מבחן השוואתי: ב.מ.וו סדרה 3, וולוו S60, אלפא רומיאו ג'וליה ואודי A4

מבחן רכבי מנהלים יוקרתיים


עם הנעה היברידית או בלי, עם הנעה אחורית או כפולה ועם המון רושם ואיכויות גבוהות: 4 מכוניות מנהלים יוקרתיות התייצבו למבחן השוואתי



מאת: נועם ריין
צילומים: רן סגל, נועם ריין
השתתפו במבחן: רן סגל, טל אבן ואילן אופיר
 
הפעם האחרונה שבה ערכנו מבחן השוואתי לקטגוריית המנהלים-פרימיום היתה לפני ארבע שנים בדיוק. מתוך 6 דגמים שנבחנו אז, ארבעה עדיין משווקים בשינויים קטנים בלבד; רק לאחד הוצג דור חדש, בעוד השישי נעלם מאולמות התצוגה כליל. אבל האם זה אומר שהקטגוריה קופאת על שמריה? לחלוטין לא.
 
למעשה, הקטגוריה הזו השתנתה מבלי היכר. אם לפני 4 שנים מחירי הכניסה בקטגוריה נעו סביב ה-200,000 שקלים, מרחק נגיעה מרכבי מנהלים עממיים, היום הדגמים הנמכרים ביותר עולים קרוב ל-300,000 שקלים; במבחן הקודם כמעט כל הדגמים צוידו במנועי טורבו-בנזין, אך כיום 3 הדגמים הנמכרים ביותר בקטגוריה מצוידים בהנעת פלאג-אין הייבריד, ותופסים יחד למעלה ממחצית המכירות בקטגוריה - רק בגרסאות הנטענות שלהם. ואם במבחן הקודם 5 מתוך 6 רכבים צוידו בהנעה אחורית, הפעם אלו רק 2 מתוך 4. בקיצור, קטגוריית המנהלים-פרימים של שנת 2020 דורשת מבחן השוואתי חדש.

מבחן השוואתי - מנהלים יוקרה
 
ואלה המשתתפים הפעם: ב.מ.וו סדרה 3 נחשבת כבר שנים לאמת המידה בקטגוריה, בעיקר בזכות היכולות הדינאמיות הגבוהות. הדור הנוכחי שלה הגיע ארצה בסוף השנה שעברה, ומאז הוא משווק אצלנו אך ורק בגרסת פלאג-אין הייבריד. הגרסה שהתייצבה למבחן היא ה-M-Sport שעולה 330,000 שקלים. יש ל-3 גם גרסת כניסה שעולה 295 אלף שקלים, אך ה-M-Sport והאקסלוסיב (שעולה בדיוק כמוה) חולשות על הרוב המוחלט של המכירות.
 
וולוו S60 גם היא צעירה יחסית, והדור החדש שלה מיישר קו עם העיצוב והטכנולוגיות של הדגמים האחרים שהוצגו מאז נרכשה וולוו על ידי ג'ילי הסינית. גרסת הפלאג-אין הייבריד שלה התייקרה לאחרונה בעשרות אלפי שקלים והיא מתחילה ממחיר של 319,000 שקלים עבור גרסת ה-R דיזיין שהתייצבה למבחן. גרסאות ה-T4 עם מנוע טורבו-בנזין (190 כ"ס) נמכרות במחיר כניסה של 254,000 שקלים.
 

אודי A4 היא מכונית ותיקה למדי, אך בסוף השנה שעברה היא זכתה למתיחת פנים שטיפלה בעיצוב ובעוד כמה נושאים קטנים. אל המבחן היא התייצבה בגרסה הבכירה שלה, 45TFSI עם הנעת הקוואטרו במחיר של 320,000 שקלים.
 
הצלע הרביעית בחבורה היא אלפא רומיאו ג'וליה, שגם היא עברה מספר חידושים קטנים לאחרונה ואף זכתה להוזלת מחיר דרמטית לפני מספר חודשים. הגרסה הנבחנת היא הוולוצ'ה הבכירה, שמחירה עומד על 319,000 שקלים. יאללה, מתניעים.

