בחר רכב
רכב חדש 2019
רכב משנים קודמות

פורד מוסטנג - מבחן רכב



מבחן דרכים לאגדה מוטורית: פורד מוסטנג בארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות. האם זה מקרה נוסף של "לעולם אל תפגוש את גיבוריך"?




מאת טל ברונפר

השעה היא קצת אחרי אחת עשרה בבוקר בכביש 1. לא, אנחנו לא בדרך לבר מצווה בירושלים, אלא צפונית ללוס אנג'לס. מזג האוויר בקליפורניה, כמו בקליפורניה, נעים. מימין משתרעים החופים הזהובים של דרום קליפורניה, הדקלים והבתים של אלו שהמזל שיחק להם. ברדיו מתנגן רוק קלאסי נושן ו... ניחשתם נכון, אנחנו בפורד מוסטנג [לחוות דעת על הרכב - פורד מוסטנג]. לרגע, שוכחים מההתחממות הגלובלית, המשבר הכלכלי והרעב באפריקה - אנחנו בפורד מוסטנג.

המוסטנג שלנו אמנם לא התברכה בגג נפתח מתבקש, אבל בכל הקשור ליופי חיצוני, קשה לומר שחסר לה. כמעט 5 שנים עברו מאז שהוצג הדור הנוכחי של המוסטנג, הדור שהפך את המכונית מאייקון מוטורי גווע לסמל רטרו תרבותי והסב לפורד נחת רבה (ונחוצה) בתחום הפיננסי. בנרתיק של סיד רמנארס, מעצב המוסטנג, כנראה נמצא רק סרגל: העיצוב החיצוני הזוויתי נאמן לזה של הדגם המקורי משנת 1964 שהגדיר את המושג "מכונית הפוני". מהחזית האגרסיבית לקו הפרופיל השרירי ולזנב האופייני, פורד מוסטנג היא אמנם תוצאה שנויה במחלוקת, אך היא בהחלט אחת המכוניות המזוהות בעולם.
 


פורד מוסטנג


פורד מוסטנג. עיצוב קרבי ומזוהה / צילומים: טל ברונפר

גם תא הנוסעים עוצב בעיקר עם סרגל, והפעם זאת לא מחמאה. אמנם האמריקאים ניסו להקנות לפנים המכונית מראה רטרו באמצעות דשבורד זוויתי, אך המילים החיוביות נגמרות כאן. בשורה התחתונה, נראה כי תא הנוסעים תוכנן איפשהו בין ארוחת הבוקר והפסקת הצהריים של צוות המהנדסים האמריקאי. איכות הפלסטיקים אינה אחידה, ונעה בין מזעזעת לבין סבירה בלבד. בין ה"מצטיינים": ידית ההילוכים הגסה לתפעול (המסרבת בתוקף להנעל על מצב) והמסילה הלא מדוייקת שמלווה אותה, הקונסולה התחתונה המשוייפת בצורה גסה ולא אחידה שמשאירה חרכים בולטים, ודיפון הדלתות החלול שזוכה בפרס הפלסטיקה הגרועה להיום. קדמת תעלת הרגליים הקדמית, אגב, אינה מכוסה בשטיח כלל וחושפת מגוון כבלים חשמליים.

נו, ומה עם קצת אופטימיות? המתגים בתא הנוסעים מאורגנים בצורה נוחה ומסודרת ונעימים לשימוש ולמגע. עוד לציון לטובה זוכים המזגן (הידני) האפקטיבי ומערכת השמע האופציונאלית, Shaker500, המציעה איכות שמע טובה עם תפעול נוח ופשוט. מנגד, אפשר לשכוח מתנוחת נהיגה נוחה - למרות כיוון מושב הנהג החשמלי בו צויד רכב המבחן - והתוצאה היא ישיבה נמוכה מאוד עם ראות חיצונית לא טובה. את הפרקטיות השאירו בפורד למיניוואן של האישה: תאי האחסון המצויים בדלתות אינם נוחים לשימוש ומציעים נפח מזערי בלבד - דבר שנכון גם לגבי תא הכפפות.

