בחר רכב
רכב חדש 2019
רכב משנים קודמות

יונדאי סנטה פה (2.4 בנזין) - מבחן רכב

יונדאי סנטה פה (2.4 בנזין) - מבחן רכב


את מוביל הנוסעים המעוצב של יונדאי פגשנו כבר בגרסת הדיזל. עכשיו הגיע הזמן למבחן על גרסת הבנזין



כתב וצילם: יתיר דוידוביץ
 
לרוב הלקוחות, רכב עם שבעה מושבים הוא צורך הכרחי. אבל זה ממש לא אומר שכולם צריכים לבחור בלהיטי הליסינג: אם יש לכם תקציב קצת יותר גבוה, למה לא ללכת על רכב פנאי גדול או יוקרתי יותר?

לאחרונה היכולת להושיב שבעה הפכה לקלה יותר. הסורנטו כבר נמצא בסביבה זמן רב, אליו הצטרפו שברולט טראוורס מהדור החדש, הרקסטון בעל יכולת השטח הגבוהה, האקספלורר הותיק וקרייזלר פסיפיקה - שהיא אולי לא רכב פנאי אבל בהחלט דגם רלוונטי בקטגוריה.

לעמוד הדגם בקטלוג iCar: יונדאי סנטה פה


יונדאי סנטה פה, מנוע 2.4 ליטר, 6 הילוכים, 185 כ"ס, מ-251,900 שקלים
יתרונות
חסרונות
עיצוב
נוחות בעיר
אבזור
יחידת הנעה
מרווח
  בידוד רעשים

יונדאי סנטה פה

ולקלחת הלוהטת הזאת מצטרפת מתמודדת חדשה-ישנה. הדור החדש של יונדאי סנטה פה מציע גם הוא 7 מושבים, אבל הוא מציע איכויות נוספות שמנסות להפוך אותו לרכב קצת שונה בחבורה. המכונית הקוריאנית פונה לשוק ה-Soccer Mom (נשות מעמד הביניים בארה"ב שמסיעות את הילדים לחוגים) והמוצר הסופי שהתקבל בהחלט תואם את הדרישות שלהם.

השאלה שעולה היא האם הדרישות של הקהל הצפון אמריקאי והקהל הישראלי תואמות? אחרי שניסינו לפצח את התשובה במבחן לגרסת הדיזל, לקחנו לסיבוב גם את גרסת הבנזין הזולה יותר.
 
 

עיצוב

יונדאי סנטה-פה וקיה סורנטו הן מכוניות אחיות שנבנו על אותה פלטפורמה ומצויידות במנועים ובטכנולוגיות משותפות רבות. עם זאת, גם בדור הקודם הן הציגו הבדלי עיצוב משמעותיים וכאן זה הולך ומתחדד. אם הסורנטו היא היותר קופסתית ופרקטית, היונדאי מציגה יותר סטייל ותחכום.

יונדאי סנטה פה

זה בהחלט ניכר. הפנסים הצרים מלפנים ומתחתיהם יחידות התאורה המרכזיות, הגריל הענק, הגג שמשתפל מוקדם, הכל פונה כדי לספר  לרוכש הפוטנציאלי שכאן זאת לא סתם עוד מובילת נוסעים משעממת. לחגיגה מצטרפת כמות ניקל שמצריכה מכרה קטן באפריקה.

התוצאה הסופית היא מכונית מרשימה. כשמשווים למקבילות היא נראית מודרנית, היי-טקית ואפילו יוקרתית. כשמסתכלים על היונדאי לצד הקיה, קשה להאמין שמדובר במכוניות-אחיות.

יונדאי סנטה פה
 

תא הנוסעים

תא הנוסעים מרשים למדי. המילה האחרונה, או אחת מאלף המילים האחרונות בתחום עיצוב הפנים של מכוניות - "מסך צף" - נמצאת כאן. זאת תוספת חשובה ששומרת את המבט גבוה וקרוב יחסית לכביש. המסך עצמו מרגיש קצת קטן למרות שמבחינת הגודל הפיזי הוא די דומה למקובל בקטגוריה. בכלל, העיצוב מרגיש נקי יחסית למרות ריבוי כפתורים, עליו תכף נדבר, והישיבה בפנים נותנת תחושה מודרנית וטכנולוגית במידה.

