מכוניות שהיו חדשות בשלהי שנות ה-90, ונראו לנו ממש מודרניות, נראות היום לאותן עיניים בדיוק כמו כלי מיושן. חביב אולי, נאה בוודאי, מעורר נשכחות בטח, אבל גם ישן ומיושן. עם נגן דיסקים (זוכרים, תקליטור?) במקרה הטוב, חלונות ידניים (זוכרים, מנואלה?) בדרך כלל ולפעמים אפילו שעון דיגיטלי זוהר בירוק עם ספרות ברזולוציה נמוכה. ובעיקר, שיא עידן העיצוב העגול - פרידה סופית מימי המרכבים הזוויתיים של הסבנטיז והאייטיז.
ונחשו מה. מכוניות שהוצגו ב-1996 הופכות ב-1 בינואר 2026 לאספנות. חלקן היו מהפכניות, אחרות פשוט היו שם כשהיינו צעירים יותר - ועכשיו הן חוזרות לאור הזרקורים עבור חובבי רכב נוסטלגיים. אז אם בא לכם סתם להיזכר, או שאתם מתכוונים לממש את החלום ולרכוש סוף סוף מכונית עם מיסוי נמוך, אגרת רישוי מצחיקה ומגבלות שונות, כדאי לכם לקרוא הלאה. אגב, את המחירים המצויינים תוכלו למצוא באירופה הקלאסית. לא בישראל שבמזרח הים התיכון. אם תהיתם.
קשה להאמין, אבל אחת מאבני הייסוד בהיצע המודרני של אודי חוגגת בקרוב יום הולדת 30. ה-A3 הושקה ב-1996, והייתה הרבה יותר מסתם גרסה יוקרתית לגולף, שכן היא המציאה תת קטגוריה: "קומפקט פרימיום". שילוב של רכב קטן יחסית המתאים לשוכני ערים שמסתפקים במשהו קטן, עם איכות חומרים מעולם המשפחתיות הגדולות והיוקרתיות. העיצוב היה שמרני (טוב, זאת אודי) אך אלגנטי, ותא הנוסעים נתן תחושה של רכב יוקרתי יותר.
הדור הראשון בישר את עידן התפשטות מותגי היוקרה לקטגוריות קטנות יותר, כמו ב.מ.וו סדרה 1 ומרצדס A קלאס, והוא אפילו חזה במידת מה את ההחלטה של ב.מ.וו להציע תת מותג יוקרתי למכוניות קטנות, מיני שמו.
כדאי לדעת:
מכונית ה-GT המודרנית של הסוס הצוהל, ה-550 מראנלו, סימלה את החזרה של פרארי לתצורת GT קלאסית, עם מנוע V12 קדמי ראשון מאז הדייטונה. ה-550 עוצבה כגרנד טורר מהירה ונוחה, בדגש על שימוש יומיומי, יציבות במהירויות גבוהות ונוחות נסיעה נדירה לפרארי. עם 485 כ"ס ו-4.4 שניות ל-100 קמ"ש זו לא בהכרח מכונית חזקה או מהירה במיוחד במונחים של ימינו, ועדיין, ה-550 זכורה עד היום כמכונית שידעה לשלב ביצועים, יכולת דינמית ונוחות לצליחת מדינות בלי צורך בביקור אצל הכירופרקט.
כדאי לדעת:
הברלינגו הייתה לא רק מסחרית – היא חנכה גישה צרפתית חדשה לרכב משפחתי, והציעה משהו שונה לגמרי: תצורה של קופסה עם מרחב פנימי עצום, מושבים מתקפלים ומנוע קטן, אך שהספיק גם לשנע מקרר אם צריך. עיצוב חיצוני ייחודי - מין תערובת של ואן וצעצוע - נתן לה אופי מקורי והוליד קטגוריה מלאת מתחרות, שפעילה במלוא הכוח גם כיום. הברלינגו נהנתה מאמינות טובה ושימושיות למופת, שהפכה אותה גם למובילת נוסעים נחשקת, במיוחד ברמות הגימור המהודרות. גם היום, בצרפת ובספרד (שם יוצרה בעיקר), תוכלו למצוא שפע מהן בדור ראשון שעדיין משרתות את בעליהן.
כדאי לדעת:
לנו בישראל הייתה רנו טווינגו בשיווק סדיר, באירופה פורד הציעה מתחרה ייחודית לא פחות: הקא. זו הייתה קופסה קטנה של שמחה מוטורית, שיא עידן העיצוב החדש של פורד, שכלל קווים חדים עם שילובי משולשים, וזכור לנו יותר מהדור הראשון של הפוקוס.
הקא נחשבה אז לנועזת למראה, עם מעריצים רבים ולא פחות שונאים. מתחת לעיצוב החדשני הסתתרה השמרנות: הפלטפורמה והמנועים היו מיושנים יחסית והגיעו מהפיאסטה דור רביעי, שאפשר לטעון שהייתה מתיחת פנים מקיפה לדור שקדם לה. בדומה לסופר מיני, הקא הציעה יכולת דינמית יוצאת דופן לרכב קטן וזול, והייתה מהנה לנהיגה במהירות נמוכה ובעיר עם היגוי ישיר ותחושה מסוימת של רכב קארטינג לכביש, לפני שמיני ניכסה את זה לעצמה.
