א' זה אופנוע: המילון המציל לרוכב המתחיל

א'

אופנוע: כלי רכב דו-גלגלי עם מנוע שאינו קטנוע וגם לא אופניים חשמליים או קורקינט נוראי. עולם ומלואו של תנועה וחופש, וגם של סכנות ואתגרים, בעיקר כי כל גוף שנע על שני גלגלים צריך לשלב בסך יכולותיו גם את העניין הזה של שיווי משקל. יציבות. יש כמובן גם את הסיפור של תפעול נכון, וחשוב מכך – שרידות. לכלי דו-גלגלי יש בעיית נראות קריטית, ומעבר לכך שנהגים ברכב נוטים להתייחס אליו כאל אוויר, לעיתים קשה להאשים אותם. אם מכיוון שהנפח שתופסים במרחב אופנוע פלוס אופנוען הוא זעיר יחסית, ואם בגלל שהוא מגיע מהר. מה שאומר שרוכב, כל רוכב, חייב להיות מודע לא רק לעצמו אלא גם – ואולי אפילו בעיקר – לסביבה. כי באוטו את יכולה להתאפר ואתה יכול לסמס ולהפך, והמקסימום שיקרה הוא תיקון פח או פלסטיק. באופנוע התיקון המינימלי יהיה אצל הכירורג.

אחיזה: המילה הזו שעושה את ההבדל בין תענוג של יום עם המון צחוקים ואהבה לבין שעות במיון מלא בחולים משתעלים, והחרדל הזה שמורחים על השפשוף המגעיל לפני שחובשים. במקרה הטוב.

אינרציה: כמו בכל כלי נע, גם על האופנוע חלים כוחות פיזיקליים כמו כוח כובד, כוח צנטריפוגלי ואינרציה – עקרון ההתמדה, כי כל גוף בתנועה חייב לשמור על מהירות כדי להתקדם. נקודה נוספת למחשבה לפני שאתם מאיטים מדי בתוך פנייה.

אפוד מתנפח: רק בן כמה שנים ויקר למדי, אבל מציל לכם את חוליות L4-L5 ואת עמוד השדרה הצווארי בזמן נפילה. שתגיע כמובן כי אין אחד שלא נופל. למעשה, כרית האוויר שתגן עליכם בשעת תאונה.

ב'

בולמים: ובשמם המלא בולמי זעזועים שהם חלק מהמתלים ותפקידם למנוע מהאופנוע להתנדנד על קפיציו כשהוא פוגש את פרי עמלם של מיטב בחורינו בשירות נתיבי ישראל, ולפגום מחד בנוחות ומאידך באחיזה וביציבות. בחלק הם קבועים, באחרים ניתן לכוון את עוצמת שיכוך הכיווץ או ההחזרה או את שניהם. ויש גם כאלה שמתכווננים לבד.

בוסטר: סוללה צבעונית קטנה ונטענת שתעזור לכם להתניע אחרי שעצרתם רגע להשתין בדרך ממצפה לאילת, ופתאום החל לרדת גשם ואין לכם חליפת סערה והסטרטר עושה מין קול כזה חורק ולא קורה הרבה מעבר.

ביטוח: כן, חובה לבטח כל כלי רכב בביטוח חובה. ויש גם ביטוח צד ג' שנועד לכסות נזקי רכוש שנגרמים לצד שלישי על ידי האופנוע שלכם, וגם את הביטוח המקיף שמכסה אתכם בכל מקרה עם השתתפות עצמית. כל אלו יקרים להחריד, אבל אל תרכבו בלעדיהם.

ביטחון: אם אתם מפחדים לרכוב על הקטנוע-אופנוע, אל תרכבו. רוכב חסר ביטחון יסכן את עצמו במקרה הטוב, וגם את כל הסביבה במקרה הרע. אז אל.

בלימה: התענוג הגדול באופנוע הוא ההאצה שמזרימה אנרגיות מטורפות לגוף. אבל היא לא הכי חשובה, כי בלימה נכונה, בעיקר בזמן, יותר רלוונטית לשמירה על חיים בריאים ושמחים. ונסו להימנע מבלימות חירום עקב חוסר שמירת מרחק, או קריאה לא נכונה של הדרך, או אי-התאמת המהירות למצב הכביש. בלימת חירום באופנוע פחות מומלצת, עם כל הכבוד ל-ABS.