מבחן השוואתי - מנהלים פרימיום
 
עיצוב וסגנון
ב.מ.וו סדרה 3 לא קיבלה את הגריל העצום של אחיותיה למותג, והיא שומרת על חזות ספורטיבית ונאה. עם זאת, יש בה כמה מאפיינים שקצת יוצרים חוסר פרופורציה ונותנים לה מראה מגושם: כונסי האוויר בצידי הפגוש הקדמי או הפגוש האחורי המוגבה, למשל. מבפנים היא שמרנית מאוד ולא מעניקה את החוויה המודרנית של הוולוו או את העושר הספורטיבי של האלפא. הצבעים כהים והסגנון מאופק, לוח המחוונים הדיגיטלי לא מאפשר שינוי מהותי בתצוגות ושורת הכפתורים לתחנות הרדיו מיותרת לטעמנו - אך נציין כי איכות החומרים מעולה והתחושה בהחלט יוקרתית.

ב.מ.וו 330
 
הוולוו, שבדורות הקודמים נחשבה למכונית משעממת למראה, משלימה כאן מהפך אדיר. זו מכונית אלגנטית, מרשימה ונאה מאוד, עם "ניקיון עיצובי" ומעט מאוד פרטים - אך גם עם סגנון היי-טקי ומושך מבטים. גרסת ה-R דיזיין שנבחנה משדרגת את ההופעה עם רביעיית פתחי מפלט קרביים והשחרה למראות הצד, מסגרת החלונות והשבכה הקדמית. בתא הנוסעים הוולוו מתעלה גם כן עם מסך אנכי, בורר הילוכים זעיר, מעט מאוד כפתורים ושילוב נהדר בין מתכות, פלסטיקה ועור משובח.

וולוו S60
 
לאלפא סגנון שונה לחלוטין, פחות יוקרתי והרבה יותר ספורטיבי. היא כמובן מזוהה מיד כאלפא הודות לגריל המשולש ההפוך, ומציגה מראה סופר-קרבי בזכות מספר מאפיינים: הפגוש מלפנים נמוך מאוד, מכסה המנוע ארוך, חישוקי הגלגלים יפהפיים ומאחור שוכנים שני אגזוזים בתוך דיפיוזר גדול מימדים. עם זאת, מתיחת הפנים האחרונה לא נגעה כמעט בעיצוב החיצוני, והג'וליה נראית ותיקה ממתחרותיה. בתוך תא הנוסעים ממשיך הקו הספורטיבי עם צבע אדום זועק, מנהרות עגולות בלוח המחוונים ופתחי מיזוג בצורת טורבינה, אך איכות החומרים פחות איכותית מזו שמציעות המתחרות.
 
אודי A4 ותיקה גם היא, אך מתיחת הפנים האחרונה רעננה בהחלט את המראה. הגריל חודש, מעל לפנסים ישנן "גבות" לד ובמרכז ישנו חרך צר שמזכיר את דגמי הקוואטרו המיתולוגיים של אודי. גם מאחור ישנן יחידות תאורה חדשות, כך שזו מכונית שללא ספק נראית עדכנית, גם אם לא מיוחדת. מבפנים המראה מתחיל להתיישן, ומסך המולטימדיה החדש והצף נראה כמו תוספת מאוחרת ולא משתלב באופן טבעי בעיצוב. איכות החומרים טובה, אך ההרכבה מוצלחת פחות: ברכב המבחן (שעבר כמה מאות ק"מ בלבד) נשמעו פה ושם זמזומים וצקצוקים מחלקי פלסטיק.

אודי A4
 
לסיכום פרק העיצוב, הוולוו מצטיינת הודות למראה מודרני, נקי ונאה, שמתחיל מבחוץ וממשיך גם מבפנים. זו מכונית עם הקפדה מרשימה על הפרטים הקטנים. גם האלפא נראית מצוין, לחובבי העיצוב הספורטיבי, אך סימני הגיל ניכרים עליה וגם איכות החומרים לא מושלמת. הב.מ.וו אמנם איכותית מאוד בתחושות אך פחות הרמונית למראה ושמרנית מדי בתא הנוסעים, ואילו ה-A4 הצליחה להשיג את הרענון המתבקש עבור מכונית בגילה - אך היא לא מכונית שתסובב ראשים, וגם תא הנוסעים שלה לא מתעלה.
 

 
 
אבזור ותפעול
לכל ארבע המכוניות במבחן יש מפרטי אבזור נדיבים. לכולן מסכי מולטימדיה גדולים, מ-8.8 אינץ' באלפא ועד 10.25 אינץ' בסדרה 3; לכולן יש כוונון חשמלי וזכרונות למושבים, תאורת לד מלאה, חיישני חניה מלפנים ומאחור, מצלמות רוורס, כניסה והנעה ללא מפתח, בלם יד חשמלי וריפוד עור במושבים (משולב או מלא).
 
