בקצרה:
פתרון יצירתי: למרות שהתלקחויות כלי רכב חשמליים הן עדיין תופעה נדירה, הקושי בכיבוי הסוללות מציף לא מעט חששות ומעורר דיונים אין ספור - וגם מביא ליצירת פתרונות ניסיוניים. החל משמיכות ענק לכיסוי מכוניות בוערות ועד למיכלי מים ניידים שבתוכם "מטביעים" רכב בוער.
ויש עוד. בניסוי שנערך לאחרונה בסין נראה פתרון נוסף ויצירתי במיוחד - מערכת שפולטת את הסוללה בתוך פחות משניה אחת למרחק של 3 עד 6 מטרים ברגע שהיא מזהה סכנה להתלקחות, ובכך שומרת על הרכב מפני בעירה. מנגנון ההפעלה של המערכת דומה לזה של כריות האוויר, באמצעות לחץ גז שנדרך ברגע שמתחילה "בריחה תרמית" מתוך תאי הסוללה.
בסרטון שפורסם נראים צוותי כיבוי מגיעים אל הסוללה הבוערת ומכסים אותה בשמיכה יעודית, מה שכמובן לא יקרה באותה המהירות בתנאי אמת.
בעיה של אחרים: למרות שהמערכת הייחודית אכן מסוגלת להגן בתנאים מסוימים על הרכב מפני התלקחות, הרי ששיגור סוללה בוערת במשקל מאות קילוגרמים הוא רעיון בעייתי, בלשון המעטה. החל מסיכון להולכי רגל הנמצאים בסביבת הרכב, דרך פגיעה בכלי רכב אחרים ועד מבנים וצמחיה שעלולים להתלקח ולייצר סכנה גדולה בהרבה מזו של הרכב עצמו.
אם מישהו עוד שוקל להביא את המערכת הזו לייצור סדרתי, היא ככל הנראה תחויב להשתמש במערך של מצלמות וחיישנים שימנעו פליטה בלתי מבוקרת של הסוללה במקומות שיכולים לייצר סיכון.
הסיכונים הרבים שנלווים למערכת הם גם כנראה הסיבה שבגללה הסרטון לא פורסם - או פורסם והוסר - מאתרי האינטרנט הרשמיים של הגופים שמעורבים בניסוי, בהם "המרכז הטכני והמחקרי לתיקון תאונות" וחברת "ג'ויסון אלקטרוניקס", שעל פי דיווחים גם הכחישה את מעורבותה.
המכונית שהשתתפה בניסוי היא iCar 03 מבית צ'רי, ויצרנית הרכב הסינית היא גם הגורם הרשמי היחיד שפרסם התייחסות מפורשת לסרטון - וכתבה ברשתות החברתיות כי "אין לזה כל קשר ל-iCar, בבקשה תהיו הגיוניים".
מה אנחנו חושבים: בתור אתנחתא קומית שהפכה לסרטון ויראלי, הניסוי הזה בהחלט השיג את מטרתו. בחיים האמיתיים אין לזה הרבה סיכוי.
* בכתבה זו שולבו סרטונים ותמונות מהרשתות החברתיות בשימוש לפי סעיף 27א לחוק זכויות יוצרים. אם ידוע לכם מי צילם אותם - שלחו לנו פניה.
קראו את חוקי הקהילה שלנו בתנאי השימוש של iCar
1. חשיבה סינית אופיינית. (לת)
כזה טמטום לא ראיתי., 30-09-2025
אבל אקדים תרופה למכה: לא אקנה רכב סיני בכלל.
האופנוע ליד
4. נשמע כמו רעיון מצוין לגנבים
אלי, 30-09-2025
מנגנון שמשחרר את הסוללה ומשאיר את הרכב ללא סוללה.
5. אמור לעבור לסוללות ליתיום-גרפיט
מ, 30-09-2025
ואז ה לא רלוונטי
6. אור (לת)
גם על מערכת מעיל רוח אפשר לשאול מה יקרה אם יעמדו חיילים לידה כשתופעל, 30-09-2025
7. למה לא ליצר את הסוללה אם שמיכה מובנת ? (לת)
ב, 30-09-2025
8. עדיף התקנת כסאות מפלט רכב
א.ת., 30-09-2025
כמו במטוס קרב
9. 6 - נו וממה עשויה האנודה היום?
