דילוג לתוכן המרכזי בעמוד

אליפות העולם בחשמליות יוקרה: אודי A6 מול ב.מ.וו i5 ומרצדס EQE

Getting your Trinity Audio player ready...

במשך עשרות שנים זו הייתה זירת הקרב הכי לוהטת ומלאת יצרים של תעשיית הרכב העולמית: המאבק על התואר של מכונית הסאלון הטובה בעולם. קטגוריה שבאופן מסורתי נמצאת בלב שוק היוקרה, זו שמבטיחה להציע את הטוב מכל העולמות.

מצד אחד טכנולוגיה, איכות ועידון ללא תחרות, מצד שני יכולת דינמית שכמעט בלתי ניתן להשתוות אליה. מי לא ניסה להשתלב בקטגוריה וניגף פעם אחר פעם?

הדוגמה הטובה ביותר היא קדילאק האמריקאית שהובסה שוב ושוב לאורך עשרות שנים, אבל גם היפנים עם אינפיניטי למשל, אקורה, ואפילו לקסוס הגדולה שנאלצה לשנות כיוון, ובוודאי יגואר או וולוו. כי בסופו של יום, קרב הצמרת הזה תמיד היה קרב משולש על טהרת הגרמנים בין מרצדס, ב.מ.וו ואודי.

במשך שנים הוא התנהל על דלק, בעיקר בנזין וגם דיזל, עם המנועים הכי טובים ללא קשר לסוג הנוזל, עם תיבות ההילוכים הכי מתקדמות. שני אלמנטים בולטים שנלקחו מהשלוש בעידן החשמל. עד כמה זה פוגע בהן, אם בכלל, ומי הטובה מכולן כשהמפלט אינו פולט? נהגנו באודי A6, ב.מ.וו i5 ומרצדס EQE זו לצד זו על אספלט מקומי לאורך מאות רבות של קילומטרים. וכרגיל אצלנו, אחת הוכרזה כמנצחת.

מרצדס EQE

  • קיבולת סוללה: 89 קוט"ש
  • מנוע, הנעה: 245 כ"ס ו-56.1 קג"מ, אחורית
  • זינוק ל-100 קמ"ש, מהירות מרבית: 7.3 שניות, 210 קמ"ש
  • טווח נסיעה (יצרן): 580 ק"מ
  • בטיחות: בלימה אוטונומית, שמירת נתיב, בקרת שיוט אדפטיבית והתרעת שטח מת אקטיבית
  • מחיר רכב מבחן: 660 אלף שקל

ב.מ.וו i5

  • קיבולת סוללה: 81.2 קוט"ש
  • מנוע, הנעה: 340 כ"ס ו-40.8 קג"מ, אחורית
  • זינוק ל-100 קמ"ש, מהירות מרבית: 6 שניות, 193 קמ"ש
  • טווח נסיעה (יצרן): 550 ק"מ
  • בטיחות: בלימה אוטונומית, שמירת נתיב, בקרת שיוט אדפטיבית והתרעת שטח מת אקטיבית
  • מחיר רכב מבחן: 630 אלף שקל

אודי A6 e-tron

  • קיבולת סוללה: 94.9 קוט"ש
  • מנוע, הנעה: 380 כ"ס ו-57.6 קג"מ, אחורית
  • זינוק ל-100 קמ"ש, מהירות מרבית: 5.4 שניות, 210 קמ"ש
  • טווח נסיעה (יצרן): 687 ק"מ
  • בטיחות: בלימה אוטונומית, שמירת נתיב, בקרת שיוט אדפטיבית והתרעת שטח מת אקטיבית
  • מחיר רכב מבחן: 650 אלף שקל

עיצוב ותאי נוסעים

בשונה מקרבות עבר בהן כל אחת אימצה מראה בעל זהות משפחתית ברורה, בגרסאות החשמליות זה פחות המצב, פועל יוצא של שאיפת היצרניות למשוך קהל חדש וצעיר יותר. ה-EQE היא הוותיקה בהשוואה, והמראה שלה מקדש יעילות אווירודינמית, עם שמשות נטולות מסגרת וידיות דלתות נשלפות חשמלית. היא ללא ספק מסובבת הראשים בחבורה, אבל התגובות לא תמיד חיוביות. מרצדס אגב הודתה בכך שקו העיצוב הזה פחות אטרקטיבי לקהל הרחב.

