאיתנו את השחור גם מבפנים והרכב מגיע בשילוב צבעים חום-שחור מבפנים. גם המושבים, גם דיפון הדלתות וגם הקונסולה זוכים כולם לשני הצבעים וכך מתקבל מראה בוגר ואיכותי. הפלסטיקה של היונדאי פשוטה וקשיחה, אך זה לא עניין יוצא דופן ברכבים במחיר דומה. כל החומרים ישרדו יותר מכל ריאליטי של ערוץ 10 וגם האופן בו הם מורכבים משביע רצון.
גרסת ה-1,250 סמ"ק מגיעה רק ברמת אבזור אחת והיא הגבוהה ביותר (Supreme). בגרסה הזאת ה-i10 מאובזרת הרבה יותר מכל מתחרה. 4 חלונות חשמל, גלגלי מגנזיום, כניסות לנגני שמע, דיבורית בלוטות' ושליטה על מערכת השמע מההגה יש גם בקיה פיקנטו (שמחירה זהה), אולם, פנסים עוקבי פנייה וחיישני לחץ אוויר בצמיגים הם בהחלט עניין יחודי ביונדאי הזו.
כפי שגילינו במבחן הקודם, המרווח ב-i10 טוב מאוד באופן יחסי. אנחנו הצלחנו להסיע אפילו חמישה מבוגרים, וקל וחומר שלארבעה יהיה מקום. המרווח לרגליים טוב, אך לא יותר, והמרווח לראש טוב מאוד. יחד עם תא מטען בעל נפח מכובד (251 ליטר) ה-i10 רושמת עוד סעיף בו היא מצטיינת.
נוחות נסיעהאם לא הספיקו לה המחמאות, גם בסעיף הנוחות ה-i10 מקבלת ח"ח. מערכת המתלים פועלת באופן טוב ומצליחה לספוג את מרבית השיבושים. הכיול של המתלים מרגיש קצת רך מהמקובל כך שרוב החבטות נספגות היטב. כאשר חולפים על בורות גדולים המתלים יכולים להסגר ואז הקוריאנית תהיה מעט קופצנית. לא מדובר בנוחות מושלמת, אבל האופן בו ה-i10 מטפלת בשיבושים מזכירה מכוניות מסגמנט אחד ואולי אף שניים למעלה. מעבר למערכת המתלים, שדה הראייה מצויין בכל הגזרות וההגה מאוד קל במהירויות עירוניות. גם קוטר הסיבוב קטן מאוד. מקבץ האיכויות הללו הופכים את ה-i10 למכונית עירונית מעולה. תנוחת הישיבה עצמה גבוהה יחסית ונותנת תחושה של ישיבה בגובה דומה לשאר המכוניות על הכביש (וזה כאשר המושב במצבו הנמוך ביותר).
מחוץ לעיר נוחות הנסיעה ממשיכה להיות טובה מאוד למרות שעל גלים גדולים בכביש יש למכונית נטייה להתנדנד. המושבים נוקשים ולחלק מהנהגים זה הפריע. בנסיעות ארוכות הם היו סבירים באופן בו הם תמכו בגוף, אך לא מעבר. הקומפלימנט הגדול ביותר מחוץ לעיר הוא בידוד הרעשים שמצליח להפתיע גם ביחס למכוניות גדולות יותר. בידוד רעשי הרוח מעורר השתאות ורעשי מנוע ישמעו רק כאשר דורשים מהאחרון לטפס גבוה במעלה הסל"ד. רעשי כביש מנוטרלים היטב אך על כבישים הסלולים גרוע קשה לפספס אותם והם ישמעו בתא הנוסעים. סך היכולות הגבוה מציב את ה-i10 גבוה בקטגוריה, במבחן היכולת לשנע אנשים בדרכים בין עירוניות ביעילות.
