דאצ'יה ביגסטר (מבחן ראשון) – דאסטר גדול, דאסטר יקר

דאצ'יה עוברת שינוי משמעותי בתקופה האחרונה, בניסיון למצוא את מקומה העכשווי בשוק הרכב. מי שבעבר הרחוק הייתה בדיחה מוטורית, ובעבר הקרוב יותר הפכה למותג הלואו קוסט המוערך של רנו ופעם אחר פעם אחראית לדגם הנמכר ביותר ביבשת הקלאסית, כבר לא מסוגלת לייצר מכוניות ממש זולות בעידן הרגולציה המחמירה באירופה.

וזה מחייב אותה לנסות ולמצב עצמה מחדש. את זה היא עושה בעזרת התמקדות ב-DNA של דגמיה המוצלחים. למשל האדרת יכולתה לשווק רכבי פנאי עם מיקוד שטח. החל בסנדרו סטפווי הקטן, ועד הביגסטר, הדגם הגדול והיקר שייצרה אי פעם.

בדומה לדאסטר המשמש לו בסיס, גם כאן ניתן לבחור בין מנוע בנזין והנעה כפולה, או רק מראה קשוח עם הנעה היברידית לגלגלים הקדמיים, זו שצפויה להיות הפופולרית בהיצע.

סיכום: הביגסטר מציג את דאצ'יה החדשה. לא עוד פלסטיק בסיסי ופשוט, הלאה הפילוסופיה של מינימום השקעה ומקסימום רווח. הוא הדגם האיכותי והמרשים ביותר ששיווקה היצרנית מעולם, ובהתאם גם היקר מכולם. עם מערכת הנעה יעילה יותר מהדאסטר, רשימת אבזור נדיבה במעט ובעיקר שימושיות עדיפה כרכב משפחתי הודות לאקסטרה מרחב לבני אנוש ולמטען. בהקשר זה, חבל שדאצ'יה חזרה בה מהכוונה לציידו בשורת מושבים שלישית. פתרון כזה היה הופך אותו לדעתנו מיד ללהיט מכירות אדיר. לצערה של היבואנית, זה לא המצב.

• מתחרים: MG HS, טויוטה קורולה קרוס 
• מחיר רכב מבחן (בסיס): 185 אלף שקל (170 אלף שקל)

• טוב: מראה, מרחב מחיה, נוחות נסיעה
• בסדר: ביצועים, יכולת דינמית
• טעון שיפור: מחיר, איכות חומרים, מערכות בטיחות בגרסת הבסיס
• ציון: 7

אבל הוא יקר. כנראה יקר מדי. המחיר שהיה בעבר מנקודות החוזקה החד משמעיות של המותג, זה שאחראי להצלחה הפנטסטית של המותג בשנים האחרונות, גבוה משמעותית. עד כדי כך שהוא זהה לצ'רי טיגו 7 הנמכר באולם התצוגה הסמוך (ומשווק על ידי אותה יבואנית), ומציע מערכת הנעה היברידית-נטענת מתקדמת משמעותית לצד אבזור עשיר יותר.

וכך, למרות שהוא ללא ספק הדאצ'יה הטוב ביותר שיוצר אי פעם, הוא סובל מתהליכי מיצוב להם אחראית הנהלת החברה, תהליכים שנדמה כי מפספסים כאן את הפואנטה.

איך נראה: העיצוב החיצוני דומה מאוד לדאסטר העדכני, עם מראה קשוח שכולל את מרבית סממני האיפור המוכרים - פגוש אגרסיבי, פסי הגנה, פסי גגון. אפרופו האחרונים, מפתיע לגלות שדווקא בדגם היקר ביותר שלה, דאצ'יה בחרה לוותר על מנגנון שהופך אותם לגגון בדומה לאח הקטן. לעומת זאת, הבחירה להוסיף גימור שחור מבריק-יוקרתי נראית לנו מיותרת ומצועצעת שלא לצורך. מנוגדת לחלוטין לכל מה שדאצ'יה מייצגת, וכך גם ידיות פתיחת דלתות אחוריות שהוסלקו במסגרת החלון, והופכים את הגישה לקשה מדי עבור ילדים למשל.

סביבת הנהג כמעט-זהה, עם אותו מסך מגע ("10.1) נוח לשימוש אך עם לוח מחוונים דיגיטלי גדול יותר ("10) בגרסה הנבחנת. אהבנו את השמירה על מתגים פיזיים, למשל לבקרת האקלים (מפוצלת) או מתג המאפשר הפחתת מערכות בטיחות על פי התאמה אישית קבועה מראש וגם את המתקן הייעודי לסמארטפון מימין להגה.

חבל רק שמתגי עוצמת השמע עדיין ממוקמים באופן לא נוח בקצה העליון של המסך. גם איכות הפלסטיקה זהה, קשיחה ומחוספסת, ואם בדאסטר הזול יותר ניתן עוד לקבל זאת, בביגסטר היקר זה פחות מובן מאליו.

למושב הנהג נוחות ותמיכה סבירים, אבל לא ברור מדוע דאצ'יה בחרה להציע כיוון חשמלי רק לגובה ולזווית המסעד, בעוד כיוון המרחק נעשה ידנית. כמו בדאסטר, זווית ההגה אופקית מדי והיינו מברכים על מעט יותר כיוון למרחק.

