יונדאי i40 - מבחן וידאו

בסוף שנות ה-50 הנהיגה ממשלת סין מדיניות שנקראה "הקפיצה הגדולה קדימה". בתוך זמן קצר הגדילה סין את התפוקות התעשייתיות באופן משמעותי במטרה לצמצם את הפערים מהמערב, אך קצב ההתפתחות היה מהיר מדי ולא התאים למדינה המיושנת. המהפכה המזורזת נגמרה במשבר כלכלי קשה.

הסיפור של סין לא קשור במישרין ליונדאי i40. את הקפיצה הגדולה שלה עשתה יונדאי בתוך זמן קצר אמנם, אבל התהליך שהיא עברה היה הדרגתי ומחושב: יונדאי i30 החדשה, למשל, היא מכונית בוגרת ובשלה יותר מקודמתה, שהפיקה את לקחי האלנטרה שבעצמה הייתה שיפור עצום של יונדאי לנטרה הנושנה. זה קרה גם עם האטוס שהפכה ל-i10, הגטס שהפכה ל-i20 והאקסנט שנהייתה ל-i25. כאשר הספירה מגיעה ליונדאי i40, נדמה שהקפיצה נעשתה באופן מזורז יותר: הסונטה העתיקה התפוגגה לפני מספר שנים, ואל החלל שנותר נכנסה ה-i40 עם יומרות מאוד גבוהות. היא רוצה להיות מכונית מנהלים אירופאית.

לעמוד הדגם בקטלוג iCar: יונדאי i40

יונדאי i40, בנזין 2.0 ליטר, 178 כ"ס, החל מ- 162,400 שקל
יתרונות	חסרונות
נוחה ומרווחת	דומה מדי ליונדאי i35
תא נוסעים יוקרתי	מנוע ותיבת הילוכים חסרי מחץ
נעימה ומרגיעה לנסיעה	לא מהנה לנהיגה

צפייה בתוכן יונדאי i40 - מבחן וידאו

העניין הוא שלהיות מכונית מנהלים זו משימה יותר מורכבת מלהיות סופר מיני או משפחתית. הלקוח ישקיע עוד סכום נכבד עבור מכונית מנהלים רק כאשר זו תבטיח לו את הבונוסים שיצדיקו את ההשקעה מעבר למה שנדרש עבור מכונית משפחתית בסיסית: היוקרה של פולקסווגן פאסאט, הנוחות של סיטרואן C5, ההופעה של פורד מונדיאו או המרווח של סקודה סופרב, למשל. האם יונדאי i40 מסוגלת לגרום ללקוח להוציא מהכיס את הסכום? מה יש בה שאין ב-i35? והאם יונדאי לא עשתה קפיצה גדולה מדי קדימה?


יונדאי i40. מוכרת לנו מאיפשהו / צילומים: יתיר דוידוביץ

יונדאי i40 היא מכונית יפהפייה. הקווים זורמים, הרמוניים, כמעט ספורטיביים - אבל על אף שמדובר במכונית מרהיבה, היא קצת "נעלמת" על הכביש. העיצוב החיצוני דומה מדי לזה של ה-i35 ולדגמים אחרים של יונדאי, מה שעלול לאכזב את מי שהשקיע את הסכום וגילה למחרת שהשכן שילם 40,000 שקל פחות עבור רכב שנראה כמעט זהה. גרסת הסטיישן, אגב, מתקנת את הרושם והיא נראית הרבה יותר מושכת. שילוב הצבעים הבהיר של תא הנוסעים משרה אווירה נעימה מאוד, ואיכות החומרים הגבוהה נראית כאילו הגיעה מרכב יוקרתי יותר. אם לפני שנתיים כתבנו שיונדאי i30 צריכה להדאיג את טויוטה קורולה, אז כיום ניתן לומר שה-i40 לא צריכה להדאיג את טויוטה אוונסיס. היא פשוט הרבה יותר מרשימה ממנה, והטויוטה הבאה שצריכה לסבול מנדודי שינה היא הקאמרי. לא פחות.

