יונדאי i20 - מבחן וידאו

עיצוב

מכונית הסופר מיני בת הדור השני מאופיינת בקו עיצוב בסגנון רבוע ואחר לגמרי מהקו העגלגל שאפיין את קודמתה. לא כל הבוחנים אוהבים את קו העיצוב הזה, חלק רואים אותו כמיוחד ואחרים אותו כלא הרמוני. כך או כך, זהו קו מודרני ואלגנטי, שאינו מסובב ראשים.

עיצוב הפנים גם הוא מודרני - ואף נעים יותר. עם זאת, הוא אינו מחדש הרבה ומזכיר מאוד את עיצובי דגמי יונדאי האחרים. כפי שמתקבל בעיצובה של האחות הקטנה, יונדאי i10, גם כאן התחושה היא של מכונית מעט גדולה ומרווחת יותר מהמקובל בקבוצת הסופר מיני.

תא הנוסעים

איכות החומרים וההרכבה כאן אינה אחידה. מצד אחד, מלפנים החומרים נראים טוב, ועושה רושם שאיכות ההרכבה מצוינת. מצד שני, הדלתות, וכמה רכיבים נוספים בתא הנוסעים, אינן מצופות בשום בד או חומר נעים אחר, והתחושה היא פלסטיקית זולה באופן יחסי.

רמת האבזור בגרסת הבסיס (1.2 ליטר, ידנית, אינסייט) של יונדאי i20 אינה מעתירה במיוחד. היא כוללת שני חלונות חשמל קדמיים, מחשב דרך ומערכת קול עם שליטה מההגה וחיבורי AUX ו-USB. חיבור בלוטות' לתקשר בין הסמארטפון ומערכת המולטימדיה אינו מצוי - לא בגרסה הזו וגם לא בשאר הגרסאות, היקרות יותר, וגם לא מסך מגע.

רמת האבזור הבאה, אינספייר (1.4 ליטר, אוטומטית), דומה מאוד לאינסייט, אבל כוללת חלונות חשמל אחוריים. הגרסה העליונה, פרימיום, כוללת בנוסף בקרת שיוט, מראות מתקפלות חשמלית, תאורת LED, חישוקים קלים, פנסי ערפל וגם חיישני חניה.



תנוחת הנהיגה ביונדאי i20 דור שני טובה מאוד: אפשר להתאים את המושב לגובה ואת ההגה לעומק, וכך הישיבה שולטת ומדויקת. לא אהבנו במיוחד את המושבים עצמם, הם מעט נוקשים, קטנים ולא תומכים היטב בצדי הגוף.

המושבים האחוריים מספקים את גולת הכותרת של יונדאי i20 דור שני. מרווח הפנים שגדל באופן משמעותי מספק ליושבים כאן מרחב מצוין לרגליים, לכתפיים וגם לראש - כל זאת אם לא מנסים להכניס כאן שלושה אנשים ומסתפקים בשניים. חבל שהמושבים האחוריים, כמו הקדמיים, קצת נוקשים ולא מאוד נוחים. עם זאת, התמיכה שלהם ברגליים טובה מאוד.

תא המטען של יונדאי i20 יעניק את כל מה שצריכה משפחה קטנה: נפח מכובד לציוד ועגלה. רף ההעמסה מעט גבוה, כך שהגישה פנימה אינה אידיאלית, אבל ווי התלייה לשקיות סופרמרקט עשויים לפצות על כך.

נוחות נסיעה

הנהיגה בסביבה העירונית טובה מאוד ב-i20, בשל תנוחת הנהיגה הגבוהה ובזכות ההגה הקל. הראות כלפי החלק הקדמי של המכונית לא מאוד טובה וקשה מעט לראות היכן היא נגמרת. רמת הנוחות עצמה, בסביבה העירונית, יכולה היתה להיות טובה יותר - המרכב מעט נוקשה וקופצני מדי, אם כי אינו מתרסק, גם לא בפסי האטה.

מחוץ לעיר רמת הנוחות משתפרת מאוד. היא נותרת מעט נוקשה מדי, אבל כאן נהנים יותר מהאופי המרוסן והמוצק. לכך נוספת רמת בידוד טובה מאוד, הן מרעשי רוח, הן מרעשי דרך והן מרעשי מנוע.

מנוע ותיבת הילוכים

למרות שביונדאי עברו לדור חדש של מכונית קטנה, מערכות ההנעה נותרו כשהיו, פחות או יותר. גרסת הבסיס של המכונית מצוידת במנוע בנזין בנפח 1.25 ליטר, 84 כ"ס, שפועל רק לצידה של תיבת הילוכים ידנית. הגרסאות המקובלות יותר הן אלו שמצוידות במנוע בנזין בנפח 1.4 ליטר, 100 כ"ס, ובתיבת הילוכים אוטומטית.

מנוע ה-1.4 ליטר של המכונית פועל באופן חלק ונעים בסך הכל. הוא אינו חזק במיוחד, אבל גם לא נופל מהמקובל בקבוצה. תיבת ההילוכים שלצידו פוגמת בחבילה. מדובר בגיר מיושן, שלו ארבעה הילוכים בלבד. המנוע מתאמץ יותר מכפי שמקובל לצד תיבות הילוכים מרובות יחסי העברה, דבר שפוגם בחלקות הנסיעה וגם בצריכת הדלק. בנסיעת המבחן צריכת הדלק נעה בסביבת 10-11 ק"מ לליטר, אבל המכונית שבדקנו היתה חדשה לחלוטין, ואת הנתון הזה נצטרך לבחון לאורך זמן.

התנהגות כביש

אחיזת הכביש של יונדאי i20, דור שני, מצוינת. היא תספק לנהג ביטחון ויציבות רבים, גם בנסיעות מהירות מאוד. ההגה לא יספק לחובבי ההגה הנאה רבה, היות שהוא אינו מעביר הרבה מידע על מה שקורה מתחת לגלגלים. עם זאת, ההגה מדויק מאוד והפעולה שלו מהירה.

סיכום

הדור השני של יונדאי i20 לא סיפק קפיצת דרך משמעותית ביחס לקודמתה. ובכל זאת, מדובר במכונית טובה, בעיקר עבור מי שמחפש בקבוצת מכוניות הסופר מיני, מכונית בטיחותית, מבודדת ואיכותית, עם תא מטען גדול ומרחב מצוין מאחור, גם לאנשים גבוהים.


לדגמי יונדאי בישראל - יונדאי

למאמר זה התפרסמו 9 תגובות