ג'יפ שלא מיועד לשטח זה לא עניין חדש. אפילו אצל ג'יפ עצמה, שמתהדרת במוניטין מפואר בן עשרות שנות ייצור כלי שטח יעודיים, לועסי סלעים מוכתמי בוץ ואבק. כי כיום, מותג השטח האמריקאי מחזיק בהיצע יותר רכבי פנאי רכים ועירוניים מכאלה שמסוגלים לטפס במעלות דרדרתיים בנגב. המצליח שבהם הוא הקומפאס, שכבר מציין בימים אלו דור שלישי, עם למעלה מ-2.3 מיליון יחידות שנמכרו ב-100 שווקים שונים ברחבי העולם.
אבל הדור החדש שונה מקודמיו, שכן הוא זונח את הבסיס האמריקאי המיושן ועובר לפלטפורמת רכבי הפנאי האירופיים של סטלנטיס: פיג'ו 3008, סיטרואן C5 איירקרוס ואופל גרנדלנד. אכן, כמו בלא מעט דגמים אחרים של קונצרן הרכב רב המותגים, גם במקרה הזה תוכלו למצוא כמות גדולה של מרכיבים זהים בכלי רכב עם ייעוד שונה לגמרי. או שבעצם, הייעוד לא באמת שונה. בכל מקרה, למדנו להכיר אותו לאורך 600 קילומטרים מאתגרים, והתשובות לכל השאלות לפניכם.
סיכום: הקומפאס החדש טוב מקודמו, ולמען האמת, זו לא בעיה גדולה כל כך שכן הקומפאס המוחלף לא הבריק, בלשון המעטה. ובקטגוריה התחרותית בה הוא נמצא יש לו יתרונות, בעיקר הודות למראה ייחודי וגם, לא ניתן להתעלם מכך, שם מותג חזק ונחשק. מחמאות מגיעות לאנשי ג'יפ גם על הנדסת האנוש היעילה, השימושיות והאבזור הנדיב ברכב המבחן.
אבל הוא לא מנסה לאיים על מובילי הקטגוריה מסין ומקוריאה וספק אם היה מסוגל, לאור מחירו הגבוה ובעיקר בגלל מערכת הנעה מאוד פושרת, עם אופי פעולה מחוספס בעיר וביצועים מהוססים מחוצה לה, לצד נוחות נסיעה לא מצטיינת כמו באחיו האירופאים. ולכן הוא צפוי לקסום בעיקר למי שמחפש מראה מיוחד ומוכן לשלם על כך פרמיה. יש לא מעט כאלה.
איך נראה: מעולה, ולא רק בצבע הסטיקלייט-זרחני של רכב המבחן. והכי חשוב, הוא נראה לגמרי כמו ג'יפ מהמניין, עם סבכת 7 פסים המפורסמת (כאן אטומה ומוארת), עם קווים חדים ותפיחות שריריות על מכסה המנוע הגבוה יחסית, וגם עם אינספור אזכורים לשם ג'יפ ולאייקונים הוויזואליים שמלווים את המותג הזה. החל מסבכת הרנגלר שמוטבעת על הפגוש הקדמי והפנסים, דרך הדפס בפינת השמשה הקדמית ועד לצללית הוויליס MB מ-1941 שמופיעה במרכזי הגלגלים.
זה נמשך גם בפנים, עם כיתובים וסמלים במינון מוגזם, בסגנון מוצק-מאסיבי ומתגים גדולים שניתן להפעיל גם עם כפפות עבודה גסות, כולל בורר מצבי הנהיגה שמעוצב כמו נועל הדיפרנציאל ברנגלר רוביקון. אבל הצבעים כהים ואיכות החומרים המעורבת לא תואמים את הציפיות ואת המחיר.
במרכז הקונסולה הקדמית יש מסך מגע צר ("16) ששולט כמעט בכל מערכות הרכב ונראה מצוין, עם אייקונים גדולים, תרגום מוצלח לעברית וגם כמה מתגים פיזיים לקיצורי דרך עבור פעולות שונות. אבל הוא מגיב לאט וכמעט כל פעולה מלווה בהשהיה מרגיזה. והיינו שמחים גם לקיצור דרך יעיל עבור המיזוג, שדורש דפדוף בתפריטים ולכן יוצר הסחת דעת מסוכנת.
את לוח המחוונים הדיגיטלי ("10.25) אהבנו יותר, עם תצוגה נוחה של נתוני הניווט (כן, גם מתוך Waze) וברכב המבחן יש גם תצוגה עילית גדולה וברורה.
תנוחת הישיבה גבוהה ונוחה, אך הכסא לא מעניק תמיכה מספקת וזווית ההגה אופקית מדי. אותו מכסה מנוע גבוה יחד עם קורות A עבות, מייצרים שדה ראיה לא תמיד נוח - בעיקר לנמוכים. היצע תאי האחסון נדיב, והיינו שמחים אילו התא המרכזי הגדול מלפנים היה מקורר.
בהשוואה לקומפאס הקודם נוספו כ-15 ס"מ לאורך ולבסיס הגלגלים. בהתאם, המרווח טוב מאוד לנוסעים מאחור, לפחות לשניים מהם - מכיוון שהמושב האמצעי קטן יחסית ונוקשה. תנאי השירות כוללים פתחי מיזוג, שקעי טעינה ותאורת קריאה. נציין לטובה גם את שטיחי הגומי המעוצבים, שקל לנקות עם הגרניק אחרי טיול עתיר בוץ.
