מדריך נהיגה בשטח: 5 מערכות עזר מרכזיות

ומה תעשה מערכת בקרת היציבות בתנאים כאלה? מבחינתה או שהרכב הגיע לנהיגה בגהנום טוטאלי ונטול אחיזה, או שליד ההגה נוהג פרא אדם, או שניהם ביחד… כך עלולה המערכת לשלוח פקודות שיפגעו לנו בניווט הגס-אך-רגיש, והכי גרוע - עלולה להאט ואף לבלום אותנו, דבר שעשוי, בסבירות גבוהה, להביא לתקיעה. במצבים כאלה אנחנו רוצים לנטרל את המערכת ולהסתדר בלעדיה. 

תפעול המערכת: כשאנחנו מגיעים לאזור מעוט-אחיזה שחשוב לנו לשלוט בכיווניות ובקצב התנועה בו, למשל בדיונות או בבוץ, חשוב לנתק את מערכת בקרת היציבות. עם היציאה מתא השטח הזה - חשוב להפעיל אותה בחזרה.

הנעה כפולה (או 2X4): מתי עדיף שהכוח יעבור לכל הגלגלים, ומתי דווקא עדיף לוותר על שניים מהם

מה כפול ב"הנעה כפולה"? כוח המנוע מועבר - לא לציר גלגלים בודד (קדמי או אחורי) אלא לשניהם ביחד. ישנם רכבי כביש-שטח שבהם ההנעה הכפולה היא קבועה, או שמחשב מחליט עבור הנהג אם לצרף את כל הגלגלים או לא. ברכבי שטח שמיועדים לעבירות מתקדמת יותר, כמו סאנגיונג רקסטון, אפשר לבחור באופן יזום בין המצבים, אם אנחנו מעוניינים בהנעה לציר גלגלים אחד בלבד (2X4) או לשני הצירים (4X4). כשיש הילוך כוח, ישנה גם בחירה בין מצבי 4X4 רגיל (High) או הילוך כוח (4X4 Low) - אבל על כך בסעיף נפרד.

כשהכוח עובר לכל הגלגלים, משתפרת אחיזת הכביש, או דרך השטח, שבה אנחנו נוסעים. גם כשאחד הגלגלים או צירי הגלגלים, מאבד אחיזה ויכולת התקדמות, הציר השני יכול לפצות על כך ואנחנו נמשיך לנסוע כאילו לא קרה דבר, לעתים אפילו בנסיעה בתוואי שטח מאתגר. שליחת הכוח לכל הגלגלים מסייעת הן בשלב של האצה והן תוך כדי תנועה.

אם הכל כל כך טוב בשילוב ההנעה הכפולה, מדוע שלא תפעל כל הזמן? הבעיה נמצאת בעומס הנוסף על המערכת: כשהמנוע שולח את כוחו לכל הגלגלים, אזי אותו כוח עובר דרך הרבה יותר צירים ומערכות וכך חלקו הולך לאיבוד במערכת. במצב הזה, שבו אנו נעזרים במצב הנעה כפולה, צריכת הדלק והשחיקה יהיו גבוהות יותר והמהירות נמוכה יותר. היות שכך, נעדיף להשתמש באופציות ההנעה הכפולה רק כשאנחנו מעוניינים לשפר את האחיזה, בשטח או בכביש.

תפעול המערכת: בתנאי שטח או כביש, שבהם אנחנו חוששים מפגיעה ביכולת ההתקדמות שלנו בשל אחיזה חלקית, מבוץ וחול טובעני ועד לדרדרת אבנים ומדרגות סלע, נשלב הנעה לכל הגלגלים. הדבר נעשה לרוב באמצעות חוגה או ידית ייעודיות.

הילוך כוח (4X4 LOW): בחרנו בהנעה לכל הגלגלים, מתי נעדיף להיות ב-HIGH ומתי נשלב LOW?

