מהודו לאירופה, דרך חיפה: נתיב הסחר החדש מתחיל לפעול

החיבור היבשתי מהודו, דרך איחוד האמירויות, סעודיה וירדן לנמל חיפה נראה אולי כחלום עתידי רחוק, אבל מתברר שהוא כבר כאן - נתיב סחר שפועל ומשמש באופן פעיל להובלת מטענים. המציאות המפתיעה שמאחורי פרויקט התשתיות והגיאופוליטיקה השאפתני ביותר במזרח התיכון נחשפה בדיון שערכנו בהשתתפות פינו צרויה, מנכ"ל חברת נמלי ישראל; גבי בן ארוש, יו"ר מועצת המובילים; נתנאל היימן, מנהל אגף הכלכלה בהתאחדות התעשיינים; וגילית רובינשטיין, מנכ"לית איגוד לשכות המסחר.

כזכור, תוכנית IMEC (ר"ת India-Middle East-Europe Economic Corridor) היא יוזמה שנחתמה בפסגת ה-G20 בניו דלהי בספטמבר 2023 בהשתתפות ארה"ב, הודו, סעודיה, איחוד האמירויות ומדינות אירופה, במטרה ליצור מסדרון סחר, אנרגיה ותקשורת מהודו דרך מדינות המפרץ ועד אירופה, כשישראל וירדן הן חוליות המעבר הקריטיות. בין השאר מדובר על נתיבי תובלה ימיים ומסילות ברזל באסיה ובישראל. בינתיים יישום התוכנית נתקל בקשיים תקציביים וגיאופוליטיים רבים.

בדיון פינו צרויה הפתיע כשאמר: "המסדרון הזה קיים, עוברות בו משאיות. אמנם השירות והיכולת היום מאוד מוגבלים, אבל הוא קיים". צרויה הסביר כי המטרה הנוכחית היא לחבר את מעבר שייח חוסיין מירדן לבית שאן ברכבת מטען ישירה לנמל חיפה, לצד הקמת מסופים יבשתיים בבית שאן, תקומה ואילת. לדבריו, המהלך הזה "עשוי להפוך אותנו ממדינת אי שתלויה בהובלה ימית למדינה עם חיבורים יבשתיים". זאת  לאחר שהושקעו כ-10 מיליארד שקלים בהרחבת הקיבולת בנמלים החדשים.

צווארי בקבוק 

עם זאת, המכשולים בדרך לחזון היבשתי רבים ומורכבים. גילית רובינשטיין, מנכ"לית איגוד לשכות המסחר, הצביעה על צווארי בקבוק חמורים בנמלים הקיימים, כמו מחסור בנתבים ובשטחי אחסון. "אם רוצים להגיע ל-IMEC ולהיות שם רלוונטיים, צריכים היום לפתור את הבעיות האלה",  אמרה, והזהירה כי העיכובים מתגלגלים למחיר שמשלם הצרכן.

נתנאל היימן חיזק את הדברים והציג את הפקקים הקיימים כבר כיום במעברי הגבול. לדבריו "השרשרת חזקה כמו החולייה הכי חלשה", אף שפתיחת הנמלים החדשים לתחרות כבר שיפרה את המצב.

האזהרה החריפה ביותר הגיעה מצידו של בן ארוש, שמתח ביקורת על הפער "בין התיאוריות ליכולת הביצוע בישראל". לדבריו "אנחנו אלופים בתיאוריות אבל המשבר המושתק בענף ההובלה מאיים לשתק את המסדרון כולו". לדבריו יש כרגע חוסר של 6,000 נהגים שלא יאפשר לקיים את הפרוייקט: "ללא כוח אדם מיומן, גם השקעות העתק בתשתיות ובמסילות לא יוכלו לממש את הפוטנציאל".

גוף מתכלל יחיד 

תחום הלוגיסטיקה וסחר החוץ של ישראל צועד לעבר אינטגרציה יבשתית-ימית היסטורית, שתהפוך את המדינה מגשר ימי מבודד למרכז עצבים גיאופוליטי וכלכלי בנתיבי הסחר הגלובליים. מהדיון עולה הצורך הדחוף העתיד בהקמת גוף מתכלל יחיד לפרויקט, חיבור מסילתי רציף ממעברי הגבול לנמלים והרחבה של הנמלים היבשתיים.

אם המדינה תצליח לפתור את המחסור בנהגים ואת החסמים הבירוקרטיים, מדובר במפנה אסטרטגי ראשון במעלה. כפי שסיכם צרויה: "יש הזדמנות מדהימה למדינת ישראל להפוך להיות חלק מנתיב סחר משמעותי. זה ישנה את הגיאופוליטיקה, את הכלכלה ואת הביטחון של ישראל".