איך מגדירים מכונית יוקרה? DS7 קרוסבק מאמינה שלא רק הסמל קובע. אז לקחנו אותה למבחן, ויותר משלמדנו על ה-DS7 - למדנו על שוק מכוניות היוקרה בישראל
כתב וצילם: יתיר דוידוביץמה מגדיר מכונית יוקרה ככזו? חלק טוענים שמדובר בסמל. אם יש לך סמל של אודי, מרצדס או ב.מ.וו, כנראה שאתה יוקרה. אבל האם אינפיניטי Q30 או אודי A1 נחשבות למכוניות יוקרה? ומה לגבי מרצדס ספרינטר?
פורסם 06-08-18
פורסם 06-08-18
מה מגדיר מכונית יוקרה ככזו? חלק טוענים שמדובר בסמל. אם יש לך סמל של אודי, מרצדס או ב.מ.וו, כנראה שאתה יוקרה. אבל האם אינפיניטי Q30 או אודי A1 נחשבות למכוניות יוקרה? ומה לגבי מרצדס ספרינטר?
אם תשאלו את יאיר לפיד, התשובה לשאלה שמגדירה יוקרה תהיה המחיר. אם על התגית רשום 300,000 שקל ומעלה, תתחילו לשלם מס יוקרה. אם תשאלו את יצרני מכוניות היוקרה, הם בטח יטענו שטכנולוגיה ואיכות הם שמגדירים את העדיפות שלהם על פני מכוניות מהשורה.
DS7 קרוסבק הוא רכב פנאי בינוני. מימדיו הם איפשהו בין הקטגוריה של ה-אודי Q5 וב.מ.וו X3 ובין הקטגוריה הקטנה יותר, שם נמצאים ה-XC40 של וולוו וה-E-Pace של יגואר.
מה זה DS? זאת חטיבת היוקרה החדשה של קונצרן PSA (פיג'ו סיטרואן). עד 2015 DS הייתה חטיבת יוקרה בתוך סיטרואן, אך עכשיו היא הופרדה מסיטרואן וניצבת כמותג עצמאי.
כדאי מאוד לצרפתים ש-DS תהיה מותג נפרד, כי הרכבים הראשונים שעוד נקראו סיטרואן DS (ואנחנו לא מדברים על ההיא משנות ה-50) לא ממש הצליחו להביא בשורה. אלו היו דגמים מעוצבים יתר על המידה (DS3), דגמים סתמיים עם סמל שונה ומחיר גבוה (DS4) או סתם אוונגרדיים ולא מאוד מוצלחים (DS5).
למעשה, ה-DS7 הוא הרכב הראשון של החטיבה הנפרדת. והוא כאמור SUV, קטגוריה יותר חמה מפני השמש. מבחן הדרכים הזה לא רק נועד לבדוק האם ה-DS הוא רכב פנאי מוצלח, אלא להבין האם הוא יכול לקבל את התואר "רכב יוקרה".
עיצוב
ב-DS לקחו את מוטיב היהלום (או מעוין, או D שניצבת ליד מראה) ושתלו אותו בכל מקום אפשרי, בחוץ ובעיקר בפנים. רכב המבחן הגיע ברמת הגימור Performance שמציעה מראה קצת יותר ספורטיבי. הגריל מושחר, הגלגלים עונדים צמיגי 19 אינץ' ומאחור יש שני פתחים גדולים שפעם הכילו אגזוזים, אך בעידן הפוליטיקלי קורקט הם סתם שם כפריט עיצוב.
הג'יפון של DS עובר מבחוץ את מבחן היוקרה. כמות האנשים שסובבו אחריו את הראש הפתיעה אותנו. אולי זה הסמל הענק והלא מוכר, אולי הפרופיל שמזכיר קצת את פורשה מקאן ואולי אלו פנסי הזנב שנראים כמו ערימת יהלומים אדומים בוהקים. גל גדות ובר רפאלי אולי יכולות לישון בשקט, אבל הרבה אחרות פחות יאהבו את תשומת הלב שה-DS זוכה לה.
