רנו מגאן RS - מבחן רכב

עיצוב

ההבדלים בעיצוב לא משמעותיים, ולמרות זאת, החזית החדשה עם הסמל הענק נראית עוד יותר קרבית מבעבר וגם הפנסים זכו לתוספת LED. בשאר הפרמטרים המגאן לא ממש השתנתה. האחוריים רחבים ומוצקים, הגובה נמוך וכל כולה משדרת ספורטיביות ואגרסיביות. בנוסף, ואם זה לא הספיק, רכב המבחן מגיע צבוע בצהוב זרחני שגם עיוורים יתקשו לפספס.

תא הנוסעים

ההבדלים בתא הנוסעים הרבה פחות משמעותיים. השינוי הבולט ביותר הוא שני מושבי ספורט מבית "רקארו" שמציעים עטיפה כמעט הרמטית לנהג ולנוסע. יש אולי שיפור קליל באיכות החומרים, אבל זה כל הסיפור. משאר הבחינות מדובר באותה מכונית. הנדסת האנוש מבלבלת וצריך הרבה זמן כדי ללמוד אין מגיעים לכל תפריט ופונקציה. לנו יש ניסיון רב עם רכבי רנו כך שעבורנו זה היה קצת יותר פשוט.

דחיסת יצורים אנושיים למושב האחורי יכולה להתקבל ברגשות מעורבים. מרבית הנוסעים התלוננו על החלונות הקטנים שהעניקו תחושה קלסטרופובית ועל כניסה לא הכי נוחה, אבל יש כאלו שפשוט התענגו שם. רעש המנוע נשמע טוב יותר, הגוף נזרק מצד לצד, ולאחד מהנוסעים האחיזה במושב, תוך כדי שהרכב נע במהירות מטורפת, הזכירה נסיעה באופנוע, רק בלי הרוח.

שדה הראייה אחורה פשוט גרוע. למרבה המזל יש חיישני חנייה, אבל בלי מצלמה קבועה כל העניין הזה של חנייה הופך לסוג של הימור שיגמר בשלב זה או אחר בגירוד הפח.


בתא הנוסעים ישנם הבדלים קלים לעומת דגמי המגאן הרגילים / צילום: גלעד ארצי

נוחות נסיעה

לפני מתיחת הפנים, רנו מגאן ספורט הייתה אחת המכוניות המועדפות על איגוד רופאי השיניים. הם לא קנו אותה, אלא נהנו מקשיחות המתלים הבלתי מתפשרת שהביאה להם לקוחות רבים עם סתימות חסרות. מתיחת הפנים שינתה מעט את המצב. המתלים נותרו נוקשים, אבל האופן בו הם מבצעים את פעולתם מרוסן ובעיקר "עגול" יותר מבעבר. בתוך העיר המגאן RS היא עדיין מאותן מכוניות שמחכות לך בפינה עם חיוך זדוני. בורות גדולים מועברים בשידור חי יותר ממהדורת 8 בערב בשיא הקרבות. למתלים, שמצליחים להיות יותר קצרים מהפוגה הומניטרית, יש חלק ניכר בעניין. היתרון הוא ריסון מרכב מעולה כך שכל חבטה עוברת פעם אחת וללא נדנודים נוספים או מכות משניות. מחוץ לעיר כל העסק יותר מוצלח ועדיין הרנו מקשקשת לנהג על מצב הסלילה הרבה יותר מפרשן לענייני ערבים בשיא המבצע.

בידוד הרעשים טוב מבעבר. רעשי רוח וכביש נחסכים, אם כי פה ושם, ובעיקר על כבישים גרועים, עולה רחש מתחתית המרכב.

מנוע ותיבת הילוכים

תראו, 265 כוחות סוס לא הולכים ברגל. למען האמת הם נוסעים מהר, במיוחד שמדובר בסוסים של רנו. הטורבו נכנס לפעולה איפשהו בסביבות ה-3,000 סל"ד, ומשם ועד הקו האדום הוא פוצח בהסתערות שלא תבייש חטיבות חי"ר. יחידת ההנעה מגובה בגיר קצר ומדוייק שמאפשר למנוע להיות בתחום היעיל שלו במרבית הזמן. בסעיף הביקורת, הקלה, צריך לציין שההילוך השישי מרגיש קצת קצר ולפעמים תהיתי מדוע לא העניקו לו יחס העברה ארוך יותר על מנת להפוך את השיוט לשלו ורגוע.