ואם ציפיתם לראות שפע של אבזור אה-לה-אמריקה, צפויה לכם הפתעה. רכב המבחן הגיע עם חבילת האבזור הבינונית, Premium, אך האבזור הסטנדרטי לא כלל מושבי עור, גג נפתח, מושבים מחוממים או כיוון חשמלי למושב הנוסע, אם כי הוא כולל את בקרת השיוט המתבקשת. הגימיק התורן: תאורת בתי רגליים ומחזיקי כוסות במספר צבעים משתנים לבחירת הנהג. בלילות התגלה הגימיק כפיצ'ר חיובי בהחלט, כאשר הוא מספק תאורה שלא מפריעה לנהיגה ומקלה על מציאת חפצים קטנים בתא הנוסעים. לא שאנחנו מתלוננים, אבל מה קרה לכורסאות העור הענקיות ולדוושות המתכווננות חשמלית?

המרווח הכללי בתא הנוסעים טוב כאשר שני נוסעים מתחלקים בחוויה. רוצים להכניס נוסע שלישי? אפשר (אך לא רצוי). הגבוהים שביננו יאלצו להתכופף על מנת להמנע מפגיעה לא רצויה בזכוכית האחורית המשתפלת. על מנת שהנוסע השלישי יזכה למרווח רגליים מינימלי, הנוסע שלפניו יאלץ לנוע קדימה. כתוצאה, נותר מרווח רגליים שהוא בגדר המספק, אך הדשבורד הנמוך דוחק ברגלי הנוסע ויוצר חווית נסיעה לא נוחה במיוחד. לנוסע הרביעי היינו ממליצים להעזר בשירותי התחבורה הציבורית. תא המטען דווקא מרווח יחסית למכונית קופה, ומציע נפח של 371 ליטרים, אם כי הטענתו לא נוחה במיוחד תודות לגלגל החלופי הטמון מתחת לתא המטען ויוצר בליטה במרכזו. ואם כבר תא מטען, הוא נפתח רק באמצעות השלט - או מתוכו באמצעות ידית מיוחדת, לידיעת הגנגסטרים שביננו (למקרה שהגופה תחליט לברוח).

פורד מוסטנג
פורד מוסטנג. מלכת הרטרו

מתחת למכסה המנוע הקמור והתפוח של המוסטנג שלנו: מנוע בנפח 4.0 ליטרים. אם זה נשמע כמו מתכון לצרות במונחים אירופאים, כאן מדובר באופרה שונה לגמרי. מדובר ביחידת ה-V6 הבסיסית, אשר מציעה 210 כ"ס בלבד. האמרה האמריקאית הישנה גורסת כי אין תחליף לנפח, וכאן היא מתממשת בדמות נתון מומנט בשרני - יותר מ-33 קג"מ - המאפשר למוסטנג הזו להגיע ל-100 קמ"ש במעט יותר מ-7 שניות בשידוך לתיבה האוטומטית. בהחלט פיצוי ראוי על נתון הסוסים הצנוע. ואם כבר הזכרנו את התיבה האוטומטית בת חמשת יחסי העברה, נציין כי מדובר בשותפה רגועה, נוחה ומתאימה מאוד לאופי של המכונית, למרות שאינה מצויידת באפשרות שליטה ידנית, אפילו לא ישירות מידית ההילוכים. התיבה מעבירה הילוכים בנינוחות ואינה מתחכמת, אך ממהרת להגיע להילוך החמישי לטובת חסכון בדלק.

חסכון בדלק? פורד מוסטנג? הצחקתם אותנו. כי ה'סטנג, כפי שהאמריקאים מכנים אותה, הפכה ללקוחה מועדפת בתחנות הדלק בעת תקופת המבחן. תצרוכת הדלק הממוצעת בנהיגה משולבת ורגועה עמדה על 7-8 ק"מ לליטר ובהחלט תחמיר כאשר הנהג המשולהב ינסה לדחוק במכונית. חברו צריכה זו למיכל דלק קטן למדי - 60 ליטרים בלבד - ותקבלו מתכון בטוח לעצירות תכופות. בעלי השלפוחית הרגיזה יכולים להרגע.