בלמים: אלה שמופעלים על ידי המנוף בצד ימין של הכידון וגם המנוף הזה שדורכים עליו עם רגל ימין. הם החברים שלך, ולכן כדאי לשמור עליהם תקינים. וגם על נוזל בלמים טרי, ועל רפידות לא שחוקות מדי. יש יחס די ישיר בין איכות המכלול להשקעה הפיננסית, אז אל תתקמצנו כאן.

ג'

גניבות: אופנועים הם רכוש גניב ביותר, קטנועים גדולים וספורטיביים (טימקס ו-ADV, שיעול), עוד יותר. חלקם נגנבים לצורכי כופר, חלקם לצורכי פירוק ומכירת חלקים וחלקם לפשיעה. ובניגוד לרכב (למרות שגם שם זה עובד לפעמים), כלי דו-גלגלי די קל לגנוב. כל מה שצריך הוא לשבור-לנסר-לנתץ-להשמיד את אמצעי הנעילה אם יש כזה, להעמיס על ואן סגור ולתת גז לשטחים. או למשחטת חלקים מקומית שאחר כך תעביר את הסחורה לשטחים. הפתרון? להרחיק אותו מעיניים רעות או להשתמש בשרשרת מחוסמת עם מנעולי דיסק וכלבי דוברמן שיכולים לסייע לפעמים.

ד'

דיבורית: החוק אוסר שימוש באוזניות, ולכן הפתרון הוא דיבורית בקסדה. זה נוח לניווט, עוזר להישאר בקשר עם קבוצת רכיבה, ואפילו מאפשר שיחה עם בן/בת זוג בזמן רכיבה. אבל, זו הסחת דעת, והסחת דעת גורמת לתאונות. אז אנחנו חד-משמעית נגד.

דלק: צריכת הדלק של אופנועים, ובעיקר קטנועים ובעיקר קטנועים קטני נפח, היא נמוכה. בטח ביחס למכונית. אז אל תחסכו ותדלקו רק בתחנות שאינן מפוקפקות. זה ישמור על המנוע. וגם אל תמשכו עד הרגע האחרון כשמד הדלק מסמן 0 כבר 20 קילומטר. חבל על המשאבה.

ה'

הדרכה: זה שהוצאתם רישיון רכיבה אומר רק שעברתם את מבחן הרישוי של משרד התחבורה, ועמדתם ברף הלא-מאוד גבוה שהציב לכם הבוחן המשועמם למוות מאותו משרד. אבל זה לא אומר שאתם יודעים לרכוב, ובטח לא מבטיח שתדעו להשתלב כמו שצריך בתנועה. המקום היחיד שיעניק לכם את זה (ולא, סרטוני יוטיוב וצפייה במוטו-GP, פחות) הוא בית ספר להדרכת רכיבה מתקדמת. זה חשוב מאוד בשביל הכיף, ובעיקר בשביל החיים הארוכים.

הילוכים: קטנועים הם לרוב אוטומטיים ויש גם אופנועים עם תיבה אוטומטית, אבל לרוב, אופנוע גם אומר הילוכים. הם דורשים מידה סבירה של קואורדינציה, סינרגיה בין מוח, עיניים, ידיים ורגליים, וזה מתגמל באמצעות תחושת שליטה ומעורבות חזקה ברכיבה. שימוש נכון בתיבת הילוכים יאפשר לכם גם לחסוך בדלק וגם לרכוב נכון, בטוח ומהנה יותר. וגם להאיץ הכי מהר שאפשר, אם בא לכם. ויבוא לכם.

הרצה: פעם, כלי רכב שיצא לראשונה לכביש היה חייב בהרצה, בעיקר של המנוע. אופנועים וקטנועים מודרניים בדרך כלל לא זקוקים לזה. אבל, ויש כאן אבל גדול. היות שמדובר בהמון מתכת זזה, כדאי לתת לה קצת זמן להסתדר במקום בלי להתאמץ יותר מדי. וגם לצמיגים, וגם לבלמים, וגם לתיבת ההילוכים לא תזיק תקופת הסתגלות. אם תהיו נחמדים אליהם במאות הקילומטרים הראשונים, זה יעזור לכם ליהנות מהם גם בעשרות האלפים שיגיעו אחר כך.