גם בתחום הבטיחות, תודה לאל, אין פאשלות: לכל הדגמים שנבחנו יש בלימת חירום אוטונומית, בקרת שיוט אדפטיבית, תיקון אקטיבי לסטיה מנתיב הנסיעה וניטור שטחים מתים במראות. ובכל זאת, מה ההבדלים?

רכבי יוקרה - מערכות מולטימדיה
 
נתחיל מהב.מ.וו, שמציעה כמה תוספות אבזור מעניינות שלא מצאנו באחרות - למשל תיקון היגוי אקטיבי שמשולב גם עם מערכת ה"בליינד ספוט", בלימה אוטונומית בנסיעה לאחור, התרעת תנועה חוצה מלפנים, מערכת חניה אוטומטית ויכולת זכרון ל-50 המטרים האחרונים ונסיעה עצמאית ברוורס למרחק הנ"ל. מרשים. גם התפעול יחסית נוח הודות לשימוש בגלגלת מרכזית לתפריטי המסך ואפשרויות תפעול קולי נרחבות. 

ב.מ.וו סדרה 3 - תא הנוסעים
 
גם הוולוו מרשימה עם כמה פיצ'רים נחמדים משלה: תאורת מטריקס לד, חימום למושבים (קיים גם באלפא אבל לא בגרמניות), מערכת שמע יוצאת מהכלל מבית "הרמן קרדון" וגג שמש פנוראמי ענק. תפעול המערכות מתבצע במלואו מתוך המסך האנכי, מה שפוגע בקלות השימוש בזמן הנהיגה. עם זאת, המסך מרגיש הרמוני, מהיר ויעיל, ובתוך זמן קצר ניתן להפעיל אותו בקלות.

וולוו S60 - תא הנוסעים
 
במסגרת מתיחת הפנים של ה-A4, גלגלת השליטה במולטימדיה פינתה את מקומה לטובת תפעול מלא במגע. חבל. עם זאת, המערכות השונות באודי מתופעלות ממגוון של מקומות - למיזוג יש כפתורים פיזיים ואת מרבית הפונקציות פוגשים גם על לוח המחוונים הדיגיטלי והמרהיב. מבחינת האבזור אין כאן הפתעות - המפרט דומה לזה של האחרות, עם הבדלים קטנים לכאן ולכאן. נציין כי חלון השמש בגג קטן למדי, בדומה לב.מ.וו.

אודי A4 - תא הנוסעים
 
גם הג'וליה קיבלה במסגרת העדכון מסך גדול יותר, והוא עשיר בתפריטים ונוח מאוד לתפעול הודות לאותה גלגלת מרכזית (שקיימת גם אצל הסדרה 3). מנגד, היא היחידה שלא מצוידת בלוח מחוונים דיגיטלי ותאורת החזית שלה מבוססת קסנון ולא לד.  במפרט של האיטלקיה תמצאו פריטים כמו ריפודי עור מלא, חימום למושבים הקדמיים, טעינה אלחוטית לסלולארי, צמד גגות שמש ומערכת שמע עם 11 רמקולים. הפשטות היחסית של תא הנוסעים מעניקה לנהג שליטה קלה מאוד על המערכות, כך שהאלפא מציגה את הנדסת האנוש הטובה במבחן - מבלי להיות פחות מאובזרת ממתחרותיה.

אלפא רומיאו ג'וליה - תא הנוסעים
 
לסיכום, פרק האבזור במבחן היה צמוד מאוד, והוא לבטח לא יהיה זה שיכריע את ההתמודדות. בניגוד לעבר, כל המתחרות מציגות כיום מפרטים עשירים, הן באביזרי הנוחות והן בבטיחות. הב.מ.וו מובילה כאן בזכות מערכות הבטיחות הנוספות שהיא מציעה ובזכות הנדסת האנוש המצוינת; האלפא צמודה אליה, עם הנדסת אנוש נהדרת אבל עם מסך מרכזי קטן יותר וללא לוח מחוונים דיגיטלי. הוולוו שלישית עם מספר פריטי אבזור חדשניים אך גם עם צורך לשימוש מרובה במסך המולטימדיה, דבר המסרבל משהו את התפעול, והאודי אחרונה הפעם עם מפרט נדיב אך לא יוצא דופן, ועם תפעול מעט פחות נוח למסך הראשי.
 
