LEVC VN5 - מבחן רכב

ה-VN5 היא הרבה דברים, אבל לפחות כשהיא מגיעה היא ממש לא נראית כמו קופסא. היא יותר מזכירה מיני קופר ממש ממש גדולה, או משהו בסגנון. יש לה פנסי LED עגולים, וחרטום בעל גריל גדול. היא נראית כמעט רטרו (ממש כמו המונית עליה היא מבוססת). מעולם לא נהגנו במסחרית שגוררת כל כך הרבה תשומת לב ושאלות. אפילו הסמל שלה – שדומה באופן מחשיד לאסטון מרטין – מצליח להביא את הביישנים שבאנשים להתעניין ולשאול שאלות. לפחות בשליש הקדמי – היא נראית כמעט יוקרתית. 

מאחורה? ובכן, קופסא. ובכל זאת, משהו במימדים ובעיצוב גורם לה להראות הרבה יותר קטנה מ-5.23 המטרים שיש לה (שזה ארוך משמעותית מדוקאטו קצר או ג'אמפי בינוני). אם אתם רוכשים את הרכב, בבקשה אל תבחרו בצבע שחור – ליותר מדי אנשים זה העלה קונוטציות מורבידיות.

תא נוסעים

הכניסה למסחרית הלונדונית מבלבלת. נכון, היא אמורה להיות אנגליה או לכל הפחות סינית – אבל זאת וולוו. ממש וולוו. כמעט כל ממשק נלקח ישירות מאחד מדגמי וולוו האחרונים. מסך המולטימדיה האנכי, לוח המחוונים הדיגיטלי, ידית ההילוכים, התא המינימליסטי עם מיעוט הכפתורים, כפתור ההתנעה הייחודי וגלגל הווליום הגדול. 

מדובר בתא נוסעים יפהפה, לא רק בסטנדרט של מכוניות מסחריות – היא מנצחת שם בלי תחרות – אלא גם בעולם של מכוניות רגילות. נכון, איכות החומרים לא גבוהה במיוחד, אבל איכות ההרכבה מעולה.

ביחס לרכב מסחרי התא גם מאובזר באופן סביר. יש בקרת שיוט רגילה, מערכת להתראה על סטייה מנתיב (לא אקטיבית), כריות אוויר לנהג ולנוסע, בקרת אקלים מפוצלת, לוח מחוונים דיגיטלי יפיפה (ומאוד נדיר בקטגוריה) וכמובן את מסך המולטימדיה הענק. גם הכיסא מתכוונן חשמלית. 

אבל לא הכל תותים במסחרית האנגלו-סינו-שוודית. זה מתחיל בעובדה שאין חיבורים לאנדרואיד אוטו ואפל קארפליי. המשמעות היא שצריך להיעזר במערכת הניווט שהרכב מציע והיא לא מי יודע מה. הבעיה השנייה היא שאם תרצו להגיע לאנשהו עם ה-Waze שבמכשיר הנייד, תצטרכו להניח אותו איפשהו בתא הנוסעים. באופן מפליא, אין מקום כזה. 

התפעול בסדר גמור, הוא אינטואיטיבי יחסית וכל מי שנהג בוולוו (כנראה ש-99% מהנהגים הפוטנציאלים לא עשו זאת) ידע להסתדר בקלות. מערכת חשובה – מעבר בין מצב חשמלי לבנזין נניח – מסתתרת בתוך מסך תפעול המערכות והיא פחות נגישה ממה שהיינו רוצים. 

מרכבים מסחריים, בטח כאלו שייסעו הרבה בעיר, אנחנו מצפים לשלל מקומות אחסון נוחים שיאפשרו לנהג לעבוד בנוחות. מקומות לקלסר, יומן פגישות וכוס שתיה. רוב המסחריות מתוכננות לכך. בניגוד להן, ב-VN5 אין ממש מקומות אחסון. יש שטח גדול בין המושבים לתיקים, ועוד שטח על הרצפה, שם גם מחזיקי הכוסות ממוקמים. זה לא נוח ולא נגיש. 

