אם תבקרו אי פעם במטה קונצרן יונדאי ברובע יאנגזה שבדרום סיאול, לא תוכלו לפספס שני בניינים בולטים על קו הרקיע. על הגבוה נעוץ סמל החברה האם, ויש גם בניין עם הלוגו של קיה. אבל הוא נמוך יותר וזה לא מקרי. בהיררכיה שהיא אבן יסוד בתרבות הקוריאנית, יונדאי נמצאת בראש. כי היא האחות הבכורה, והיא בעלת הבית העשירה והיא היותר מוכרת במערב. ולכן, זכות הראשונים להצגת טכנולוגיה ופיתוחים מתקדמים שמורה לה באופן כמעט קבוע. ואלה יתרונות תדמיתיים ומסחריים אדירים. מה שפחות נלקח בחשבון בעולם הטכנולוגי הזה, הוא שהגישה הזו מעניקה גם לאחות הפחות בכירה סוג של יתרון.
איזה? היא יכולה לקחת את הרעיונות של יונדאי ולשכלל אותם, לשפר, להימנע מתקלות שהן לא פעם מנת חלקו של פורץ הדרך. למשל הפיקנטו, שהגיעה אחרי ה-i10 וכמעט בכל דור מאז השקתה הייתה איכותית יותר. דברים דומים ניתן לומר גם על הסיד שלמדה מה-i30 ותאמינו או לא, גם על הספורטאז' שלמד מה לא לעשות מטוסון. ונדמה שבעידן החשמל התזה הזו אוחזת חזק עוד יותר במציאות.
קחו את הנירו EV בו נהגתי בעבר, באירוע מאוד מצומצם וחצי סודי בדרום קוריאה, אי שם לפני כעשור. הוא אכן הגיע (מעט) אחרי יונדאי קונה, אבל התגלה מיד כחשמלי הראשון עם פוטנציאל אמיתי להוות תחליף ראוי לדגם בנזין, עם מעט מאוד פשרות כולל טווח נסיעה ראוי ואיכות נסיעה גבוהה. להזכירכם, ב-2015 כשהעולם הכיר פחות או יותר את טסלה וזהו. כיום? קיה משווקת באירופה היצע חשמליות גדול ומגוון משל ענקיות מקומיות כמו רנו ופולקסווגן. ולא במקרה. הניסיון שצברה עם הנירו EV והכיוון המוצלח שלקחה בעזרתו, מסייעים לה היום יותר מאי פעם.
אחד הדגמים הכי חשובים מבחינתה להצלחה עתידית הוא EV2, ולכן הוא גם דואג לאמץ באופן מופגן קו עיצובי משפחתי, עם מרכב זוויתי וחרטום שהקוריאנים קוראים לו אף נמר ואל תשאלו אותנו למה. מה שכן, הוא נראה ממש טוב בצבע תכלת הייחודי הזה וכל השטיקים והטריקים של רכב פנאי קשוח.
בפנים עם אותו סידור מצוין של קיה - שהלוואי וחלק מהסינים היו מאמצים - של צמד מסכים ("12.3 כל אחד) כלוח מחוונים ומסך מגע ועוד אחד קטן ביניהם ("5.3) למיזוג, וגם כמה מתגים פיזיים כדי שאפשר יהיה להפעיל מערכות חשובות בזמן נהיגה מבלי להסתכן בהתרסקות לתוך העכוז של סמי טריילר שבלם בחוזקה. אתם יודעים, בקרת אקלים ומערכת השמע, במקום לחטט בתתי-תפריט בתרגום עילג שגוואנגז'ו אוהבת לשלוח לנו.
בגדול, ממש בגדול, אנחנו אוהבים מאוד את הדרך שבה קיה (בסדר, גם יונדאי) מסדרת את הסביבה התפעולית סביב הנהג. היום, ואנחנו לא מגזימים כאן, הם סוג של רף איכות בתעשייה המערבית, אם אפשר לשייך אותם לשם.