תא הנוסעים
תא הנוסעים לוקח את הקו המעויין בערך אלף מייל קדימה. מכפתור הווליום (נראה כמו מצבור יהלומים שחורים), דרך לוח המחוונים הווירטואלי, כל הכפתורים במרכז הקונסולה ועד לגב הכיסאות, כולם מדברים בשפה אחידה. קו עיצוב המעויינים משיק לקו עיצובי נוסף. איפה שאין מעויין, יש קו שבמראהו ובמרקם שלו מזכיר רצועה של שעון יוקרה. מעל כפתור ההנעה, על המושבים, ואפילו באיזהו חלק עלום בקונסולה תבחינו בפס מחוספס על משטח חלק. דרך אגב, לחלק הזה בקונסולה אפילו יש שם, בצרפתית, ששכחתי עוד לפני שעזבתי את אולם התצוגה. אבל הרעיון הוא שאם הם נתנו לזה שם, הם כנראה השקיעו מחשבה אפילו בחתיכת הפלסטיק הרכה שבין מתג החלון לקונסולה.
אז מעבר לעיצוב המושקע, גם איכות החומרים היא מהטובות שיצא לי (באופן אישי) לפגוש. רכב המבחן הגיע עטוי באלקנטרה. כנראה שמישהו בצרפת השיג מחיר טוב לחומר האיכותי הזה, כי ב-DS פשוט שמו אותו בכל פינה אפשרית. ואם אין שם אלקנטרה, כנראה שיש שם מתכת או פלסטיק רך ונעים. בגרסאות היקרות יותר מחליף את האלקנטרה עור איכותי ומצטרף שעון יוקרתי של B.R.M.
ממש ממש בשוליים, באיזה חלק קטן בדלת ואי שם בתחתית הקונסולה ליד הרגל, מצאנו חתיכת פלסטיק פשוטה. אלו מקומות כל כך שוליים שסביר שגם מרצדס S קלאס תציג שם חומרים באיכות דומה.
המרווח מעולה. מושב הנהג והנוסע חשמליים, עטויים ב...אלקנטרה כמובן, ומתכווננים לכל כיוון נדרש. למרות שהקונסולה המרכזית ענקית וגבוהה, היא לא יוצרת תחושה קלסטרופובית, כמו נניח באחות לפלטפורמה – פיג'ו 3008. מאחור המצב דומה. המרווח לרגלי הנוסעים יאפשר גם לג'ירפות להתמתח והמשענת (כן, מאחור) משנה זווית באופן חשמלי שמזכיר מכוניות שעולות פי שלוש. הרצפה השטוחה תציע מרווח רגליים טוב גם לשלושה. וגם אם יהיה קצת צפוף לרוחב, המצב שם לא יהיה נורא.
תא המטען ענק, על הנייר. בפועל הוא מרגיש קצת קטן ממה שמספר דף המידע וסף ההטענה בו גבוה. הדלת שלו חשמלית ונפתחת בהושטת רגל. המנגנון הזה, בניגוד למכוניות רבות, עובד כאן נפלא.
אבזור וטכנולוגיה
כן, לעיתים צריך להוסיף גם סעיף מיוחד לטכנולוגיה. ה-DS פשוט לא השאירה ברירה. לרכב יש שתי רמות אבזור ושלוש רמות גימור. רמת האבזור הבסיסית היא Chic והרמה הגבוהה היא Grand Chic. רמת האבזור הראשונה מגיעה ברמות גימור Performance (עליה נהגנו) ו-Rivoli שהיא יותר יוקרתית מספורטיבית. רמת האבזור הגבוהה מגיעה בגימור Opera היוקרתית מכולן.