 
שימושיות ומרווח
כניסה למושב הנהג של סדרה 3 דורשת התכופפות מסוימת - זו מכונית עם אופי ספורטיבי, והישיבה בה נמוכה (ובהתאם, מושב הנהג מעניק תמיכה מצוינת לגוף). המושב האחורי של הב.מ.וו הוא הצפוף במבחן: שני נוסעים אמנם יהנו ממספיק מקום לרגליים, אך הגג הנמוך פוגע במרווח הראש והחלונות הקטנים יוצרים תחושה חשוכה מאחור. המושב עצמו קצת נמוך ובמרכז הספסל ישנו מושב קטן ונוקשה, אשר יחד עם תעלת הינע גבוהה יקשו מאוד על הושבת שלושה. הנוסעים מאחור יהנו מפתחי מיזוג עם שליטה נפרדת על הטמפרטורה ומתאי אחסון בדלתות, אך שקע טעינה לא קיים.

ב.מ.וו סדרה 3
 
גם האלפא ספורטיבית באופיה, אך מרווחת מעט יותר מהבימר. הישיבה לא נמוכה באופן מיוחד והמושבים נוחים למדי. המושב האחורי מציע מרווח ברכיים טוב לשני נוסעים וגם התחושה אוורירית בזכות החלונות הגדולים, אך גג השמש הנפרד מאחור גוזל ממרווח הראש. לשלושה גם כאן יהיה צפוף מאוד, בשל תעלת ההינע ואותו גג שמש נוסף. יש כאן מיזוג מאחור אך ללא שליטת טמפרטורה, ויש גם תאים קטנים מאוד בדלתות ושקע USB בודד לטובת הטאבלטים של הילדים.

אלפא ג'וליה ולוצ'ה
 
וולוו S60 היא תמונת המראה של שתי קודמותיה. הסגנון שלה לא ספורטיבי, אלא יוקרתי-נינוח ורחב ידיים, מה שהופך את הכניסה למושב הנהג לקלה מאוד ואת הישיבה בכורסאות הקדמיות לנעימה ונוחה. במושב האחורי מציעה השבדית מרווח מעולה לרגליים ולראש, על אף בסיס מושב קצר יחסית. החלונות הגדולים והחומרים האיכותיים מאחור מעניקים תחושה נעימה, וגם לשלושה הוולוו תהיה המרווחת ביותר כאן - על אף שסוללה גדולת מימדים גוזלת חלק ממרווח הרגליים לנוסע במרכז. פתחי המיזוג ממוקמים על קורות הצד ולא במרכז, ויש גם שקע 12 וולט לטעינה ולא מעט פתרונות אחסון שימושיים.

וולוו S60 R דיזיין
 
האודי דומה לאלפא במרבית המדדים: מרווחת לשניים באופן סביר, עם מקום מספק לברכיים ומרווח ראש מצומצם יחסית. פתחי מיזוג שבולטים אחורנית יפריעו לרגלי הנוסע השלישי במרכז, וגם רוחב המושב יקשה על שלישיית נוסעים בוגרים. כמו בב.מ.וו, גם כאן תמצאו שליטה עצמאית על הטמפרטורה - וכאן יש גם שקע 12 וולט לטעינה. 
 
גם בבדיקת תאי המטען הוולוו מובילה: מיקום הסוללה במרכז תא הנוסעים מפנה לא מעט מקום בבגאז', שהיה הגדול מכולם וגם הנגיש ביותר - זאת על אף נתוני יצרן שמצביעים משום מה על נפח קטן יחסית. תא המטען של האודי שני לו, עם פתח נגיש ומבנה עמוק ורחב; גם לב.מ.וו פתח רחב (אם כי נמוך), וישנה מדרגה פנימית בשל מיקום הסוללה שמפריעה לאחסון - ניתן "לשטח אותה" ולהקריב חלק מהנפח עם מדף יעודי. לאלפא תא מטען נמוך עם מפתח צר, וגם במימד העומק הוא לא מצטיין. נציין גם כי האודי היא היחידה שמציעה גלגל חלופי.

אלפא רומיאו ג'וליה
 
לסיכום החלק הפרקטי של המבחן, הוולוו מובילה בבירור עם מושב נהג מצוין, מרווח נדיב מאחור ותא מטען גדול יחסית. האלפא והאודי מציעות מרווח פנימי דומה, אך ה-A4 נהנית מיתרון בתא המטען, ואילו הב.מ.וו היא המכונית הצפופה ביותר במבחן הזה בפער ניכר.
 
