העידן החשמלי הפך את הזינוקים מהרמזור ואת זמני התאוצה הקצרצרים לעניין נגיש יותר מאי פעם. הדוגמה הטובה ביותר לכך היא טסלה מודל 3, שבגרסת הפרפורמנס שלה - שעולה פחות מ-300 אלף שקלים - מזנקת ל-100 קמ"ש בתוך 3.3 שניות בלבד, נתון שעד לא מזמן יכולנו לפגוש בעיקר במכוניות על מתוצרת למבורגיני או פרארי. והמחיר, כמובן, היה יקר בהרבה. לפעמים גם פי עשרה.
אבל גם בתקציב עממי לחלוטין של 200 אלף שקלים ניתן למצוא רכבים זריזים למדי, כולל שלושה דגמים שמסיימים את המיאוץ הקלאסי בפחות מ-7 שניות. מתוך רשימת 10 הדגמים הזריזים ביותר, שישה מצוידים במנועי בנזין מוגדשים, עוד שלושה מצוידים בהנעה חשמלית ואחד משלב בין השיטות ומשיג את התאוצות באמצעות יחידת הנעה היברידית-נטענת.
ואגב, למרות שאת הרשימה מובילים שני רכבי ספורט קטנים, אין הכרח לבחור דווקא במכונית קטנה ונוקשה, תוך ויתור על השימושיות, כדי לקבל ביצועים נאותים. מחצית מהמקומות ברשימה נכבשו על ידי רכבי פנאי, ולצידם עוד משפחתית קומפקטית (לאון) ומשפחתית גדולה אחת (סופרב).
ברשימת הדגמים האיטיים ביותר, לעומת זאת, מצאנו פחות גיוון. ארבעת הדגמים שידרשו מכם את הסבלנות הרבה ביותר משתייכים לקטגוריית המיני, שם מטבע הדברים נמצאים המנועים הצנועים ביותר. כל דגמי הבנזין ברשימה אינם מצוידים בסיוע של מגדש טורבו, והחשמלי היחיד משתייך לקטגוריית המסחריות שבה הביצועים תופסים מקום שולי בשיקולי הרכישה.
מנוע ה-1.6 ליטרים של סובארו XV ומנועי ה-1.4 ליטרים של קיה סטוניק ויונדאי אקסנט אמנם חוסכים בעלות הרכישה, אך מי שירצה ביצועים עדיפים יוכל לבחור במקרים האלו במנועים חזקים יותר שמוצעים באותם דגמים בדיוק. ואצל הקטנות של סוזוקי הופתענו לגלות שדווקא התיבה הידנית פוגעת בביצועים, בעוד הגרסאות האוטומטיות מציגות תאוצות זריזות יותר.
למאמר זה התפרסמו 4 תגובות
