בהיסטוריה של הפורמולה 1, הגראנד פרי הספרדי של 1975 ייזכר כמרוץ בלתי נשכח ומהסיבות הכי מזעזעות שיש. תקלה איומה ברכב של הנהג הגרמני רולף סטומלן גרמה לצידו הימני להישבר ולמכונית עצמה להתעופף אל תוך הקהל ולהרוג ארבעה אנשים: כבאי בתפקיד, צופה במרוץ ושני צלמים. סטומלן עצמו סבל מפציעה לא פשוטה. הוא שבר את רגלו, שתי צלעות ואת שורש כף היד. למרות התאונה המחרידה המרוץ נמשך למשך ארבע הקפות נוספות עד שהוחלט על סיומו המוקדם ועל הענקת מחצית מהנקודות לנהגים על פי מיקומם באותו הזמן.
הנסיבות הטרגיות דחקו הצידה היסטוריה שנרשמה באותו מרוץ. הנהגת האיטלקייה ללה לומברדי דורגה שישית וזכתה בחצי נקודה. בכך הפכה לאישה הראשונה שזוכה בניקוד במרוץ פורמולה 1. וגם האחרונה. לומברדי אמנם נחשבת למי שסללה את המסלול לספורט המוטורי עבור נשים אחרות, אבל אם היו ציפיות שההישג התקדימי שלה יפתח את שערי הפורמולה 1 עבור נהגות נוספות, הרי אלו טרם התממשו. 50 שנה אחרי, לומברדי היא עדיין האישה היחידה בהיסטוריה שצברה נקודות - טוב, רק חצי - במרוץ פורמולה 1. בניגוד לקטגוריות ספורט מוטורי אחרות שבהן נשים משתלבות הרבה יותר מבעבר, דווקא בפורמולה 1 נראה שהלכנו אחורה. כבר כמה עשורים שנשים לא מצליחות להשתלב כנהגות בסבב, כשהפעם האחרונה שבה אישה הוחתמה כנהגת בקבוצת פורמולה 1 הייתה ב-1992. יותר מדי זמן עבר מאז.
ספורט מוטורי הוא תחום שנמצא בשליטה גברית ועם רוב גברי מובהק. נשים מהוות מיעוט קטן בקרב הנהגים - בעיקר בקטגוריות הגבוהות במרוצים השונים - בטח ביחס לחלקן באוכלוסייה הכללית. ועדיין, מספר נהגות השתלבו היטב בסבבי מרוצים מסוימים ואף השאירו אבק לחלק מיריביהן הגברים. קחו את מישל מוטון למשל, שניצחה בתשעה מרוצי אליפות העולם בראלי וסיימה במקום השני את עונת 1982. דניקה פטריק סיימה במקום השלישי במרוץ אינדי 500 והתחרתה במרוצי נסקאר. ואפילו בפורמולה 1 בעבר הרחוק נראו נשים מאחורי ההגה. אז מדוע כיום נשים נדחקות החוצה מסבב המרוצים היוקרתי בעולם?
הפרדה בין גברים ונשים ברוב ענפי הספורט נובעת ראשית מההבדלים הפיזיים בין המינים. ובעיקר בפורמולה 1 ישנן דרישות פיזיות תובעניות מאוד מהנהגים. במהלך מרוץ מופעלים על הנהג כוחות G אדירים, ברמה שגם טייס קרב יתקשה להתמודד איתם, אם לא יהיה מצויד בחליפת לחץ מתאימה. בעיקר אלה שרירי הצוואר שצריכים לשאת לעיתים משקל גבוה פי חמישה ויותר, ועדיין לאפשר לבעל הצוואר להטיס את המכונית במהירות של 320 קמ"ש תוך כדי פנייה.
מעבר לכך, תא הנהג מתחמם מאוד במהלך המרוץ, הטמפרטורה שם יכולה להגיע ל-50 מעלות צלזיוס. בתנאי חום כבד כל כך, ישנו אובדן רב של נוזלים ונדרש גוף מאומן שיכול להתמודד עם חום והתייבשות. הריכוז העצום שמצריך מרוץ פורמולה דורש מהנהג להיות בכושר גופני מעולה שיאפשר לו להתמודד עם העייפות הכרוכה באירוע הארוך. לא מעט נהגי פורמולה 1 מתחרים להנאתם באירועי איש ברזל בשביל הכיף.