השינוי המשמעותי ביותר מול הדאסטר הוא כמובן בממדים, עם תוספת של לא פחות מ-22.5 ס"מ לאורך (457 ס"מ), ו-4.5 ס"מ לבסיס גלגלים (270 ס"מ), ולכן, מרחב הרגליים של היושבים מאחור טוב משמעותית. תנאי השירות של היושבים שם כוללים כעת פתחי מיזוג אחוריים - לראשונה במותג, הללויה - וצמד שקעי USB.

שורת מושבים שלישית אין וחבל שכך, אבל תא המטען גדל ב-139 ליטר (488 ליטר). עדיין לא ברור מדוע המגבהה מוצב באופן חשוף ולא מתחת לרצפה ליד הגלגל החלופי (זמני).

רשימת האבזור ברכב המבחן נדיבה ביחס למקובל במותג, עם מפתח חכם, משטח טעינה אלחוטי, מצלמות חניה היקפיות (שמשום מה לא מאפשרת תצוגה של כולן יחדיו) ואפילו דלת תא מטען חשמלית. שוב, לראשונה בדאצ'יה. אבזור הבטיחות כולל כציוד תקני בלימה אוטונומית ושמירת נתיב, אבל באופן מפתיע לא בקרת שיוט אדפטיבית והתרעת שטחים מתים, שמוצעים רק בגרסה הבכירה.

איך נוסע: מערכת ההנעה של הגרסה ההיברידית היא בתצורה המוכרת של רנו, אבל עם מנוע בנזין חדש בעל 4 צילינדרים בנפח 1.8 ליטר (109 כ"ס), וצמד מנועים חשמליים (47 כ"ס האחראי להנעה ו-20 כ"ס כמתנע וגנרטור) עם תפוקה משולבת של 155 כ"ס. החיבור הוא לתיבת הילוכים אוטומטית המוכרת של רנו (4 יחסים למנוע הבנזין, 2 לחשמל) ולהנעה קדמית.

הביצועים טובים יחסית, והוא למעשה הדגם היחיד כיום באולם התצוגה של דאצ'יה שיסיים את המיאוץ ל-100 קמ"ש בפחות מ-10 שניות. גם אופי הפעולה של מערכת ההנעה בשילוב בין חשמל לבנזין, פועל בצורה חלקה מבעבר, הן בנסיעה בעיר והן מחוצה לה. כולל בשיוט מהיר או בטיפוס ארוך בכביש הררי. מעניין לציין כי כמעט ולא מורגשת ירידה בכוח לאחר התרוקנות הסוללה.

מנגד יש רק מצב B המגביר את הרגנרציה ומשמש כסוג של בלימת מנוע, אבל בירידות ארוכת הסוללה מתמלאת במהרה וללא אפשרות לשליטה ידנית בהילוכים, אין אפשרות להשיג בלימת מנוע כלל, מה שמחייב שימוש בבלמים עצמם ומהווה לא רק מתכון לבלאי מהיר, אלא עשוי אפילו לייצר בעיה בטיחותית. פתרון לא חכם של דאצ'יה. צריכת הדלק הייתה סבירה עם 13.3 ק"מ לליטר בממוצע המבחן.

איכויות הנסיעה של הביגסטר טובות יחסית, והוא משכך היטב שיבושים גדולים במהירות נמוכה, לצד שמירה על ריסון מרכב טוב במהירות גבוהה. הוא היה אפילו נוח יותר בגרסאות הבסיס עם חישוקים קטנים יותר ("17 לעומת "18 ברכב המבחן) וחתך צמיגים גבוה יותר. גם בידוד רעשי רוח ודרך טוב יחסית.

היכולת הדינמית טובה, בטוחה וצפויה, כפי שהייתם מצפים מרכב שכזה. כמו בדאסטר, גם כאן כיול רך של תחילת מהלך הבולם מייצר זוויות גלגול מודגשות, האחראיות בין היתר על תת היגוי מודגש יותר מהדאסטר במגבלות.

• מנוע: 4 צילינדרים, בנזין, 1.8 ליטר וחשמל
• הספק: 155 כ"ס ב-5,600 סל"ד
• מומנט: 17.5 קג"מ ב-3,000 סל"ד
• תמסורת: אוטומטית (4 יחסים לבנזין ו-2 לחשמל), הנעה קדמית
• אורך: 457 ס"מ
• רוחב: 181.2 ס"מ
• גובה: 170.5 ס"מ
• בסיס גלגלים: 270.2 ס"מ
• משקל עצמי: 1,494 ק"ג
• נפח תא מטען: 488 ליטר
• זינוק ל-100 קמ"ש, מהירות מרבית: 9.7 שניות, 180 קמ"ש
• צריכת דלק, פליטת מזהמים: 21.7 ק"מ לליטר, 105 גרם CO2 לק"מ
• כריות אוויר: 6
• דירוג בטיחות (Euro NCAP): שלושה כוכבים
• מחיר רכב מבחן (בסיס): 185 אלף שקל (170 אלף שקל)