יותם (מהנדס חשמל), 30-09-2025
כבר היום האנודה עשויה מגרפיט (מצופה בליתיום) כמובן. כאשר הבטריה מתפרקת, הליתיום מוסר אלקטרון לגרפיט והופך ליון חיובי שעובר דרך האלקטרוליט והממברנה אל הקתודה. הקתודה מכילה את יוני הליתיום בסריג שלה ומזינה אותם באלקטרונים כך שהליתיום הופך לליתיום מתכתי הנספג בסריג של הקתודה. אח"כ כאשר טוענים התהליך הפוך - הליתיום מוסר אלקטרון בקתודה (שעכשיו בעצם הפכה לאנודה, אבל לא משנה..), הופך חזרה ליון חיובי ונסחף דרך האלקטרוליט והממברנה חזרה אל האנודה (שעכשיו היא קתודה) שם הוא מקבל אלקטרון, הופך לליתיום מתכתי המצפה את הגרפיט.
10. בעצם, זה לעולם לא יקרה בחיים האמיתיים
יותם (מהנדס חשמל), 30-09-2025
הצ'רי iCar משתמשת בסוללת LFP של CATL. סוללת LFP בחיים לא תתלקח מעצמה. לא שסוללות LFP לא בוערות - הן בוערות מצוין, אם מקור אש חיצוני מצית אותן, כמו שרואים בסרטון. אבל הן לא מתלקחות מעצמן.
פשוט טמפ' העבודה של סוללת LFP נמוכה בהרבה מטמפ' ההתלקחות (בניגוד לסוללות עם קתודה מסוג אחר, למשל NMC, שבהחלט עלולות להתלקח - אם כי גם אז, זה נדיר מאוד). לכן כדי להתחיל את האש במקרה של סוללת LFP, צריך להצית את הסוללה. היא לא תצית את עצמה.
11. הודעה דרמטית
מתחזה לדני טורונטו, 30-09-2025
הבטחתי הודעה דרמטית והנה היא לפניכם:
אז ככה, שאלתי מישהו מאד מומחה בתחום האם אני מטומטם והוא השיב בפשטות שממש לא. שאלתי אותו "אם כך, מדוע דני האמיתי מטורונטו אמר שאני מטומטם?" מיד כשאמרתי את זה הוא הזדעק "אם דני מטורונטו אמר כך אין מקום לשאלה כלל וכלל!" כשבאתי להצטדק הוא בכלל לא היה בכיוון של לשמוע אלא יצא בזעם.
הבנתי את המסר בדרך הקשה! מאז חיי אינם חיים ואני לא נרדם בלילות! ואז קיבלתי החלטה לא קלה שאני חייב להשתנות! חשבתי וחשבתי וזו הייתה החלטתי:
מהיום אינני מתחזה יותר! לא אתחזה לדני מטורונטו לעולם! זהו! אין לכם מושג כמה אני שמח שהצלחתי לעשות את הדבר הנכון! זהו! מהיום אני לא מטומטם יותר! הידד הידד!
בהזדמנות זו אבקש את סליחתו של דני-פרום-טורונטו שהוא איש מכובד מאד ויש לו חוכמה שאין לאנשים אחרים!
לסיום אשתף אתכם ששמי החדש יהיה מהיום ואילך "לא מתחזה" זאת במטרה לכפר על העוול האיום שעשיתי לחברי הטוב.
12. 6 - הנה לינק לתיאור גרפי (שגוי?..)
יותם (מהנדס חשמל), 30-09-2025
https://www.energy.gov/energysaver/articles/how-lithium-ion-batteries-work
האמת שאני לא אוהב את התיאור הזה, למרות שזה בדיוק ההסבר שאני נתתי. הבעיה שההסבר שאני נתתי הוא על סמך התיאור הזה..
