ג'יפונים במבחן השוואתי: מאזדה CX5 מול סובארו XV מול קיה ספורטז'

צריכת דלק וזיהום: צריכת הדלק הממוצעת (יצרן): 12.6 ק"מ לליטר. צריכת הדלק שנמדדה במבחן: 8.3 ק"מ לליטר בתנאים מעורבים, 5.2 ק"מ לליטר תחת עומס. קבוצת זיהום: 11.

נוחות ומרווח פנימי: בתור רכב שאמור להוות תחליף משודרג למכונית משפחתית, קיה ספורטז' עושה עבודה לא רעה בכלל. הוא מרווח למדי מלפנים וגם מאחור ויצליח לאכלס בקלות 3 כסאות בטיחות בזכות מבנה המושב השטוח. הקיה גם היה הרכב היחיד במבחן עם רצפה שטוחה לגמרי מאחור, מה שהופך אותו למתאים מכולם להסעה של שלישיית מבוגרים. מנגד, המושבים עצמם קשים ולא מספיק נוחים לישיבה ממושכת. מהלך המתלה הראשוני רך יחסית, כך שאת השיבושים הקטנים המכונית עוד מצליחה איכשהו להעלים – אך צלקות אספלט משמעותיות יותר יכניעו בקלות את המתלה ויעברו היישר אל גבם של הנוסעים. אאוצ'.

בטיחות: קיה ספורטז' מצויד ב-6 כריות אוויר (ללא אפשרות ניתוק במושב הנוסע מלפנים), וכמו הרכבים האחרים במבחן הוא זכה לציון של 5 כוכבים במבחן הריסוק האירופי.

סביבת נהג: כניסה למושב הנהג של קיה ספורטז' מעלה זכרונות מימים בהם "ג'יפ" היה לפחות ניסאן טראנו. יש לזה צדדים חיוביים: הישיבה בספורטז' גבוהה מאוד ומציבה את הנהג בתנוחה שולטת. על אף שהקיה אינו הרכב הגבוה ביותר מבין ה-3 שנבחנו, הוא מרגיש גבוה מהאחרות בפער ניכר. המילה "אמריקאי" עולה שוב בהקשר זה, גם בגלל בלם החניה שמופעל על ידי דוושה וגם בשל העובדה שמרבית הבוחנים הזכירו את פורד אדג' כשניסו לתאר את התחושה שמעניק הספורטז'. אבל לזכרונות משנות התשעים יש לא מעט צדדים שליליים: איכות החומרים בספורטז' נמוכה (אף כי ההרכבה טובה ומוצקה), רשימת האבזור דלה במיוחד וסביבת הנהג היא העתק מושלם של קיה ריו – מכונית שעולה בדיוק חצי מהספורטז'. קצת מאכזב לקנות רכב ב-160,000 שקל ולא לקבל אפילו בקרת שיוט או בקרת אקלים. מצד שני, מפתיע לגלות שרכב ב-160,000 שקל מסוגל להרגיש גבוה ומאסיבי כמו ג'יפ של ממש.

מאזדה CX5

גרסה: 2.0 בנזין Executive 2X4

מחיר: 161,000 שקל

לעמוד הדגם בקטלוג iCar: מאזדה CX5

מאזדה CX5 הוא הרכב החשוב ביותר של מאזדה בעשור השני של שנות ה-2000. הוא מסמל את היציאה של מאזדה לדרך חדשה במנותק מפורד ואת ההישענות הטוטאלית שלה על טכנולוגיית ה-SkyActiv כמענה לדרישות ה"ירוקות", בזמן שהמתחרות עוברות למנועי טורבו ולטכנולוגיות היברידיות מתקדמות. בישראל אמור ה-CX5 לשקם את מצבה של מאזדה ולהשיב לה את הבכורה שאיבדה לטובת יונדאי, וגם להתוות את הדרך למאזדה 6 הבאה שתגיע עוד השנה ולמאזדה 3 החדשה שתושק ב-2013. האם הג'יפון הצנוע הזה מסוגל לשאת על כתפיו אחריות כה כבדה? האם הוא באמת מסמל עידן חדש עבור מאזדה? ובמה הוא יותר טוב מג'יפונים שהכרנו עד היום?

