פרארי, למבורגיני, מקלארן, אסטון מרטין, פורשה, בוגאטי. שמות שהם חלום לכל מי שאוהב מכוניות. חלום שהוא בלתי מציאותי בעליל ל-99.95% מהאנושות ומתוך ה-0.05% הנותרים רק מעטים גם מצליחים להגשים אותו, בגלל סדרי עדיפויות וזה. ככה שמה שנותר לבני אנוש שלא מחזיקים בתיק מניות בן שמונה ספרות הוא לקנות מכונית ביצועים קטנה וספורטיבית. זהו כבר חלום בר השגה שכמעט כל אחד, עם הרבה רצון ויכולת מעל הממוצע, יכול להגשים בשלב כלשהו בחיים. ואני מסתכן כאן וקובע שלאחוז לא מבוטל מקוראי הכתבה הזו גם הייתה פעם אחת בחניה. אולי לא ממש, אבל לפחות כזו שקצת העמידה פנים שהיא כן, איזה סופר מיני עם שרירים מעל הממוצע, קומפקטית עם טיפה יותר פלפל.
אבל היום, אחרי שהחשמל בעט בחלק לא קטן של הכיף, הקטנות והמשפחתיות הלוהטות ההן כמעט ונעלמו. פיג'ו שפעם עשתה לנו המון שמח בלב, אופל שהגניבה בדרכה ופורד המעולה, כולן הפסיקו לייצר קטנות חמות. אפילו קופרה שהחלה כחטיבת ביצועים לסיאט, גילתה שרכבי פנאי הם יותר רווחיים ושאין סיבה להתעקש על אקשן כשאפשר לספור אירו. אה, וגם רנו כבר לא מייצרת יותר את הקליאו RS, והמגאן RS הצטרפה אליה לאחרונה במשעולי הפנסיה. תם עידן בנזין באוקטן 98, נביחות אגזוז, שריקת טורבו וחריקות הילוכים של צעירים בלי רגש. אבל, חכו רגע.
כי רנו, או ליתר דיוק אלפין, שהיא רנו אבל עם ביצועים, מבטיחה עכשיו להחזיר עטרה ליושנה ולחדש את הכוכבת שלה מהמאה הקודמת, רק שהפעם היא עושה את זה עם חשמל. יש בכך גם סימבוליות חביבה, שכן ה-5 אלפין המקורית הייתה קומפקטית ביצועים ראשונה באירופה, חודשיים לפני שהגיעה פולקסווגן גולף GTI, גנבה לה את הזיכרון הקולקטיבי והתקבעה כראשונה אי פעם. כמו שקבע הכדורגלן הבריטי גארי ליניקר, ששיחק במהלך הקריירה שלו בכל הקבוצות הלא נכונות, "כדורגל משחקים 90 דקות ובסוף גרמניה מנצחת". לא ציטוט מדויק, אבל זה הרעיון.
האלפין A290 שממתינה לי נראית בדיוק כמו שגרסת ביצועים צריכה להיראות. או ככה לפחות דמיינתי לעצמי אותה אחרי ההיכרות המוקדמת עם רנו 5 עליה היא מבוססת. מצד אחד, יש לה את הבסיס הסופר מוצלח למראה של האחרונה, בתוספת מנת חיזוק אקשן מדויקת שמייצרת בידול ראוי.
מצד שני, היא לא נגררת לצעקנות בסגנון "תראו כמה אני חזקה ומהירה וממש יפה ומושכת". פגושים אגרסיביים, מסיטי אוויר מסביב למרכב, ספוילר גדול מאחור ובתי גלגלים מורחבים צבועים בשחור. נהדר. ומכיוון שברנו התעקשו, הם גם החליטו לשמור על ענייני נוסטלגיה כדי שיהיה לעיתונאים על מה לדבר קצת בהשקה. למשל יחידות תאורה קדמיות בעיצוב האות X, בדומה למקובל ברכבי מרוצי ראלי בעבר. וגם קימורי דלת אחורית שמדמים כונסי אוויר ל-5 טורבו II המפלצתית. אותם פחות אהבתי ולא כי הם נראים רע. אלא כי אני פשוט לא סובל את הטרנד הזה של "כאילו". כאילו פתחי פליטה, כאילו כונסי אוויר, כאילו סנפירי קירור לבלמים. לפח וחסל.