 
נוחות נסיעה
הב.מ.וו היא מכונית מהודקת ונוקשה, במיוחד בגרסת ה-M ספורט שנבחנה. בתוך העיר מרגישים את כל שיבושי הכביש, גדולים וקטנים כאחד, וגם רעשי המתלים נוכחים בחלל הרכב. הריסון אמנם מונע טלטלות מוגזמות, אך ספיגת השיבושים כאן פשוט פחות טובה. במהירות גבוהה יותר המצב משתפר משמעותית והב.מ.וו הופכת לקרוזרית מוצלחת למדי, אך על כבישים גליים היא זזה לא מעט ומרגישה פחות נוחה ומרגיעה ממתחרותיה. לזכותה של ה-3 נציין כי היא נהנית מבידוד רעשים מעולה, שני רק לזה של הוולוו.

מבחן השוואתי - מנהלים יוקרה
 
אח, הוולוו. זו מכונית רכה יחסית, במתכון הקלאסי של מכוניות יוקרה וללא כיול ספורטיבי מוגזם. בתוך העיר היא היתה הנוחה ביותר במבחן הזה עם ספיגת שיבושים מצוינת ועבודת מתלים שקטה מאוד. גם מחוץ לעיר הנסיעה ב-S60 נותרה נוחה ונעימה מאוד, שקטה להפליא, מבודדת ומרככת. בידוד הרעשים שלה הוא הטוב ביותר במבחן ובפער ניכר, ונציין רק כי על כבישים גליים במיוחד הורגש מחסור מסוים בריסון, בעיקר לעומת האלפא.
 
גם לאלפא אופי ספורטיבי, אך למרות זאת היא מצליחה להישאר נוחה. חטטי הכביש מורגשים, בשל חישוקי ה-"19 אינץ' נמוכי החתך, אך רמת הספיגה בסך הכל טובה מאוד, עדיפה על הב.מ.וו ודומה לזו של האודי. רעשי המתלים מורגשים בהחלט. מחוץ לעיר הג'וליה מפגינה רמה גבוהה מאוד של נוחות, יציבות וריסון, כאשר על כבישים גליים היא היתה הטובה במבחן. עם זאת, לג'וליה יש בידוד רעשים פחות טוב מזה של מתחרותיה, בעיקר בגלל תהודה שמגיעה באופן קבוע מכיוון בתי הגלגלים.

אאודי A4
 
האודי היתה לא רעה במרבית המדדים: בתוך העיר היא אמנם מתקשה להתמודד עם רצף שיבושים קטנים, אך חולפת בריסון אלגנטי על פסי האטה גדולים, לא מיטלטלת ונהנית מעבודת מתלים שקטה. גם מחוץ לעיר הריסון מעניק נקודות זכות רבות לאודי, והיא מצליחה לשמור על פאסון בכבישים גליים. בידוד הרעשים שלה לא רע, אך הב.מ.וו ובעיקר הוולוו היו שקטות יותר.

מבחן השוואתי - רכבי מנהלים יוקרתיים
 
לסיכום פרק הנוחות, הוולוו מתעלה כאן בזכות מתלים רכים ונעימים ובזכות בידוד רעשים נהדר. האלפא והאודי חולקות במקום השני - כאשר האלפא נהנית מכיול מתלים מאוזן ונעים, אך האודי שקטה ממנה ונוחה בפני עצמה. הב.מ.וו רביעית למרות בידוד רעשים מעולה, בגלל רמת שיכוך וספיגה פחות גבוהה.
 
 
מנוע וביצועים
כל הרכבים במבחן מצוידים במנועי בנזין מוגדשים בנפח 2.0 ליטרים, אבל כאן פחות או יותר מסתיים הדמיון ומתחילים ההבדלים.
 
ב.מ.וו סדרה 3 משווקת בישראל אך ורק בגרסת פלאג-אין הייבריד, עם הספק של 292 כ"ס, מומנט של 42.8 קג"מ וסוללת 12 קוט"ש. את הוולוו אפשר לקנות גם בגרסת טורבו-בנזין רגילה, אך האופציה הפופולארית יותר (והיקרה יותר) שנבחנה היא ה-T8, עם הספק של 390 כ"ס, מומנט של 65.3 קג"מ וסוללת 11.6 קוט"ש.

מבחן השוואתי מנהלים יוקרה
 
לאלפא ג'וליה ולאודי A4 אין סיוע חשמלי, ולשתיהן נתונים צנועים יותר בהתאם: 245 כ"ס ו-37.7 קג"מ באודי ו-280 כ"ס עם 40.8 קג"מ באלפא. לאלפא ולב.מ.וו יש תיבות 8 הילוכים אוטומטיות והנעה אחורית, לוולוו יש תיבה דומה עם הנעה כפולה ולאודי יש תיבת 7 הילוכים כפולת מצמדים והנעה כפולה.
 
