דילוג לתוכן המרכזי בעמוד

אבארט 124 ספיידר - מבחן דרכים

Getting your Trinity Audio player ready...




יש לכם עוד כמה מילים לקרוא, אבל דבר אחד חשוב להבהיר כבר בשלב הראשון: אבארט 124 ספיידר היא לא מכונית שקונים מהראש. לא משנה כמה עובדות תקראו לפניכם, הדבר החשוב ביותר מבחינתכם הוא לשים בצד נתונים כמו יחס כוח לשקל, תאי אחסון או ביצועים. נכון שהאבארט מבוססת, בכבדות, על מאזדה MX5 - המיאטה המפורסמת - (וגם עליה אתם הולכים לשמוע לא מעט), אבל אנא שימו גם את זה בצד. ה-124 נוצרה מסיבה אחרת לגמרי... 

לעמוד הדגם בקטלוג iCar: אבארט 124 ספיידר


אבארט 124 ספיידר, 1.4 ליטר, טורבו-בנזין, אוטומטית, 170 כ"ס, 300,000 שקל

יתרונות

חסרונות

התנהגות כביש

מרווח

יחידת הנעה

מחיר

הסמל בחזית

  צריכת דלק



אבארט 124 ספיידר

עיצוב

בתמונות יש משהו לא ממש פוטוגני באבארט 124 ספיידר. החרטום יותר מדי גדול ויש יותר סרחי עודף ביחס למיאטה הזוויתית. במציאות האבארט ייחודית. על מכסה המנוע יש בליטות שמשדרות כוח, קווי המתאר מהצד מזכירים מכוניות מבית פרארי או מזראטי בזכות קו אלגנטי שמשתפל מהזנב לכיוון החרטום, ורק העבודה מאחורה קצת פחות מרשימה. היא נראית טוב אבל לא ממש מיוחדת. למזלה מציצים שם 4 אגזוזים שמבהירים כוונות, או יותר נכון, משמיעים כוונות.


תא הנוסעים

קשה מאוד להגדיר את תא הנוסעים של האבארט כתא. וגם קשה להיכנס אליו. לאבארט מימדים כמעט זהים לאלו של יונדאי i20, אבל בזמן שהיונדאי מתנשאת לגובה עצום של 147 ס"מ, הספיידר בקושי מגיעה ל-124 (123.3 ס"מ אם נהיה מדוייקים). עם גג כל כך נמוך, עדיף להשאיר אותו פתוח וזהו. 

כשכבר מצליחים להיכנס לרכב מגלים שמדובר באותו תא נוסעים כמו זה של מאזדה MX5. אפילו המולטימדיה זהה, וזה אומר שהיא דוברת עברית. אבל במבט שני מתחילים לראות שהיו כמה איטלקים ש"טיפלו" ברכב. 

המושבים, הם נראים כמו שתי עטיפות מצופות עור שמחכות לנהג. לאנשים שהתברכו בכתפיים רחבות או במשקל קצת גבוה, הם עלולים להרגיש קצת קטנים. ההגה גם הוא זכה לעור יותר נעים ולפס אדום במרכז, כדי שיהיה יותר קל לכוון אותו בקטעים הדינאמיים.

אבארט 124 ספיידר

האבזור של אבארט 124 גם הוא משופר, וטוב שכך - בהתחשב בעובדה שהיא עולה כמו ה-MX5 + יונדאי i10 (ולא בגרסה הכי זולה שלה...). מערכת השמע היא מערכת של Bose שעושה עבודה מעולה (אבל לא בטוח שתשתמשו בה), יש דיפרנציאל אחורי מוגבל החלקה, כניסה ללא מפתח, חיישני חנייה ועוד כמה פרטים קטנים.

הישיבה מאוד נמוכה, נמוכה מספיק כדי שרגל שמאל תרגיש בנוח בין אם היא על המדרס ובין אם היא סתם על הרצפה. הראות קדימה מעולה, והחרטום הארוך, שנמתח קדימה, בשונה מהמאזדה, נותן תחושה של ישיבה במכונית הרבה יותר גדולה מגודלה האמיתי.