ו'

וויסקרס: ה"שערות" הקטנות שעל צמיג חדש? הן לא אינדיקציה לאיכות או לאחיזה, אלא פשוט שאריות מהתבנית במפעל. אבל אם אתם עדיין רואים אותן בצדדים אחרי חודש רכיבה, זה סימן שאתם רוכבים יותר מדי בקו ישר וגם כשאתם פונים, זה בקו ישר. בקיצור, תתחילו להשכיב כמו שצריך, זה אופנוע קיבינימט.

וינקרים: או בשמם העברי, נורות איתות. אף אחד לא יכול או צריך לנחש שאתם פונים, ואתם גם לא רוצים שמישהו יהמר על זה שאתם בעצם ממשיכים לרכוב ישר. אה, והמורה הזה לרכיבה שמסביר לכם שצריך להיעזר בידיים? תשלחו אותו ל-1980, וגם שם הוא יהיה דינוזאור.

ז'

זינוק בעלייה: לרוכב מנוסה אין בעיה, למתחיל – כי הרי לא לימדו אתכם את זה בשיעורי הרכיבה – המוטו הוא "עדיף לזנק לאט מאשר להחליק מהר". תחליקו קצת מצמד, תנו יותר מדי גז, רק אל תמצאו את עצמכם עם הפרצוף בתוך אספלט של אוגוסט.

ח'

חברים: יש ולא רק באגד. לטיולים – בטח ובטח שבשטח – לא יוצאים לבד. תמיד עדיף לרכוב עם חברים, גם בשביל החברה והעניין ובעיקר לצורך עזרה אם קורה משהו.

חימום: לאופנוע שלכם לא תמיד קל לקום בבוקר, ולוקח לו זמן להתעורר. מצד שני, בעשרה מ-12 החודשים בישראל, מנוע מודרני לא צריך טמפרטורה אידיאלית כדי להתחיל לזוז. מתניעים, ובזמן שחובשים קסדה ועוטים כפפות טמפרטורת השמן תגיע לנקודה שבה אפשר להעביר לראשון ולזוז. 30 שניות כזה. יותר מזה יהיה מיותר ואף מפייח ומטריד שכנים. בחורף תנו עוד 30 שניות, וזהו. רק שימו לב, כל עוד הטמפרטורה לא הגיעה לנקודה האידיאלית, אל תפצחו ב-9,000 סל"ד. זה לא יהיה בריא לכיס. כנ"ל עם הצמיגים. תנו להם זמן להתחמם לפני שאתם מגיעים ל-50 מעלות השכבה. בקיצור, לפני שאתם דורשים מהם להתאמץ, תשתמשו בראש.

חלוקת משקל: אם אתם חושבים שזה חכם להעמיס בארגז האחורי בלי חשבון – אז לא. משקל יתר שם עלול לגרום לחוסר שליטה בהיגוי, טנק-סלאפ שבו הכידון מתבדר עד שאתם מתרסקים. אם אתם בעניין של להעמיס את כל הבית, קנו טנדר וקרוואן.

ט'

טווח: כדאי לכם להכיר את טווח הנסיעה של הכלי שלכם, ולכן כדאי לאפס את מד המרחק המצטבר בכל תדלוק. למד דלק באופנועים יש נטייה לזייף קשות, למד דלק בקטנועים יש נוהל הטעיה מובנה. שימו לב, זה חוסך המון זיעה ועצבים.

טיפולים: האופנוע או הקטנוע חדשים ותחת אחריות עדיין? הקפידו על טיפולים לפי הוראות היצרן. חבל שתמצאו את עצמכם עם בוכנה תפוסה כי השתמשתם בשמן שנרכש מדוכן שווארמה - הונדה פחות תתחשב. גם לאחר תקופת האחריות, עדיף לטפל במוסך מורשה או לפחות באחד שמטפל באופן שכיח בכלי כמו שלכם.

