המשפט "דברים טובים באים באריזות קטנות" מלווה אותי מאז שאני זוכר את עצמי. ככה זה כשאתה גדל עם המון ערכים ממש חיוביים, אבל גובה הוא לא אחד מהם. גם מבחינות מוטוריות, לרוב אני מעדיף לא לבחור בקצה של הקצה. ולכן כשהציעו לי לקחת לסיבוב של "עשה בה מה שאתה רוצה, רק תחזיר אותה בחתיכה אחת" את אסטון מרטין ונטאג' החדשה, מכונית הספורט הבסיסית בהיצע של הבריטים, זה התאים לי בול.
השם ונטאג' הופיע בעבר לא פעם על דגמי אסטון, בדרך כלל כגרסת ביצועים משודרגת לדגם קיים, אבל ב-20 השנים האחרונות השם הזה הוא כרטיס כניסה למותג. כי היא מכונית הספורט הקטנה והזולה ביותר בהיצע, אחת שניסתה - וללא הצלחה עד כה - להיות מתחרה בריטית ראויה לפורשה 911. טוב, הרעיון היה נחמד. בפועל, פורשה מכרה פי 16 יותר 911 משאסטון מסרה ונטאג' באירופה. אם מחברים את השוק האמריקאי הפער גדל באופן מביך. לא כוחות.
זה לא מונע מהבריטים הגאים לנסות שוב, הפעם עם עוד יותר ביטחון מוחצן ועוד יותר סיוע של נהגים מדופלמים. פרננדו אלונסו, לשעבר אלוף העולם בקטגוריית פורמולה 1 ומי שחתם בקבוצת המירוץ הנושאת את השם מתוך תקווה להפתיע את כולם (ואכל קש מריר), גויס למטרה. בקיצור, הרבה רעש וצלצולים והבטחות. אולי כדי לחפות על העובדה שמבחינה טכנית מדובר במתיחת פנים מקיפה. עם אותו מנוע, תיבת הילוכים ואותם ממדים של הוונטאג' היוצאת. לא תופתעו לשמוע שכל זה לא הפריע לי להשאיר שני פסים שחורים וארוכים של שאריות גומי ממש ביציאה מהחניון לנהיגת בוקר קרירה.
אני לא משתגע על איך שהיא נראית. יותר מדי אגרסיבית, פחות מדי אלגנטית, עם פרונט ענק שאמור להגדיל בכמעט שליש את כמות האוויר שזורמת למצננים. כי המנוע החזק יותר דורש את זה. מאחור היא נראית טוב יותר. אולי כי ניסו - ודי הצליחו - לייצר לה את אפקט הירכיים שכל כך כיף לזהות במראת הצד של 911. גם ארבעה מפלטים במקום שניים מסתדרים לי טוב יותר. מסתדר לי יותר טוב גם תא נוסעים ובעיקר סביבת נהג, שזה בעצם די אותו דבר במכונית הקטנה הזו המיועדת לשני נוסעים וזהו. בדגם היוצא מדובר היה בחתיכת נוסטלגיה, עכשיו זה הרבה יותר טוב. לעין, ליד, וגם לתפעול. מה אתם יודעים, יש אפילו לוח מחוונים דיגיטלי ומסך מגע ("10.25 כל אחד) איכותיים יותר. גם סידור המתגים ברור ונוח, ובכלל, יש המון קווים מקבילים למתחרה הגרמנית ההיא. וזה בסדר, ואפילו טוב מאוד.
גם בעניין תנוחת נהיגה הם למדו משהו מהגרמנים. נמוכה, קרובה למרכז הכובד, מצוינת מבלי למצוא את עצמך שוכב מדי, כמו בלא מעט מכוניות עם מנוע גדול מלפנים שמחייב מכסה מנוע ארוך. לא שאני מבין למה הם מתעקשים עדיין על כיוון חשמלי מצדו הימני של הכיסא ולא מהשמאלי הנוח. אולי זה כי בהגה ימני כמו באנגליה, זה המקום הנכון יותר. ואם זה ככה, אז הנה עוד דוגמה לחשיבה מוגבלת שדחקה את הבריטים לעמדה אזוטרית בתעשיית הרכב העולמית.