כדאי לדעת:
זה היה ניסיון לעדכן את מכונית הדגל של רוסיה, מבלי לנתק את הקשר לעבר הסובייטי. ה-3110 וולגה שימרה את המראה הקלאסי של הדגמים הקודמים - ארוך, רחב, כבד - אך קיבלה חרטום מחודש, פנסים מודרניים יחסית, ושיפורים מכניים שנועדו להפוך אותה ליותר ידידותית לנהג המודרני. במונחים של רוסיה, כמובן.
גם אם היא נראתה עתיקה לעומת רכב מערבי בן זמנה, ברוסיה היא נחשבה יוקרתית למדי ונפוצה מאוד בקרב אנשי ממשל, משטרה, והיא אפילו שווקה בגרסת אמבולנס. הוולגה זכתה למוניטין של עמידות גם בתנאי מזג אוויר ונהיגה קשים - כבישים סלולים למחצה או שלג וקרח למשל.
כדאי לדעת:
הדור הראשון של יונדאי קופה (שכונתה ברוב השווקים טיבורון, "כריש" בספרדית) הייתה הצהרת כוונות מצד היצרנית הקוריאנית: אנחנו יכולים לבנות רכב עם אופי. אף שמדובר בקופה עממית, העיצוב האגרסיבי משך תשומת לב והפך את הספורטיבית הקומפקטית להצלחה מסחררת בישראל. היא כוונה לקהל צעיר שרצה משהו ספורטיבי - אבל במחיר נגיש, הנוסחה שסייעה ליונדאי לחדור לשווקים במערב בשנות ה-80 וה-90.
למרות שמבחינת ביצועים ויכולת דינמית לא היו כאן בשורות של ממש, הקופה הציגה שילוב מעניין של מראה אקשן ומכלולים פשוטים ואמינים. במדינות רבות, כולל ישראל, היא זכתה למעמד "ספורטיבית של העם", ובאירופה זכתה לתדמית של אלטרנטיבה חביבה לקופה היפניות, ונתנה פייט הולם גם לדגמי ההוט האצ' המבוססים.
כדאי לדעת:
הפלטפורמה משותפת ליונדאי אלנטרה, אך העיצוב הספורטיבי יצר בידול מרשים
שווקה עם מנועי 1.6 ו-2.0 ליטר, בגרסאות ידניות ואוטומטיות ותמיד עם הנעה קדמית
עם השנים נהתנה מפופולריות רבה בקהילת המשפרים, לצד הונדה סיוויק קופה ודומותיה
מכונית הספורט האלגנטית של יגואר סימלה עידן חדש ליצרנית. אחרי שנים של התבססות על טכנולוגיה מיושנת, ה-XK8 יוצרה עם מנוע V8 חדש לחלוטין ופרשנות מודרנית לכל מה שהורגלנו לקבל מיגואר: יוקרה, ביצועים ואלגנטיות.
העיצוב היה מחווה מודרנית ל-E-טייפ האיקונית, עם מכסה מנוע ארוך, זנב משתפל וקווים רכים. זה היה רכב גרנד טורינג אמיתי - נוח, מהיר, שקט ויוקרתי. ה-XK8 סימנה גם את המעבר של יגואר לניהול אמריקאי, שכן פורד שלטה בחברה אז, מה שסייע גם לשיפור איכות ההרכבה. העיצוב שנותר קלאסי, השפיע על הדורות הבאים של הספורטיביות מבית החתול המזנק.
כדאי לדעת:
לוטוס אליס הייתה כל מה ש"מכונית לנהגים" צריכה להיות. משקלה היה נמוך ממכונית מיני, הייתה חדה לנהיגה כתער וכל פנייה איתה הייתה חוויה. לא הייתה בה מערכת שמע או הגה כוח - כי כל גרם נוסף היה מיותר.
האליס התבססה על שלדת אלומיניום מודבקת - טכנולוגיה פורצת דרך דאז - עם מבנה קל אך קשיח. למרות מנוע קטן וחלש יחסית, הביצועים היו מרשימים, במיוחד במסלול. היא לא הייתה נוחה בעיר או בשיוט בכביש מהיר, אבל בכביש מפותל היא נתנה המון לנהג שמחפש ריגושים.
כדאי לדעת:
מרצדס SLK הייתה לא פחות ממהפכה קטנה: מכונית קבריולה דו מושבית עם גג קשיח מתקפל חשמלית. כן, בשנות ה-90 מדובר היה בחידוש עולמי (למרות שמנגנון דומה הוצג עשרות שנים קודם לכן, בין היתר על ידי פיג'ו, אך במספרים נמוכים בהרבה). מעבר לטכנולוגיה המרשימה, ה-SLK גם חנכה שפת עיצוב חדשה, מודרנית וצעירה יותר מהמרצדסים של שנות ה-80 וראשית שנות ה-90, אך עדיין קלאסית עם מכסה מנוע ארוך.