י'

ידיים: האחיזה בכידון היא אחד המרכיבים שהכי משפיעים על התנהגות הכלי. אל תאחזו בו בכוח, אל תאמצו שרירים ולא משנה כמה מהר או באיזו זווית אתם מתקדמים. תזרמו איתו, עם מרפקים כפופים ופלג גוף עליון רפוי. אם כואבות לכם מאוד הידיים, אתם עושים משהו לא נכון – שחררו לחץ.

יד שנייה: אופנוענים נוהגים להחליף את הכלים שלהם בקצב גבוה יותר מבעלי מכוניות. ועובדה זו משחררת לשוק המשומשים הרבה כלים כמעט-חדשים במצב מצוין ובמחיר נמוך. אז אל תירתעו ממספר ידיים לא מקובל בקרב מכוניות. אופנוע הוא כלי שקל לוודא את תקינותו במהירות, רק עשו זאת במוסך רציני.

כ'

כביש: רצועת האספלט הזו עם הסימונים בלבן וצהוב וכתום ובישראל גם השברים והלכלוך והשמן והחצץ והחול מהמשאית הלא-מכוסה. אם אתם לא מכירים את הכביש שאתם רוכבים בו, נקטו משנה זהירות כי לעולם, אבל ממש לעולם, תופתעו מבור הזוי ולא מתוכנן בשיא הפנייה. וגם אם אתם מכירים את הכביש, סרקו אותו היטב בעיניים לפני שתתחילו לפנות.

כיכר: נועדה לווסת תנועה כתחליף לרמזור או לצומת. הבעיה היא שלא פעם, תפגשו כיכר בדרך בינעירונית כי מישהו בנתיבי ישראל ישתבח שמו, החליט שזה יהיה ממש חכם להאט ככה את התנועה. סעו בזהירות וקחו בחשבון שבכיכר, עקב הסיבוב ההדוק, כלי רכב נוטים ולכן גם מטפטפים מתנות יקרות ערך וחלקות בעליל.

כפפות: כפות הידיים הן הראשונות לפגוש את האספלט ברגע הנפילה. כפפות הן מה שיגן על היד שלכם מאבן שניתזה מצמיג אחורי של משאית על כביש מהיר, והן אלה שיאפשרו לכם לתפעל באופן מיטבי את המצערת, הבלם הקדמי והמצמד גם בחום ההביל של אוגוסט וגם בקור המקפיא של ינואר. אז אל תוותרו עליהן גם אם זה "רק סיבוב קטן בשכונה".

ל'

לחץ אוויר: אי-אפשר להגזים בחשיבות לחץ האוויר בצמיגי האופנוע שלכם. לחץ אוויר תקין, לפי המלצת יצרן, הוא לחץ אוויר אופטימלי שבו תוכלו לקבל מקסימום של אחיזה, נוחות, בטיחות ואורך חיים (לכם ולגומי). אה, ואף פעם לא לשכוח – את לחץ האוויר בודקים רק כשהצמיג קר.

מ'

מבט: אתם נוסעים לאן שאתם מסתכלים. זו לא קלישאה אלא חוק שמתאים הן לרוכבים והן לנהגים – בכביש הציבורי ועל המסלול. כי ההפך הוא שאם לא תסתכלו לאן שאתם נוסעים, תיסעו לאן שאתם מסתכלים וזה לא הכיוון הרצוי. נוף זה נפלא ברכבת ושלטי חוצות זה אחלה מהמושב האחורי במונית.

מהירות: בגדול, המהירות שלכם צריכה להיות כזו שתענה – אנחנו לא שוטרי תנועה, אז שימו לרגע את המהירות המותרת בצד – על שתי הדרישות הבאות: תאפשר לכם להתקדם בלי להסתכן, לא תסכן ו/או תבהיל אחרים. זהו. יותר בקטן, מומלץ לרכוב במהירות גבוהה יותר (20-30 אחוז) מזו של התנועה הסובבת כדי לשמור על בטיחות דינמית, ומומלץ לכם לא לצאת מהבית כשהכביש קפוא. חוץ מזה, לכו תיהנו.