עדיין כביש 1. את סנטה מאריה השארנו מאחורינו, והכביש המהיר מרובע הנתיבים - שאיילון נראה לעומתו כמו כביש הגישה לקיבוץ מעגן מיכאל - עולה ומטפס למעלה, לעבר ההרים, והופך לדרך דו סטרית צרה ומסוכנת. הנוף הופך דרמטי וסלעי. לתושבים המקומיים בראשית המאה נדרשו שבועות לחצות את האיזור ההררי הזה, לפני שהגיעו לעיר מונטריי שבצפון. אבל לא לנו. אנחנו בפורד מוסטנג.

במוסטנג אין ידיות עבור הנוסעים. לא בגג, לא בצדדים, לא ברצפה ואפילו לא במחזיק הכוסות. האם פורד מוסטנג, כמו הדורות הקודמים, לא מסוגלת לפנות בכביש מעוקל?  האם רכב שנולד לנסוע מהר בקו ישר לא צריך ידיות אחיזה? ובכן, הראייה המפלילה ראשונה היא הסרן האחורי החי של המכונית - כלומר, שני הגלגלים האחוריים של המכונית מחוברים ואינם מסוגלים לבלום זעזועים באופן עצמאי. אתם קוראים נכון - אותם מתלים שמצויים בג'יפ סופה, או סתם בטרקטור אקראי בשדה בישוב מצויים גם כאן. בפורד טוענים כי השימוש במתלים הארכאיים נעשה על מנת לשפר את יציבות המכונית בביצוע החלקות וזריקות זנב, ועל מנת לשפר את אחיזת המכונית במגרש הביתי, מסלול הדראג. נניח.


פורד מוסטנג
 

 

כאשר הגיעה הפנייה הגורלית הראשונה, לפיכך, נאחזנו במושבים וגוננו על הראש בחפצים רכים. הפתעה: פורד מוסטנג פונה. לא מדובר כאן בתקיפת עיקולים מתוחכמת ושלווה של מכונית גרמנית, חלילה, אבל התוצאה מפתיעה בהתחשב במפרט המינימליסטי של המכונית ומורשת אבותיה הפושרת, בלשון המעטה. את הפניות צולח הסוס הדוהר ללא דרמה רבה ועם רכינות מרכב מינימליות, אם כי הצמיגים השמיעו את קולם בתדירות גבוהה משהיינו רוצים.

החדשות הרעות: ההגה הוא מהסוג המתוגבר חשמלית, חסר תחושה ובעל שטח מת גדול מדי. הבלמים (4 דיסקים) דועכים במהירות אפילו לאחר  בלימת חירום בודדת.  מערכת בקרת האחיזה הפתיעה אותנו עם חופש יחסי גם כאשר היתה מופעלת ועם חריקות צמיגים ואבק מיתמר שלבטח ישמחו את בעלי המכונית - בין היתר תודות לדוושת גז רגישה (מדי). בהחלט כיף.

גם למרות נתון ההספק הנמוך והמשקל הגבוה, המוסטנג לא מתקשה לאשש את נתוני היצרן בכל הקשור לתאוצות מהמקום. למנוע הבשרני והעתיק - אותו היסטוריונים מתארכים לראשית שנות ה-80 של המאה ה-20 -  צליל נהדר בסל"ד נמוך עד בינוני (שהופך לצורמני מעט בתחום הגבוה של הסל"ד). הצליל תורם רבות לתחושה והאופי של המכונית. "אין תחליף לנפח", כבר אמרנו?

בעבר, נסיעה ברכב עם מתלי עלים הייתה גורמת לכם להזדהות עם הנסיכה מהאגדה "הנסיכה והאפונה". האם המהנדסים של פורד הצליחו לשכלל את הנוסחה? התשובה היא כן. המוסטנג לא חפה מפשע: אמנם כיול המתלים שלה רך וסלחני יחסית, אך בורות גדולים וסדקים סדרתיים יפריעו לשלווה בתא הנוסעים, וכך גם רעשי הרוח והצמיגים שהובלטו במיוחד על ידי מגעם של צמיגי כל-עונה הבשרניים של מכונית המבחן, עם כבישי הבטון הרועשים של ארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות. אך הבעיה הגדולה ביותר בכל הקשור לנוחות הנסיעה הם המושבים הנוקשים. לא מושבים אירופאים תומכים, למקרה שתהיתם, אלא סיוט של אורטופד. המושבים חסרי תמיכה לגב התחתון, ובנסיעות שאורכות מעל שעתיים, כאבי גב כרוניים יחלו להופיע והעצירה המתבקשת תהפוך לנושא שיחה להוט בתא הנוסעים.

