בחר רכב
רכב חדש 2020
רכב משנים קודמות

נהיגה ראשונה: טויוטה מיראי

נהיגה ראשונה: טויוטה מיראי


רגע לפני שטויוטה חושפת רשמית את הדור השני של מכונית המימן, זכינו לסיבוב קצר על הדור הראשון של המשפחתית שפולטת מים מהאגזוז



כתב וצילם: נועם ריין, אמסטרדם
 
העולם מתקדם לחשמל, זאת כבר עובדה מוגמרת. אבל יש יותר מסוג אחד של הנעה חשמלית. הרכב החשמלי הקלאסי דומה, במהות, למכונת הגילוח שלכם: הסוללה, שנטענת מהשקע, מפעילה את המנוע החשמלי שמסובב את הגלגלים. הטכנולוגיה הפשוטה הזו מאפשרת לנוע באופן חרישי וללא פליטת מזהמים, אבל יש לה גם כמה חסרונות.

טויוטה מיראי

ראשית, הסוללה תופסת מקום ושוקלת לא מעט. שנית, טווח הנסיעה שלה מוגבל, ושלישית - פריסת עמדות הטעינה עדיין לא מספיק רחבה. אבל האמת היא שכל 3 הבעיות האלו הן לא באמת בעיות. הרי גם לרכב עם מנוע בנזין יש טווח נסיעה מוגבל וגם מיכל הדלק שלו תופס לא מעט מקום. העניין הוא שברכב עם מנוע בנזין, שלצורך העניין נוסע למרחק של 500 קילומטרים על מיכל בודד, אנחנו מסוגלים להיכנס לתחנת הדלק ובתוך 5 דקות לצאת משם עם אפשרות לנסוע 500 קילומטרים נוספים. ברכב החשמלי אין בעיה למצוא מקום לטעינה - הרי רשת החשמל פרוסה כבר עשרות שנים - אלא שהטעינה לוקחת הרבה מאוד זמן. וזו, למעשה, הבעיה האחת והיחידה של הרכב החשמלי.
 

יצרני הרכב ברחבי העולם עובדים כבר שנים על פתרונות לטעינה מהירה, אבל במקביל מתפתח מסלול נוסף - שמאפשר לרכב לייצר את החשמל בעצמו. כל מה שצריך זה בעצם למלא מימן במיכל הדלק, בתוך פרק זמן שדומה למילוי הבנזין. יצרניות כמו הונדה, יונדאי, ב.מ.וו, מרצדס וטויוטה הציגו רכבי מימן כבר לפני לא מעט שנים.

טויוטה מיראי

למה, איך, והיכן משיגים מימן?

התשובה היא שכרגע לא קל להשיג מימן. בישראל, למשל, אין בכלל תחנות תדלוק מימן. גם בספרד אין תחנות כאלו, באיטליה יש תחנה אחת ובצרפת - שלוש. למעשה, מרבית תחנות המימן של אירופה מרוכזות בגרמניה ומיעוטן נמצאות באנגליה, דנמרק ומדינות ספורות נוספות. בכל אירופה יש כיום פחות מ-150 תחנות כאלו. אגב, כל תחנה כזו מסוגלת לשרת רק כמה עשרות רכבים ביום.

טויוטה מיראי

אבל האם בכלל כדאי לפרוס תשתית של תחנות מימן? במה זה עדיף על החשמל המוכר, מה הסיכונים האפשריים ואיך זה לנסוע על רכב המונע במימן? 

בקצרה, רכב המונע במימן הוא רכב חשמלי שהחשמל מיוצר בו תוך כדי תנועה, באמצעות פירוק מימן וללא זיהום. המימן מופק באופן חשמלי באמצעות פירוק של מים לשני המרכיבים שלהם - מימן וחמצן, בתהליך שנחשב למסובך ויקר יחסית. גם ההובלה והאחסנה של המימן היא אתגר לא פשוט, מכיוון שמדובר בחומר נפיץ אשר כל דליפה שלו עלולה ליצור סכנה.

טויוטה מיראי

תדלוק גז המימן ברכב, כאמור, אורך זמן קצר - אך הגז תופס לא מעט מקום: המיכלים של טויוטה, מיראי, למשל, מאחסנים 5 ק"ג של מימן בלבד, אך הם תופסים נפח של 122 ליטרים ושוקלים כ-87 ק"ג. הכמות הזו מאפשרת למיראי לנסוע לטווח של קרוב ל-500 קילומטרים.