תאי אחסון לא היו בתכנון. אין תא כפפות, כי יש שם מקום רק לכרית האוויר וחבל שהכפפות יעופו לך לפרצוף. בין המושבים יש תא פצפון שיכול להכיל מפתחות בקושי. מתחת לפקדי המיזוג יש מקום לנייד, ובאמצע מאחורי הנהג והנוסע יש תא יחסית גדול שיכול להכיל קצת ניירות ואולי ארנק מגודל. רוצים להגיע לשם במהלך נהיגה? תתכוננו לפרוק כתף. שקע V12? תסתפקו בהטענת הנייד מאחד מחיבורי ה-USB.

נוחות נסיעה

כבר אחרי כמה מטרים מתחילים לגלות את ההבדלים בין האבארט והמיאטה. האבארט מכוונת לקהל שמחפש מכוניות פחות "רכות". המתלים מרגישים יותר קשים ובעלי מהלך יותר קצר מאשר אלו של המאזדה. למרות זאת, לא מדובר ברכב קיצוני לרעה מבחינת רמת הנוחות שלו. ה-124 מעבירה שיבושים לתא הנוסעים, אבל באופן יותר "עגול" ופחות חובט ממה שמקבלים ברכבי ספורט קיצוניים. יש מידה של רכות ומידה של תנועה של המתלה שמאפשרת לה להיות לא נוחה בצורה נסבלת לגמרי. לדעת חלק מהבוחנים, הצורה שבה היא טיפלה בפסי האטה, ובשיבושים שונים שאינם חדים מדי, הייתה אפילו טובה. 

אספקט מסוים נוסף של נוחות הנסיעה הוא תפעול הגג. הוא נפתח ונסגר ידנית, אך כשמדובר ברכב כל כך קטנטן הפתיחה והסגירה נעשות בקלילות.

בידוד הרעשים לא מבריק, אך הוא טוב יחסית לעובדה שמדובר ברכב פתוח עם גג בד. אנחנו כמובן מתייחסים לרעשי כביש חלשים יחסית. רעשי הרוח נשמעים היטב במהירות גבוהה גם עם גג פתוח וגם עם גג סגור. כשהגג פתוח יש "בועה" בתוך הרכב שמאפשרת תקשורת טובה עד בערך 110 קמ"ש. 

ויש גם רעשי מנוע, אבל נשמור אותם לסעיף הבאה.    

מנוע ותיבת הילוכים

לאבארט 124 ספיידר יש יחידת הנעה שונה לגמרי מזו של ה-MX5. במקום מנוע אטמוספרי ניצב בחזית מנוע קטן יותר בנפח 1,400 סמ"ק, אבל עם מגדש טורבו. והוא נשמע כמו שרק רכב של אבארט יכול להישמע.

בכל פעם שאני פוגש רכב של אבארט, אני יודע שהסאונד יהיה נפלא, מענג. זה לא משנה אם מדובר בגרסה החלשה או החזקה ביותר של ה-500 או אם זאת הפונטו מנוחתה עדן. גם כאן, ב-124 ספיידר, צליל המנוע מעלף. זאת לא התלהבות, זאת עובדה. שאר הסובבים, על הכביש ועל המדרכה, מגיבים בהתאם. ה-124 הספציפית בה נהגנו אובזרה גם במערכת אגזוזים משופרת שבטח לא מזיקה, אבל גם בגרסה הרגילה הסאונד צפוי להיות משובח. 

ואיך המנוע? המנוע של פיאט משתלב מעולה עם השלדה של המיאטה. הוא מעניק כוח זמין כבר משלב מוקדם יחסית בקשת הסל"ד, ויכול למשוך את הרכב למהירויות לא חוקיות בעליל. ועדיין, לא מדובר ברכב שיצמיד אתכם למושב או במכונית שתביך אפילו פולקסווגן פולו GTI ברמזור. למען האמת, הפולו, שלא מתיימרת להיות אחת החזקות בקבוצתה, מציגה יחס הספק משקל עדיף במעט, 159 כ"ס לטון לעומת 157 של האבארט. למנוע משודכת תיבה אוטומטית שעשתה לאורך המבחן עבודה טובה מאוד. 

אבארט 124 ספיידר

צריכת הדלק סבירה בלבד. במהלך המבחן, שהיה ברובו רגוע יחסית למבחנים שעוברות אצלנו מכוניות ספורט, צריכת הדלק עמדה על כ-10 ק"מ לליטר.

התנהגות כביש

הצורה שבה צריך למדוד את האבארט היא ברמת החוויה שהיא מספקת, ולא על פי התנהגות הכביש האובייקטיבית שלה. למה? כי ה-124 ספיידר הייתה אחת המכוניות הכי מהנות שנהגתי בהן, למרות שהיא לא הכי חזקה ולמרות כל מה שאתם הולכים לקרוא מכאן והלאה. 