נגיעה בכפתור העגול והחמוד שאחראי על שמונה צילינדרים, 500 סמ"ק כל אחד (זה 4 ליטר, יא מאותגרים), מזכירה שמי שהעיר את המפלצת השרירית הזאת היא AMG האחת והיחידה. בלי חשמל ובלי נעליים אבל כן עם עוד 170 כ"ס ביחס לדגם הקודם, ובסך הכל 680 כ"ס, שהם די המון למכונית כזו. אנקדוטה מעניינת - אותו מנוע משחרר ב-AMG GT63 של מרצדס 95 כ"ס פחות. לכו תבינו. עכשיו, זה מנוע קדמי, לא מרכזי או אחורי כמו באקזוטיקה של ממש, אבל הוא בכל זאת מונח מאחורי קו הגלגלים הקדמי, בשביל הבאלנס. כדי לאזן ובשם אותו שיווי משקל דינמי, תיבת 8 הילוכים אוטומטית של ZF שומרת על מיקום אחורי עם דיפרנציאל מוגבל החלקה ויחס סופי קצר יותר. יחי הסל"ד הגבוה.
3.5 שניות היא צריכה כדי להגיע ל-100 קמ"ש. זה קצת יותר מהר מהדגם המוחלף וכנראה היה יכול הרבה יותר מהר אם ההנעה הייתה גם לגלגלים הקדמיים. אבל היא לא, ונסתדר עם זה. כל נגיעה במצערת מזיזה את האחוריים של האסטון כאילו הייתה רקדנית בטן מתלמדת, ודורשת ידיים עם הרבה ביטחון על ההגה ורגל ימין לא מהוססת. וכל זה עם פס קול שהוא רמה אחת מעבר לתענוג. לא ממש ברור איך הצליחו לשמור כאן על הרעמים והברקים והשאגות הרמות עם תקנות זיהום אוויר עדכניות. בלי שום סיוע מהרמקולים כן?
מה עוד לא ידעתם? שהבסיס כאן די זהה לדגם המוחלף. אבל יש גם הבטחות לשיפורים. למשל הקשחת מרכב האלומיניום בעזרת קורות רוחב ומוט גישור קדמי גיבורים יותר. בולמי בילשטיין DTX אדפטיביים עם קשיחות משתנה מככבים בכל פינה ואפשר לקבע אותם עצמאית ולא רק דרך מצבי הנהיגה (ספורט, ספורט+ או מסלול). זה נחמד כמו הידיעה שעל החישוקים הגדולים ("21) והמחושלים לטובת משקל קל, יש גומי של מישלן מהסדרה שאנחנו אוהבים, פיילוט ספורט S5 במידות לא צנועות בכלל - 275-35 מלפנים, 325-30 מאחור. זה רחב משמעותית מהגומי של הדגם הקודם. וזה גם נעים יותר לעין.
עם כל כך הרבה כוח שעובר רק לגלגלים האחוריים, ואספלט קר עטוף בטל בוקר, ההמלצה היא לקחת את העניינים באיזי. אם לא, תגלו חיש קל איך מקפיצים דופק מ-60 ל-120 בחצי שניה. בסך הכל, האסטון הזו היא מכונית פשוטה. בלי יותר מדי תחכום או טריקים מורכבים. הגה קצר, גיאומטריה מוקפדת, הרבה כוח וקשיחות מבנית מרשימה עם צמיגי מסטיק שנדבקים ולא רוצים לוותר אלא אם תתעקש. ואם זה נשמע לכם כמו משהו מחוספס של פעם בעידן "האלקטרוניקה הרי תוציא אותך מכל צרה שהכנסת את עצמך אליה כי היית אידיוט", אתם צודקים.