פעם זו הייתה פולקסווגן, או בעצם ב.מ.וו. היום קיה היא מהבודדות שמאפשרת לכם לנטרל בשתי לחיצות בלבד על מתג ייעודי את כל מערכות ההתרעה החופרות, אלה שלא מפסיקות לנג'ס באוזן רק כי הסתכלתם לרגע על השלט הענק הזה של בר רפאלי או בראד פיט באיילון. במרבית הסיניות פעולה כזו הייתה מזכירה לכם הכנת בואינג 737 לטיסה, גם מבחינת מורכבות וגם מבחינת זמן.
מה עוד? אחלה תנוחת נהיגה, יופי של כיסא נהג וסחתיין על טווח כיוון נדיב להגה עם שדה ראיה מצוין וחלונות גדולים שעלולים לגרום לכם לחשוב שאתם יושבים במינימום דיפנדר. טוב, זה מוגזם, אבל הכוונה ברורה. יש אבזור בשפע ביחס למקובל בסדר הגודל הזה, עם כיוון חשמלי, חימום ואוורור למושבים הקדמיים, חלון שמש, דלת תא מטען חשמלית, מערכת שמע של הרמן קרדון עם 8 רמקולים וגם מערכות ייחודיות המוכרות מהדגמים הגדולים והיקרים הרבה יותר של יונדאי-קיה. למשל הרעיון החביב הזה של להסיע את הרכב מהשלט ליציאה או כניסה מחניה שמתאימה רק אם אתם שוקלים 48 קילו. ואתם לא. או מצלמות היקפיות עם הקרנת השטח המת על לוח המחוונים בהפעלת איתות.
יש גם איסטר אג נחמד כמו הכיתוב Have a nice day על ידיות פתיחת הדלתות הפנימיות. לא שאנחנו מתחברים לגישה האופטימית הזו בקיץ ישראלי, אבל כן מעריכים את המחווה. עכשיו תראו, זו מכונית שאמורה להיות שווה לכמעט כל כיס, ולכן היא לא יכולה להיות יקרה מדי. אז צריך היה לחסוך כדי לקצץ בעלויות ייצור, והקורבן הוא איכות החומרים. יש כאן ערמות של פלסטיק קשיח ומחוספס באפור מבאס כהה וקודר, וגם יותר מדי חומרים ממוחזרים לטובת מודעות סביבתית שזה סבבה והכל, אבל לא צריך להיות כל כך משמים לעין.
הוא לא רכב גדול, הEV2 הזה. בהשוואה לסטוניק למשל, רכב הפנאי עם מנוע בנזין הקטן בהיצע, הוא קצר ב-10.5 ס"מ (406 ס"מ), עם בסיס גלגלים קצר ב-1.5 ס"מ (256.5 ס"מ). אבל הוא חשמלי, ולא צריך לפנות מקום עבור מנוע וגיר וכל השיט הזה. אז מרחב המחיה מאחור נדיב יותר מבסטוניק. ויש אפילו פתחי מיזוג נפרדים וצמד שקעי USB.
ברכב המבחן שמו ספסל לשלושה, אבל יש גם אופציה לספסל לשניים ואפשרות כיוון למרחק ולזווית המסעד כדי שגם מבוגרים עם 1.80 מ' ומעלה יסתדרו שם. או להוסיף כ-40 ליטר לתא המטען. יש גם תא מקדימה, אבל הוא מגדיר מחדש את המושג תא מסמכים עם המזעור הבלתי אפשרי שלו, שגם נראה כאילו חפרו אותו ברגע האחרון לפני ההשקה, רק כי מישהו נזכר פתאום שאולי כדאי.
יש שני מארזי סוללה. אחד של 42.2 קוט"ש, והטווח התיאורטי שלו הוא 317 ק"מ. זה אומר שהחיים איתו מונעים מכם לצאת לטיולים ארוכים, או לטיולים בכלל. השני עם 61 קוט"ש ו-448 ק"מ תיאורטיים שזה כבר הרבה יותר נורמלי, גם אם לא בדיוק שובר שיאים בעידן החשמל כיום. בשני המקרים אגב עם טעינה מהירה (115 קילוואט) ומילוי מ-10% ל-80% בחצי שעה. אלה בערך מספרים שכל הקטגוריה הזו מתיישרת אליהם.