האבזור עשיר מאוד כבר בגרסת הבסיס, כפי שתוכלו לראות בסרטון הווידאו, ושם תוכלו להתרשם גם מתאי האחסון ומהפונקציונאליות של הרכב. המושבים הקדמיים נוחים מאוד ותומכים, וגם הנוסעים מאחור ייהנו ממושבים מרווחים ומפתחי מיזוג שמכוונים היישר למפשעתו של הנוסע האמצעי. מרווח הראש מעט מוגבל עבור גבוהי קומה, אבל גם את זה משפרת גרסת הסטיישן. תא המטען של גרסת הסדאן גדול ומרווח, ובאופן אבסורדי זהו כנראה אחד מהתחומים היחידים בהם לא מתבלטת הסטיישן...



יונדאי, כדרכה, לא מנסה להמציא את הגלגל - וגם לא את המנוע או את תיבת ההילוכים - ולכן תמצאו ב-i40 שילוב מסורתי ופשוט של מנוע 2.0 ליטר אטמוספרי (= ללא טורבו), עם תיבה אוטומטית קלאסית, נטולת רובוטיקה מורכבת. השילוב בין המנוע לתיבה יוצר נסיעה חלקה, שקטה ונעימה. זה היתרון המשמעותי של מנועים אטמוספריים עם תיבות אוטומטיות פשוטות, שכן בכל היבט אחר - ביצועים, זמינות כוח, צריכת דלק - מנועי הטורבו עם התיבות הרובוטיות כפולות המצמד עובדים טוב יותר. במהלך ימי המבחן עמדה צריכת הדלק של היונדאי על 8.9 ק"מ לליטר, ובנסיעה רגועה השתפר הנתון לכדי 10 ק"מ לליטר. סביר בהחלט.

נוחות הנסיעה טובה, אך לא מושלמת. הבידוד שמעניק הרכב מצרות הכביש טוב בדרך כלל, אך רמה כזאת של בידוד נותנות גם כמה מהמכוניות המשפחתיות. מי שרוצה לשדרג את המכונית שלו בסעיף הנוחות יהיה מרוצה מה-i40, אך גם מרנו פלואנס שעולה כמה עשרות אלפים פחות. בכביש בין עירוני המתלים של היונדאי פחות מבריקים, ולמרות שנסיעה ממושכת תהיה נוחה מאוד - ובדקנו את זה לעומק - המכונית קצת תתפזר ותתנדנד על כבישים לא מפולסים.



מבחינת היכולות הדינאמיות לא תופתעו לגלות כי ה-i40 אינה מביאה בכנפיה בשורות מרגשות. המתלים הרכים לא תורמים לחדות ולדיוק, זוויות הגלגול מוחשיות ובטח שההגה המעורפל לא משפר את התחושות. אמנם, אחיזת הכביש גבוהה, אבל עם זה ניתן ליצור לכל היותר בטחון ובטיחות - אבל אפילו לא שמץ של הנאה.

בשורה התחתונה, אפשר לומר בפה מלא כי יונדאי i40 היא מכונית מנהלים טובה מאוד. היא לא נכשלת באף סעיף וקשה מאוד למצוא בה מגרעות. אם היא הייתה מכונית משפחתית, סביר להניח שהנתונים האלו היו מספיקים בכדי להפוך אותה למובילת הקטגוריה, אך בסגמנט מכוניות המנהלים צריך קצת יותר מזה כדי להצטיין. כל מכונית מנהלים אחרת מביאה תכונות ייחודיות שמבטאות את ערכי המותג או הדגם - והזכרנו כבר כמה מהמכוניות הבולטות בקטגוריה - ואילו ה-i40 היא סתם עוד מכונית טובה. היא לא מצליחה לרגש או להלהיב, ובלי היכולת הזו הלב לא יצליח להוציא מהכיס את הסכום הנכבד שהיא עולה. בהיבט הזה יכול להיות שיונדאי עשתה קפיצה גדולה מדי קדימה.

לדגמי יונדאי בישראל - יונדאי