ברכב ישנו תא-דלק, שמייצר ריאקציה כימית מהמפגש המחודש בין המימן לבין החמצן, ומפיק ממנה אנרגיה חשמלית - אשר היא זו שמניעה את הרכב. בסופו של דבר מדובר במכונית חשמלית - אך עם מקור אנרגיה שונה.

טויוטה מיראי
 

מה יש שם בפנים?

טויוטה מיראי היא קודם כל מכונית משפחתית. העיצוב שלה מעט חריג, אך מזכיר מאוד את היחודיות של הפריוס. היא גם גדולה מהפריוס, על אף שזה לא ניכר במבט ראשון: האורך שלה עומד על 489 ס"מ (31.5 ס"מ יותר מהפריוס), הרוחב הוא 181.5 ס"מ (5.5 ס"מ יותר), הגובה הוא 153.5 ס"מ (6.5 ס"מ יותר) ובסיס הגלגלים באורך של 278 ס"מ (8 ס"מ יותר).

טויוטה מיראי

למרות הגודל, המיראי מציעה 4 מקומות ישיבה בלבד, שכן מיכלי המימן תופסים לא מעט מקום. הם גם גוזלים מהמרווח לכפות הרגליים של הנוסעים במושב האחורי, אך מלבד זאת המיראי מציעה מרווח טוב מאוד לשניים מאחור. תא המטען נפגע במעט ונפחו עומד על 360 ליטרים בלבד.

טויוטה מיראי

סביבת הנהג דומה מאוד לזו של הפריוס - כלומר, רווית מסכים ותצוגות. למי שלא נהג עד כה בפריוס, יקח זמן להתרגל. מי שכבר נסע על אחת כזו ירגיש בנוח גם במיראי. ההבדלים בין השתיים מתבטאים בתצוגות של מערכת ההנעה, כמובן, אך גם בפקדי המיזוג שנמצאים על משטחי מגע בין הנוסעים מלפנים. 

צריך לזכור שהמיראי היא כבר מכונית ותיקה: היא נולדה ב-2014, ולאחרונה כבר הוצג לה דור חדש (שבשלב זה מוגדר כקונספט). סימני הגיל ניכרים במערכת המולטימדיה, שמוכרת מהקורולה הקודמת, וגם בכפתורי השליטה על גלגל ההגה.

טויוטה מיראי
 

איך זה מרגיש?

אנחנו מתחילים את הנסיעה ברחובות העמוסים של אמסטרדם, ומהר מאוד יוצאים מהעיר אל השטחים הפתוחים. משקל עצמי גבוה של 1,850 ק"ג (כמעט חצי טון יותר מהפריוס) לא מפריע למיראי להיות מכונית נוחה. היא סופגת היטב את השיבושים ומרגישה כמו מכונית לגמרי "נורמלית". גם בידוד הרעשים סביר, למעט רעשי רוח קלים ממראות הצד. 

המשקל הזה גם לא מפריע לה להתמודד באופן סביר לחלוטין עם קצב התנועה. המנוע החשמלי שלה מייצר הספק של 151 כ"ס ומומנט של 34.1 קג"מ, כך שמהר מאוד אנחנו מגיעים למגבלות המהירות הקשוחות של הולנד.

טויוטה מיראי

ולמרות זאת, לא מדובר במכונית זריזה. זהו יחס הספק-משקל לא מוצלח במיוחד, אבל זה לא רק נתון ההספק עצמו - מערכת המרת המימן לחשמל מייצרת השהיה מסוימת באספקת הכוח, זאת לעומת זמינות הכוח המיידית שאנחנו רגילים לפגוש ברכבים חשמליים. 

טויוטה מיראי

סחיטה של דוושת הגז (שכאן הוא באמת גז) מייצרת צליל שקצת מזכיר מכונת קפה או מסחטת מיצים, רק בווליום נמוך בהרבה כמובן. מרגע הלחיצה עד שהכוח יורד לגלגלים חולפת שניה או מעט יותר, וגם אז - לא מקבלים כוח רב. מילא. מכונית שנועדה לשמור על הסביבה יכולה להתפשר קצת בסעיף הביצועים.