אז מה מגיע בגרסת הכניסה של ה-DS7 מעבר לכל הדברים שכבר הזכרנו? בקרת אקלים זה מובן מאליו, ויש גם לוח מחוונים דיגיטלי, פנסי LEDעוקבי פנייה, תאורת אווירה, כניסה והנעה ללא מפתח, מסך מולטימדיה עם גישה ל-Android ו-Apple, גג שמש פנוראמי ועוד ועוד. לא ציינו כאן מספר מערכות עליהן תקראו בהמשך.
בגרסאות הבאות מוצע גם שעון יוקרתי, עור במושבים, מסך גדול יותר ועוד כל כך הרבה דברים שעדיף שתסורו למפרטים שבעמוד הדגם במידה ואתם מובטלים או לא צריכים לעבוד יותר.
גם בסעיף הבטיחות נקטו ב-DS בגישת ה-"לפנק", וכאן נרשמו כמה הפתעות. בקרת השיוט האדפטיבית כוללת מצב "זחילה בפקקים" הפועלת מצויין ומסונכרנת עם המצלמה המזהה שלטי מהירות. כך, בלחיצת כפתור, אפשר להתאים את מהירות הנסיעה למהירות המותרת. בקרת הסטייה מנתיב מעולה ומאפשרת לקבוע את מיקום הרכב בתוך הנתיב! תוסיפו לזה התראה על רכב בשטח מת, בלימה אוטונומית ועוד. בגרסאות ה-Grand מותקנת מערכת לזיהוי והתראה לנהג שדעתו מוסחת והשוס האמיתי - מערכת לראיית לילה! כן, ברכב שמחירו (נכון לשעת כתיבת המבחן) עומד על פחות מ-300 אלף שקל.
אז הכל טוב? זהו, שלא בהכרח. כמקובל ברכבי הקונצרן, הנדסת האנוש יכולה להיות מבלבלת ומתסכלת לעיתים. לא ברור למה כפתורי החלונות, שתופסים פאנל קטן בדלת של כל רכב נורמאלי, משתלטים ב-7 על כל הקונסולה המרכזית העצומה. למה יש תפריטים עמוסים ולא תמיד ברורים או אינטואיטיביים ולמה כפתור ההתנעה ממוקם כל כך גבוה ורחוק.
לפחות המסך המסובך מקבל גיבוי בדמות עטיפה בטיחותית מלאה שמאפשרת להסתבך בין כל התפריטים ולדעת שמישהו כבר ידאג שלא נתנגש באף אחד.
נוחות נסיעה
סליחה שאני מחזיר אותנו לסעיף האבזור. במקרה שלנו רכב המבחן אפילו לא עולה 240 אלף שקל, ובכל זאת יש פה כיול מתלים אדפטיבי. זה אומר שהתנגדות המתלה משתנה בהתאם למצב הנסיעה או תנאי הכביש. את המערכת הזאת עוד פגשנו ברכבי יוקרה יקרים עד יקרים מאוד, אבל השילוב שלה עם מצלמה המזהה את מהמורות ומכינה את המתלים לקראת המפגש, זה נמצא, ב-2018, רק ברכבי פאר של ממש.
המערכת באמת עושה עבודה מצויינת ורוב השיבושים בתור העיר מטואטאים מתחת לגלגלי ה-DS. במצב נוחות ה-DS מעלימה את פני הכביש ומוכיחה שהטכנולוגיה באמת פלאית. במצב ספורט הרכב מרגיש יותר מוצק ויותר שיבושים עולים מפני הכביש. על סגירות מתלה וחבטות חזקות כמעט שאין מה לדבר.
החתך הנמוך של הצמיגים הוא אולי נקודת התורפה היחידה של הרכב ומערכת המתלים המתקדמת. במקרים כאלו ואחרים איזה בור ביוב או סתם מהמורה בולטת במיוחד תעבור את מעט הגומי ואת המתלה ותזיז את הנוסעים ברכב.