לדעתי זה לא מדויק. אני לא יודע למה, אבל ממה שלימדו אותי זה הפוך, כלומר הצד של הקתודה (הפלוס של הסוללה) אמור להכיל את יוני הליתיום כאשר הסוללה טעונה ואז צריך להיות פחות ליתיום בצד של הגרפיט, אבל אף פעם לא אפס. כלומר תמיד נשאר קצת ליתיום בצד של הגרפיט וחוץ מזה כאשר טוענים אז יונים של ליתיום עוברים מהגרפיט אל הקתודה ולכן נוצר בה מטען חיובי וכאשר פורקים אז היונים חוזרים מהקתודה אל הגרפיט. לא יודע מאיפה הם הקריצו את זה.. :-). אבל לפחות האנימציה יפה.
13. 6 - סקוט מינוס, הוא לא מינוי של טראמפ במקרה?
יותם (מהנדס חשמל), 30-09-2025
אם כן, זה מסביר את זה.. טוב, אז בקיצור ממה שלימדו אותי, האנימציה שהוא נותן אמנם יפה, אבל הבעיה שזה בדיוק הפוך. כלומר, כדי להבין את זה, תחשוב על כיוון הזרם הסטנדרטי (מהפלוס אל המינוס) ותבין שבתוך הסוללה, יוני הליתיום תמיד ממשיכים בכיוון הזרם הסטנדרטי. עכשיו ברור שהאנימציה בעצם פשוט הפוכה למה שבאמת קורה שם ב- https://www.energy.gov/energysaver/articles/how-lithium-ion-batteries-work
בקיצור, צריך להיזהר עם מינויים של טראמפ :-).
14. 6 - טוב, אני מניח שסקוט מינוס לא סתם שם אנימציה..
יותם (מהנדס חשמל), 30-09-2025
מינוס בטוח לקח את זה מאיפשהו. אז כנראה שזה נכון.
זה אמנם סותר את מה שלימדו אותי (שכאשר הסוללה טעונה אז זה דווקא המצב שבו היונים החיוביים בקתודה ומכאן המטען החיובי בקתודה) וזה גם לכאורה סותר את ההיגיון - אבל.. יש דברים מוזרים לפעמים בחיים.
כנראה שזאת שאלה של מצבים אנרגטיים. כנראה שהמצב שבו הליתיום ממלא את הסריג בקתודה הוא המצב האנרגטי הנמוך יותר - ולכן דווקא כאשר טוענים, אז הליתיום מצפה את הגרפיט ועוזב את הסריג וכאשר מאפשרים לסוללה להתפרק, אז הליתיום חוזר אל הסריג.
כך שבעצם מפל הפוטנציאל לא נובע מיונים "+" אלא נובע מכך שאלקטרונים נעים לכיוון הקתודה במטרה להתאחד עם יונים "+" שיגיעו לשם בעתיד, בגלל שמדובר במצב אנרגטי נמוך יותר.
טוב, זה לפחות עונה על שאלה אחרת - מה קורה אם נותנים לסוללה להתפרק יותר מדי. אם התיאור של מינוס נכון, אז פשוט מאוד אנחנו נשארים ללא מתכת באנודה ואז הנחושת שאחרי הגרפיט (שאנחנו לא רואים באנימציה שלו) מתחילה להתפרק, מה שהורס את הסוללה. אז לפחות זה הגיוני.
טוב, אני נאלץ להודות שהמינוי של מינוס כנראה הגיוני בכל זאת :-).
15. 6 - מכל מקום, כל הסיפור הזה נועד רק כדי להסביר, שכבר יש פתרון.
יותם (מהנדס חשמל), 01-10-2025
אז כן, כנראה שהאנימציה היפה ב- https://www.energy.gov/energysaver/articles/how-lithium-ion-batteries-work
אמנם נכונה ומסבירה היטב את האופן שבו סוללת ליתיום-יון עובדת, למרות שלוקח קצת זמן להבין למה היא נכונה וזה לא טריוויאלי.
במיוחד זה לא טריוויאלי להבין למה כאשר הסוללה טעונה אז בכלל רואים מפל פוטנציאלים - הסיבה היא הבדל בין רמות אנרגיה ולא שום סיבה אחרת.
אבל, ברגע שהבנו את זה, אז גם ברור ש"סוללות ליתיום-גרפיט" זה פשוט שם נרדף לסוללות ליתיום-יון. כלומר מצחיק לכתוב משהו כמו "פשוט לעבור לסוללות ליתיום-גרפיט וזה יפתור את הבעיה" כי.. טוב, זה שינוי של 360 מעלות :-).
