ירושלים נמצאת בעיצומה של תנופת פיתוח הכוללת את רובע הכניסה לעיר, מתחמי תעסוקה חדשים והרחבה מאסיבית של תשתיות והתחבורה הציבורית. וגם הפתעה: יותר מקומות חניה, פחות עמדות טעינה
בתוך שנה אחת בלבד תרשום ירושלים זינוק מטאורי של כמעט 70% במספר מקומות החניה העירוניים, לצד פרויקט ענק בכניסה לעיר בהיקף של 1.2 מיליון מ"ר – שטח בנוי הגדול מזה של ערים שלמות בישראל. בראיון עם יהודה סבן, מנכ"ל "עדן"- החברה לפיתוח כלכלי בירושלים, נחשפת תמונה מלאה של המהפכה האורבנית שעוברת על הבירה. והנתון המפתיע: התמתנות בהתלהבות הראשונית מהרכב החשמלי, שהובילה להאטת קצב התקנת עמדות הטעינה בעיר.
התוכנית לפיתוח רובע הכניסה לעיר מסמנת את ירושלים כמרכז עסקי חדש. סבן הסביר כי התכנון נועד להתאים את הבירה לעשורים הבאים, מבלי לאבד את נשמתה הכלכלית וההיסטורית. "היא לא צריכה להפוך לעיר אחרת, היא צריכה להיראות כמו ירושלים – עיר שיש לה המון תרבות, היסטוריה והשכלה, רק באופן שמותאם ל-2030 או 2040", אמר סבן. לגבי היקף הבנייה בכניסה לעיר הוא ציין: "1.2 מיליון מ"ר זה יותר מהשטח הכולל של חלק גדול מהערים בישראל. המגדל הראשון ברובע כבר נמצא בשלבי סיום".
כדי לתמוך במסות העובדים והמבקרים, החברה העירונית "עדן" מפעילה כיום עשרה חניונים ובהם כ-2,200 מקומות ומתכננת קפיצת מדרגה: חניון תת-קרקעי ענק ברחוב שזר יוסיף כ-1,300 מקומות חניה ממש בכניסה לעיר, ואילו באזור התעשייה והמסחר בתלפיות מוקם חניון נוסף עם יותר מ-600 מקומות. "בשנה הבאה אנחנו נוסיף כמעט 70% מקומות החניה", אמר סבן, והסביר את התפיסה התחבורתית: "כל בן אדם שמגיע יכול לחנות ממש בכניסה לעיר, לעלות לרכבת הקלה ולהגיע למקום העבודה שלו מאוד בקלות".
במקביל לתשתיות הפיזיות, החברה מפעילה כ-380 עמדות טעינה וכ-150 גגות סולאריים, אך מזהה שינוי במגמת האימוץ של הרכב החשמלי. לדברי סבן, הקצב כבר "אינו סוער" כפי שהיה בתחילת הדרך, והמדיניות העירונית תגיב בהתאם: "אם יהיה גידול משמעותי בביקושים, נקים עוד ועוד עמדות טעינה. אם תהיה התמתנות – נאט את קצב הגידול". תכנון האזורים כולל תמהיל עירוני מוקפד – בכניסה לעיר יישמר יחס של 85% מסחר ועסקים ו-15% מגורים, בעוד שבמתחם תלפיות התכנון מתחלק שווה בשווה בין מגורים לתעסוקה.
נקודה ארכימדית
תכנון הערים בישראל, ובירושלים בפרט, צועד בבירור לעבר עידן של מטרופולינים צפופים, אנכיים ומעורבי שימושים, שבהם התחבורה הציבורית והרכבות הקלות מהוות עמוד שדרה מרכזי. עתידה של ירושלים נשען על המעבר מהסתמכות כמעט בלעדית על מגזר ציבורי וממשלתי להקמת רובעי עסקים, הייטק ומסחר תוססים שמושכים אליהם חברות עסקיות. ככל שהפרויקטים ייפתחו והמסה הקריטית תתגבש, הבירה תשלים את המהפך מעיר היסטורית למרכז כלכלי מוביל. כפי שסיכם סבן: "אני חושב שהעיר נמצאת קרוב לאיזושהי נקודה ארכימדית. כשנגיע למסה מסוימת, יסתכלו עליה אחרת לגמרי – גם עסקים, גם תיירים וגם ישראלים שרוצים לבלות ולטייל בירושלים".