על יתרונות (וחסרונות) השימוש בהנעה הכפולה דיברנו בסעיף הקודם. ברכבי שטח שמיועדים לעבירות מתקדמת, ניתן לעתים לבחור בין מצב 4X4 רגיל (4X4 High) ובין הילוך כוח (4X4 Low). במצב ה-High סידור יחסי ההעברה של ההילוכים מאפשר לרכב לנסוע מהר מאוד, דבר מצוין כשאנחנו מעוניינים לצבור מהירות בשטח. מצבים אפשריים - שבילים, תנאי שטח לא מאתגרים במיוחד. 

לעומת אלה, לעתים אנחנו לא צריכים את המהירות והתנופה, אלא משנסים את כל הכוח (ומישהו אמר מומנט?) שאנחנו יכולים לאסוף מהמנוע. הדבר נדרש בעיקר כשצריך לצלוח אתגרי טיפוס ושטח מצולק במיוחד, כמו בעליות תלולות, תוואי שבור וגם סלעים ומדרגות. במצבים האלה המהירות אינה רלוונטית, אבל יחסי העברה חדשים, שמכוונים את המנוע לכוח איטי במקום למהירות, בהחלט מגדילים את הסיכויים שלנו לצלוח את המכשול וגם להמנע משבירה של חלקי הרכב.

יתרון נוסף של הילוך הכוח נמצא בבלימת המנוע החזקה שהוא מספק. היתרון הזה משמעותי בירידות תלולות במיוחד. יחס ההעברה כה נמוך, שאפשר להסתדר ללא לחיצה על הבלמים ואפילו ללחוץ על דוושת ההאצה בירידה תלולה, כדי לשלוט טוב יותר בתנועה ובמהירות שלנו. לשליטה במהירות שלנו בירידה קיימת גם בקרת הגלישה במדרון, על כך בסעיף נפרד.

תפעול המערכת: כשאנחנו מתקרבים לשטח שבו אין צורך במהירות וכן יש צורך בכמה שיותר כוח שיועבר לכל הגלגלים, למשל מול שברים, סלעים, מדרגות ועליות תלולות ללא תנופה, אזי נשלב "הילוך כוח" (4X4 Low), באמצעות החוגה או הידית (לרוב אותה חוגה שמשמשת לבחירה בין מצב 2X4 ו-4X4)

בקרת גלישה במדרון: לעזוב את דוושת הבלם ולתת למערכת להשתפל בשלום במורד

ירידה במדרון תלול מחייבת תנועה איטית, אבל במקביל גם תמרון מדויק של ההיגוי. שימוש בהילוך הכוח יכול לסייע לבלום את הרכב, אך לא תמיד (בעיקר אם איננו נהגי שטח מנוסים) קל לנו לנהל בצורה רגישה ומדויקת את מלאכת הבלימה במדרון תלול שהוא גם עתיר מהמורות ו/או חלקלק וגם לעיתים מלווה בהחלקה קטנה לכיוון זה או אחר.  

בקרת הגלישה במדרון נולדה לאפשר ירידה איטית ונשלטת במיוחד, בתנאים של ירידה תלולה, גם אם היא חלקלקה ועתירת מהמורות. המערכת נעזרת במערכת ה-ABS של כלי הרכב ובאמצעות בלימות מרוסנות מייצרת קצב תנועה איטי ביותר, תוך שימוש באותה המערכת לייצב את אותן ההחלקות ימינה ושמאלה.

המערכת הזו פשוטה וקלה לתפעול ושימוש, וגם אינה דורשת מכאניקה מורכבת מדי. היות שכך אפשר למצוא בקרת גלישה במדרון הן ברכבי פנאי עם הנעה קדמית בלבד והן ברכבי שטח קשוחים שמיועדים לאתגרי שטח.

תפעול המערכת: כשאנחנו מתקרבים לירידה תלולה, נלחץ על כפתור הפעלת המערכת ומטרים לפני תחילת הירידה נעזוב לגמרי את דוושת הבלם וניתן למערכת לעשות את העבודה.

למאמר זה התפרסמו 7 תגובות