מזג אוויר: בקיץ תמיד יהיה לכם חם, בחורף יכול להיות לכם קר מדי ורטוב. במילים אחרות: דעו לקראת מה אתם רוכבים. מעיל אדוונצ'ר עם ארבע שכבות בידוד יהרוג אתכם בקיץ, מעיל עור יחסל אתכם בחורף. התאימו את הציוד לתחזית, גם אם החזאי טועה בדרך כלל.

מיגון: ציוד ייעודי לרכיבה הוא חובה, בכל רכיבה, בכל מזג אוויר, גם אם זה נשמע לכם מסורבל וחם ומעיק ומגוחך – והאזהרה הזו נכתבה ביותר מדי דם. קסדה, מעיל, מגיני ברכיים, כפפות, נעליים או מגפי רכיבה זה המינימום שיעשה את ההבדל בין פציעה למוות. כי החום של המיגון עדיף על המיזוג במיון. בכל רכיבה.

נ'

נהגים/ות: אתם לא לבד על הכביש ויש סביבכם נהגים ונהגות שבדיוק ברגע שבו תחלפו לידם, חייבים לבדוק מי שלח להם אימוג'י של חתול. הם לא ממש רואים אתכם, בדרך כלל לא מכבדים אתכם ובגדול אתם מהווים עבורם מטרד. קחו את זה בחשבון ולמדו לחזות מה הם עומדים לעשות, או לפחות קחו בחשבון שהם תמיד יעשו את מה שהכי לא הגיוני לעשות, בלי להודיע קודם. זכרו, אופנוע מעולם לא ניצח מכונית בתאונה.

ניווט: העולם הטכנולוגי הביא לנו בין היתר גם את אמצעי הניווט וההכוונה, וכבר לא צריך לצרוח דרך הקסדה כדי לשאול הולכי רגל מבועתים איך מגיעים לקפולסקי רחובות. אבל גם לתקוע את המבט בסלולרי שמורכב לכם על הכידון, זה לא רעיון טוב. בכלל, סלולרי על הכידון זה מיותר. בקיצור, אם אתם לא מסוגלים לשנן ציר תנועה פשוט, עצרו בצד ובדקו.

ס'

סיבוב: "אחי, תן סיבוב". התשובה הלגיטימית היחידה לבקשה הזו היא "אחי, חפש קרוסלה". אף אחד לא לוקח סיבוב על האופנוע או הקטנוע שלכם, לפני שהוא מסדר העברת זהב לחשבון בנק רלוונטי בגובה מחיר המחירון. וגם אז, בספק.

סימני ידיים: הרוכב מולכם מוריד שתי אצבעות בתצורת V לכיוון הכביש? אין מה להיבהל, הוא לא מטיל עליכם קללה ולא מסמן שמנוע V עדיף מארבעה בטור. זהו איחול וסימן בינלאומי בין רוכבים שמשמעותו "שנישאר עם שני הגלגלים על הכביש". אתם יכולים להחזיר באותו סימן, או להושיט לפנים והצידה את הרגל שפונה לצד שלו. אמירת שלום בין רוכבים היא דרך מצוינת להעלות חיוך בתוך הקסדה.

ע'

עיר: רכיבה בעיר היא קרב הישרדות. מכוניות חותכות, מוניות פונות בלי לאותת, הולכי רגל בטלפון, נהגים מתגלחים ונהגות מתאפרות ולהפך, אוטובוסים משתלבים בלי להסתכל ובעיקר שליחים בלי אלוהים ורוכבי אופניים בלי עתיד. כולם ממהרים, עצבניים, לחוצים ועסוקים. הורידו טקט אחד או שניים וחדדו את החושים. ריכוז, סבלנות וראייה מרחבית יצילו לכם את החיים. אה, ויש גם את הגולגלך האלה שנושרים והם חלקים כמו קרח.

ערנות: על מכונית לא עולים כשעייפים, על כלי דו-גלגלי (ע"ע יציבות) בטח ובטח שלא. אם אתם מרגישים שאינכם מחויבים רק לרכיבה והריב עם החבר או החברה יושבים לכם עמוק בנשמה, אל תעלו על הכלי. קחו מונית, לכו ברגל או תתיישבו על הספה בסלון עם פרצוף מבואס עד שיגיע מישהו לנחם אתכם.