לצד החידוש במרכב, ה-SLK הייתה קבריולה ראשונה של מרצדס שפנתה לקהל רחב יחסית, עם ממדים קומפקטיים, נוחות יומיומית ותג מחיר צנוע יחסית.
כדאי לדעת:
הדמיו של מאזדה הייתה פתרון יפני חכם למשפחה קטנה. עם מרכב קצר וגבוה יחסית, תא מטען שניתן להתאים בגודלו ומנועים קטנים, היא התאימה בדיוק למה שנדרש בערים צפופות – חיסכון, שימושיות, ופשטות. למעשה, היא כמעט חזתה את רכבי המיניוואן הקטנים שהתפשטו באירופה בסוף הניינטיז והקדימה את הונדה, שמציעה עד היום נוסחה דומה עם הג'אז הקטנה. הדמיו הפכה בהמשך ל-2, שוויתרה על נוסחת המיקרו ואן והפכה לסופר מיני רגילה.
כדאי לדעת:
הרבה לפני שהפכה ל"718" וזכתה גם לגרסת קופה (קאיימן), הבוקסטר המקורית בישרה על הכניסה של פורשה לפלח שהיא זנחה עשרות שנים קודם לכן: מכונית ספורט קטנה וזולה באופן יחסי. הבוקסטר הכניסה את פורשה לעולמם של נהגים שלא יכלו להרשות לעצמם את ה-911, ועדיין עם חוויית הנהיגה החדה ומנוע הבוקסר שישה צילינדרים האהוב של היצרנית.
הבוקסטר החזירה את פורשה לפלח הרודסטר דו מושביות עם מנוע מרכזי, לראשונה מאז ה-914 מהסבנטיז, עם איזון משקל מושלם בין הסרנים ויכולת דינמית משובחת. זו האחרונה הצליחה להפוך אותה מהפאנץ' ליין של בדיחות על "מכוניות ספורט לנשים" (כן, מיזוגיניה בשנות ה-90 עוד הייתה באופנה), לדגם נחשק על ידי חובבי נהיגה משני המגדרים.
כדאי לדעת:
רגע לפני שרכבי פנאי השתלטו על העולם, רנו סניק הייתה סמל למהפכה אמיתית. היא התבססה על המגאן (משפחתית קומפקטית), אך עם מרכב גבוה, מושבים נשלפים ובעיקר שפע מרווח פנים, למרות מידות כלליות לא שונות בהרבה. כיוון שרנו לא היו בטוחים ששם חדש יזכה לתשומת לב, היא נקראה בתחילה "מגאן סניק", אך ההצלחה האדירה איפשרה מעבר לשם נפרד והולידה פלח חדש של מיניוואן קומפקטי, ובעקבותיה שלל מתחרות הציפו את השוק. הסניק נהנתה מהצלחה מרשימה גם אצלנו, אך כמו יתר הקטגוריה נכנעה לבסוף לפופולריות הגואה של רכבי פנאי קומפקטיים, ובדור האחרון הפכה בעצמה לכזו.
כדאי לדעת:
הדור השני של סאנגיונג קורנדו והראשון ששווק בישראל (הראשון היה ג'יפ CJ7 שיוצר כסאנגיונג ברישיון מג'יפ) כנראה לא יזכה בתחרות יופי.
ובכל זאת, מרכב שלוש הדלתות הציג עיצוב מקורי וייחודי, עם חרטום בולט, יחידות תאורה עגולות ומידות קומפקטיות יחסית. הרכב, שזכה להצלחה נאה בישראל, חשף אצלנו את שפת העיצוב ה"ייחודית" של סאנגיונג, שמאז חשפה עיצובים שנראו כמו שילוב של כמה מכוניות שהותכו למרכב אחד.
מתחת למרכב הסתתרו מכלולים גרמניים, כולל מנועים ותיבות הילוכים ותיקים ממרצדס. וחשוב לא פחות, יש לו יכולת שטח טובה בהרבה מכפי שניתן לצפות מדגמים דומים כיום. בסך הכל הוא נחשב קשוח, זול ונוח, שילוב תכונות שהקדים רכבי פנאי מודרניים רבים.
כדאי לדעת:
הדור החמישי של הפאסאט שינה את המעמד שלה מרכב משפחתי שמרני - לסדאן פרימיום. עם עיצוב נקי, איכות חומרים גבוהה, ומנועים מתקדמים (כולל 1.8 טורבו האהוב), היא הפכה לאמת המידה בין המשפחתיות הגדולות. מעבר לפלטפורמה עם מנוע אורכי איפשר שימוש בתיבות הילוכים מתקדמות וגם דגמי הנעה כפולה, תא הנוסעים היה מבודד, מרווח ואיכותי והפאסאט נחשבת לאחת מפורצות הדרך בתחום איכות ההרכבה בעידן הרכב המודרני.
כדאי לדעת:
074-799-1900 
בשיתוף דלהום מוטורס
קבלו ייעוץ מומחה