תשכחו מ-911, תשכחו גם ממרצדס ובעצם מפחות או יותר כל מכונית שבאזור החיוג של הוונטאג'. זו מכונית שהרעיון מאחוריה הוא קצת פראות, קצת פחד, משהו שאחרות לא יוכלו להעניק לך פשוט כי המתכננים שלהן לא מוכנים להסתכן ולסכן אותך על הדרך. אה כן, יש מערכת אלקטרונית שמסייעת גם לנהגים מתחילים להוציא ממנה אקשן, עם אפשרות לביטול בקרת היציבות אבל לשמור את בקרת המשיכה פועלת בתשע דרגות התערבות. בטח, תבטלו את בקרת היציבות ושימו את בקרת המשיכה על מינימום. תקראו לנו לראות את הגרוטאה אם לא עשיתם את זה על מסלול.
כי הוונטאג' היא מכונית מלהיבה, שמעודדת אותך לנגן עם המצערת את הקונצ'רטו בסול מז'ור לשמונה חצוצרות ואבוב, ובאותה מידה מכריחה אותך להשתמש בכל אחד מהחושים כדי לשמור עליה בנתיב ועליך בקו הבריאות הפיזית. זו מכונית שגם אם לא תנתק ממנה את כל הגמדים האלקטרוניים המתוחכמים עשויה לנשוך אותך באופן מאוד כואב. ולא תעזור לכם מערכת בלימה עם דיסקים ענקיים (400 מ"מ מלפנים, 360 מאחור) או העובדה שיש תחושה טובה יותר בדוושה הודות למגבר בלם חדש. גם בלמים קרמיים לא יחלצו אתכם מצרות בחלק ניכר מהמקרים, למרות שהם מורידים כמעט 30 קילו מהמשקל הלא מוקפץ ושש ספרות מחשבון העו"ש שלכם.
על הנייר היא לא באמת חדשה, למרות שעל הכביש היא מרגישה טובה בהרבה, וגם מרגשת יותר ומודרנית יותר. היא חזקה וביצועיסטית ומתקדמת מהדגם המוחלף שבעצמו לא היה נורא כל כך - אבל היא לא פורשה 911, והיא גם לא תהיה כזו. לא ברורה הכמיהה חסרת התקנה הזו של הבריטים להיות מושלמים ומהוקצעים כמו הגרמנים. בעצם, ברור למה הם רוצים, אבל לא יזיק להם ללמוד מכל האחרים שגם ניסו, ולא הצליחו. וזה לא דבר רע. ה-DNA של אסטון מרטין שונה, וצריך להישאר מחוספס. לא מתחנף או מתפשר. והיום יותר מתמיד היא רק צריכה למכור יותר מהמכוניות האלה, כדי שיותר נהגים יגלו את חדוות הריגוש הייחודית הזו.
פורסם לראשונה ב- 09.09.26
קראו את חוקי הקהילה שלנו בתנאי השימוש של iCar
נהגתי עליה בגרמניה ושוויץ כ-1000 ק"מ. נהגתי גם על 911 GTS ו-911 רגילה.
חייב לומר שהפורשה אכן רכב "שלם" יותר, אבל נהניתי יותר בוונטג'. היא יותר "פראית", הקוקפיט מרגיש כמו מטוס קרב, הסאונד מטורף, התשומת לב פי כמה וכמה מ-911 (את מי שמעניין).
ברור שהפורשה מכרה הרבה יותר, מחירה בחו"ל של 911 בסיסית נמוך מהוונטג' משמעותית. ה-911 "הרגילות" יכולות גם להיות רכב ליום-יום באירופה או ארה"ב, הוואנטג' לא.
אם רוצים חיית ביצועים שאין לה כמעט מתחרים, אז ה-911 טורבו S. אם רוצים יחודיות אז הוואנטג'.
אם חיים בארץ אז...
3. The last V8 Interceptor
יובל, 12-09-2026
מאחרוני המוהיקנים,
מכונית נהיגה אמיתית עם מנוע V8, הנעה אחורית ורק גיר ידני חסר, הכי יפה שיש.
לטעמי ואני כמובן משוחד, דגם הוואנטאג' הקודם יפה יותר וקלאסי יותר למרות שהרבה פחות חזק, עדיין 500 כ"ס על 200 ק"ג פחות עושים היטב את העבודה
074-799-1900 
בשיתוף לובינסקי
קבלו ייעוץ מומחה
* אני עדיין בתקופת למידה של התוכן באתר וייתכנו טעויות