פ'

פקקים: הסיבה של רבים לעבור לדו-גלגלי (ובצדק) היא פקקי התנועה, אבל גם בפקק צריך לנסוע בזהירות. לא בין משאיות או אוטובוסים, לא ליד מראות גדולות ובטח שלא במהירות מופרזת. זכרו, אין נחוש יותר מנהג שמזהה פרצה בנתיב לצידו בטור שמתקדם ב-0.26 קמ"ש מהר יותר. ואין לו זמן לאותת או לבדוק אם אתם שם. נסו גם ליצור קשר עין דרך מראת הרכב שלפנים ובעיקר זהו מה כוונתו למפרע. תהיו מוכנים לכל הפתעה, כי היא תגיע.

צ'

צמיגים: הפריט הכי פחות נוצץ באופנוע, אבל הכי חשוב. כי הם מעניקים לנו קשר עם האספלט, וכדאי שיהיה לנו כזה. אופנוענות היא דבר לא זול, ומחירי הצמיגים האיכותיים  בשמיים. אבל אם יש פרט שבו לא מומלץ לחסוך, זה הצמיג. רכשו את המתאים והאיכותי ביותר לסוג הרכיבה שלכם ולאופנוע, והחליפו 500 ק"מ לפני שהוא מפגין חולשה, לא נפילה אחת אחרי. העיפו גם מבט של קבע בצמיגים, מין ריטואל לפני רכיבה. סדקים וסימני יובש הם אויב שקט וקטלני. אה, וזכרו כי העובדה שהצמיג האחורי שלכם יחזיק 25 אלף ק"מ בבריטניה לפי הפורומים שבהם אתם מבזבזים זמן, לא מבטיחה שגם בישראל החמה בממוצע של 700 מעלות לאורך השנה והמצוידת בחורי אספלט בגודל של מטקה ממוצעת, זה יהיה המצב.

ק'

קלאץ' (מצמד): אם אתם רוכבים על קטנוע או אופנוע אוטומטי, דלגו לסעיף הבא. אם אתם בכל זאת רוכבים על אופנוע נורמלי, קחו בחשבון שהשליטה וההבנה של תפקיד וחשיבות הקלאץ' והשימוש הנכון בו – הם המפתח לרכיבה זורמת. בשלב כלשהו תרגישו שאתם מסוגלים להעביר הילוך מעלה ומטה גם בלעדיו, וזה יהיה השלב שבו כנראה למדתם להכיר אותו באופן מלא.

ר'

רגל: הגעתם לרמזור או לעצירה ואתם צריכים להוריד רגל כדי להתייצב. רגע לפני, ודאו היכן אתם מניחים אותה. וזה קריטי בשטח. אם תניחו אותה על משטח חלק או לא יציב, או נמוך מדי, אתם צפויים ליפול באופן מאוד מביך ובמקרים רבים, מאוד יקר.

רוח: הרכיבה על אופנוע מושפעת יותר מכל משמירה על שיווי משקל באמצעות איזון, כוח ההמשכיות והתנופה (אינרציה), אולם המבנה הצר, המשקל הקל יחסית והמחסור בשני גלגלים נוספים גורמים לרוחות להשפיע על היציבות בזמן רכיבה עד כדי חשש מאובדן שליטה ברוח צד אכזרית, חזקה ופתאומית.

רמזור: באור ירוק נוסעים, בצהוב מתכוננים (לעצירה או לנסיעה) ובאדום עוצרים, כן? לא. זאת אומרת, לא כולם. עם מכונית תעשו מה שבא לכם, עם אופנוע אתם מתנהלים אחרת ברמזור. צהוב לפני אדום? בדקו שאין איזה אוטובוס ממהר מאחור לפני שתרדו על הברקס. ירוק חביב הפציע אחרי חצי שעה של תסכול? לפני שתפתחו גז, תנו מבט ימינה ושמאלה כדי לוודא שאין איזה גנב רמזורים בסביבה עם טנדר בלי ברקסים ונהג בלי חשבון. הגעתם לצומת עם ירוק מלבב? האטו לפני, מבט ימינה-שמאלה ורק אז חצו במהירות. שוב, אותו דביל בטנדר.