ושנייה לפני שאני מתיישב ומניע (סליחה, מדליק), אני קולט את הצמיגים. תשכחו מגומי שאמור להתגלגל כמה שיותר זמן וטווח וכמה שפחות חיכוך ורעש. מישלן פיילוט ספורט S5 הם צמיגים עם תרכובת מיוחדת למכוניות ספורט, והעובדה שהם מצאו עצמם מתחת לאלפין הזו, אומרת המון על כוונותיה. גם יחידות ברמבו שהגיעו מה-A110 המופלאה, 320 מ"מ וקאליפר 4 בוכנות בצבע אדום, השתחלו לתמהיל. ככה אני אוהב אתכם, ידידיי הצרפתים.
גם סביבת הנהג מבוססת בכבדות על ה-5, אבל כאן עם גימור עור איכותי ובעיקר עם מושבי באקט שמסדרים יופי של תמיכה לגב ומציבים אותי מול גלגל הגה שמנמן ומתג אדום עם הסימון OV עליו. זה מתג שמחה כזה שמוסיף פרץ אנרגיה למנוע החשמלי, שלוחצים עליו כשנמאס להזדחל בכביש אלפים חביב מאחורי תיירים במגאן סטיישן שכורה. ויש עוד אחד, בורר שליטה ברגנרציה עם הסימול RCH שמציע ארבע רמות עוצמה, כשהחזקה שבהן מאפשרת לוותר כמעט לחלוטין על רגל בולמת.
על מצב הנסיעה אחראים שלושה מתגים נפרדים (R-N-D) בקונסולה שבין המושבים, כמו ב-A110. וכן, זה עדיף על הידית המסורבלת שיש מימין להגה ב-5 (בקרבת זו שמפעילה מגבים). כמו ב-5 יש לוח מחוונים דיגיטלי ("10.25) ומסך מגע ("10.1). ויש גם מתגים פיזיים, כיף חיים. עוד יותר משמחת העובדה שיש מתג חביב מימין להגה שמבטל באחת את מערכות העזר לסטייה מנתיב והתרעת מהירות. מתג שצריך להיות חובה בכל מכונית בערך.
על מסך המגע מופיעה תצוגת אקשן בדמות מד G וטמפרטורת מנוע, סוללה, צמיגים ובלמים, כולל הקלטה שלהם למערכת הטלמטריה בשילוב וידאו מהמצלמה הקדמית. כדי שאחר כך, בבית, תוכלו להקרין את זה על מסך ה-"83 שיש לכם בסלון ולגלות שבעצם לא נהגתם כל כך מהר כמו שחשבתם. אלפין מצרפת כאן גם אתגר לנהג המתפתה בקלות - נסה לשחזר את נתון הזינוק מעמידה ל-100 קמ"ש של היצרן, בדוק לכמה G צידי הגעת, ולטובת החננות גם צירפנו כאן מבחן צריכת חשמל.
לכל אלה יש דירוג מעורר גאווה. בחייאת אלפין, הגזמתם. הרבה יותר אהבתי את המדריך לנהיגה חוליגנית, שמסביר איך לייצר היגוי יתר (בעזרת בלימה או נטישת מצערת), כולל כיצד לעשות את זה עם נעילה נגדית חריפה או סחיפה מהירה והגה ישר.