ה-i5 זהה כמעט לחלוטין לסדרה 5 הרגילה, חלק מאסטרטגיית ב.מ.וו להציע באותה מכונית (פחות או יותר) מגוון מערכות הנעה, ועוד על כך בהמשך. עדיין עם סבכת כליות גדולה (מדומה ומוארת), אבל עם יותר מדי קווים בחרטום, כולל סרח עודף בולט שמייצרים תחושה מגושמת, רחוקה מהקו האתלטי שאפיין את ב.מ.וו בעבר.

בדומה למרצדס, גם ה-A6 זונחת את המקורות העיצוביים ומחליפה את הסולידיות שאפיינה אותה במשך שנים, במראה מוחצן יותר. עם פרופיל המזכיר דגמי כמו-קופה שמאפשר לה גם לקבוע את מקדם גרר הנמוך מהשלוש שקרובות - מי יותר ומי מעט פחות - לשיא התעשייה. 0.21 לעומת 0.22 למרצדס ו-0.23 לב.מ.וו. האחרונה מוכיחה אגב כי לא חייבים לבחור במראה קשה לעיכול (אהמממ, מרצדס), כדי לזכות ביעילות גבוהה.

סביבת הנהג במרצדס כוללת מסך מגע גדול במרכז ("12.8), נוח יחסית לתפעול הודות לאייקונים גדולים. היא הנדיבה ביותר בתאי אחסון, כולל אחד גדול מתחת לקונסולה המרכזית. פחות אהבנו את הפנל הגדול לרוחב הדש בורד, בגימור דמוי מתכת ועם אינספור סמלי לוגו הכוכב של מרצדס, וגם את וילון האטימה לחלון הגג שאינו חוסם באופן מלא חדירת קרני שמש. מצד שני, היא היחידה שלא מכבה את עצמה בכל יציאה ממושב הנהג, מאפשרת המשך הפעלת המיזוג ולא מחייבת לבטל בכל פעם מחדש את מערכות הסיוע לנהיגה (שמירת נתיב והתרעת מהירות למשל).

תא הנוסעים של ב.מ.וו הוא האיכותי ביותר כאן ובפער, אבל גימורי הקריסטל - היי השוק הסיני, מה קורה? - עם תאורה פנימית משתנה ירשימו אולי קהל מסוים, אותנו פחות. המושבים הם הטובים ביותר, הן בנוחות והן בתמיכה, ואחראים  לתנוחת נהיגה מצוינת, אבל שדה הראיה לפנים מוגבל בגלל מכסה קדמי גבוה.

הביקורת העיקרית נוגעת דווקא לממשק משתמש מסורבל לתפעול, בעבר נקודת החוזקה של ב.מ.וו. עם בליל גישות שנע בין תפעול קלאסי באמצעות מתגים על הקונסולה המרכזית סביב חוגת iDrive, להפעלת מגע על מסך ("14.9) עמוס באינספור תפריטים.

אודי קובעת שיא מסכים, עם אחד נוסף וייעודי לנוסע ("10.9) כציוד תקני, אופציה שמרצדס מציעה רק בתוספת תשלום (80 אלף שקל). התפעול מתבצע ברובו ממסך המגע המרכזי ("14.5), בקלות הודות לסידור נכון של התפריטים ומתגים עם קיצורי דרך. חבל רק שאלה המוצבים על ההגה מרגישים פשוטים מדי.

לוח המחוונים הדיגיטלי קטן במקצת מהמתחרות ("11.9 לעומת "12.3) וכולל מספר מועט של אפשרויות התאמה. מושב הנהג היה הפחות נוח בהשוואה, ובהתאם להחלטת קונצרן האם פולקסווגן, גם כאן לא תמיד ניתן להתחיל נסיעה ללא חגורת בטיחות, מעצבן ומטריד, בעיקר בתמרוני חניה.

ה-EQE היא אלופת מרווח הרגליים לנוסעים מאחור הודות לבסיס גלגלים ארוך באופן ניכר ממתחרותיה (12.5 ס"מ יותר מ-i5, ו-17 ס"מ יותר מה-A6). היושבים מאחור זוכים ליחידת מיזוג מפוצלת לעומת פתחים ייעודיים בשתיים האחרות. וזה חשוב, שכן היא היחידה ללא שמשות אחוריות כהות.

ל-i5 יתרון במפתח גבוה יותר לדלתות המקל את הכניסה, מרווח הראש בה טוב יותר ובעיקר - המושב נוח משמעותית. היא גם היחידה עם ידיות אחיזה בתקרה. אבל כזכר לפלטפורמה המוסבת, נותרה תעלה גדולה לגל הינע וצינור מפלט של סדרה 5 בנזין, המגבילה את המקום לנוסע שלישי.