פורד מוסטנג - תא נוסעים
פורד מוסטנג. תא הנוסעים מתקשה להרשים

כביש 5, בואכה סיאטל. מגדלי הזכוכית והברזל העצומים של העיר מתרוממים לאיטם מהאופק. מימין, שכונה פרברית שלווה, סוכנות של שברולט וסניף של מקדונלדס - הרביעי בקילומטר האחרון. משמאל, הבתים של אלה שהמזל לא כל כך שיחק להם. ואנחנו? אנחנו בפורד מוסטנג, וכואב לנו הגב. ואם תחנת דלק לא תפציע בקילומטר הקרוב, נמצא את עצמנו סועדים ארוחת צהריים בסניף המקדונלדס המדובר.

אז מה, חרצנו את גורלה של מכונית הפוני האמריקאית? האם זה מקרה של "לעולם אל תפגוש את גיבוריך"? ובכן, לא.

נכון, תא הנוסעים גרוע. ונכון, נוחות הנסיעה לא תגרום למהנדסים של סיטרואן למרוט את השערות מהראש. וכן, הביצועים אינם חורכי אספלט, ההגה אינו דברן במיוחד וצריכת הדלק מתקשה להרשים. אבל, וזה אבל גדול: פורד מוסטנג נותנת המון מהתכונה הבודדת שלא מופיעה במפרטים: כיף. האופי המיוחד והפשטות המזעזעת שלה  מקנות לכל נסיעה תחושה של אירוע מיוחד. זאת תחושה שהרבה מכוניות יקרות ממנה בהרבה לא מסוגלות לספק. חדשות טובות: מתיחת הפנים שעברה המכונית בראשית השנה הצליחה לתקן חלק מפגעי המכונית - בעיקר בתא הנוסעים - והפכה אותה לנעימה יותר לשימוש בחיים היומיומיים.

יש עוד: בהנחה שאתם אכן בקשר מצויין עם תחנת הדלק המקומית, המוסטנג היא אפילו רכישה משתלמת למדי דרך היבוא האישי (שכן פורד מוסטנג אינה מיובאת לארץ באופן סדרתי). גרסאות ה-V6 הבסיסיות נמכרות בכ-180,000 שקלים, וגרסת ה-GT יקרה מעט יותר, ותעלה לרוכש הישראלי 250,000 שקלים וצפונה - אך מדובר ברכישה כדאית שתוסיף אבזור ומנוע V8 מתבקש. ואולי אלה סתם תירוצים שאנחנו ממציאים לעצמנו כדי להצדיק רכישה של אחת.


לדגמי פורד בישראל - פורד

למאמר זה התפרסמו 4 תגובות.
הוספת תגובה
הוספת תגובה
כותרת:
שם:
תגובה:


1. טל, אחלה כתבה  מתמצתת יפה את הרכב, וזה נכון ממקור ראשון. עד עכשיו...

בעלים של מוסטנג GT,30.08.2009

2. מוסטנג בישראל  קנייה שווה ביותר. קצת יותר מ-200 אלף שקל ביבוא איש...

אלי ד.,31.08.2009

3. ל-2  ובכן, אני מאמין שאני יעדיף את הGTI, במיוחד מהדור ה...

אלון,13.09.2009

4. ל- 3 חיי בסרט  מה אתה לא מבין במכוניות אתה חי בסרטט! "גולף tsi "...

ניר,10.11.2009
ייעוץ מקצועי לפני קניית רכב 072-33-44-806
רכב חדש יד שניה

או:

מדורים מדריכים