המנוע החשמלי בגרסת GTS שעומדת לרשותנו מייצר 220 כ"ס (40 יותר מאשר בגרסת הבסיס). בעידן הבנזין זה נחשב להמון כוח, אבל היום כל חשמלית סינית ממוצעת עושה את זה בקלות. באותה מידה, גם זינוק מעמידה למאה קמ"ש תוך 6.4 שניות הוא נתון שלא ירשים אף נהג חשמלית, ואפילו המתחרות הישירות שלה מבריטניה ואיטליה כבר מהירות ממנה. וכל זה למרות שיש גם אפשרות לקבוע צליל מנוע בנזיני למהדרין שמעורר חיוך, אבל לא הרבה מעבר. ביונדאי איוניק 5N זה מלווה בכאילו תיבת הילוכים, כאן זה סתם נשמע מוזר. סוללת 52 קוט"ש שהגיעה מהרנו 5 לא מסוגלת לשחזר את הטווח, כי המנוע והצמיגים והכיף בנהיגה מהירה מחסלים אנרגיה בקצב הרבה יותר מהיר. אז צריך להסתפק תיאורטית ב-364 ק"מ שהם 50 פחות, ובמציאות הרבה פחות.
אלפין מעולם לא הייתה בקטע של מנועים גדולים והמון כוח. ואת כל הישגיה בספורט המוטורי, והיו לה לא מעט כאלו, היא אירגנה לעצמה בעזרת משקל עצמי ממש נמוך. כאן מדובר - סוללות, מה לעשות - בטון וחצי. לא המון בעידן החשמל, כן 300-200 קילו יותר מהמקובל לסופר מיני ביצועיסטית בעידן הבנזין הלא נורא רחוק.
איך בכל זאת שומרים על דיאטה? עם תת שלדה קדמית חדשה מאלומיניום למשל. ואיך דואגים להתנהגות ספורטיבית? בעיקר עם מתלים (מקפרסון מלפנים, רב חיבורי מאחור) בכיול וגיאומטריה ייחודית עם באמפ-סטופ הידראוליים, מוטות מייצבים קשיחים יותר ומפסקי סרנים מורחבים (ב-2 ס"מ מלפנים וב-2.5 ס"מ מאחור). ואם זה נשמע לכם קצת סינית, לא נורא. בקיצור: כל מה שצריך כדי לקחת בסיס רגוע וסטנדרטי כמו של ה-5, ולהשחיז אותו לעבודת ספורט.
השינויים האלה לא הופכים את ה-A290 לקשיחה באופן מטריד ומעייף, בטח לא בדומה לדגמי ביצועים של רנו מפעם. היא כן מצליחה לבודד שיבושי סלילה ולהעביר תחושה לגמרי טבעית של שליטה שחסרה בדרך כלל בחשמליות. היא לא מאיימת לבעוט בנהג סורר, פשוט זורמת יחד עם האספלט המתפתל כאילו הייתה, ובכן, הוט האץ' מעידן אחר.
האלפין הזו מזכירה צרפתיות משובחות של פעם, כאלה שבהן שליטה בזווית הפנייה נעשתה בעיקר על ידי דוושת המצערת. עוד לא נהגתי בחשמלית שמגיבה ומתנהגת ככה, כולל אלה שעולות פי כמה ממנה. תענוג.
מה שמביא אותי לקביעה שאלפין הצליחה כאן בענק. כי אני בטוח שהדרישה שליוותה את צוות הפיתוח הייתה חד משמעית: שחזרו את חוויית הנהיגה של הטובות בקטנות חמות שעשו המון רעש מהאגזוז. למרות שהיא חשמלית, כי אי אפשר היום אחרת. באירופה היא עולה קצת יותר מפולקסווגן גולף בסיסית, ואם היא תעלה ככה גם אצלנו, יש לה לפחות קונה אחד שכבר ממתין עם כפפות ונעלי נהיגה בצבע תואם.
פורסם לראשונה ב- 20.09.25
074-799-1900 
בשיתוף דלהום מוטורס
קבלו ייעוץ מומחה
