כבישי ישראל 2040: רמזורים חכמים, אוטובוסים אוטונומיים ואתגרי סייבר
כבישי ישראל 2040: רמזורים חכמים, אוטובוסים אוטונומיים ואתגרי סייבר
איך יראה העתיד התחבורתי והאם יש פתרון טכנולוגי לעומסי התנועה? כינסנו את נציגי משרד התחבורה, רשות החדשנות, נתיבי ישראל, דן והתעשייה האווירית לדיון על החידושים שכבר קורים בשטח - ועל הסיכונים שמגיעים איתם
אין אזרח ישראלי שלא מכיר את הבעיות והאתגרים של התחבורה בישראל - פקקי התנועה, זיהום האוויר, תאונות הדרכים, התחבורה הציבורית המקרטעת והרשימה עוד ארוכה. אבל מה אם ננסה לדמיין איך יראו הכבישים בישראל בשנת 2040 - בעוד 15 שנה מהיום? האם נראה כאן מכוניות אוטונומיות? אולי מכוניות מעופפות? מה צריך לקרות כדי שנגשים את החלומות על הטכנולוגיות העתידיות, ואיזה סיכונים יש בזה?
במשרד התחבורה כבר החלו לבצע פריסה של טכנולוגיות חדשות. “יש לנו כמעט 100 רמזורים אדפטיביים שפרוסים בצמתים בישראל,” אמרה דניאלה גרא-מרגליות, סמנכ"לית חדשנות ותחבורה חכמה במשרד. “הרמזור מגיב בזמן אמת לתנועה ואנחנוכבר רואים שהוא מייעל את הזרימה בצומת ברמה של 15%.” ויש גם עוד טכנולוגיות בקנה: "אנחנו עושים מיזמים משותפים עם רשות החדשנות לקידום תחום הרחפנים בישראל, אנחנו מעצמה עולמית בנושא הזה".
כרם נבו, סמנכ"לית צמיחה ברשות החדשנות, הדגישה את יתרונה של ישראל כמעבדת ניסוי עולמית: “האוטו-טק הוא אחד התחומים שישראל מובילה בהם. ישראל מדורגת בהשקעות בתחום הזה, אם אני לא טועה, רביעית בעולם. אנחנו יודעים להשקיע בחברות, וגם לייצר אזורי ניסוי בישראל בשביל הטכנולוגיות האלה. שיתופי הפעולה שלנו כאן מסביב לשולחן, שהם רבים ומגוונים, נועדו כדי להפוך את ישראל לסוג של מדינת פיילוט, למקום שבו אנחנו מנסים את הטכנולוגיה לפני שהחברות הולכות ופורצות לעולם".
אבל התשתיות עצמן עדיין רחוקות מהחזון. “אם עולם האוטו-טק הפך מהנוקיה לאייפון 17, אז עולם התשתיות עדיין בבלקברי,” תיאר עדי גמליאל, סמנכ"ל חדשנות נתיבי ישראל. “הרמזורים האדפטיביים הם דוגמה לאיך הופכים תשתיות לטיפה יותר חכמות. אנחנו רוצים גם להסתכל איך לוקחים את כל החומרים, את כל התשתיות שנקראות ריהוט הדרך, בין אם זה מעקות או אספלט ומבצעים פה את כל הפיילוטים עליהם. בפחות מ-400 קילומטרים יש כאן גם את השלג בחרמון, גם את המדבר, וגם את משטר הרוחות והגשמים ביהודה ושומרון. זה הופך לפיילוט מאוד מעניין לכל מיני טכנולוגיות".
עודד פרץ, מנהל פרויקט החשמול בדן, הציג את האתגרים במעבר לתחבורה ציבורית חשמלית: “קיבולת הסוללה של אוטובוס היא בין 400 ל־600 קוט״ש. לדן יש סדר גודל של 1,000 אוטובוסים - מדובר על 400 מגה־ואט־שעה ביממה, רק כדי לטעון אותם. זה אתגר מאוד גדול גם מבחינת חברת החשמל וגם מבחינת התפעול. לכן חניון חייב לדעת לייצר חשמל על הגגות וגם לאגור אותו.”
הסוגיה הביטחונית אינה פחות משמעותית. “רכב מודרני הוא למעשה דאטה-סנטר בפני עצמו, עם הרבה מאוד מחשבים,” הסביר נועם קרקובר, ראש מנהל שיווק, מכירות ואסטרטגיה בגוף הסייבר של התעשייה האווירית. “כשפתחנו פעם ראשונה והסתכלנו על עמדת טעינה - נחרדנו. זה מחובר, זה משדר, זה מאפשר נגישות גם לאנשים הטובים אבל גם לאנשים הרעים. כל רמזור חכם הוא הזדמנות אדירה, אבל גם פתח לאיום. במרוץ החימוש הזה מצבנו טוב, אבל האתגר גדול.”
איזה שטויות
מי בדיוק ימציא את כל הדברים האלה?
הרב הראשי לישראל?
בקצב הזה, בשנת 2040 לא יהיו רכבים בישראל, נרכב על חמורים.
העיקר שלכולם תהיה כיפה על הראש
קודם לתכנן את הרמזורים הקיימים כמו שצריך.
כל מי שנוסע מרחובות לנס ציונה יודע שיש 4 רמזורים בדרך, ואיך שאתה מגיע לכל אחד מהם, הוא בדיוק הופך לאדום. ולא, זה לא שיש גל ירוק בכבישים החוצים.