למרות ההילוכים הקצרים, ואולי בגללם, צריכת הדלק בימי המבחן המפרכים הייתה שפוייה למדי. כ-8 ק"מ לליטר מפתיעים ביחס לשימוש האגרסיבי.

התנהגות כביש

מכונית המבחן של רנו מגאן RS הגיעה בגרסת ה-Cup. הגרסה הזאת עולה כ-10,000 שקל יותר ומתברכת בשלדה מעט מחודדת וספורטיבית יותר מהגרסה הרגילה. עד למתיחת הפנים הביקורת העיקרית שלי כלפי המגאן RS נגעה לסטריליות המוגזמת של השלדה. היא לא ידעה מה זה תת היגוי או היגוי יתר. לשמחת חובבי הנהיגה, אחרי מתיחת הפנים ה-RS עדיין לא למדה הלכות הרחבת קו בסיבוב (כלומר היגוי יתר) - הרבה בזכות אותו דיפרנציאל מכאני מעולה שמפקח על שני הגלגלים בחזית. מצד שני, הזנב כיום מעט יותר משוחרר ושש להדק את קו הפניה בהרפיית דוושה או כאשר הנהג דורש זאת במפגיע.

השלדה של ה-RS היא אחד הדברים היותר חדים שיש בסביבה. סמוראים היו מוותרים בקלות על החרב בשביל להסתובב איתה, וגם כמה שפים ישמחו למצוא אותה במטבח. ההגה מצידו מציע דיוק שמאפיין טילים מונחי לייזר ורק היזון חוזר נפקד ממנו.

התוצאה הסופית, אותו שילוב בין מנוע וגיר מעולים, שלדה סופר מחודדת והגה מדוייק, הופך את המגאן ספורט לאחת ממכוניות הנהיגה הטובות ביותר שניתן לרכוש בכסף. זאת מכונית מסלול, פר אקסלנס, והימצאותה על הכביש היא ברכה לנהגים. הרגע שבו אתה מגלה שסיימת קטע נהיגה בקצב מהיר מכל פעם אחרת בעבר הוא עניין כמעט טריוויאלי ב-RS, וזה מגיע עם חיבור כמעט מושלם בין נהג למכונה (חיבור טוב מזה מוצאים רק במכוניות ספורט יעודיות). אפילו במצבי קיצון חריפים המגאן צפוייה ובטוחה ומאפשרת לנהגים פחות ממושלמים למקסם איתה את יכולותיהם. באשר ליכולותיה של המגאן, צריך נהג מופרע / מוכשר באופן יוצא דופן כדי לבדוק את המגבלות.

גם היום הייתי שמח אם למגאן RS היה זנב קצת יותר משוחרר, אבל השינויים האחרונים בשלדה הופכים את הדרישה הזאת לקטנונית. וזה אומר המון על המכונית.

סיכום

רנו מגאן RS הייתה מכונית נהיגה מעולה בעבר, ומתיחת הפנים האחרונה הביאה את היכולות של שלדת ההנעה הקדמית כמעט אל הקצה. למגאן מגרעות רבות בסעיפי השימושיות היום יומית, אבל הם פחות רלוונטים במכונית ספורט ממוקדת שכזו. מי שיפקיד בידי נציגי רנו למעלה מ-200,000 שקל יעשה זאת בידיעה שהוא רוכש כמעט מכונית מסלול, עם אישור נסיעה בכביש. בישראל לא מדובר בקהל רחב, כזה שאוהב נהיגה עד כדי כך שיוכל ויהיה מוכן להוציא סכום שכזה על רכב כל כך ממוקד. אבל מי מהם שיעשה זאת, לא יצטער. באחריות.


לדגמי רנו בישראל - רנו

למאמר זה התפרסמו 2 תגובות