ל-A6 תא מטען גדול במעט מהמתחרות (502 ליטר, כמעט זהה ל-i5, גדול ב-72 ליטר מה-EQE) עם מפתח גדול משמעותית הודות לתצורת דלת חמישי. היא גם היחידה כאן עם תא נוסף מלפנים (27 ליטר).

אבזור הנוחות בשלושתן כולל ריפודי עור, כיוון חשמלי וחימום למושבים הקדמיים (באודי גם אוורור לקדמיים וחימום לאחוריים), מצלמות חניה היקפיות, תצוגת נתונים עלית, דלת תא מטען חשמלית. ה-A6 מוסיפה גם סגירת דלתות רכה, אופציה שכלל לא מוצעת במתחרות.

מערך הבטיחות בשלושתן כולל בלימה אוטונומית, שמירת נתיב, בקרת שיוט אדפטיבית והתרעת שטח מת אקטיבית כולל על פתיחת דלת.

מנועים וביצועים

שלושתן התייצבו למבחן עם גרסאות הנעה אחורית פופולריות. ה-A6 היא החזקה יותר (380 כ"ס, 40 כ"ס יותר מה-i5 ו-135 כ"ס יותר מה-EQE) ובהתאם היא המהירה מכולן, גם בזינוק מהמקום וגם בתאוצות הביניים לעקיפה. הב.מ.וו שניה אחריה ובפער צנוע, המרצדס שלישית ובפער משמעותי בגלל המנוע החלש יותר ומשקל עצמי גבוה בכ-200 ק"ג מהאחרות.

מערכת הרגנרציה בשלושתן מאפשרת לבחור ידנית בין רמות עוצמה, באמצעות מנופים במרצדס ובאודי, בעוד הב.מ.וו דורשת כניסה לתפריט ייעודי במסך המגע – סידור מסורבל שהופך את השימוש ללא רלוונטי בזמן נהיגה.

אבל לשלושתן יש גם מצב אוטומטי המתאים את העוצמה למצב הדרך מלפנים באמצעות הרדאר, באודי גם עם נתונים ממערכת הניווט ומזיהוי התמרורים. אבל מניסיון, מומלץ להגדיר לה במקרה כזה את יעד הנסיעה, שכן אחרת היא מאטה לעיתים ללא סיבה בקרבת מחלפים.

ולנתון המעניין של טווח הנסיעה. ה-i5 הייתה הראשונה להרים דגל לבן עם צריכת חשמל ממוצעת במבחן של 20.1 קוט"ש ל-100 ק"מ, המתבטאים ב-395 ק"מ בלבד. המרצדס השיגה צריכת חשמל זהה, אבל הסוללה שלה גדולה יותר ולכן טווח הנסיעה בה עמד על 460 ק"מ. צריכת החשמל באודי הייתה גבוהה במעט, 20.9 קוט"ש ל-100 ק"מ, אבל סוללה גדולה מאפשרת לה טווח דומה למרצדס (455 ק"מ).

טעינה מהירה מ-10% ל-80% בעמדה אולטרה-מהירה (360 קילוואט) ובתנאי טמפרטורה זהים (32 מעלות) העלתה כי המרצדס היא האיטית בהשוואה (175 קילוואט), ומתקשה לשמור על הקצב הגבוה לאורך זמן ולכן קבעה 37 דקות, 5 דקות יותר מהצהרת היצרנית. לב.מ.וו קצב מרבי גבוה במעט (205 קילוואט) והודות לקיבולת סוללה צנועה יותר, סיימה את המבחן ב-33 דקות, 3 דקות יותר מהנתון הרשמי.

אודי היא היחידה עם מערכת חשמל במתח גבוה (800V לעומת 400V באחרות) ולכן היא מנצלת טוב מכולן את העמדה המהירה והשיגה במפתיע קצב מרבי גבוה מהצהרת היצרנית (280 קילוואט לעומת 270), תוך שהיא שומרת על קצב טעינה מהיר לאורך זמן. את השעון היא עצרה על 23 דקות, 2 דקות יותר מהצהרת היצרנית, אך זמן שיא ברור בהשוואה.

נוחות והתנהגות

איכויות הנסיעה ב-i5 הן הפחות מבריקות כאן, בעיקר עקב מערך מתלים פשוט מהאחרות, עם מתלי אוויר רק מאחור (בשני הקצוות באחרות) וללא כיוון אדפטיבי של בולמי הזעזועים. בהתאם, הפעולה שלהם פחות מוצלחת מהאחרות, הן בספיגת שיבושים בעיר והן במהירות גבוהה, עם יותר רעשי דרך ורוח שחודרים לתא. היכולת הדינמית לא רעה, אך לא תמיד אחידה וצפויה באזור מגבלות האחיזה, ודאי שלא כמו סדרות 5 קודמות.