יונדאי סנטה פה

איכות ההרכבה מעולה ואיכות החומרים תשתפר ככל שתעלו במעלה הקונסולה. יש הרבה פלסטיקה פשוטה וחלולה באיזורים הנמוכים, אך בקונסולה המרכזית, בסביבות ההגה ובמערכת המולטימדיה תמצאו פלסטיקה רכה ונעימה.

יונדאי סנטה פה

האבזור הוא נושא בפני עצמו. אתם יכולים להיכנס לרשימת האבזור אבל יש סיכוי טוב שלא תמצאו את הדרך החוצה, אז בואו ננסה לעשות סדר. בתחום מערכות הבטיחות - יש כמעט כל מה שאתם יכולים לחשוב עליו. בקרות שיוט וסטיה מנתיב, אקטיביות כמובן. בלימה אוטונומית, אזהרת "רכב חולף" בפתיחת דלת, מערכת למניעה של שכחת ילדים ועוד ועוד ועוד.

בסעיף אביזרי הנוחות המפרט מרשים לא פחות, במיוחד בגרסת ה-Luxury הבכירה בה נהגנו. יש פה מושבים חשמליים עם זכרונות, מצופי עור כמובן, יש להם חימום ואוורור (נפלא בקיץ הישראלי) וגם חימום להגה (מצוין בחורף האמריקאי). יש גם בורר מצבי נהיגה, פנסי LED, תא מטען חשמלי וכמובן גג פנוראמי מהגדולים שפגשנו. הרשימה עוד מתארכת

יונדאי סנטה פה

למרות ריבוי המערכות, התפעול ברובו פשוט מאוד. הכפתורים גדולים וברורים ומונחים במקומות נגישים (למעט בורר מצבי הנהיגה). בקונצרן יודעים לפתח מערכות מעולות כשזה מגיע להנדסת אנוש. את זה אי אפשר להגיד באופן מוחלט על מערכת המולטימדיה של היבואן. המערכת עצמה טובה, האייקונים ברורים וגדולים, הכל מונח באופן סביר אבל האופן שבו היא מסונכרנת מול המערכת המקורית של הרכב פשוט לא מוצלח. לטעמנו, עדיף להשתמש באנדרואיד אוטו או אפל קאר פליי במקום.

וחזרה למושב הנהג. המושב נוח מאוד, יש המון אפשרויות כיוונון וגם ההגה יוצא הרחק החוצה. תנוחת הישיבה פה היא באמת משהו שסביר שרוב הנהגים ימצאו בקלות. פיצ'ר חמוד הוא כפתורים להזזת מושב הנוסע שנמצאים על מושב הנוסע אך בצד הנהג ומקלים על ההזה שלו.

יונדאי סנטה פה

מתי צריך כזה דבר? כשמצלמים את הרכב מבפנים ולא רוצים לעבור לצד הנוסע כדי לסדר את המושב שם. מתי עוד? אין לנו מושג.

המרווח מלפנים מעולה. מאחור שני מבוגרים יישבו בנוחות עילאית. המרווח טוב מאוד לרגליים ולראש, המושבים עצמם גדולים ונוחים וניתן להזיז אותם קדימה ואחורה ולכוון את המשענת. המושב האמצעי הרבה פחות מבריק. הוא צר יותר ופחות נוח וגם המרווח פחות נדיב, בעיקר לרגליים. עם זאת 3 מבוגרים יוכלו לנסוע שם למרחקים לא ארוכים וילדים לא יחושו בשום בעיה.

יונדאי סנטה פה

שורת המושבים הבאה, השלישית במספר, מציעה מרווח סביר לגמרי לילדים. מבוגרים לא גבוהים יוכלו לשבת שם אפילו בנסיעה ממושכת אבל המיקום הנמוך של המושב מכתיב כיפוף ברכיים שבוגרי יחידות חי"ר ממש לא יאהבו. בשתי השורות האחוריות יש שלל אבזור לטובת אלו שמבלים שם הרבה: שקעי USB, פתחי מיזוג, שליטה על עוצמת המיזוג בשורה השלישית וגם וילונות צד. היציאה מהשורה האחרונה מתבצעת בלחיצה על כפתור חשמלי. פינוק אמיתי.