לאבארט יש את השלדה של המיאטה וזה מבטיח המון. מספיקה פנייה אחת כדי להבין מה ה-124 יודעת לעשות, כי היא פונה כל כך מהר, שזה יעשה סחרחורת לנוסעים. איך היא עושה את זה? בזכות 231 ס"מ מגלגל לגלגל ומרכז כובד מאוד נמוך. אבל זה לא הכל. האבארט, בניגוד לאחות היפנית, מגיעה עם מספיק כוח כדי לעשות סחרחורת לגלגלים ודיפרנציאל אחורי מוגבל החלקה. וזה אומר שעם קצת לחץ על הגז ברגע הנכון הזנב ייצא לטיול. נכון שעוד קצת כוח היה מאפשר למשוך את ההחלקות, אבל מה עם השילוב בין בסיס הגלגלים קצר לזנב מטייל? אז ככה, המהירות שבה האבארט יוצאת להחלקה תחת כוח, בעיקר על כבישים חלקים, וגם עם בקרה מחוברת, יכולה להיות מאוד מפתיעה. לוקח חצי שנייה להבין שהיא בורחת, ואז תגובה מהירה של ההגה ומינון נכון של הגז יכולים למנוע הפתעות. כן, גם כשבקרת האחיזה מחוברת...

ויש משהו יותר מפתיע. אפשר להגיד עד מחרתיים שלאבארט 124 ולמיאטה יש את אותה שלדה, אבל האופן שבו הן מדברות עם הנהג שונה לחלוטין. בזמן שהשלדה של היפנית צפוייה ומשרה המון ביטחון, זאת של האיטלקיה, ממש כמו איטלקיות, התגלתה כנשכנית וממש לא צפוייה. הוויתור על המתלים הרכים הביא את ה-124 להיות יותר חדה כשמגיעים למגבלות האחיזה, אבל הוא לבדו לא מסביר מדוע התקשורת הנפלאה של השלדה לא עברה בירושה לספיידר. ההבנה שמשהו קורה באה יותר מהזווית המהירה שמתפתחת בהחלקה ופחות מתוך התשדורת של השלדה לגב של הנהג. 

גם ההגה פחות מוצלח. הוא לא מדוייק, בטח שלא כמו הסכין היפנית, אבל לפחות יש לו משקל טוב. 

ושוב... בכלל לא בטוח שזה משנה. כי האבארט, למרות המגרעות, היא עדיין מכונית מהנה במיוחד בכביש המפותל. ויותר מזה, היא מהנה באותה מידה בכל מקום אחר בזכות התגובות המהירות והצליל המפנק. ההנאה מהנהיגה ב-124 באה גם משיוט רגוע ב-110 קמ"ש, גג פתוח וצליל שמשאיר בצד את מערכת השמע המעולה.

סיכום

אבארט 124 ספיידר היא לא מהנה באופן שבו מאזדה MX5 היא מכונית מהנה. אפשר אפילו לומר שהן לא משחקות באותה ליגה. המיאטה נמצאת במקום שבו נמצאות מכוניות נהיגה טהורות כמו פורשה קיימן וסובארו BRZ לדוגמא. ה-124 חיה בעולם של הנאות. המיאטה תענג אותך בכל כביש נהיגה, והאבארט מצידה תהפוך אותך למאושר בכל כביש.
אבארט 124 ספיידר

נכון שאין היגיון במחיר, אבל זה לא רכב שקונים מסיבות הגיוניות. את הספיידר קונים כי רוצים לקבל עוד כמה מבטים ברחוב, קונים אותה כדי להעיר את השכונה בכל התנעה, וקונים אותה כי רוצים לחייך. פשוט ככה, בלי טיפת היגיון. 

קשה לי לזכור בשנה האחרונה רכב שהצליח להעלות לי חיוך יותר גדול על הפנים. ותאמינו לי, זה רכב הספורט שבו נהגתי הכי לאט השנה.

לדגמי אבארט בישראל - אבארט

למאמר זה התפרסמו 2 תגובות

יעוץ מקצועי חינם לפני קניית רכב
  • צור קשר בוואטסאפ
  • התקשר אלינו

הוספת תגובה

תגובות

תגובות לכתבה

חזור למעלה