בתחילת שנת 2021 זכתה חברת סלופארק, כיום cello, במכרז של משרד האנרגיה לפיתוח והפעלה של יישומון לאומי שיציג מידע ואפשרויות תשלום לכלל עמדות הטעינה הציבוריות הפעילות בישראל, כל זאת ללא תלות בסוג העמדה או החברה המפעילה אותה.
היישומון הנקרא CelloCharge הושק בימים האחרונים למכשירי אנדרואיד ובהמשך הפך זמין גם למכשירי אפל. ב-cello מציינים כי מדובר בגרסת "בטא" והמשמעות היא כי עדיין מדובר ביישומון בשלבי פיתוח הנתון לבקרת איכות של משתמשים חיצוניים.
בהתאם ניתן להבחין כי בשלב זה מופיעות ביישומון רק ארבע חברות הטעינה הגדולות – אפקון, EVedge, סונול EVI וג'ינרג'י, אך גם במקרה זה לא מופיעות כל עמדות הטעינה שלהן. עמדות טעינה של חברות קטנות יותר כמו למשל Yspot או אפילו עמדות ה-Superchargers של טסלה אינן מופיעות ביישומון כלל.
עוד מצאנו כי נתוני העמדה אינם מציגים מידע מדויק. כך למשל האפליקציה מציגה כי העמדה האולטרא-מהירה של אפקון בלטרון מאפשרת טעינה בהספקים של 375 קילוואט לשקע ה-CCS או 277 קילוואט לשקע Chademo, כאשר למעשה מדובר בהספקים של 175 או 43 קילוואט, בהתאמה. במקרה אחר, עמדות של סונול EVI בנתניה ובבאר שבע מוצגת כבעלות הספק טעינה של 350 קילוואט, בעוד ההספק במציאות הוא 161 קילוואט בלבד.
כמו כן, האפליקציה מציגה מידע על זמינות שקעי הטעינה - אך בשני מקרים בהם הגענו לעמדה שסומנה כפנויה, בפועל היא התגלתה כתפוסה.
עוד מצאנו כי נתוני התעריפים לא מעודכנים בכל העמדות ואף מספר העמדות הקיימות בפועל לא תואם את זה המוצג באפליקציה. למשל עמדת סונול EVI בבאר שבע מציגה שקע אחד ואילו על-פי יישומון המפעילה קיימים שני שקעים זמינים.
בנוסף, האפליקציה אינה מאפשרת לבצע תשלום על הטעינה, כך שהנהגים ממילא נדרשים להוריד למכשיר הטלפון את כל האפליקציות של חברות הטעינה השונות.
למי שמצוי בפרטים, לא מדובר בהפתעה: נזכיר כי כבר לפני למעלה מ-3 שנים פרסמה המדינה מכרזים ל
הקמת אלפי עמדות טעינה ציבוריות עד לסוף שנת 2020 ובהמשך פורסם מכרז נוסף להקמת עמדות הטעינה המהירות. בשני המקרים הביצוע מתנהל בעצלתיים.
בקצב הדברים הנוכחי, קשה לראות כיצד המדינה תעמוד ביעד למכירת רכבים חשמליים בלבד עד שנת 2030. במחצית הראשונה של השנה הנוכחית,
מכירות הרכבים החשמליים תפסו נתח של 5.8% בלבד משוק הרכב המקומי. למרבית האוכלוסיה אין כיום אפשרות להקים עמדת טעינה ביתית עקב היעדר חניה פרטית או האפשרות לחבר אותה אל המונה הדירתי, ואלמלא חקיקה מתאימה שתקל על האזרחים וועדי הבתים בהקמת עמדות הטעינה בבתים משותפים, הגברת קצב פיתוח תשתיות הטעינה וכמובן סבסוד המעבר לרכבים חשמליים, היעד האופטימי יתרחק עוד יותר.
למאמר זה התפרסמו 1 תגובות