המושבים לעומת זאת מפנקים ונוחים בצורה לא שגרתית ומרגיש שגם הם מצאו את דרכם מוולוו לכאן. מישהו שכח כנראה שלא מדובר בוולוו בסופו של יום, כי כאשר מזיחים את המושב כל הדרך אחורה הוא נתקע במחיצה שבין תא הנוסעים והמטען. שדה הראיה קדימה מעולה אך מראות הצד קטנות מדי ומצלמת הרוורס בעלת זווית צרה מדי. למרבה המזל רכב המבחן צוייד בחיישנים היקפיים מעולים. 

תא המטען גדול. ביחס למימדי הרכב 5,500 ליטרים הם לא המון אך הם בהחלט ברי תחרות לג'מפי בגרסאותיו הבינוניות. רק חבל שה-LEVC ארוך מהג'מפי בכ-20 ס"מ. מצד שני, כמו שתכף תגלו, אולי זאת כלל לא בעיה. 

הגישה מצמד דלתות הגב נוחה במיוחד ודלת הצד גדולה מאוד. אבל בניגוד לחלק הקדמי של הרכב, החלק הזה מרגיש די זול. צריך טריקה רצינית של דלת הצד כדי שהיא תיסגר. התאורה הפנימית עובדת כשנוח לה, ובפנים נקודות העיגון ממוקמות בצורה לא אידיאלית. השטח המוצע גדול אך כושר ההעמסה לא מרשים – 690-830 ק"ג (לפי המפרט), מספרים הנמוכים מהמתחרות מונעות הדיזל.

נוחות נסיעה

נוחות הנסיעה של ה-VN5 מפתיעה, בטח בהתחשב ביחס לשימוש שלה כרכב מסחרי. היא קצת רכה, בטח ביחס למסחריות. בתוך העיר היא סופגת שיבושים באופן יפה מאוד. רצף רציני של שיבושים יכול להזיז קצת את הרכב אבל באמת שאין הרבה מסחריות שמספקות רמה כזאת של נוחות. אולי בגלל מאפייני המתלה הרך העומס המקסימאלי מוגבל יחסית. 

בתוך העיר היא מבריקה בעוד דרך חשובה. רדיוס הסיבוב של ה-VN5 הוא מהטובים שפגשנו.  למרות שמדובר במכונית באורך של 5.25 מ' ועם בסיס גלגלים של כמעט 3.4 מ', היא עושה פרסה טוב יותר ממכוניות מיני. כשזה נוגע למונית הלונדונית הסיבה ידועה – כיכר הכניסה למלון סאבוי  הכתיבה למתכננים רדיוס סיבוב של 8.5 מטרים. אז כאן עם בסיס הגלגלים הארוך מדובר ב-10.1 מטרים, ועדיין, המסחרית הזאת מתמרנת בעיר בקלילות מדהימה. וזה עוזר גם בחניות – כך שפתאום 5.2 מטרים נכנסים להרבה יותר חניות. 

מחוץ לעיר הרכות מתבטאת במעט נדנוד במהירויות גבוהות יחסית. עם המשקל של המטען היא תהיה כנראה יותר מוצלחת וגם בלי, היא העבירה לנו נסיעות ארוכות בנינוחות מפתיעה לרכב שכזה. בידוד הרעשים טוב, בטח טוב מהממוצע בתחום המסחריות. יש רעשי רוח ובעיקר כביש במהירות גבוהה יחסית אבל לא מדובר במשהו דרמטי.

יחידת הנעה

ל-VN5 יש שני מנועים, אבל רק אחד מהם מניע את הרכב. השני, ממש כמו קטר של רכבות או כמו בשברולט וולט המנוחה, משמש כמעין מטען לסוללה החשמלית. המנוע החשמלי הוא מנוע שמציע 150 כוחות סוס (110 קילו-וואט) ובערך 25 קג"מ. מנוע הבנזין גם הוא מוכר – זה מנוע 1.5 ליטר טורבו שנמצא בוולוו XC40. ההספק שלו שונה לגמרי – במקום 180 הוא מציע רק 90 כ"ס, במטרה להפוך אותו לחסכוני ככל שניתן. 

המנוע החשמלי מחובר לגלגלים האחוריים ומניע את הרכב. לא הצלחנו למצוא 600 ק"ג להעמיס, אבל כשהוא ריק הוא זז בקלילות ודוהר קדימה – לפחות עד למהירות של 70-80 קמ"ש. גם בהמשך הוא זז בקצב מרשים אבל לא יוצא דופן. 