מחוץ לעיר מצב ה"נוחות" של הרכב קצת רך מדי ובמהירויות גבוהות הרכב מתנדנד באופן שיעלה חיוך דבילי על פניהם של חובבי מכוניות אמריקאיות. מעבר למצב "נורמאל" מהדק אותו מעט יותר אך הרכב עדיין רך מהרצוי. למרבה הצער לא נמצא בהיצע מצב שמאפשר לכייל את מכלולי הרכב לפי רצונותיו של הנהג.
אחד האלמנטים המשמעותיים בהענקת תחושת איכות לרכב יוקרה היא הוספת חומרי בידוד. באספקט הזה ה-DS מצליח לעשות עבודה מרשימה אם כי לא מושלמת. על כבישים פחות איכותיים או במהירות גבוהה עולה מעט רעש מהצמיגים ומצד הרוח.
מנוע ותיבת הילוכים
ברכבי היוקרה המקבילים ניתן לקבל מנועי טורבו בנזין קטנים וגדולים ומגוון מנועי דיזל ומנועים היברידיים. לקונצרן PSA אין היצע מנועים מגוון כל כך, עדיין, והמנוע היחיד בהיצע שהולם רכב יוקרה הוא מנוע דיזל. במפרט מקבלים 2,000 סמ"ק ו-180 כוחות סוס. זה אותו מנוע שמוצע בפיג'ו 3008 בגרסת החזקה רק שב-DS תיבת ההילוכים הוחלפה לתיבת 8 הילוכים מבית "אייסין".
אין הרבה ציפיות ממנוע דיזל לא חזק במיוחד, ולקוחות פוטנציאלים עלולים לחשוש מרעש ורעידות שאופיינים למנועים ששותים סולר. אבל אז מתניעים, ושוכחים. המנוע שקט יחסית ורק בבוקר, מוקדם, כשעוד לא צופרים מסביב כמו משוגעים, אפשר לשמוע טרטור דיזל קל. משם ואילך המנוע לא רק מרשים אלא גם משכנע שהוא ראוי לרכב יוקרה. לא מדובר דווקא בכוח מתפרץ סטייל AMG, אלא יותר באופי נינוח ותחושה לא מתאמצת.
הוא חזק, לא באספקט של משיכה רחוק בקשת הסל"ד, אבל הוא חמוש בהררי מומנט (40.8 קג"מ). הכוח הזה מאפשר לו לשייט בקלילות ולצאת לעקיפה זריזה. המנוע מפגין אופי כמעט אצילי. לא צריך לרמוס את הדוושה כדי לקבל כוח, תוספת קלה במינון הדוושה ומרובע הצילינדרים מלפנים כבר יעשה את העבודה.
אחת האחראיות לביצוע הטוב של המנוע היא התיבה. ההילוכים פה קצת יותר קצרים ממה שפגשנו ב"אייסין 6" ויחד עם מומנט מכובד תמיד יש כוח זמין בלי צורך בהורדת שניים או שלושה הילוכים. גם כשהם יורדים או עולים הם עושים את זה באלגנטיות. פה ושם התיבה מתבלבלת אך מדובר בעניין נדיר ורק בתוך העיר.
ברכב יוקרתי משלמים על הדלק, נכון? אז זהו, שלא בהכרח. 12 ק"מ לליטר היה נתון צריכת הדלק בסוף המבחן. ביחס לכמות הפקקים ומהירות הנסיעה, מדובר בנתון יפה מאוד. בעתיד תגיע גם גרסת פלאג-אין מעניינת שתעמוד בפסגת ההיצע. אנחנו סקרנים לראות איך היא תתמודד מול הגרסאות המקבילות של המתחרות.
התנהגות כביש
לא ציפינו לקבל רכב פנאי טורף כבישים ולועס אספלט. בערך כל אספקט ב-DS7, מהרכות היחסית ועד תנוחת הישיבה הגבוהה, משכנע שלא מדובר פה בב.מ.וו X3. וזה בסדר גמור. אין מקום שה-7 מרגישה בו בבית יותר מבשיוט מהיר על כביש 6. הנוחות המעולה, לצד השקט היחסי ויחידת ההנעה שכל כך אוהבת את הגמישות שבשיוט ועקיפה, הופכים אותה למכונית שתהיה שותפה נפלאה למסע לאילת ובחזרה. גם אם יצאתם ממטולה.