עיצוב: "נראה מעולה", אמרנו על ה-CX5 כשפגשנו אותו לראשונה לפני כחודשיים. "נראה בסדר" היתה התגובה הפעם. כשהוא עומד בפני עצמו, הג'יפון של מאזדה באמת נראה מצוין: הקווים זורמים והרמוניים, המראה ספורטיבי ולא מצועצע כמו זה של מאזדה 3 ואנשים רבים טענו בתוקף כי ב.מ.וו היתה ההשראה לעיצוב החזית. אבל ליד הספורטז' המוחצן וה-XV האופנתי, המאזדה קצת נעלם ברקע. עוד לפני שהפך ללהיט מכירות, נראה של-CX5 חסר ייחוד משל עצמו בין עדרי מכוניות הליסינג שזורמות בנתיבי איילון.

ביצועים, התנהגות, מנוע-גיר: הסעיף הזה מתחלק לשניים. כשמתחילים לנסוע, עד לשלב מסוים הרכב הוא לגמרי "SkyActive". נינוח, רגוע, שקט, אפילו קצת עצל. אין פה את תגובת הדוושה העצבנית שהכרנו ממאזדה 3 ואין מספיק כוח זמין בסל"ד נמוך. זו כנראה השיטה של המאזדה לחסוך בדלק. השלב השני מתחיל כשלוחצים על הדוושה קצת יותר, אז מגיעים למדרגת הכוח שמוציאה את ה"זום זום" מהמנוע. מכאן והלאה המאזדה היא מכונית זריזה ומהנה, קלת רגליים והרבה יותר אנרגטית. התיבה מגלה נכונות להורדת הילוכים מהירה ומעניקה לנהג אפשרות שליטה מלאה במצב טיפטרוניק. השילוב בין המנוע לגיר הוא החלק והנעים ביותר במבחן, אם כי תלונות נשמעו בנוגע לצליל המתכתי והצורם של המנוע בסל"ד גבוה. ה"זום זום" המפורסם של מאזדה נשמר גם כשמגיעים לכביש המפותל, שם ההגה המדויק והשלדה הקשיחה מאפשרים ליצור קצב התקדמות מהיר ומהנה. הרכב נותן תחושה קלילה של מכונית פרטית ולא של ג'יפ, ובסעיף ההתנהגות הוא נופל מהסובארו רק באחיזת הכביש.

צריכת דלק וזיהום: צריכת הדלק הממוצעת (יצרן): 14.9 ק"מ לליטר. צריכת הדלק שנמדדה במבחן: 10.8 ק"מ לליטר בתנאים מעורבים, 6.5 ק"מ לליטר תחת עומס. קבוצת זיהום: 4.

נוחות ומרווח פנימי: מימד האורך הנדיב של המאזדה מתבטא במרווח מצוין לנוסעים, אם כי הפער לעומת האחרות לא גדול. לעומת הסובארו מצטיינת המאזדה בעיקר בתא המטען, שגדול משמעותית מזה של ה-XV וזהה בגודלו לתא המטען של הספורטז'. במרכז הרצפה של המאזדה בולטת מנהרת ההינע שגוזלת ממרווח הרגליים של הנוסע השלישי, ומבנה המושב מקשה על עיגון של 3 מושבי בטיחות. שני נוסעים או שני פעוטות בכסאות בטיחות ייהנו ממרווח עצום. רמת הנוחות של ה-CX5 טובה משמעותית מזו של המתחרות: שלדה ה-SkyActive הקשיחה אפשרה למהנדסים לרכך את מתלי הרכב מבלי לחשוש שהרכב יהפוך לרופס ו"נמרח" בפיתולים, והתוצאה היא יכולת ספיגה מרשימה של שיבושים. השיכוך המעולה ניכר גם בנסיעה עירונית וגם מחוץ לעיר.

בטיחות: למאזדה CX5 יש 6 כריות אוויר וציון של 5 כוכבים במבחן הריסוק האירופי. גרסאות ה-4X4 המאובזרות מצוידות גם במערכת לניטור רכב בשטחים מתים (BLIS).

סביבת נהג: לעומת הקיה המיושנת והסובארו הספרטנית, תא הנוסעים של המאזדה הוא המודרני ביותר במבחן הזה. החומרים רכים ונעימים למגע, העיצוב סולידי ואלגנטי ולא "רועש" כמו דגמים אחרים של מאזדה. רשימת האבזור עשירה מאוד ומצליחה להצדיק את תוספת המחיר שדורשת המאזדה: גרסת הבסיס כוללת מסך מגע (שמצליח לארגן היטב את הפונקציות השונות), בקרת שיוט ובקרת אקלים, ממשק בלוטוס', ועוד. מגיע למאזדה שאפו גם על הנדסת האנוש, יחד עם מילת ביקורת על המיקום המוזר של כפתור ההתנעה שמתחבא מתחת לידית המגבים.