התחלנו את המבחן עם סוללות יחסית מלאות בצמד הרכבים הנטענים: בב.מ.וו הסוללה היתה כמעט מלאה והטווח החשמלי שהציג מחשב הדרך עמד על 28 ק"מ. בוולוו היינו עם 75% סוללה והבטחה לטווח של 29 ק"מ. לשתיהן יש מצב נסיעה חשמלי טהור, אך אנחנו בחרנו במצב ההיברידי שאמור ליצור אופטימיזציה בין השימוש בסוללה ובין מנוע הבנזין. במצבים האלו הב.מ.וו מנצלת פחות את הסוללה ומעדיפה לשמור אותה לשימוש עתידי; אחרי 20 ק"מ של נסיעה, הב.מ.וו נסעה רק 7.5 ק"מ על חשמל ונותרה עם טווח של 26 ק"מ "על השעון"; הוולוו לעומתה נסעה בעיקר על החשמל ונותרה עם טווח של 15 ק"מ. אחרי 42 ק"מ הב.מ.וו נותרה עם טווח חשמלי של 20 ק"מ, כאשר נוצלו רק 13 קילומטרים של נסיעה חשמלית מלאה. הוולוו רוקנה את הסוללה לאחר 37 ק"מ. הניהול המאוזן יותר של הב.מ.וו הוכיח את עצמו בצריכת הדלק שמדדנו בתום קטע השיוט, אחרי קרוב ל-100 ק"מ - אבל צריך גם לזכור שהנתון הזה מושפע מאוד ממרחק הנסיעה. בנסיעות קצרות יותר היינו מעדיפים לבחור במצב חשמלי מלא, בעוד למרחקים ארוכים באמת אין השפעה דרמטית לקיבולת הסוללה.

ב.מ.וו סדרה 3
 
ועכשיו, הגיע זמן הביצועים. הוולוו, עם היתרון המשמעותי בהספק ובמומנט, היתה המכונית המהירה במבחן. יש לה מנוע חלק ואלגנטי, שמספק תאוצה אדירה בלי לבעוט בגב ובלי דרמות או צלילים מרגשים. היא גברה על הב.מ.וו בעיקר בתאוצה הראשונית, אך היתה מרשימה מאוד גם כשהקצב עלה. והוא עלה. המנוע של ה-S60 מאיץ את מכונית המנהלים הכבדה הזו הרבה יותר מהר ממכוניות  ספורט רבות שפגשנו, ומצליח לחפות כמעט לגמרי על האיטיות המסוימת של התיבה.

וולוו S60 T8
 
הב.מ.וו, למרות נחיתות ברורה בנתונים, לא נותרה הרחק מאחור. היא מהירה כמעט כמו הוולוו, ומספקת תחושת ביצועים ריאליסטית בהרבה. המנוע שלה מרגיש "קראנצ'י", בועט, חי ועירני, מגיב מהר ומזמר בצליל מחוספס במצב הנהיגה הספורטיבי. הוא אולי לא חלק ואלגנטי כמו זה של הוולוו, אבל התיבה של ה-3 מגיבה הרבה יותר מהר והחוויה יותר אותנטית.
 
האודי היתה מעט פחות מהירה מצמד ההיברידיות, אך זריזה מהאלפא - למרות הנחיתות בהספק, ובגלל היתרון בתיבת ההילוכים וההנעה הכפולה. וכן, אנחנו יודעים שנתוני היצרן אומרים אחרת. יש לה מנוע חלק, נעים ויעיל, שמגיב במהירות ומצליח להציע מספיק כוח זמין בכל מצב. סאונד ספורטיבי לא תמצאו כאן, אבל מעבר לזה קשה למצוא תלונות מיוחדות כלפי המנוע הזה. יחידת ההנעה המיקרו-היברידית שלו לא מורגשת, לא לטובה ולא לרעה.

אודי A4
 
המנוע של הג'וליה מציע גם הוא כוח בשפע, ומנופי הענק להחלפת הילוכים מעניקים לנהג שליטה מלאה - אך במפתיע זהו לא מנוע מרגש. הוא חזק אבל ליניארי מאוד, לא בועט בגב ובמקום זאת מייצר תאוצה אחידה ו"שטוחה" משהו. יופי של תאוצה, כן? אבל אין פה את הדרמה והריגוש. התיבה מגיבה במהירות וביעילות.
 