מנוע ותיבת הילוכיםיש מנוע? עכשיו יש. המנוע, בנפח 1,250 סמ"ק, מספק 87 כוחות סוס (ב- 6,000 סל"ד) ו-12.3 קג"מ (ב-4,000 סל"ד). לעומת מנוע ה-1.0 ליטר שמוצע בגרסת הכניסה של היונדאי הקטנה מדובר בשיפור ניכר של 21 כ"ס. לא מדובר במנוע מאוד חזק אבל הוא מסוגל לטפס עם ארבעה אנשים לירושלים בקצב שיספיק לרוב הנהגים. גם בצד הבטיחותי יש לו תפקיד חשוב. אם במנוע הקטן כל עקיפה משולה להימור על החוט הנכון בנטרול מטען נפץ, במנוע החזק העניינים קצת יותר קלים. עדיין צריך תכנון מוקדם לפני העקיפה ויש למשוך את המנוע גבוה במעלה קשת הסל"ד, אבל כל בר דעת יוכל לסיים עקיפה בבטחה.
תיבת ההילוכים לא מצטיינת. היא איטית מדי, יש לה רק ארבעה הילוכים (לא חריג בקבוצה) ויחסי ההעברה די ארוכים. כנראה שבגלל התיבה מצאנו את עקב האכילס של המכונית: צריכת הדלק. במבחן שלנו, ולמרות נסיעות בין עירוניות די רגועות, נתון צריכת הדלק עמד על 14.5 ק"מ לליטר בשיוט מאוד רגוע או על 13.5 ק"מ לליטר בנסיעות קצת יותר מאומצות (אך לא מאומצות מדי). הנתונים הללו לא מרשימים מכיוון שמספר רכבים מודרניים עם מערכות ותיבות הילוכים מתקדמות הצליחו להציג נתונים עדיפים. גם בקטגוריה פגשנו מספר מכוניות שהציעו צריכה טובה בהרבה ואפילו האחות מקוריאה, קיה פיקנטו, שנעזרת בתיבה ומנוע דומים הצליחה לצרוך פחות מהיונדאי (אם כי בפער קטן). האשמה נופלת על התיבה מכיוון שנתוני הגרסאות הידניות בשני המנועים טובים בהרבה.
התנהגות כבישבמבחן הזה כבר ציינו שהיונדאי מרגישה כמו מכונית מסגמנט גבוה יותר, וזה נכון גם בסעיף התנהגות הכביש. האופן בו היונדאי אוחזת את הכביש מפתיע ביחס לרכב עם בסיס גלגלים קצר כשלה. גם העברות משקל נעשות באופן איטי והנטייה היא לתת היגוי צפוי ומאוד נשלט. מצד שני, מדובר במכונית קטנה וממכוניות כאלו אנחנו בדרך כלל מצפים לקצת יותר שמחת חיים ודינמיות. ה-i10 רוכנת מעט בפניות, לא מגיבה בזריזות לפקודות הנהג ובכלל, נראה שהזנב שלה יעדיף לקפוץ מהגג לפני שהוא יעשה טובה ויפסע מעט הצידה. לא משהו שצריך להפריע למי שמחפש מכונית מיני סטנדרטית.
סיכוםאחרי מספר ימים ומאות קילומטרים, יש תשובה ברורה לשאלה שהעלינו בתחילת הכתבה. לא רק שיונדאי i10 מסוגלת לעמוד במטלות של נסיעה בין עירונית, היא גם עושה את זה טוב מאוד. למרות פער המחיר, ובזכות כוח המנוע והאבזור הנוסף, מדובר בגרסה אטרקטיבית של ה-i10. צריכת הדלק היא עניין שצריך לקחת בחשבון (למרות שהפער מרוב המתחרות לא עצום) אך בהתחשב בחבילה בכללותה מדובר באופציה מעולה למי שנוסע הרבה גם בכבישים בין עירוניים ותקציבו מוגבל.
העניין מורכב יותר במידה ואתם מוכנים לרכוש רכב ידני. אם כן, במחיר דומה ניצבות שלל מכוניות סופר-מיני מרווחות יותר, נוחות יותר ובעלות צריכת דלק עדיפה משמעותית. הבחירה במקרה הזה תלויה בכם וברושם שלכם מהיונדאי לעומת הרושם מהמכוניות המובילות בקטגוריית הסופר-מיני.
צפייה בתוכן יונדאי i10 מנוע 1.2 אוט' - מבחן רכב
לדגמי יונדאי בישראל -
יונדאי
למאמר זה התפרסמו 4 תגובות