סובארו XV

גרסה: 2.0 בנזין 4X4

מחיר: 159,900 שקל

לעמוד הדגם בקטלוג iCar: סובארו XV

סובארו XV היא מכונית יוצאת דופן במבחן הזה ובקטגוריה בכלל. אמנם, גם המתחרות מבוססות על מכוניות משפחתיות, אך ב-XV בולט במיוחד הקשר לסובארו אימפרזה (שתגיע לישראל בהמשך השנה). ייתכן ומדובר בתרגיל שיווקי מוצלח של היבואן, שכן אחרי שהקהל יראה את האימפרזה ואת ההבדלים הקטנים לעומת ה-XV, הוא יצטרך סיבה טובה במיוחד כדי להוסיף 40,000 שקל עבור הגרסה המוגבהת שנראית כמעט זהה למשפחתית העממית. סיבה טובה כזו יכולה להיות יכולת השטח של ה-XV: עם הנעה כפולה ומרווח גחון מרשים של 22 ס"מ (שלא עזר לשפן הסלעים שנדרס בשוגג במהלך המבחן), הסובארו היא המכונית היחידה בקטגוריה שבאמת מסוגלת לטייל מחוץ לכביש. הרחק מחוץ לכביש.

עיצוב: סובארו XV הוא רכב לייף-סטייל. אם היו דורשים מאיתנו לעצב קטלוגים לשלושת המכוניות, כנראה שהתמונה שהיינו בוחרים עבור הסובארו היא של גבר צעיר במכנסיים קצרים ומשקפי שמש, אופניים על הגג וצידנית עמוסת משקאות בתא המטען. את המאזדה או הקיה היה אפשר לצלם גם בחניון של בניין משרדים, עם נהגת בחליפה מחויטת ותיק ג'יימס בונד לצידה. הנגיעות הקטנות הן אלו שעושות את העבודה: הפגושים הייחודיים, ההגבהה הקלה שמשדרת ספורטיביות, החישוקים היפהפיים וכמובן הצבע הכתום של מכונית המבחן – כל אלו משרתים את המטרה שלשמה נועדה הסובארו ועושים חשק לנסוע לים בצהרי יום שישי.

ביצועים, התנהגות, מנוע-גיר: בסעיף הזה חוטפת הסובארו סטירת לחי מצלצלת מהמתחרות, ולא כי היא מכונית גרועה – אלא בעיקר בגלל שיש לה תיבת הילוכים מזעזעת. הגיר הרציף של ה-XV מכריח את הנהג לנסוע בסל"ד נמוך, ומסרס את מנוע הבוקסר שיודע לעבוד כמעט ורק בסל"ד גבוה. הפערים בין המכוניות זעקו לשמים בתנאי המבחן התובעניים, אך גם בנסיעה רגועה ומנהלתית קל להבחין בבעיה הזו. השליטה ה"ידנית" על תיבת ההילוכים לא משפרת את המצב, וסביר להניח שעם תיבה ידנית (שלא משווקת בישראל) הסובארו תהיה הרבה יותר טובה. בנהיגה דינאמית הפגינה ה-XV אחיזת כביש מצוינת בזכות ההנעה הכפולה, ואפשרה לייצר נסיעה זורמת ומהירה למרות היעדר הפידבק לנהג. חשוב לציין שמכונית המבחן עברה סדרת מבחנים מפרכת והגיעה אלינו עם צמיגים בלויים ותיבת הילוכים רועשת, כך שייתכן ומכונית במצב טוב יותר תשפר במעט את תמונת המצב.

צריכת דלק וזיהום: צריכת הדלק הממוצעת (יצרן): 15.1 ק"מ לליטר. צריכת הדלק שנמדדה במבחן: 9.7 ק"מ לליטר בתנאים מעורבים, 6.1 ק"מ לליטר תחת עומס. קבוצת זיהום: 4.

נוחות ומרווח פנימי: על אף שהסובארו קטנה מהרכבים האחרים שנבחנו, היא לא פחות מרווחת מהם. במרכז הספסל האחורי ישנה בליטה שמרחיקה את הנוסע האמצעי מהיושבים לצדדיו ומשפרת את מרווח הכתפיים ל-3 נוסעים בוגרים, אך בליטה זו עלולה להקשות על עיגון של מושב בטיחות לילדים. המושבים מלפנים ומאחור רכים מאוד ונוחים לישיבה, מה שמפצה במעט על הקושי של הסובארו בהתמודדות עם כבישים משובשים. ה-XV היא לא מכונית מספיק רכה ולא מבודדת היטב את פגעי הכביש, אך לזכותה יאמר שהיא גם מרוסנת ולא מתרסקת על שברים חדים בכביש. המאזדה תהיה נוחה ממנה, אך הסובארו עדיפה על הקיה בסעיף הנוחות. תא המטען של ה-XV קטן משמעותית מזה של המתחרות.

