"הפירמידה מתהפכת: בראש הולכי הרגל, אחריהם תחבורה ציבורית ורק בסוף רכב פרטי"

בעיר החדשה את קמה בבוקר ולא צריכה לדאוג אם תספיקי להגיע לישיבה שמתחילה ממש עוד מעט. בעיר החדשה אתה לא צריך לדאוג אם תספיק לאסוף את הילדים מבית הספר. בעיר החדשה אתם מתניידים בקלות עם כרטיסים דיגיטליים ועם אפליקציות באמצעות מערכי התחבורה הציבורית המודרניים. בעיר החדשה כלי הרכב הם חשמליים, לא מזהמים, ואתם לא צריכים לדאוג אם תהיה לכם חניה, או אם תמצאו עמדת טעינה פנויה בסוף היום. בעיר החדשה אתם יכולים להגיע ברכב או ברגל או על אופניים לכל מקום, או לצאת לריצת ערב שקטה על רקע השקיעה. התחבורה בעיר החדשה היא חלק ממרקם החיים, היא חלק מהתרבות שלנו.

כמה אנחנו קרובים לחזון הזה של העיר החדשה? פאנל האולפן עסק בדיוק בשאלה הזו. בדיון  השתתפו יובל אלעזר, מנכ"ל סונול EVI; יוסי טחובר, סמנכ"ל פיתוח עסקי ברב-קו אונליין; עדי קין קרני, סמנכ"לית קו המטרו M2 בנת"ע; ארז ניסים, מנכ"ל אחוזות החוף; ואופיר כהן, מנהל הרשות לתחבורת תנועה וחניה בעיריית תל אביב יפו.

תחבורה ציבורית או לא, הביקוש לעמדות טעינה חשמליות שובר בינתיים שיאים. יובל אלעזר ציין כי הפתרון להקמת עמדות טעינה במספר מספיק טמון בניצול משאבים עירוניים קיימים. "רכב חשמלי משתלב בחיי היומיום שלנו. אנחנו יכולים לטעון ליד הבית, בחניונים של בתי ספר ומתנ"סים שמשרתים את הציבור בבוקר ובלילה הם ריקים – לא צריך להקים מערך מיוחד", הסביר אלעזר.

ולמרות החזון האוטופי של תחבורה ציבורית, מתברר שהציבור עדיין דורש פתרונות חניה. ארז ניסים חשף כי בחניוני החברה נרשמו אשתקד מעל 12 מיליון כניסות. "החניה היא מוצר משלים, שאני חושב שתמיד יצטרכו אותו, גם בעולם שבו התחבורה הציבורית היא הרוב", טען ניסים. לדבריו החניונים הופכים מתקדמים וחדשניים: "החניונים הופכים לדיגיטליים ומשולבי עמדות טעינה. החניון כבר מנתב את הנהג, והוא לא צריך לחפש את החניה".

בקרב משתמשי התחבורה הציבורית הכלי הפופולרי בהחלט הוא כרטיס הרב-קו, שמאפשר לשלם מראש על הנסיעות. יוסי טחובר הבהיר כי לצד האפליקציות והאמצעים המתקדמים, כרטיס הרב-קו הוותיק ימשיך לשרת אוכלוסייה רחבה. "בסוף החזון הוא שכל אחד יכול לשלם איך שהוא רוצה, בדרך הנוחה והמתאימה לו. הכרטיס אומנם נמצא פה זמן רב, אבל הוא פה כדי להישאר ואנחנו רואים שימושים גוברים והולכים".

את השינוי העמוק ביותר במרחב האורבני צפוי להוביל פרויקט המטרו, הכולל 150 קילומטרים של מסילות תת-קרקעיות ו-109 תחנות. עדי קין קרני הסבירה כי הרכבות ייסעו ללא נהגים וישנו את המרחב הציבורי מן היסוד: "אנחנו הולכים לראות ערים שמתנהגות אחרת. העיר החדשה מבחינתי זה היפוך הפירמידה – קודם כול הולכי רגל, אחרי זה תחבורה ציבורית ובסוף רכב פרטי. תשתית טובה ואלטרנטיבה טובה מייצרת הרגלי נסיעה ומשנה לנו את החיים".

אופיר כהן הבהיר כי הפתרון היחיד לצפיפות בכבישים וברחובות הוא שינוי דרמטי בסדרי העדיפויות: "הרכב האוטונומי לא יוריד מכוניות מהכביש והוא לא העתיד. המעבר מרכב רגיל לאוטונומי בתוך העיר הוא קוסמטי. כדי לייצר שינוי אמיתי צריך לייצר מערך החלטות קשות מאוד, לתעדף את התחבורה הציבורית, ואז אחרי 15 שנה התושבים יראו רווחה".

הרכב הפרטי יפנה את מקומו 

תחום התחבורה האורבנית בישראל צועד בבירור לעבר עידן שבו עיקר התנועה תיעשה באמצעות תחבורה ציבורית וציפוף תלת-ממדי. העתיד של העיר החדשה אינו טמון ברכבים פרטיים אוטונומיים – אלה ישמשו לנסיעות בין עירוניות. מה שנדרש היא השקעה מסיבית בתשתיות הסעת המונים תת-קרקעיות, ברכבות אוטונומיות ובמתן עדיפות להולכי רגל ולרוכבי אופניים במרחב הציבורי. בשנים הקרובות, הרכב הפרטי יפנה את מקומו המרכזי ויהפוך לאמצעי משלים בלבד, בעוד המוסדות העירוניים והפרטיים יידרשו לאמץ תכנון הוליסטי - החל מניצול חכם ודיגיטלי של חניונים תת-קרקעיים ועד לרשתות תשלום נגישות לכל שדרות האוכלוסייה.