בתום קטע השיוט, צריכת הדלק שמדדנו הצביעה על יתרון ברור לצמד ההיברידיות: הב.מ.וו רשמה צריכה של 22 ק"מ לליטר ובוולוו מדדנו 19.6 ק"מ לליטר. שתי האחרות היו הרבה פחות חסכוניות, עם 11.8 ק"מ לליטר באודי ו-11.2 באלפא. בתום המבחן כולו, אחרי הקטעים הדינאמיים המאומצים והרבה אחרי שהסוללות התרוקנו, הפערים הצטמצמו משמעותית: הב.מ.וו עדיין היתה החסכונית ביותר עם 8.9 ק"מ לליטר, הוולוו והאודי השתוו עם נתון של 7.2 ק"מ לליטר והאלפא שתתה ליטר בנזין לכל 5.7 ק"מ.

ג'אנטים רכבי יוקרה-סדאן
 
בסיכום הציונים, הוולוו והב.מ.וו מסיימות עם ציון זהה - כל אחת מסיבות אחרות: שתיהן חזקות מאוד, הוולוו קצת יותר, אבל הב.מ.וו מרגשת וחווייתית יותר. עניין של טעם. בין האלפא והאודי נרשם יתרון קל לטובתה של ה-A4. לא היה לנו קל להעניק ציון כזה למנוע של האלפא, שהוא מצוין בפני עצמו, אבל ככה זה כשאתה מתמודד מול מתחרים כאלו...
 
 
התנהגות כביש
הפעם נתחיל מהאלפא, שראויה שנסיר בפניה את הכובע. זו מכונית פשוט מענגת. יש לה שלדה חדה ומושחזת, שמאפשרת לנהוג אותה מדוושת הגז; גם ההיגוי מדויק והזנב ליברלי ומשוחרר, וכל זה מבלי לפגוע באחיזה הגבוהה ובתחושת הבטחון. המעבר להנעה אחורית בגרסה הזו עשה כל כך טוב לג'וליה. זו מכונית ברמה דינאמית אחרת לגמרי ממה שמציעות המתחרות בקטגוריה.

אלפא רומיאו ג'וליה
 
ולא שהן פראייריות, כן? גם סדרה 3, שתמיד היתה אמת מידה דינאמית, נותרה מכונית עם יכולת ספורטיבית גבוהה מאוד. יש לה שלדה נפלאה והגה עם תקשורת עדיפה אפילו על ההגה של הג'וליה (אם כי פגשנו טובים ממנו אצל ב.מ.וו), בלימה מצוינת למרות ההנעה ההיברידית ואיזון נהדר בין אחיזה ובטחון לבין פאן וספורטיביות. ולמה היא לא הכי טובה כאן? כי האחיזה לא מושלמת ולפעמים אפשר לאבד אותה בשבריר שניה של חוסר תשומת לב, וכי האלפא פשוט מתעלה לרמות אחרות.
 
גם האודי מפתיעה עם יכולות דינאמיות גבוהות משזכרנו. ההנעה הכפולה מעניקה לה אחיזת כביש יוצאת מהכלל, ויש לה גם היגוי מהיר ושלדה לא רעה בכלל. בכלל, זו מכונית שמרגישה קלה וקטנה מכפי שהיא, בזכות טרן-אין חד ורכינה כמעט אפסית במצב הקשיח של בולמי הזעזועים. זו אולי לא חוויה ספורטיבית טהורה, אבל ניתן בהחלט ליהנות מאחורי ההגה של ה-A4.

מבחן השוואתי - רכבי מנהלים יוקרתיים
 
הוולוו, לעומתן, לא מתיימרת להיות סדאן ספורטיבית. יש לה אמנם אחיזת כביש מעולה שמייצרת תחושת בטחון גבוהה מאוד, אבל היא רוכנת על מתליה הרכים בעיקולים, ההיגוי שלה קל ומנותק והתחושה בבלימה מלאכותית משהו. נו מילא. לא כל אחד הולך להשחיז צמיגים בנס-הרים עם מכונית המנהלים שלו.

מבחן השוואתי - רכבי מנהלים יוקרתיים
 
את הפרק הזה מסיימת האלפא עם ציון מירבי. הב.מ.וו גם היתה ראויה למלוא הנקודות, לולא היתה כאן הג'וליה בסביבה. האודי מפתיעה לטובה עם תחושת קלילות מהנה, ואילו הוולוו בטוחה מאוד - אך לא ספורטיבית כלל.
 