בטיחות: ה-XV היא המכונית היחידה במבחן שמגיעה כסטנדרט עם 7 כריות אוויר, כאשר הכרית הנוספת מגינה על ברכי הנהג. במבחני הריסוק זכתה הסובארו ב-5 כוכבים.

סביבת נהג: מי שקונה את המאזדה מוסיף למעשה 40,000 שקל על המשפחתית שלו כדי לשדרג את איכות החיים – ומקבל תא נוסעים בהתאם. מי שמוסיף 40,000 על הסובארו, לעומת זאת, מקבל בתמורה יכולת שטח מצוינת, שבאה על חשבון ההשקעה בסביבת הנהג. כנראה שאי אפשר ליהנות מכל העולמות. הסובארו נראית מיושנת ופשוטה, ומזכירה דגמי עבר של היצרנית היפנית. איכות החומרים טובה אך עיצוב הפנים משעמם, וגם רשימת האבזור משעממת בגרסת הבסיס (אבל טובה בהרבה בגרסת הפרימיום). תנוחת הנהיגה נמוכה ולא נותנת את הערך המוסף של ג'יפונים אחרים, אם כי חלק מהבוחנים העדיפו לשבת "קרוב לכביש" ולהרגיש כמו ברכב פרטי.

סיכום

מאזדה CX5: למי שמחפש ג'יפון אבל לא רוצה לוותר על היתרונות של משפחתית

הג'יפון של מאזדה הוא "חבילה" מעולה שכוללת סל רחב של מרכיבים מוצלחים: נוחות טובה, מרווח פנים נדיב, אבזור בשפע, טכנולוגיית מנועים מתקדמת וצריכת דלק נמוכה. הוא ממזער למינימום את החסרונות של ג'יפים כבדים ומגושמים, אבל זה גם החסרון שלו: הוא יותר רכב פרטי מאשר ג'יפון. כמעט כל נהג היה מעניקים לו את הציון 8, כי מדובר באמת ברכב מצוין - אבל הסובארו והקיה מסוגלות לזכות בציון של 9 ואפילו 10 מנהגים בעלי העדפות ספציפיות.

קיה ספורטז': למי שמחפש ג'יפון אבל רוצה להרגיש בתוך ג'יפ

הוא גבוה, מעוצב, מרשים למראה ונותן תחושה של ג'יפ אמיתי. כדי לקבל תנוחת ישיבה גבוהה ולהרגיש מעל כולם כבר לא צריך למשכן את הבית ולקנות לנדקרוזר – ניתן להסתפק בספורטז', לשחרר "הנדברקס" בעזרת הרגל ולהסתכל מלמעלה על השכנים בפקק התנועה. מי שמוכן להתפשר על הנוחות ועל תא הנוסעים הפשוט יוכל ליהנות מרכב טוב מאוד לכשעצמו, עם פלוס ענק של אפקט הגעה מסובב ראשים. בקטגוריה הזו, אלו יתרונות ששווים המון.

סובארו XV: למי שמחפש ג'יפון לשטח ולמי שהג'יפון מחפש אותו

הוא לא הכי גבוה, לא הכי נוח, לא הכי מודרני וגם לא הכי שקט ומלוטש. אלו העובדות הידועות - אבל במקרה של סובארו XV, השלם גדול מסך חלקיו. גם בגלל שהחלקים כוללים יתרונות משמעותיים כמו יכולת שטח אמיתית, צריכת דלק טובה ותא נוסעים מרווח, אבל גם בגלל שסובארו XV הוא רכב שפשוט עושה חשק. תראו אותו בחניה של הקניון עם הצבע הכתום המגניב, תראו את הג'אנטים מטפסים על המדרכה ליד בית הקפה, תראו אותו בשטח מעלה אבק ומדגמן החלקה פוטוגנית למצלמה. יתחשק לכם אחד כזה, באחריות.

לחוות דעת ונתונים על ג'יפונים נוספים - קטגוריית רכב שטח

למאמר זה התפרסמו 14 תגובות