ל-VN5 יש 3 מצבי נהיגה. חשמלי מלא, היברידי ו-Save. המצב האחרון שומר בטריה ומשתמש במנוע הבנזין כדי להעביר חשמל לגלגלים. מצב זה שומר על הסוללה באותו סטטוס כל הזמן – למרות שהוא לא יטען אותה מעבר למה שיש בה. מצב הייבריד יפעיל את המנוע במקומות הכי רלוונטיים. מצב חשמלי מלא, כצפוי, יאפשר לרכב לנסוע על חשמל בלבד.

מתחת לרכב שוכנת לה סוללה לא גדולה בקיבולת של 31 קילווואט שעה. הסוללה מבטיחה טווח חשמלי של כ-98 ק"מ. מנוע הבנזין מאפשר טווח נוסף שמגיע במשולב לכ-490 ק"מ על הנייר. ברמה החשמלית נטו, היחידה עושה עבודה נפלאה. הטווח נאמן להבטחות לפחות ככל שזה נוגע לנסיעת המבחן שלנו. 

מצד שני, מאריך הטווח לא מציע טווח קרוב לצפוי. זה הגיוני כי נסיעה משולבת כוללת נהיגות עירוניות. אם תיסעו רק בנסיעה בין עירונית (שם מנועים חשמליים פחות יעילים) תגלו שהטווח מצטמצם משמעותית. צריכת הדלק של מאריך הטווח עמדה בנסיעה די רגועה על כ-12 ק"מ לליטר. סביר שבנסיעות עירוניות זה ישתפר. 

הטעינה היא נקודה משמעותית. עמדות AC (האיטיות יותר) מאפשרות טעינה של הרכב בקצב של 22 קילוואט, וכך תוכלו למלא את הסוללה בתוך 75 דקות בלבד. עמדת טעינה מהירה של 50KW מבטיחה טעינה מלאה ב-30 דקות בלבד. 

באופן מעט תמוה, למרות שיש כאן מנוע בנזין שפולט זיהום מהאגזוז, משרד התחבורה הכיר ברכב הזה כרכב חשמלי מלא - והעניק הטבות מס בהתאם.

התנהגות כביש

ל-LEVC המסחרית צמיגים צנומים. זה מראש מוציא את החשק לבחון אותו דינאמית. אפשר להגיד שבאופן כללי הוא די בטוח, אין לו רכינה משמעותית בזכות מרכז כובד נמוך. הברקסים קצת מעורפלים, ההגה לא הכי מחובר והמשקל שלו מאוד קל. כל אלו מובילים לתת היגוי די מוקדם אך לא חריף מאוד. 

סיכום

ה-LEVC VN5 הוא אחד הרכבים המסחריים היותר מעניינים שפגשנו. זאת הנראות שלו, תא הנוסעים הייחודי והמפנק ובעיקר נושא התמרון העירוני בו הוא מבריק. 

מי שמחפש רכב שייסע לטווח ארוך לא אמור לחשוב על הרכב הזה כאופציה. אין לו יתרון משמעותי עבור מי שגומע 300-400 קילומטר ביום. אבל מי שמצפה שהרכב שלו יעשה עד 100 ק"מ ביום, יכול להיות רגוע. הרכב יגיע לטווח ואם החשמל יסתיים יש את המנוע מאריך הטווח או טעינה בעמדה מהירה / איטית בזמן שלוקח לאכול ארוחת צהרים / שתיים. 

אנחנו מאמינים שמדובר בפתרון נפלא כרכב חלוקה עירונית. היכולת שלו לתמרן בסביבה צפופה תחסוך זמן ואנרגיה מהנהגים, היעילות החשמלית הגבוהה תחסוך בעלויות הדלק ואין סיכוי שהוא יתקע עם סוללה ריקה - פשוט כי יש כאן גם מנוע בנזין. בצד החסרונות נציין את כושר ההעמסה המוגבל ואת מחיר הרכישה היקר, שודאי ירתיעו חלק גדול מהרוכשים.

למאמר זה התפרסמו 1 תגובות