אך האם הדרישות הפיזיות הללו הן מחסום שנשים לא יכולות לעבור? אם תשאלו את כוכב הפורמולה 1 בעבר, דיוויד קולטהרד, התשובה היא חד משמעית לא. לאחר פרישתו מנהיגת מרוצים, קולטהרד הפך לפעיל מרכזי בשילוב נשים בספורט המוטורי. הוא הקים יחד עם שותף את More Than Equal, שמטרתה לפתח נהגות מרוצים. החזון הגדול כפי שמצוין באתר הבית של היוזמה הוא להעמיד יום אחד אלופת עולם בפורמולה 1.
החיבור של קולטהרד לנושא מגיע מהבית. אחותו הקטנה נהגה במרוצי קרטינג בצעירותה, ולטענתו לא הצליחה להתקדם בהיררכיית המרוצים בגלל היחס המפלה לנשים בתחום. "היא לא קיבלה את אותן הזדמנויות כמוני, למרות שהייתה מוכשרת לפחות כמוני, אם לא יותר. למרות זאת, ברגע שאני התחלתי לקבוע הישגים, קיבלתי את כל התמיכה הנחוצה והיא לא", הוא סיפר.
More Than Equal ערכה מחקר שבמסקנותיו, שפורסמו על פני 63 עמודים, נמצא כי אין מחסומים פיזיים או פסיכולוגיים שאמורים למנוע מנשים להשתלב בפורמולה 1. אם כך, איפה בכל זאת נמצאת הבעיה שמונעת מנשים לפלס את דרכן לדרג הגבוה ביותר של המרוצים?
הקושי מתחיל בכך שמכוניות מרוצים מתוכננות עבור גברים. ג'יימי צ'דוויק, נהגת פיתוח עבור קבוצת הפורמולה 1 של וויליאמס ומתחרה מהמניין במרוצי סיבולת, פירטה: "כדי להגיע לפורמולה 1, נשים קודם כל צריכות לעבור את פורמולה 3 ו-2, והאתגר שם הוא מאוד פיזי. ההגה במרוצים הללו זהה בכל המכוניות והוא עבה מאוד. למה לא לייצר הגה דק יותר שיותאם לידיים הקטנות של נשים? המושבים בתא הנהג צרים מאוד, נשים עם ירכיים גדולות לא יכולות לשבת שם בנוחות. גם את ההגבלות לגבי המרחק של הדוושות אפשר להסיר. אני רוצה להאמין שנוכל לראות בעתיד נהגת בפורמולה 1, יש יותר נהגות מוכשרות כיום, אבל צריכים לבצע שינויים עבור הדור הבא".
מעבר לעניין הפיזי ולמכשור הלא מותאם, נשים המנסות להשתלב בסביבה גברית צריכות להתמודד עם סטריאוטיפים וזלזול. הנהגת האיטלקייה מריה תרזה די פיליפס, האישה הראשונה בהיסטוריה שהתחרתה במרוצי פורמולה עוד ב-1958, טענה דווקא שכמעט שלא התמודדה עם שוביניזם ודעות קדומות, למעט במקרה שבו נאסר עליה להשתתף במרוץ בצרפת. מנהל המרוץ אמר לה ש"הקסדה היחידה שאישה צריכה לחבוש היא אצל מעצב השיער".
בעידן הנוכחי אמנם כבר לא נזרקות הערות כמו של אותו מנהל מרוץ מיזוגן, אבל השוביניזם לובש צורות אחרות. הנהגת הדנית מישל גאטינג שיתפה בחוויה לא נעימה שעברה מול נהג גבר: "התחריתי במרוץ בברצלונה, ובמשך חצי שעה ניהלתי קרב מיותר על המסלול מול אחד הנהגים. העניין הוא, שהוא התחרה בקטגוריה אחרת, נמוכה יותר, מהירה פחות. במקרים כאלה הנהג מפנה מקום ומאפשר עקיפה נוחה. עניין של כבוד. לא הייתה לו בעיה לתת לי לעקוף, אבל הוא עשה הכל כדי שלא אצליח. הוא לא התנהל כך כשסגרו עליו נהגים גברים. ברגע שהוא ראה את המכונית הוורודה שלי, הוא עבר לנהיגה דפנסיבית שמנעה אפשרות לעקוף אותו, ועל הדרך גם האטה אותו. זה אגו טהור. כשעקפתי אותו, אפשר היה לשמוע את הצעקה בוקעת מהקסדה שלו".