 
סיכום
קטגוריית רכבי המנהלים היוקרתיים הולכת ותופסת פער מרכבי המנהלים העממיים, הן בהיבטים של אבזור וטכנולוגיה, הן בביצועים וביכולת הדינאמית והן בהיבטי המחיר. כל הרכבים במבחן מעניקים תמורה גבוהה ואיכות מצוינת - אבל כל אחד מהם מביא ערכים שונים.

מבחן השוואתי - רכבי מנהלים יוקרתיים
 
אודי A4 היא מכונית המנהלים הקלאסית. יש לה מראה מכובד, אבזור לא רע, מנוע חזק והתנהגות כביש בטוחה וגם מהנה. היא גם שימושית יותר מהאלפא והב.מ.וו ומבודדת רעשים היטב - אבל לא מצטיינת באף סעיף.
 
אלפא רומיאו ג'וליה לא הלכה על כל הקופה. היא לא טכנולוגית כמו הב.מ.וו ולא יוקרתית כמו הוולוו - אבל זו מכונית סדאן ספורטיבית לעילא ולעילא, וזה לא מתבטא רק ביכולת הדינאמית האדירה שלה, אלא גם בחוויית העיצוב, מבחוץ ובעיקר מבפנים. מלבד זאת מדובר במכונית נוחה למדי, שזכתה לשיפור משמעותי בהיבטי האבזור והמחיר. עסקה לא רעה בכלל, לחובבי הז'אנר.
 
ב.מ.וו סדרה 3, כמו תמיד, היא מכונית מהנה מאוד לנהיגה. לולא האלפא היא היתה זורחת כאן באור יקרות, אבל כשהיא לצידה קשה לפספס את האיכויות הדינאמיות שלה. בגרסת הפלאג-אין הייבריד מדובר במכונית שמציעה שילוב יוצא מן הכלל בין נסיעה חשמלית שקטה וחסכונית לבין ביצועים מלהיבים, ובניגוד לעבר גם רשימת האבזור של הבווארית לא מאכזבת. עם זאת, כמכונית יוקרה היא היתה צריכה להיות לטעמנו נוחה יותר, וגם בסעיפי המרווח והשימושיות היא מסיימת את המבחן כשידה על התחתונה.
 
וולוו S60 מבהירה קודם כל מה היא לא: זו לא מכונית ספורטיבית. אחרי שעברנו את המשוכה הזו, אפשר לדבר על כל מה שהיא עושה טוב - ולא רק "טוב", אלא גם טוב יותר מכל מתחרה אחרת. ה-S60 היא המכונית הנוחה ביותר, המרווחת ביותר, החזקה ביותר והשקטה ביותר במבחן הזה, ולטעמנו היא גם מציגה את העיצוב המרשים ביותר ואת תא הנוסעים היוקרתי ביותר. חבילה יוצאת מן הכלל ואתגר קשה למתחרות. ואם הגעתם עד לכאן, אי אפשר לסיים בלי להזכיר את גרסת הסטיישן שלה - וולוו V60, שמשפרת את השימושיות ומוזילה את המחיר בעשרות אלפי שקלים. כמעט ואמרנו "מציאה".
 
 
למאמר זה התפרסמו 7 תגובות.
הוספת תגובה
הוספת תגובה
כותרת:
שם:
תגובה:


1. כמה שילמו לכם?  וולוו והיחסי ציבור

מייק,15.10.2020

2. רציתי להחליף את הסופרב שלי  רציתי להחליף את הסופרב שלי מנוע 2.0 בנזין טורבו 27...

,16.10.2020

3. מבחן מעניין מאד  אכן מדובר בארבעת המכוניות הטובות ביותר בתחום המנהל...

משה,17.10.2020

4. עזבו אותכם אלו רכבים להשים אותם בתור תמונת רקע בפלאפון לא יותר מזה!!!!  .

דוד,17.10.2020

5. ארבעה רכבים חלומיים  יהיה מעניין לראות יותר כאלה ופחות suv

רונן,19.10.2020

6. תגובה ל -2  הסופרב אחלה אוטו, אבל לומר שבוולוו איכות חומרים פח...

חולה הגה,25.10.2020

7. ל-2  מסכים לגבי המסך והפרקטיות, אבל איכות חומרים זבל?...

רואי,05.11.2020
ייעוץ מקצועי לפני קניית רכב 072-33-44-806
רכב חדש יד שניה

או:

מדורים מדריכים