מכל מקום, סוללת LFP היא בדיוק הסוללה שמתוארת באנימציה ובסוללה כזאת, אין בעיה של התלקחות: או שהליתיום יציב באנודה או בתוך הסריג בקתודה ובכל רגע נתון מעט מאוד (יחסית) יונים עוברים. הסוללה כמובן עדיין יכולה לבעור, אם מישהו ידליק אותה מבחוץ - אבל היא לא תתלקח מעצמה. זה משהו שפשוט בלתי אפשרי עם סוללת LFP.
זה מביא אותנו למעגל שלם לתגובה 12 שלי - כלומר שזה ממילא לא יקרה לעולם בחיים האמיתיים כי בג'יפ הזה ספציפית, יש סוללת LFP. כך שזה בעצם ניסוי חסר טעם. למרות שהרעיון עצמו מעניין.
16. אתם חייבים לראות: פטנט סיני לשיגור סוללות בוערות מרכב חשמלי
DANY_FROM_TORONTO, 01-10-2025
נועם ריין טועה משום שהוא אומר שמספר השריפות ברכבים חשמליים הוא קטן משום שמספר השריפות ברכבים חשמליים רק בארה"ב היה 4125 עד ספטמבר 2025. 232 מהמקרים הללו היו במכוניות טסלה ו-83 ממכוניותיה גרמו למקרי מוות. ישנם יותר מקרים של שריפות ברכבים חשמליים במדינות אחרות. היעדר רישום של שריפות ברכבים חשמליים בקנדה לא ידוע עד סוף ספטמבר 2025.
17. במקום לזרוק את הסוללה צריך מערכת שתעטוף ותאטום אותה ! (לת)
אילן, 01-10-2025
18. מחקתם תגובה. עובדה שעכשיו מס' 6 מקודם הפכה ל-5 :-).
יותם (מהנדס חשמל), 01-10-2025
אז אתם בעצם יכולים למחוק גם את התגובות שלי (12-15 וגם את התגובה הזאת). לא רלוונטיות. בתגובה 9 כבר הסברתי יפה איך סוללת ליתיום-יון עובדת. רק חבל שגם שם אני מתייחס למגיב 6 מקודם (ועכשיו הוא מגיב 5).
19. הסינים לא סופרים את הולכי הרגל
גבי, 01-10-2025
לכל אחד שחוטף סוללה לפנים יש 100 מחליפים
20. אתם חייבים לראות: פטנט סיני לשיגור סוללות בוערות מרכב חשמלי
DANY_FROM_TORONTO, 01-10-2025
קנדה וארה"ב לא יכולות לנצל את היתרונות של מה שמתואר במאמר הזה. סין היא אויבת של ישראל שעוזרת לערבים ולאיראן.
18 יותם. אתה צודק לגבי סוללות Li-Ion כאשר הן פועלות במכוניות חשמליות אבל הסוללות האלה מתבלות שנה אחר שנה ואחרי 5 שנים צריך להחליף אותן. ההחלפה עולה עד 36,000 קנדי.
לסוללות Li-Ion יש חסרונות כי הן יקרות. לסוללות Li-Ion יש בעיות ביטחוניות כמו בריחה תרמית, שריפות, נזק פיזי והתחממות. כריית ליתיום משפיעה על הסביבה ועל מיחזור הסוללות האלה. למכוניות בנזין אין בעיות כאלה.
אם תתבוננו באנימציה שמסבירה בעצם איך סוללות LFP עובדות, כן אני מתכוון ל-
https://www.energy.gov/energysaver/articles/how-lithium-ion-batteries-work
אז חוסר ההבנה שלי מקודם, מגיע מכך שאלו בדיוק סוללות LFP שמתוארות באנימציה, שזה משהו שהכרתי גם מקודם, אבל לא כל סוללת ליתיום-יון עובדת כך. בסוללות ליתיון-יון עם קובלט למשל, ממש נוצרים יוני קובלט Co+3 בקתודה. אבל כן, האנימציה מתארת היטב פעולת סוללת LFP אידאלית ואת הרעיון האידאלי של פעולת סוללת ליתיום-יון. זה אמנם לא מסביר את אופן פעולת סוללת ליתיום-יון עם קובלט באנודה, מה שמשנה לחלוטין את אופן הפעולה, אבל, שוב, זה לא העניין כאן. מה שחשוב זה שהסימולציה מתארת היטב את אופן פעולת סוללת LFP.
