רכב חשמלי: מילון מונחים

טעינה בתקן מוד 2 - אופציית טעינת מכונית חשמלית ב-Mode 2 מאפשרת לחבר אותה עם כבל מבוקר לשקע מותאם (בהתאמה פשוטה יחסית) ברשת החשמל הביתית. (טעינת Mode 1 היא שימוש בשקע ביתי לא מותאם ולא מבוקר ואינה תקנית).

טעינה בתקן מוד 3 - אופציית טעינת מכונית חשמלית ב-Mode 3 דורשת שימוש בעמדת טעינה מסודרת ומפוקחת בידי חברה לאספקת חשמל, גם אם הטעינה מתבצעת בחניית הבית או המשרד. חלק מהרכבים החשמליים דורשים שימוש בעמדת טעינה כזו בלבד.

טעינה מהירה / עמדת טעינה מהירה - כבלים ועמדות טעינה משתנים ביניהם בהספק החשמל שהם מסוגלים לספק. עמדות ביתיות יספקו לרוב קילוואטים בודדים באמצעות זרם חילופין (ע"ע) ולעומתם עמדות חזקות יותר מסוגלות לספק עשרות קילוואטים, באמצעות זרם ישר (ע"ע). נכון לראשית 2020 ישנן בישראל עמדות טעינה מהירה מעטות, בהספק שבין 50 ל-150 קילוואט. יצוין כי קצב הטעינה מבוסס לא רק על הספק העמדה אלא גם על יכולת הסוללה לקלוט את החשמל.

משך הטעינה - משך הזמן הדרוש לסוללות כלי הרכב החשמלי להתמלא, באופן תיאורטי ממצב ריק לחלוטין (0%) למלא לחלוטין (100%). קצב מילוי הסוללה מ-70% או 80% והלאה הוא לעתים איטי יחסית, ומקובל מאוד אצל נהגי רכב חשמלי בדרכים, למלא עד ל-80% בערך ולהמשיך. בשל כך מוצג לעתים נתון משך מילוי הסוללה (המהיר יחסית) מריק לחלוטין ועד ל-80%.

עמדת טעינה ביתית / ציבורית - בשימוש יומיומי בכלי הרכב החשמלי, הצרכן צפוי להיעזר בעיקר בעמדת טעינה פרטית - ביתית (מוד 2 או 3, עיין בשני הערכים), שתיקרא כך גם אם תותקן במשרד...עמדת טעינה ציבורית ניתנת לשימוש באמצעות מנוי או שימוש מזדמן והיא ממוקמת באתר ציבורי, דוגמת חניונים ציבוריים ואפילו תחנות דלק. חלק קטן מהעמדות הציבוריות הן עמדות טעינה מהירה (ע"ע)

קוט"ש ל-100 ק"מ (ואט-שעה לקילומטר) - נתון צריכת החשמל, כמות החשמל הנצרכת ביחס למספר הקילומטרים בנסיעה. לדוגמה, אם הצלחנו לנסוע עם סוללה בת 100 קוט"ש (קילוואט-שעה, ע"ע) לטווח של 500 קילומטרים, אזי הצריכה היא 20 קוט"ש ל-100 ק"מ. לעתים יכתבו זאת במונחי ואט-שעה לקילומטר, ואז בדוגמה שלפנינו נאמר שהצריכה היא 200 ואט-שעה לקילומטר.

קילוואט - הספק חשמלי. המונח הזה בשימוש הן לחישוב יכולת אספקת החשמל של עמדת טעינה (למשל, עמדה מהירה, 150 קילוואט) והן לחישוב עוצמת המנוע. בזה המונח זהה להספק מנוע לא-חשמלי, רק ששם הנתון הוא ב"כוח סוס", שהוא כ-0.746 קילוואט (סביב ¾). כך, הספק מנוע של 100 כ"ס יכול להיות מצוין גם כ-75 קילוואט. מנוע בהספק 100 קילוואט יכול להיות מצוין כבעל הספק של כ-134 כ"ס.

אגב, מנוע בהספק 100 קילוואט, שיפעל במשך שעה שלמה במלוא כוחו, יצרוך מטבע הדברים 100 קילוואט-שעה (ע"ע). באותו אופן, עמדת טעינה שיתפעל שעה שלמה בשיא כוחה תספק 100 קילוואט-שעה (וכדי למלא סוללת 100 קוט"ש באותו הזמן, גם הסוללה צריכה להיות מסוגלת להתמלא בקצב הזה, וכיום הדבר אינו מציאותי).

קילוואט-שעה (קוט"ש) - כמות חשמל, או נפח סוללה שמסוגל לשאת כמות חשמל מסוימת. לדוגמה, סוללת 50 קוט"ש מסוגלת לשאת כמות חשמל, שתספיק לייצור הספק של 50 קילוואט למשך שעה.

תקן NEDC / תקן WLTP - שיטות אירופיות שונות לחישוב של צריכת אנרגיה ופליטות CO2. השיטות מבוססות על מסלולי בדיקה שונים, שכוללים מגוון נסיעות בתנאים שונים. ה-NEDC (ר"ת New European Driving Cycle, מחזור נסיעה אירופי חדש) ותיק יותר, עודכן לאחרונה ב-1997 ונחשב אופטימי באופן לא מציאותי. ה-WLTP (ר"ת Worldwide harmonised Light-duty vehicle Test Procedure או הליך מבחן עולמי אחיד לרכב קל), למרות שמו נועד גם הוא בעיקר לאירופה, והוא בודק גם פליטות נוספות ותנאים תובעניים ומורכבים יותר. ה-WLTP נחשב מציאותי ואמין יותר, אם כי גם הוא לרוב מעט 'אופטימי' ביחס לצריכה מקובלת של דלק או חשמל.

טווח הנסיעה של מכוניות חשמליות נמדד באופן רשמי תחת שני התקנים הללו, לפי נפח הסוללה ויעילות המנועים. לרוב טווח ה-NEDC יהיה גדול יותר ומציאותי פחות מטווח ה-WLTP.

למאמר זה התפרסמו 3 תגובות