ומה מפתיע? שהמנוע של הסוללה הקטנה חזק יותר (145 כ"ס, 10 כ"ס יותר). מפתיע כי מנוע חזק יותר צורך יותר אנרגיה, מבזבז יותר חשמל ומקטין יותר את הטווח הלא קיים מלכתחילה, אבל עובדה. הוא מהיר בכמעט שניה בזינוק ל-100 קמ"ש (8.7 שניות), ובאופן כללי מציג ביצועים עדיפים שלא לומר מרשימים.
אל תתבלבלו, זו מכונית שתוכננה בעיקר לעיר, ולכן את הביצועים שלה היא תציג בעיקר לעיני שליחי וולט, אבל אם תתעקשו לרדת לאיילון, יש סיכוי לא רע שתצליחו לעמוד בקצב. ואז תגלו גם שהיא די שקטה. וגם נוחה לנהיגה, כי בקיה לקחו מיונדאי את סגנון הרגנרציה בעזרת מנופים מאחורי ההגה, אלה שהוצגו לפני איזה חמש שנים באיוניק 5 וקובעים אם יש אפס התנגדות ועד נהיגה בדוושה אחת, או מצב אוטומטי שמתאים את העוצמה בהתאם לרדאר ולקרבה לכלי רכב אחרים.
רוב המכוניות הקטנות מסוגה מקפצות על פסי האטה ומכסי ביוב כמו יו-יו ומרגישות כמו עלה נידף ברוח צידית קלה או כמו ברווז על הקרח בכניסה לכיכר. אבל כאן זה אחרת. כי בדומה לאחיה הגדולים, גם ה-EV2 הקטנה מבוססת על פלטפורמה ייעודית לחשמל, לטעמנו עדיין אחת הטובות בתעשייה. כאן יש לה הנעה קדמית ועם מתלה אחורי של קורת מתח פשוטה לעומת רב-חיבורי בדגמים אחרים עם הפלטפורמה הזו. כסף, כמובן שכסף. רגע, סטינו מהנושא. ה-EV2 מסתדרת באופן די מעורר ההשתאות עם כל מיני תנועות מרכב קדימה אחורה או מעלה מטה או הצידה. מרגישה כמו מכונית גדולה יותר. עם יכולת דינמית גבוהה ומאוד מפתיעה לטובה, יציבות כיוונית משובחת ואפילו קצת חדוות נהיגה. ככה קוראים לזה.
תראו, לקיה אין את המורשת של פולקסווגן, לא את הנוסטלגיה של רנו, והיא לא עושה רושם ראשוני מפוצץ עם אבזור מהשמיים כמו הסיניות. אבל יש מצב שהיא האיכותית, הבוגרת והמרשימה ביותר מבחינה דינמית מכל הקטנות החשמליות שיש כיום. קטנה שמרגישה גדולה. ובגלל זה יש לה פוטנציאל להעמיד תחרות של ממש מול הגל העצום של הסיניות-חשמליות.
ואם המחיר שלה בארץ יהיה דומה פחות או יותר לזה האירופי, יותר נכון, יעמיד אותה מול המתחרות כאן כפי שהיא עומדת באירופה (זולה מ-BYD אטו 2), היא יכולה להתגלות כלהיט מכירות אמיתי. אולי אפילו כזו שתעביר אליה את מכורי הפיקנטו. וזה כבר מאגר אדיר ששווה לחשוב עליו. אם כבר, שווה גם לחשוב על יציאה לפנסיה בגיל 38 עם קרן נאמנות שמשחררת 100 אלף דולר בחודש. סתם דוגמה.
פורסם לראשונה ב- 09.09.26
קראו את חוקי הקהילה שלנו בתנאי השימוש של iCar
1. יופי של מאמר,
אורי, 10-09-2026
סקירה מקצועית כתובה באהבה מוטורית מפרגנת לצד ביקורתיות והכרת השוק,סחתיין. תודה.
074-799-1900 
בשיתוף לובינסקי
קבלו ייעוץ מומחה
* אני עדיין בתקופת למידה של התוכן באתר וייתכנו טעויות
