שנתיים וחצי של מלחמה, טילים על המרכז, חברות זרות שמבטלות טיסות ואי-ודאות מתמשכת - ובענף התעופה הישראלי מנסים לשמור על רציפות תפקודית כמעט בכל תנאי. הפגשנו מספר בכירים מענף התעופה המקומי לשיחה על ההתמודדות עם התקופה המורכבת, על ההזדמנויות שנוצרו בתוך המשבר וגם על העתיד של ענף התעופה הישראלי.
מנכ"ל ארקיע עוז ברלוביץ' סיפר כי החברה הרחיבה משמעותית את פעילותה במהלך המלחמה. "לפני המלחמה היינו עם 8–9 מטוסים, והיום אנחנו עם 17 מטוסים", אמר. לדבריו, החברה נכנסה גם לעולם הטיסות ארוכות הטווח: "היום אנחנו עם ארבעה מטוסים רחבי גוף, טסים לניו יורק, בנגקוק, פוקט והאנוי". במקביל הוא התייחס גם לעלייה החדה במחירי הדלק: "מחיר הדלק מחודש מרץ לחודש אפריל הוכפל", אמר, וציין כי בטיסה לניו יורק מדובר ב"תוספת של כ-100 אלף דולר"
על האפשרות שחברת Wizz Air תקים בסיס פעילות בישראל אמר ברלוביץ': "את התנאים שנותנים ל-Wizz Air צריך לתת גם לחברות הישראליות". לדבריו, אם יינתנו תנאים דומים גם לחברות המקומיות, "המחירים יהיו לא פחות נגישים".
מנכ"ל מסוף המטענים בנתב"ג אורן סנדרוסי תיאר את פעילות המטענים בזמן המלחמה. "אנחנו בעצם צינור החמצן של מדינת ישראל", אמר. "כל דבר שקיים ביקום עובר דרכנו". לדבריו, גם בתקופות שבהן טיסות הנוסעים כמעט נעצרו, פעילות המטענים המשיכה לעבוד באופן רציף.
סנדרוסי התייחס גם לכניסת טכנולוגיות חדשות לתחום: "אנחנו נהיה הראשונים בעולם שעושים שיקוף מטענים עם בינה מלאכותית", אמר, וציין כי במסוף כבר פועלות מערכות AI לניהול מטענים וטכנולוגיות אוטומציה נוספות.
יעקב ברקוביץ', סמנכ"ל, מנהל חטיבת התעופה בתעשייה האווירית התייחס לאתגרי התקופה מבחינת התעשייה האווירית. "הלקוח בעולם האזרחי לא מתעניין אם יש מלחמה או אין מלחמה", אמר. "הוא נתן את המטוס ורוצה לקבל אותו בחזרה". לדבריו, החברה מייצרת גם רכיבים עבור מטוסי קרב אמריקאיים, ובהם "הכנפיים של ה-F35".
בפאנל עלתה גם האפשרות לפתיחת נתיבי טיסה חדשים מעל מדינות ערב. ברלוביץ' אמר כי "אם המעבר מעל עומאן ייפתח, אפשר יהיה לקצר טיסות למזרח בשעתיים וחצי". גם בעולם המטענים רואים פוטנציאל לצמיחה אזורית. "המטרה היא להפוך את ישראל להאב מטענים", אמר סנדרוסי, בהתייחס לאפשרות של הרחבת שיתופי פעולה אזוריים בעתיד.
בניגוד לחצי מיליארד הציפורים שעוצרות בישראל כל שנה במעברים בין העונות, בנדידה בין אפריקה לאירופה לאסיה, ישאל לא תהיה hub לא לנוסעים ולא למטענים כל עוד:
--התיירות כאן יקרה זוועה -- אין סיבה לעצור.
--כל המרחב האוירי נסגר על כל פיפס. באיחוד האמירויות חטפו הרבה יותר טילים וכטב״מים, אין להם מיגון בכלל, ושדה התעופה היה סגור רק שעתיים-שלוש כל פעם כשהיתה פגיעה ממשית.
-- כל עוד אין נמל תעופה גדול נוסף שהיה כבר צריך להקים לפני 30 שנה -- ובצפון.
אולי הטייסים יודעים להטיס. אבל איפה נשמע שמשנים לו"ז בכל רגע והגרוע מכל: אין שום דרך לקבל מענה. פעמיים חזרו אלי בוואטסאפ העלוב לשאול אם עוד צריך עזרה, 4 ימים אחרי שהטיסה יצאה!
מה זה הכתבת יחצ השקרית הזאת. חברות התעופה הישראליות מוכרות כרטיס בעלות כפולה מהחברות הזרות. כפולה !!
אני טס רק בזרות. זה שהם טסים בתקופות מלחמה, תאמינו או לא הם מרוויחים לא פחות. לא עושים לאף אחד טובה.