נהגות אחרות מספרות על קושי להשיג מימון בגיל צעיר כאישה. בעולם הספורט המוטורי, ובעיקר בפורמולה 1, כסף הוא תנאי להצלחה לא פחות מכישרון והתמדה. עוד בשלב המוקדם של מרוצי קרטינג לילדים. העלות השנתית של נהג צעיר נעה על בסביבות ה-100 אלף דולר, וכשמתקדמים לסבבים גבוהים יותר, כמו פורמולה 2 ו-3, ההוצאות יכולות להגיע ליותר ממיליון דולר לעונה אחת. אם אתה לא מגיע מבית עשיר מאוד, אתה חייב ספונסר שיאמין בך.
אפשר היה לחשוב שהשקעה בנהגת והפוטנציאל השיווקי הגלום בקידום האישה שאולי תהפוך לנהגת פורמולה 1 ראשונה זה עשרות שנים, יקרוץ לחברות מסחריות. המציאות מלמדת אחרת. הספונסרים מתייחסים להשקעה בנהגת כבעלת סיכויים נמוכים מאוד להחזיר את עצמה ולא ממהרים לפזר תקציבים על נשים שהם מעריכים שלא יצליחו להשיג תוצאות טובות.
"היה לי קשה מאוד למצוא ספונסרים. הם לא ראו בנהגת השקעה עתידית", סיפרה הספרדייה מרתה גרסיה, שהתחרתה בעבר במרוצי פורמולה 4 על הקושי במציאת מימון, "בסופו של יום אתה צריך להיות טוב, אתה צריך את הכישרון, אבל אתה צריך גם את התמיכה כדי שתוכל להראות את היכולות שלך לעולם".
בהיעדר השקעות חיצוניות, נהגות נאלצות לפרוש מוקדם ולא מפלסות את דרכן לסבבים הבכירים, ובטח לא לפורמולה 1. מה שלא פחות חמור הוא שילדות נותרות ללא מודל לחיקוי, אמצעי יעיל מאוד במשיכת נערות צעירות לספורט. רק תחשבו כמה השראה עבור ילדות ברחבי העולם, הייתה יכולה לספק נהגת שהייתה משתתפת במרוצי פורמולה 1, מתחרויות הספורט הפופולריות והמתוקשרות ביותר באירופה.
על המצב העגום של מרוצי המכוניות בכל הקשור לשילוב נשים אפשר ללמוד מסקר ענק שערכה More Than Equal בקרב 13 אלף אוהדי ספורט מ-147 מדינות. הענף היחיד שקיבל ציונים נמוכים יותר מהספורט המוטורי בכל הקשור לשוויון, גיוון והכלה היה הפוטבול האמריקאי.
בשנים האחרונות נראה שגם בפורמולה 1 מתחילים להבין את העוול שנעשה לנשים המעוניינות להשתלב בענף התחרותי, ונעשו מספר פעולות שעשויות לשפר את מצבן של הנהגות בעתיד. עוד ב-2019 הושקה ה-W Series, קטגוריית מרוצים ייעודית לנשים. הנהגות נבחרו בקפידה על פי מבחני מהירות וכושר גופני והצגת פוטנציאל להתקדמות. אלו שהתקבלו לסבב האקסקלוסיבי נהנו מסבסוד מלא, שאיפשר להן להתרכז באימונים, בתחרויות ובהתפתחות כנהגות מרוצים, מבלי לרדוף אחרי ספונסרים. ההתחלה הייתה מבטיחה, אבל מגפת הקורונה שהביאה לביטול עונה שלמה, וקשיים כלכליים שאליהם נקלע הסבב, הביאו להפסקתו ולביטולו שלוש שנים אחרי שהושק.
אבל הבשורה האמיתית הגיעה ב-2022 כשסבב הפורמולה 1 הודיע על השקת האקדמיה של פורמולה 1, סבב מרוצים לנשים שמטרתו להקל על נהגות במעבר מקרטינג למכוניות מהירות יותר, ופיתוח נהגות שיתחרו בעתיד ברמות הגבוהות ביותר. לכל נהגת המתקבלת לסבב מוקצבות שנתיים, מתוך כוונה לרענן את השורות ולאפשר הזדמנות לעוד נהגות צעירות מבטיחות.