נוחות הנסיעה ב-EQE טובה מאוד, למעט מחסור קל בריסון במהירויות גבוהות, והיא גם מבודדת היטב רעשי רוח ודרך. היגוי אחורי אקטיבי (10 מעלות) מאפשר לה קוטר סיבוב קטן משמעותית (10.7 מטר לעומת 12.3 למתחרות) ונוחות תמרון יוצאת דופן. יחד עם מהלך הגה קצר יותר (2 סיבובים מקצה לקצה לעומת 2.5 במתחרות) היא מרגישה הקטנה בחבורה כמעט בכל מצב, וזה לזכותה בעיר ובכביש המפותל.

לפעולת דוושת הבלם הייחודית למרצדס המשנה את מיקומה בהתאם לעוצמת רמת אגירת האנרגיה, צריך להתרגל. אנחנו רגילים לפתרון הזה ביצרנית כבר מספר שנים, ועדיין חושבים שדוושת בלם רחוקה מהרגל כאשר העוצמה גבוהה, קרובה בעוצמה נמוכה, אינה מעוררת ביטחון וראויה להיעלם לטובת מיקום אחיד של אבזר קריטי ברכב.

כיול המתלים ב-A6 הוא הטוב ביותר בכל מצב. וזה מסייע לה גם להציג את האיכות הדינמית הגבוהה ביותר מהשלוש. עם פחות זוויות גלגול, נכונות גובהה לשינוי כיוון ומגבלות אחיזה מאוד גבוהות. בין היתר הודות לגומי סופר-איכותי (מישלן פיילוט ספורט EV). חבל רק שהבחירה בחישוקי ענק ("21 לעומת "20 למרצדס ו-"19 לב.מ.וו) וחתך נמוך מדי פוגמים בשיכוך שברים קטנים ובעיקר מייצרים אוושה במהירויות שיוט.

סיכום

כל השלוש הן מכוניות סאלון משובחות, ובינתיים חסרות תחרות בתעשייה. הן מצליחות להעביר את תחושת היוקרה לנהג ולנוסעים כמעט בכל פרמטר אפשרי, עם יכולת העל לצבור מאות קילומטרים בשעות של נהיגה ללא מאמץ ובעיקר בתחושת "מלך הכביש" המוכרת שלהן. לא שציפינו אחרת מתג-מחיר שנע סביב ה-600 פלוס אלף שקלים. כולן טובות, אבל יש מנצחת ברורה.

ניכר שהשוואה הזו מחמיאה פחות ל-i5, וגם זה מעט צפוי. הבחירה של הבווארים להתבסס על פלטפורמה מוסבת, על כל יתרונותיה הפיננסיים בעיקר, "מזמינה" צרות שהופכות בולטות בהשוואה מול אחיותיה למועדון היוקרה הגרמני. סביבת הנהג שלה היא האיכותית יותר, אבל במרבית הפרמטרים האחרים היא מניפה דגל לבן.

ה-EQE היא הוותיקה בהשוואה, הראשונה בטריו המותגים להחליט שיש צורך בגרסה חשמלית. היא בולטת בנוחות נסיעה מופתית ונהנית מהיגוי אחורי שעובד באופן לא פחות מפלאי, אבל היא גם זו שמציעה את הביצועים הפושרים ביותר, ומציגה את תא הנוסעים הפחות מרשים מהשלוש, אכזבה שנובעת גם מכך שמרצדס באופן היסטורי משקיעה יותר מכולן בתחום זה.

ה-A6 היא המנצחת הברורה כאן. אחרי שנים ארוכות בהן נאלצה לראות פעם אחר פעם כיצד מרצדס או ב.מ.וו מנצחות אותה, היא מקבלת את הדירוג הגבוה ביותר כמעט בכל תחום. החל באיכות הנסיעה, דרך היכולת הדינמית וכלה במערכת הנעה עדיפה - הן בביצועים והן במערכת הטעינה המתקדמת. אלופת העולם.

הירשמו לקבלת עדכונים ומבצעים בעולם הרכב

למאמר זה התפרסמו 35 תגובות

יעוץ מקצועי חינם לפני קניית רכב
  • צור קשר בוואטסאפ
  • התקשר אלינו

הוספת תגובה

תגובות

קראו את חוקי הקהילה שלנו בתנאי השימוש של iCar

תגובות לכתבה

צור קשר בוואטסאפ חזור למעלה