אז אחרי ההבנה שזה המצב, הייתה לי הארה קלה.. מכירים את זה שאתם קמים בבוקר עם רעיון אדיר, כזה שיכול לשנות את העולם - רק בשביל לגלות תוך שניות בחיפוש במרשתת שמישהו כבר חשב על זה קודם ואפילו כבר ייצר אבטיפוס ?
בקיצור, אם חושבים לרגע על המבנה של סוללת LFP, אז אפשר לרדת מליתיום למימן. יוני מימן. זאת מאחר והסוללה לא צריכה להחזיק יונים באף אחד מהצדדים, בשני הצדדים מוחזק חומר נייטראלי ואף אחד לא אומר שהחומר חייב להיות ליתיום.
אז מה אם לוקחים מבנה גבישי כלשהו שסופח מימן בתור קתודה, למשל NIAlH4 ובצד השני עוברים לחומר גבישי אחר שסופח מימן טוב כמו CeH2 למשל? בגלל שרוצים מינימום מרחב שבו המימן עלול לדלוף, אפשר בין שני החומרים לשים שכבת "אלקטרוליט" מוצקה עם ממברנה שמאפשרת רק ליוני מימן לעבור. כלומר מראש זה הולך להיות סוליד סטייט. זה בדיוק מה שהסינים עשו.
זה נקרא סוללת Hydride Ion Sodium Battery והיא אמורה בתיאוריה להגיע לצפיפות אנרגיה גדולה פי 3 מסוללות ליתיום-יון.
הסינים ייצרו אבטיפוס ראשון וכבר פרסמו ב-19.9. כלומר, זהו, מאוחר מדי להמציא את זה, הסינים כבר המציאו :-). בזמן שאני רק חולם על זה, בקרוב הם כבר ירכיבו את זה על מכונית.
אין על הסינים.
23. לדני טורונטו ולמהנדס יותם
קביבו, 02-10-2025
הרבה מילים נכתבו,העולם עדיין תשתיתית וטכנולוגית לא לא בנוי להחליף את הבנזין.מאמין שתוך 5 שנים תהיה מהפכה תעשייתית שתנוהל על ידי בינה מלכותית,טכנולוגית הבטריות תיתן קפיצה אדירה .
24. מדוע אין שריפות בטסלה,
יוגב, 02-10-2025
כי הם לא חושבים על פתרונות אינפנטיליים שכאלו.
25. אולי הם משתיקים את זה, כי הצבא הסיני קנה את הפטנט?
יותם (מהנדס חשמל), 02-10-2025
לכאורה אין היתכנות לרכב צבאי חשמלי, אלא אם כן.. הסינים חושבים צעד אחד קדימה, על סוללות Hydride Ion Sodium Battery
שאז אפשר לאחסן מאות קוט"ש בסוללה ולטעון מהר בהרבה מזרמי הטעינה שאנחנו מכירים בעמדות טעינה רגילות. סוללה כזאת פותרת את כל הבעיות - גם אורך חיים ארוך, גם ביצועים וגם זרמים חזקים לטעינה ולפריקה. הבעיה היחידה עם סוללות כאלה תהיה, שהן יכילו מימן גם באנודה וגם בקתודה ולכן אם רכב צבאי המונע בסוללות כאלה יעלה על מוקש, אז כן, הסוללות בהחלט עלולות להתלקח. מכאן שיצטרכו מערכת שמאפשרת לרכב להיפטר מהסוללות מהר. אז לא, זה לא שימושי לשוק האזרחי, אבל אולי הצבא קנה את זה.
26. פולט על תחנת אוטובוס
ערן, 03-10-2025
רעיון מדהים שהסוללה הבוערת תעוף על הממתינים בתחנת אוטובוס או על המדרכה.
27. אלכס
לא כל כך מועיל, 04-10-2025
מסוכן מאוד, חייבים לפלוט ומערכת כיבוי בכל זאת גם על הרכב וגם על הסוללה עצמה.
074-799-1900 
קבלו ייעוץ מומחה