יונדאי סנטה פה

תא המטען נפתח חשמלית, הוא לא מציע הרבה מקום כשכל המושבים בשימוש, והעיצוב המרשים של הרכב מכתיב גם חלון לא לגמרי ישר שמצמצם, ממש במעט, את שטח האחסון שמעל גובה המדף. למדף יש מקום אחסון יעודי. כשמתחילים לקפל את המושבים מקבלים שטח אחסון ענק ונוח. 

יונדאי סנטה פה
 

נוחות נסיעה

הסנטה פה הוא מוביל נוסעים. רכבים כאלו נוטים להשתייך לאחת משתי תתי קבוצות (בהכללה פרועה כמובן): או שהם רכים יותר ממרשמלו שבילה על האש, או שהם נוקשים כמו פיתה שהייתה שם יותר מדי זמן. הסנטה פה הוא מהזן השני. בתוך העיר הנוחות לא מצטיינת והרבה משיבושי הכביש יעברו אל הנוסעים. זה כנראה תודות למתלה קצר יחסית שמגיע מהר לגבול טווח התנועה שלו.

יונדאי סנטה פה

כשיוצאים לכבישים בין עירוניים הנוחות משתפרת באופן לא יוצא דופן. גם כאן מפגש עם בור או מהמורה, שתביא את המתלה לקצה יכולתו, יוביל לטלטלה ברכב - אבל בכביש מהיר הם פחות נפוצים. באופן שחוזר על עצמו ברכבי היצרן, בידוד הרעשים תלוי לחלוטין בהחלטה האם להשתמש במדף (רק בתצורת 5 מושבים) או לוותר עליו. כאשר המדף אינו בשימוש או כשיושבים למעלה מחמישה ברכב נוצרת תהודה רבה ורעש הכביש מאוד נוכח. התקנת המסך הנגלל מבודדת היטב הרבה מהרעשים והופכת את הסנטה פה לרכב שקט משמעותית. 

יונדאי סנטה פה
 

מנוע ותיבת הילוכים

ליונדאי סנטה פה שתי יחידות הנעה. הראשונה, יחידת דיזל, נבחנה אצלנו ויש לנו המון מחמאות לומר עליה. הגרסה השניה היא גרסת הבנזין וזאת הגרסה שנבחנה במבחן שאתם קוראים.

לגרסה הזו נתונים פחות מרשימים כמעט בכל מדד. המנוע בנפח 2.4 ליטרים מספק 185 כוחות סוס ב-6,000 סל"ד ו-24.6 קג"מ ב-4,000 סל"ד. בדרך כלל נתון המומנט נמוך בבנזין לעומת מנועי הדיזל, אך כאן גם נתון ההספק נמוך מיחידת הדיזל ב-15 כוחות סוס משמעותיים.

לטובת הגרסה ששותה בנזין אפשר לזקוף משקל קל יותר. היא שוקלת 60 ק"ג פחות מגרסת ההנעה הקדמית של הדיזל, אבל היא יכלה להיות קלה יותר - שכן הסנטה פה בנזין מגיעה רק עם הנעה כפולה. בדיזל הבדל המשקל בין הגרסה הרגילה וזאת עם ההנעה הכפולה עומד על 65 ק"ג כלומר - ישנו פער של 125 ק"ג בין שתי הגרסאות עם ההנעה הכפולה.

יונדאי סנטה פה

בפועל המשקל הזה כמעט חסר חשיבות לעומת המומנט האדיר של גרסת הדיזל -45.1 קג"מ שהם כמעט פי 2 לעומת הבנזין.

באופן מפתיע מכונית המבחן לא הרגישה מאוד חלשה. היא הרגישה סבירה למדי. לא חזקה אבל לא כזאת שמתחננת לקצת חמצן. אם תבחרו במצב Eco אתם תצטרכו רגל די כבדה כדי להזיז את הברייה המגודלת מנקודה לנקודה. במצב ספורט היא מגיבה היטב ויכולה לצאת לעקיפות מתוכננות. במקומות בהם צריך הרבה כוח לעקיפה לא היינו מהמרים על הסנטה-פה. הערת אגב קטנה, ברכב יש לוח מחוונים דיגיטלי בחלקו – עם מדי חום ודלק אנלוגיים. המעבר בין מצבי הנהיגה ברור מאוד והגרפיקות נאות במיוחד.