רפידות (בלם): הרפידות הן מרכיב מתכלה במערכת הבלמים, זה שמבדיל בין חיים ארוכים למפגש לא מתוכנן עם לוציפר. כמו עם צמיגים, גם כאן לא חוסכים ומחליפים קצת לפני שחייבים, לא קצת אחרי.

ש'

שוליים: רכיבה בשוליים היא אחת הפריבילגיות השמורות לדו-גלגלי בארץ, אבל שימו לב – היא לגיטימית גם בעיני הזרוע האוכפת עם ה-GS הגדול, המבט המצמית והדוח המכאיב, אבל רק אם היא מתבצעת באופן רגוע, נינוח ומתחשב, ורק בעת עומס כבד. ואנחנו מתכוונים רק לשול הימני. השמאלי אסור לרכיבה, בשום מקרה. מיותר כמובן להזכיר כמה מסוכן לרכוב על השוליים מפאת נהגים סוטים, אבנים שוכבות, צמיגים קרועים וילדים שעצרו עבורם רגע כדי לעשות פיפי. ומה אם אתם צריכים לעצור כי קרה משהו? השתדלו מאוד שלא כי השוליים הם מקום מסוכן לעמוד בו. אם אתם חייבים, עשו זאת במקום רחב ככל הניתן, עם כמה שיותר ראות למרחק, הרחיקו את האופנוע כמה שניתן מנתיב הנסיעה, הדליקו איתות אזהרה ועמדו מעבר לגדר ההפרדה.

שירותים: נשמע טריוויאלי, ועדיין. לפני רכיבה דאגו לשחרר את עצמכם מכל עול פיזי. בעיקר כשמדובר ברכיבה למרחקים.

שרשרת: אין לכם שרשרת בכלי אלא וריאטור או דרייבשאפט? דלגו לערך הבא. יש לכם שרשרת? ובכן, הישארו עימנו לכמה דגשים חשובים. השרשרת וגלגלי השיניים שעליהם היא נעה נשחקים בכל נסיעה, וצוברים אבק וחול. ומכיוון שמדובר באלמנטים די חשובים בהעברת הכוח לגלגל האחורי, חשוב לשמור עליהם במצב מצוין. השרשרת חייבת להיות מתוחה כמו שצריך, אבל לא מדי. היא חייבת שימון, אבל לא עודף. המהדרין טוענים שיש לשמן כל שני תדלוקי מכל דלק, כ-500 ק"מ. המזלזלין גורסים שאין צורך לטפל בשרשרת או לשמן אותה, אלא רק בזמן הטיפול השוטף. בכל מקרה, זכרו כי שימון יתר מזיק יותר ממועיל, וחוסר שימון יגרום לשחיקה מהירה עד כדי התנתקות באמצע רכיבה. בקיצור, התייעצו עם המכונאי הקרוב למקום מגוריכם והוא כבר יידע להמליץ לכם לפי אופי הרכיבה וסוג האופנוע.

ת'

תחזוקה: אם יש משהו שיגרום לאופנוע שלכם לנסוע יותר טוב ולשמור על אותה חוויה בדיוק כמו ביום שקניתם אותו, זו תחזוקה שוטפת ומונעת. גם בלי להיות מכונאים חשוב שתכירו את הכלי שלכם, את מרווחי הטיפולים, את נקודות התורפה. הרעש הזה כשהוא מתניע בבוקר? הוא מנסה להסביר לכם שיהיה ממש סבבה לקפוץ למוסך. אל תתעלמו.

תמרורים: התמרורים נועדו לעשות סדר בתנועה. ולמרות שלפעמים הם סתם תקועים בלי טעם או נמצאים שם רק כי מישהו שכח להסיר אותם, אל תתעלמו מהם. הם יכולים להציל לכם את החיים ולא, כשהתמרור מדווח שהמהירות המרבית בעיקול היא 60 קמ"ש, כנראה יש לכך סיבה כלשהי, גם אם אתם בטוחים ש-160 קמ"ש יתאימו שם. למה? כי אתם לא מרק מרקֶז כמובן, זה למה.