טויוטה מיראי

אחרי שעה וקצת של נסיעה אנחנו עוצרים בצד להתרעננות. מזג האוויר קר מאוד בהולנד בתקופה הזו של השנה, ולחיצה על כפתור ה-H2O משחררת מים חמימים וצלולים מה"אגזוז". לא הבאנו תיון, אז אנחנו מסתפקים בלגימה מהכוס. למעשה, אלו מים שהרכב ייצר בכוחות עצמו, ולא בתהליך של עיבוי (כמו במזגן למשל) אלא מחיבור של מימן וחמצן.

אגב, כמות המים שמייצרת המיראי היא קצת יותר מכוס אחת של מים (240 מ"ל) לכל 4 קילומטרים. ניתן לשחרר את המים בהתזה קבועה או בפעם אחת בלחיצה על הכפתור, בגינה הביתית למשל.

טויוטה מיראי
 

האם זה כדאי?

בשלב הזה, העולם עדיין לא בשל למעבר לרכבי מימן. היתרון בזמן התדלוק, אל מול זמני הטעינה הארוכים של מכוניות חשמליות, הוא אבסולוטי - אבל בדרך לשם יש הרבה מאוד מכשולים ואתגרים. זה מתחיל קודם כל במחיר המכונית: המיראי עולה כמעט פי 3 מטויוטה פריוס. בגרמניה, למשל, מתומחרת המיראי ב-78,600 יורו. אודי Q7, לשם השוואה, עולה "רק" 66,900 יורו. 

הבעיה השניה היא פריסת תחנות התדלוק, ואותה יהיה קשה מאוד לפתור: כל עוד לא תהיה כמות גדולה של רכבי מימן על הכביש, לא יהיה משתלם לפתוח תחנות כאלו. וכל עוד הרכבים יקרים כל כך, אנחנו לא רואים את זה קורה.

טויוטה מיראי

במקביל, הרכבים החשמליים הולכים ומשתפרים, מציגים טווחי נסיעה גדולים יותר וזמני טעינה קצרים יותר. פריסת עמדות הטעינה המהירות הולכת ונעשית רחבה יותר, ובמקביל עובדות לא מעט חברות על פיתוח סוללות שיכילו יותר אנרגיה ויתפסו פחות נפח ומשקל. במוקדם או במאוחר, יהיה קל ומהיר יותר לטעון את הרכב החשמלי.

למרות כל זה, מוקדם להספיד את המימן. הטכנולוגיה הזו נמצאת עדיין בשלב מאוד ראשוני, ועם הזמן והשנים יפורקו המכשולים השונים. הדור הבא של טויוטה מיראי, למשל, יתבסס על הפלטפורמה של לקסוס LS ויציע מימדים גדולים יותר, תא נוסעים יוקרתי וטווח נסיעה של מעל 600 קילומטרים. בתנאים האלה יהיה לו קל יותר להצדיק את המחיר הגבוה.

טויוטה מיראי

השקעות הענק של חלק מיצרניות הרכב בתחום המימן, ובראשן טויוטה ויונדאי, מלמדות כי לטכנולוגיה הזה מצפה עתיד מרתק. מה שיקבע את גורלם של רכבי המימן הוא ככל הנראה קצב ההתקדמות של הפיתוחים העתידיים בתחום הסוללות לרכב החשמלי. אם אלו יתרחשו במהירות וישפרו את היעילות של הסוללות וטעינתן באופן דרמטי, ייתכן ויצרניות הרכב יאטו את פיתוח רכבי המימן. אבל אם התהליך יתעכב והרכבים החשמליים ימשיכו לסבול מהמגבלות הידועות, אולי יתקרב היום שבו נסתובב עם תיונים בתא הכפפות ונמזוג מים חמים מהאגזוז.


 
לדגמי טויוטה בישראל - טויוטה
למאמר זה התפרסמו 4 תגובות.
הוספת תגובה
הוספת תגובה
כותרת:
שם:
תגובה:


1. מצויין נועם! (לת)  

,21.02.2020

2. המימן- פתרון חייוני לאנרגיה ואיכות סביבה  פשוט מדהים לשלילה, שמובילות העולם המוטרי: ארה"ב,מד...

פרופסור צרכני,21.02.2020

3. כל עוד יש רכבי בנזין למה להסתכן בקרינה ? (לת)  

,21.02.2020

4. ל3  קרינה של מצברים לא הוכחה כמזיקה, לעומת תוצרים של ש...

דור,01.03.2020
ייעוץ מקצועי לפני קניית רכב 072-33-44-806
רכב חדש יד שניה

או:

מדורים מדריכים