מי שמונתה לנהל את הסבב החדש היא סוזי וולף, ששימשה בעבר נהגת מבחן ופיתוח בקבוצת וויליאמס ומכירה היטב את הצרכים הייחודיים של נשים בספורט המוטורי. "אני מעריכה שבעשור הקרוב תהיה נהגת פורמולה 1", הצהירה וולף, "יצרנו מסלול פיתוח חזק, ואחרי שתהיה הנהגת הראשונה יגיעו עוד אחריה. זו התוכנית שלנו".
מחיר ההשתתפות מסובסד, והנהגות מתבקשות לשלם 100 אלף אירו "בלבד". די הרבה כסף, אבל עדיין סכום נמוך מאוד ביחס לעלויות הגבוהות של מרוצי מכוניות. בנוסף לכך, עשר הקבוצות של פורמולה 1 נדרשו לתמוך בנהגת שיבחרו, והיא בתמורה תציג את סמל הקבוצה על המכונית שלה. גם הנהגות שלא נבחרו על ידי הקבוצות, ייהנו מחוזי אימוץ על ידי השותפים העסקיים של הסבב.
כדי להגביר את העניין באקדמיה ובנהגות, חברת ההפקות של הכוכבת ההוליוודית ריס ווית'רספון הפיקה סדרת טלוויזיה על האקדמיה לנטפליקס בסגנון "המרוץ לנצחון" המצליחה. היא עלתה לאוויר בחודש מאי האחרון והפכה את הנהגות הצעירות לדמויות מפורסמות. כך למשל לביאנקה בוסטמנטה, נהגת מהפיליפינים שהשתתפה בתוכנית, יש כיום 1.8 מיליון עוקבים באינסטגרם.
האם האקדמיה החדשה תצליח להביא את הנשים אל מסלולי הפורמולה 1? עדיין מוקדם מאוד להגיד. עם זאת, אפשר להסתכל על מקרה המבחן של אלופת העונה הקודמת, אייבי פולינג הבריטית, ולהפיק ממנו אופטימיות זהירה.
פולינג אינה מגיעה מבית עשיר. אביה הצליח לממן אותה בתחילת הקריירה עד לגבול מסוים. היא החלה להתחרות בפורמולה 4, מהשלבים הראשונים בדרך הארוכה לפורמולה 1, אך נאלצה לפרוש במהלך העונה בגלל הקשיים הכלכליים. אלמלא ה-W Series ולאחר מכן האקדמיה של פורמולה 1 היו מאמצות אותה, קריירת הספורט המוטורי שלה הייתה מסתיימת בשלב מוקדם מאוד.
פולינג החזירה על האמון שניתן בה בריבית דריבית. היא זכתה בעונה שעברה באליפות האקדמיה, והוחתמה על ידי חברת רודין הניו-זילנדית על חוזה מימון מלא בסבב ה-GB3 הבריטי, סבב מרוצים המהווה שלב ביניים בין מרוצי הפורמולה 3 וה-4.
נכון לכתיבת שורות אלה, לאחר שישה מרוצים מתוך שמונה העונה, היא מדורגת במקום ה-12 מתוך 31 נהגים. הדרך שלה לפורמולה 1 עוד ארוכה מאוד, אבל מעודד לראות שיש אופק והמשכיות לנהגות שמצטיינות באקדמיה.
פולינג לא מפחדת מדרך ארוכה, וגם לא מוטרדת מכך שמקס ורסטאפן ניצח כבר בגיל 18 וחצי מרוץ פורמולה 1, בעוד היא בגיל 22 עדיין נוהגת במרוצים משניים. "אני עדיין מכוונת לפורמולה 1", היא הצהירה, "אנחנו לא נראה אצל הנשים מקרים כמו של ורסטאפן, פשוט כי נערה בת 16 לא מספיק חזקה כדי לנהוג באופן תחרותי בפורמולה 2. זו המציאות. נהגת בוגרת יותר כבר תהיה מסוגלת לנהוג ברכב כזה ולקבל הזדמנות להגיע לסבב היוקרתי.
נהגת בפורמולה 1 זה לא שאלה של אם, אלא של מתי, וכשזה יקרה זו תהיה נהגת באמצע שנות ה-20 לחייה. אני מאמינה מאוד במעטפת שמסביבי. כל עוד אמשיך להתחרות ולספק הופעות טובות, אני אוכל לטפס בסולם המרוצים. זו תקופה נפלאה להיות אישה בספורט הזה", סיכמה. You Go Girl.
074-799-1900 
בשיתוף דלהום מוטורס
קבלו ייעוץ מומחה