יונדאי סנטה פה

תיבת ההילוכים פשוטה וחלקה. היא עושה את עבודה נאמנה עם החלפות הילוכים אלגנטיות כמעט תמיד.  צריכת הדלק, מצידה, בהחלט לא מבריקה. במצטבר, במבחן שכלל פקקים אך גם לא מעט קילומטרים של נסיעה שלווה, השגנו נתון לא מבריק של 8.9 ק"מ לליטר. האשמה היא לא רק במנוע אלא גם במערכת ההנעה הכפולה הבזבזנית יחסית.

יונדאי סנטה פה
 

התנהגות כביש

התפקיד של מוביל נוסעים כמו היונדאי הגדולה הוא בעיקר לנסוע באופן בטוח. ברמה הבסיסית של נסיעה צפויה ושלווה הסנטה-פה בהחלט מספקת את הדרישות. יש לה אחיזה טובה וההנעה הכפולה מוסיפה לה עוד מעטפת לרמת הבטיחות. לצד זאת, הרים של אבזור הבטיחות שרוב הזמן פועל היטב ולמעלה מכך, מקנים לרכב יכולת כמעט אוטונומית על כבישים מהירים.

כשמתחילים לדרוש מהרכב דברים שהוא לא כל כך אמור לעשות, הוא חושף את המגבלות שלו. למרות הכיול הנוקשה, מורגשת זווית גלגול מסויימת וגדולה מהרצוי.

יונדאי סנטה פה

המכונית נוטה לתת היגוי וכשזה מגיע במהירות גבוהה יחסית, תת ההיגוי די חריף. תת היגוי גם מופיע ביציאה אגרסיבית מפנייה, שזה בדיוק המקום שבו ציפינו לעבודה יותר מלוטשת של מערכת ההנעה הכפולה.

מי שלא יגיע קרוב למגבלות כנראה יהיה מרוצה מאוד מיכולותיה הדינמיות של המכונית הגדולה.

יונדאי סנטה פה
 

סיכום

המבחן הזה מסתיים באופן קצת אמביוולנטי. אם 20 אלף שקל הם לא סיפור עקרוני מבחינתכם, גרסת הדיזל של הסנטה-פה היא ללא ספק הגרסה העדיפה - הן מבחינת הביצועים והן מבחינת תצרוכת הדלק. אם מחיר הדלק לא מעניין אתכם אבל מחיר הרכב כן (למרות שהפער עלול להיסגר בתוך 3 שנות בעלות) אז כנראה שגרסת הבנזין תהיה פתרון עדיף.

הסנטה פה עליה נהגנו מאובזרת ומרגישה כמעט כמו מכונית יוקרה. היא טכנולוגית, מעוצבת לעילא ומציעה סביבה מעולה לנהג ולנוסעים. לא זה הרכב האידיאילי לקחת 3 מבוגרים באופן קבוע מאחור אבל לבטח היא טובה לצורך העניין כמו כל רכב פנאי קומפקטי אחר.
 
וכאן נכנסות האמהות עליהן דיברנו בתחילת הכתבה. אם נסתכל על ההבדלים בין השוק הישראלי לאמריקאי, נבין כמה הגרסה הזאת רלוונטית לשם ופחות לכאן. כי עבור האמא שצריכה פה ושם עוד שני מושבים מזדמנים מאחור, ולעיתים מושב לילד במרכז, הסנטה-פה תמלא בדיוק את הצורך. צריכת הדלק ממש לא משנה כשאתה משלם בערך 3-4 שקלים לליטר דלק וההנעה הכפולה נפלאה כשיש סכנה לקרח על הכביש.


לדגמי יונדאי בישראל - יונדאי
למאמר זה התפרסמו 1 תגובות.
הוספת תגובה
הוספת תגובה
כותרת:
שם:
תגובה:


1. משתפר אבל לא מספיק  בדור הקודם העיצוב החיצוני היה מצוין אך הקבינה והסל...

כבש אנילו,15.07.2019
ייעוץ מקצועי לפני קניית רכב 072-33-44-806
רכב חדש יד שניה

או:

מדורים מדריכים