דילוג לתוכן המרכזי בעמוד

דור הולך: חילופי המנהלים של עולם הרכב

Getting your Trinity Audio player ready...

ב.מ.וו

ממי נפרדים: הרלד קריגר, המנכ"ל

מי נכנס במקומו: אוליבר זיפסה, מנהל הייצור

חמש שנים בלבד אחרי שנכנס לתפקידו, קודקוד ב.מ.וו מודיע שהוא פורש, רגע לפני שנראה שמועצת המנהלים ממילא אינה מאשרת את המשך כהונתו. הרלד קריגר (Harald Krüger) היה מנהל הייצור של ב.מ.וו כשהחליף ב-2014 את נורברט רייטהופר, שבעצמו היה מנהל הייצור לפני כן. על רקע הדרמות החשמליות-אוטונומיות-שיתופיות וכו' שעוברות על עולם הרכב, בב.מ.וו הצהירו אז כי 'חשיבה חדשה צריכה דור חדש'.

Harald Kruger

קריגר מונה, וב.מ.וו המשיך למכור, אבל גם לא הצליח להתרומם, התדמית וה'חוויה הב.מ.וואית' לא זרחו. ביצועי המכירות, שערי המניה והרווחים לא היו מרשימים וכדי לזרות עוד מלח על הפצעים, במשמרת של קריגר איבד ב.מ.וו את הבכורה בשוק היוקרה העולמי ליריב הקשה מכולם, מרצדס. השמועות ממסדרונות ב.מ.וו הם כי הקש ששבר את גב הגמל הוא הקושי של קריגר לגשר על פערי העמדות בהנהלה לגבי הדרך של ב.מ.וו בעידן הטלטלות בעולם המכוניות. כעת, במקומו של הרלד קריגר מונה… מנהל ייצור שלישי ברצף, מעין איתות של ב.מ.וו כי למרות השינויים הגדולים בעולם, הם הולכים על גישה שמרנית דווקא. אוליבר זיפסה (Oliver Zipse), המנכ"ל הנכנס, הוא מנהל ייצור אפקטיבי מאוד ונחשב לתורם רציני לרווחים של ב.מ.וו שממשיכים לזרום.

Oliver Zipse

דיימלר-מרצדס

ממי נפרדים: דיטר זטשה, המנכ"ל

מי נכנס במקומו: אולה שלניוס, חבר הנהלה, ניהול ומו"פ

שפמו האגדי של דוקטור זי (Dieter Zetsche) מזוהה עם הנהגת דיימלר ומרצדס ב-13 השנים האחרונות. זטשה הגרמני נחשב לאחד המנהיגים החזקים בתעשייה. בין ההישגים שנרשמו לטובתו ניתן למנות את הגירושין מקרייזלר שאיימו למשוך את מרצדס לאבדון, טיפול בבעיות האיכות והאמינות של דגמי מרצדס בימים ההם, התמקדות בפעילות רכבי היוקרה והמסחריות וברמה הצבעונית יותר, ההחזרה של היצרן לראש טבלת מכירות מותגי היוקרה. דווקא בשנה האחרונה מצבה של דיימלר אינו מזהיר, עם אזהרות רווח חוזרות ונשנות, אבל באופן כללי הקבוצה נחשבת לחסונה ומצליחה. זטשה פורש לא בשל כשלים, אלא בהחלטה מודעת לפרוש ולעבור לתפקידים יותר פיקוחיים ופחות ניהוליים-מידיים.

Dieter Zetsche

את מקומו של זטשה תופס אולה שלניוס (Ola Källenius) השבדי, שלהבדיל מזיפסה של ב.מ.וו, מגיע דווקא מעולם הרבה פחות שמרני ויותר ססגוני. שלניוס עסק בתפקידים רבים בקבוצת דיימלר. הוא ניהל את חטיבת הספורט AMG, ניהל את הרכש וחשוב מכל, את המחקר ופיתוח ואת כל המעבר של דיימלר לעידן האוטונומי-חשמלי שלפנינו.