נפח תא המטען גדל ב-55 ליטר (493 ליטר) והמבנה שלו רבוע ושימושי. ומתחת לרצפת התא מסתתרת הפתעה מוצלחת - גלגל חלופי בגודל מלא. מפרט האבזור בגרסה הבכירה שנבחנה כולל מושבים דמויי עור עם כיוון חשמלי, חימום, אוורור ועיסוי לקדמיים, חלון שמש, מצלמות היקפיות, טעינה אלחוטית, דלת תא מטען חשמלית, תאורת מטריקס-לד, ומערכת שמע (בינונית למדי) עם 9 רמקולים מתוצרת "פוקאל".
מערך הבטיחות כולל בלימה אוטונומית, שמירת נתיב, בקרת שיוט אדפטיבית והתרעת שטח מת אקטיבית. קיצור דרך שימושי מאפשר ניתוק של מערכות התרעה בלחיצת כפתור ארוכה, בהתאם להגדרה שתקבעו מראש.
איך נוסע: הקומפאס מצויד במערכת הנעה מוכרת של קונצרן סטלנטיס, המשלבת מנוע בנזין מוגדש עם 3 צילינדרים בנפח 1.2 ליטר, בליווי מערכת היברידית קלה (48V). הוא מחובר לתיבת שישה הילוכים כפולת מצמד הכוללת מנוע חשמלי קטן המשולב בתוכה ומביא את ההספק המשולב ל-145 כ"ס.
המערכת החשמלית הצנועה מאפשרת נסיעה חרישית למרחקים קצרצרים במהירות נמוכה, אך שילוב מנוע הבנזין מתבצע בצורה מחוספסת ורועשת, כאשר בתנועה עירונית צפופה הורגשו גם רעידות ואף דפיקות מכיוונה של התיבה. בנוסף, מערכת הרגנרציה למחזור אנרגיה לסוללה פועלת בעוצמה גבוהה, ומביאה להאטה אגרסיבית בכל עזיבה של דוושת התאוצה, ללא יכולת לבטל את הפעולה.
ומה בדבר ביצועים? התאוצה ל-100 קמ"ש אורכת 10 שניות, נתון זהה לדגם היוצא וסביר בלבד בהתחשב בסביבה התחרותית כיום. יותר מפריעה היא איטיות התגובה המתסכלת לבקשת ההאצה במהירות גבוהה, כמו עקיפה או טיפוס בכביש הררי, עניין הנובע משילוב של המנוע הצנוע וכיול תיבת ההילוכים.
גם בנסיעה נינוחה החלפות ההילוכים לא חלקות ומנופי השליטה הידנית מאחורי ההגה לא באמת מאפשרים כאלה, גם לא במצב שמוגדר כידני (M). צריכת הדלק עמדה על 12 ק"מ לליטר - סביר, לא מעבר לכך.
כיול המתלים רך ונטול ריסון מספק, ובהתאם הרכב סובל מתנודות מוגזמות על שיבושים, ותחושה עסוקה בנסיעה עירונית ולא מספיק מוצקה מחוצה לה. למרות המרכב הרבוע, בידוד הרעשים טוב יחסית.
התנהגות הכביש עומדת בציפיות, עם אחיזה טובה ותחושה בטוחה וצפויה, אך לא הרבה מעבר. למרות העיצוב המבטיח ובורר מצבי השטח היומרני (בוץ, חול ושלג), ההנעה כאן היא לגלגלים הקדמיים בלבד, ולכן אין לצפות ממנו ליכולות שמעבר לשבילים כבושים, בדומה לכל רכב פנאי פופולרי.
קראו את חוקי הקהילה שלנו בתנאי השימוש של iCar
1. מנוע הוריקן=?
עמי גור, 20-10-2026
הרכב נראה מדהים וכמה חבל שאין לו את מנוע ההוריקן החדש עם 210 כ"ס ויכולות 4*4 ואז מחיר של 225 אלף ש"ח היה הגיוני -לא רואה את עצמי משלם מחיר זה על רכב שרק נראה גייפ - סורי -אמתין אולי היבואן ידאג להביא גם דגמי טרילהוק לקומפאס , צירוקי, וגראנד צירוקי
איבדתם אותי המחיר, 160K וגם זה בנדיבות ממש מוגזמת
4. איזה אוטו עצוב
דוד, 20-10-2026
מבאס שזאת הסחורה. עשרות מכוניות עם אותו מנוע, אותה תיבה, אותם מכלולים. פיג'ו, סיטרואן, פיאט, אופל, ג'פ. איכסה. פעם היה מעניין
5. מוטי
המחיר יכל להיות מוצדק אם היה מנוע ראוי, 20-10-2026
עם מנוע של פגו 208 אין סיכוי. נקסט
6. למה הם מתעקשים על מנוע חלש ולא מתאים (לת)
אליהו הנביא , 20-10-2026
מנוע 3 צילנדר למההה כל הזמן שומעים על בעיות במנוע הזה ועכשיו מוסיפים לו מחיר הזיה?!
מישהו שם על חומרים קשים...
074-799-1900 
בשיתוף כלמוביל
קבלו ייעוץ מומחה
* אני עדיין בתקופת למידה של התוכן באתר וייתכנו טעויות