מי שעוד עובדות נפלא הן מערכות הבטיחות. מערכת הסטייה מנתיב מתקנת תיקונים עדינים ושומרת את הרכב בנקודה שנקבעה בתוך הנתיב. רמת מעורבות גבוהה כל כך פגשנו רק באודי. גם בקרת השיוט מתפקדת מצויינת ומקפידה לבלום בזמן. העובדה שהמערכות מתפקדות כל כך טוב מעניק תחושה שאפשר לעזוב הכל להתרכז במשהו אחר ולשכוח שבכלל צריך לנהוג. אבל אתם לא תעשו את זה. כי המערכות החביבות לא תוכננו לתשתית הישראלית (הרבה קווי נתיב שדעכו) ולא לנהג הישראלי (שחותך ובולם כך שעירנותך נדרשת לעבוד שעות נוספות).
בתוך העיר רכב הפנאי הלא קטן מפגין רדיוס סיבוב טוב לצד שדה ראייה טוב מאוד קדימה. כשמסתכלים הצידה או אחורה רואים הרבה פחות, מחיר של העיצוב. חיישני חנייה היקפיים ומצלמת רוורס מעולה מאפשרים התניידות מוצלחת.
בכביש המפותל המתלים הרכים יחסית מכתיבים זווית גלגלול מוחשית. גם ההגה לא ממש שש לדייק בפנייה. האחיזה עצמה טובה מאוד כך שכל נסיעה שלא תמשוך את הרכב הרבה מחוץ לאיזור הנוחות שלו, כנראה שלא תוביל למחאות יוצאות דופן.
סיכום
אין ספק ש-DS7 היא הפתעה גדולה. מדובר במכונית מאוד מוצלחת, כנראה מהטובות שפגשנו לאחרונה מבית קונצרן פיג'ו וסיטרואן. במחיר שבין 240 ל-300 אלף שקל (בעת המבחן) הקרוסאובר הצרפתי מציע תמורה יוצאת דופן למחיר. את כמות האבזור שמוצעת ברכב המבחן תתקשו למצוא גם ברכבי יוקרה שעולים פי שניים. וזה לא שלרכב אין נקודות תורפה, אלא שהן פשוט לא ממש בולטות במבחן הסולו שעשינו לו (ויכול להיות שנחשוף יותר במסגרת מבחן השוואתי).
כן, הנדסת האנוש עדיין מעצבנת. תא המטען מרגיש קטן מהנתונים על הנייר ואת חתיכת האלקנטרה הענקית בצד הנוסע יכלו לעצב קצת יותר מיוחד. אבל אלו דבריים שוליים. את הדברים החשובים באמת ה-DS עושה היטב. הנוחות מעולה הודות למערכת מתלים אדפטיבית מתקדמת, יחידת ההנעה מספקת בהחלט, המרווח לא רע בכלל ורשימת האבזור היא אחת הארוכות שפגשנו.
בחזרה לשאלה שפתחנו בה את המבחן, איך מגדירים יוקרה? אז DS מגדירה יוקרה אחרת מכל שאר השיטות. אצל הצרפתים מדובר בפינוק יוצא דופן באבזור, לצד ירידה לפרטים הקטנים ביותר, החשובים למי שמשקיע ברכב שלו כדי לדבר עליו ושידברו עליו.
היבואן כנראה העדיף דיזל
מנוע 1.6 טורבו 180 אומ225 כ"ס
225 כס עולה כמו הדיזל 180 ועדיין די חסכוני(יצרוך כ20%-25% יותר) אבל זריז ומהיר יותר. יאיץ ב8.3 שניות ל100
.jpg "DS7 קרוסבק")
.jpg "DS7 קרוסבק")