מימין Ola Källenius

פיאט-קרייזלר

ממי נפרדים: סרג'יו מרקיונה, המנכ"ל

מי נכנס במקומו: מייקל מנלי, מנכ"ל ג'יפ וראם

הסיפור של קונצרן FCA, פיאט קרייזלר, עצוב יותר. סרג'יו מרקיונה (Sergio Marchione), בן גילו של זטשה ודמות מיוחדת מאוד בנוף המוטורי העולמי, נכנס למצב של חוסר הכרה בעת שניהל את הקונצרן ומעט לאחר מכן נפטר. הפטירה שלו היתה דווקא בתוך תהליך ממושך ומנוהל של פרישה, אבל מועצת המנהלים של הקונצרן נדרשה להחליף אותו בפתאומיות. הסוודר הניצחי של מרקיונה, והחיוך החביב שלו, השכיחו לעתים עד כמה הוא מנהל חד ומדויק שיודע גם לחתוך בבשר החי. מרקיונה נטל על עצמו תחומי אחריות רבים והיה מעורב בכל תהליך, גישה שייתכן כי פגעה בסופו של דבר בבריאותו. מרקיונה הציל את קבוצת פיאט והציל את קרייזלר, אבל השורשים האיטלקיים שלו לא הפריעו לו לגנוז את לנצ'יה ולצמצם את חשיבותו של המותג פיאט בסל של הקבוצה המאוחדת, פיאט קרייזלר.

Sergio Marchionne

לתפקידו המורכב של מרקיונה (לכו תגשרו בין איטלקים לאמריקאים) נכנס איש עם הצלחות מוכחות. מייק מנלי (Mike Manley), האיש שניהל את ראם וגם את ג'יפ, שהפך מיצרן של 300 אלף כלי רכב בשנה למי שמכר כ-1.6 מיליון ב-2018. ההצלחה שלו כה גדולה עד כי כיום המותג הזה נחשב לחזק ביותר בקונצרן, במונחים גלובליים ועד כדי כך שמשפחת אניילי, ששולטת בקונצרן, הסכימה למנות לתפקיד הבכיר, ובכן… בחור לא איטלקי.

משמאל Mike Manley

רנו-ניסאן-מיצובישי

ממי נפרדים: קרלוס גוהן, המנכ"ל והיו"ר של כל הקבוצה ושל כל יצרן בנפרד

מי נכנסו במקומו: תיירי בולורה ברנו, הירוטו סאיקאווה בניסאן, אוסאמו מאסוקו במיצובישי

תחשבו על הסיטואציה הבאה: יש לכם עסק ענק, אבל בעלים מעצבנים של עסק קטן וקצת עוין מחזיקים בשליטה על העסק שלכם. זה בערך מה שקרה לניסאן היפני, לפחות לפי תחושתו. ניסאן ייצר ב-2018 לא פחות מ-5.7 מיליון כלי רכב, והוא מחובר בשיתוף פעולה הדוק עם רנו, שייצר 'רק' 3.9 מיליון. העניין הוא שבחיבור הזה, לניסאן יש 15% ברנו, בלי שום יכולת להשפיע, ולרנו הקטן יותר יש למעלה מ-43% בניסאן, עם זכות הצבעה וקבלת החלטות. הסיבה לכל זה הוא קרלוס גוהן, מהמנהלים המוכשרים שידעה התעשייה הזו מעולם, שהצליח להציל קונצרן אחרי קונצרן. אחרי שהציל את רנו, נכנס להציל את ניסאן וחיבר ביניהן, אולם מאז חזר ניסאן לממדיו הטבעיים והצד של רנו הפך, במידה מסוימת, לנטל. מעצר משטרתי פומבי על גוהן בעת שהגיע ליפן וישיבה ממושכת במעצר, עם חשדות מכאן ועד להודעה חדשה והטלת זרקור על חייו הראוותניים, גררו גלי שמועות על פיהן, לכאורה, מדובר במאמצים תת קרקעיים של ניסאן להתנער מגוהן ומרנו.

Carlos Ghosn

האם יש בחשדות נגד המנהיג האגדי אמת? האם נכונה הקונספירציה כי מדובר במאמצי ניסאן להרחיק את רנו? משפטים הדדיים נמשכים גם כעת ולצידם תהליכים שונים שנועדו להסדיר את היחסים בין הקבוצות, באופן טבעי יותר. גוהן, שחלש על כל כך הרבה תפקידים, הוחלף בידי סדרה של בעלי מקצוע ברנו, ניסאן ומיצובישי.

מימין: Thierry Bolloré רנו, Hiroto Saikawa ניסאן, Osamu Masuko מיצובישי

פולקסווגן

ממי נפרדים: מתיאס מילר, המנכ"ל

מי נכנס במקומו: הרברט דיס, מנכ"ל מותג פולקסווגן

פרשת "דיזלגייט" ובה התברר כי פולקסווגן - אך גם שחקנים רבים נוספים בתעשיית הרכב - השתילו רכיבים שנועדו לרמות את מבדקי זיהום האוויר ברכביהם, ממשיכה לטלטל את התעשייה כבר שנים. ימים אחרי שהתפוצצה הפרשה, בספטמבר 2015, פרש מרטין וינטרקורן הבוס של הקבוצה (וגם הואשם מאוחר יותר בחלקיו בפרשה). את וינטרקורן החליף מתיאס מילר, מנכ"ל פורשה וחבר הנהלת הקבוצה.

Matthias Muller

ב-2018 מילר פרש וההנחה היא כי בעלי המניות מעוניינים לפתוח דף חלק, בלי שאנשי עידן דיזלגייט בסביבה. על הרקע הזה, למשל, קבוצת פולקסווגן היא מהמובילות בעולם כיום בפיתוח העתידי של הרכב החשמלי, הנקי מזיהום. דיס, המנכ"ל החדש, לא היה בסביבה בעידן דיזלגייט, אלא שימש כבכיר בב.מ.וו עד סוף 2014. יכולת ניהולית שזיכתה אותו בהערכה רבה ליד הרקע החופשי וההתמחות הרחבה שצבר בפיתוח סוללות ורכב חשמלי, הביאו לדיס את כס המנהיג.

Herbert Diess

נפרדים מלי איאקוקה

השם שלו נשמע קצת אינדיאני, אבל לי איאקוקה (Lee Iacocca 1924-2019) מגיע בכלל משורשים איטלקיים. איאקוקה, שנפטר לאחרונה, זכור בעולם הרכב כאחד המנהלים החשובים וגם כמי שידע לגשר היטב בין יכולות התעשייה ללבבות הצרכנים. איאקוקה החל את דרכו כמהנדס רכב, אבל מהר מאוד עבר למכור ולנהל.

כבר כשהיה בן 36 מונה למנכ"ל חטיבת רכבי פורד בקבוצת פורד ולסגן הנשיא של הקבוצה כולה. בתפקיד הזה זכה להכרה מלאה בקרב חובבי הרכב, וזאת בזכות המצאת קבוצת מכוניות השרירים-לצעירים האמריקאיות, מה שמכונה "רכבי פוני". השם הזה נגזר מהמכונית שהמציא, פורד מוסטנג (מוסטנג הוא סוג של סוס פרא, פוני הוא הסוס קטן הממדים), מכונית שגררה במהירות מתחרים שונים בשוק עתיר רגשות עד היום.

משמאל Lee Iacocca

לאחר שהודח מפורד, ככל הנראה על רקע מאבקי כוחות עם משפחת פורד, מונה איאקוקה לנהל בבהילות את קרייזלר, שהיה על סף פשיטת רגל. לאחר הרחבת סל הדגמים והחזרת הקבוצה למסילה בריאה יותר, המציא איאקוקה כלי רכב נוסף. הפעם מדובר במיניוואן (במקביל להמצאת רנו אספאס באירופה). דודג' קרוואן (מילה שמחברת בין מכונית Car לבין וואן Van) ואחיו, פלימות' וויאג'ר, פנו ללקוחות שרצו מרחב משפחתי גדול וכמו שאומרים באנגלית, The rest is history.

במשך השנים עשה איאקוקה טעויות שונות, אך זכורות לו יותר ההצלחות, כמו רכישת המותג ג'יפ, שעם השנים התברר כאחת הרכישות הטובות של הקבוצה. לי איאקוקה נפטר לאחרונה בקליפורניה והוא בן 94 שנים.

למאמר זה התפרסמו 2 תגובות

יעוץ מקצועי חינם לפני קניית רכב
  • צור קשר בוואטסאפ
  • התקשר אלינו

הוספת תגובה

תגובות

תגובות לכתבה

חזור למעלה