לפעמים צריך קצת מזל בעולם. אם תשאלו אותי, לפעמים צריך הרבה מזל, אבל גם עם מעט אני יכול להסתדר. תשמעו סיפור. רצה הגורל (מזל, גורל, בטח כבר זיהיתם איזה קו לא מאוד רציונלי כאן) ומצאתי את עצמי נוחת בשדה התעופה הממש גדול הית'רו בלונדון, בריטניה, של משפחת המלוכה וכל זה. עניינים שהשתיקה המקצועית יפה להם, אבל לא זה העיקר כאן. "תגיע, נמצא לך כבר רכב מתאים", אמר לי האיש מהצד השני של הקו באנגלית של בעלי דם כחול. ככה זה עם כאלה שהיקום (הנה, שוב) סידר להם להיוולד בצד המלא של הכוס הפיננסית.
חמש שעות ומשהו כמו מאה מייל מאוחר יותר, אנחנו יוצאים לחצר והוא פותח עבורי את אחת מדלתות המוסך. "קניתי אותה לפני שבועיים ועוד לא סיימתי הרצה, אז רק בזהירות על הרפידות", הוא מילמל והעביר לי שלט חביב למראה שפותח את הדלתות ומניע פולקסווגן גולף R, פוסט מתיחת פנים אחרונה. בסדר, אני אקפיד על הרפידות.
רגע, רוורס. פולקסווגן, מייסדת פורמט משפחתית-קומפקטית-אקשן עם ה-GTI, זו שחוגגת יובל להופעתה הבלתי נשכחת על כבישי אירופה לפני 2.5 מיליון חתיכות, תמיד רצתה להוציא את המקסימום מהקטנות החמות שלה.
ב-1992 החליטו בקונצרן הגרמני שצריך לשדרג קצת, והציבו בחרטום הקומפקטית שלהם את ה-VR6 – מנוע V6 ייחודי בנפח 2.8 ליטר שהוצג שנה קודם לכן בפאסאט ובקוראדו, עם 174 כ"ס לגלגלים הקדמיים, 7.8 שניות ל-100 קמ"ש ו-225 קמ"ש מרביים. אז, אחת המשפחתיות המהירות על הכביש, חלום רטוב של כל חובב הגה באותה תקופה ובשלב מסוים, עקב תמחור לא מובן, גם להיט מכירות של ממש. זאב בעור כבש אולטימטיבי עם חישוקי BBS נהדרים שהבהירו למי שצריך לדעת במה בדיוק מדובר כאן.
ואז הגיעה גולף R, בערך עשור מאוחר יותר, עדיין באותו סגנון עיצוב סולידי, וגם עם מנוע V6, וגם עם תיבה כפולת-מצמד מתקדמת לראשונה ביצרנית והנעה כפולה קבועה שאיפשרו לה ביצועים מיטביים בכל תוואי דרך ומזג אוויר, ועם כל נהג מאחורי ההגה. זהו, היסטוריה, סוף.
ה-R שאני מוצא עצמי בתוכה באופן כל כך לא צפוי היא כבר חמישית שפולקסווגן מייצרת, ואני יכול לנסות להבין מדוע המארח שלי בחר בה, אבל לא ממש מצליח. בן אדם שאוכל עסקיות באזור הפיננסי של לונדון רק אם יש להן לפחות כוכב מישלן אחד, הוא לא אחד שהייתם מגדירים כ"נחבא אל הכלים". בטח לא אחד שהמרחק בין שער הכניסה לבית שלו ועד לכניסה עצמה הוא משהו כמו שתי דקות נסיעה.
רגע לפני שאני מניע, אני שואל אותו בכל זאת איך הוא הגיע לבחירה כל כך צנועה למראה, בהתחשב בשאר המוטוריקה הנוצצת שעומדת לצידה במוסך העצום. "אני משתמש בה כדי לא להרתיע חברות שלהן אני מייעץ, לפני החתימה. אחר כך אני כבר מגיע בבנטלי".
הגיוני. לעין בלתי מזוינת וחסרת מושג היא נראית כמו גולף רגילה, חוץ מספוילר בקצה דלת תא המטען, ארבעה מפלטים ודיסקים גדולים ומחוררים מלפנים. למי שבאמת אכפת (לי לא כל כך כרגע) יש עוד רמז – חישוקי "19 חדשים. אגב, קלים ב-20% בהשוואה לקודמים בדגם שלפני מתיחת הפנים.
ופולקסווגן לא הייתה פולקסווגן, אם גם באחת המכוניות הכי מגניבות שהיא מייצרת תא הנוסעים לא היה בשחור קודר עם פלסטיק איכותי אמנם, אבל כמעט ללא כל ניצוץ ספורטיבי. חוץ ממושבי ספורט משולבי בד, אלקנטרה ועור שתומכים מצוין בגוף. עם כיוון ידני, כן? על ההגה יש מתג R רב-משמעות ומנופי השליטה בתיבת ההילוכים הם גדולים מאלו שיש ב-GTI.
כמו במתיחת הפנים של הגולף הרגילה, גם כאן יש מסך מגע גדול ("12.9) עם מערכת הפעלה משופרת ומהירה יותר, אבל עדיין עם מתגי מגע מטריפי דעת לטמפרטורה של בקרת האקלים ולעוצמת השמע, וגם על ההגה. ממש לא ברור איך הם לא הושלכו כבר לפח האשפה שעליו כתוב "רעיונות מעולים על הנייר שלא עברו במציאות, ולכן כדאי לשחרר אותם כמה שיותר מהר". על לוח המחוונים הדיגיטלי ("10.2) ניתן להציג נתוני אקשן של מערכת ההנעה, מד G וזמני הקפה. נחמד, לא יותר. חוץ מזה, גולף.
בפרונט יושב מנוע בנזין מוגדש, מוכר, ותיק ויעיל של פולקסווגן, שבמסדרונות המטה בוולפסבורג ובקרב חובבי VAG זוכה לכינוי החיבה EA888. עם 4 צילינדרים, בנפח 2.0 ליטר ועם 333 כ"ס וסעפת פליטה של אקרפוביץ' מטיטניום קל משקל שנשמעת כמו חצוצרה לא מכוונת. ככה לא בונים חומה פולקסווגן. סליחה, ככה לא מריעים תרועה.
המנוע מחובר לתיבת 7 הילוכים כפולת מצמד, שהיא האופציה היחידה כיום שכן מעטים מדי בחרו לאמץ את רגל שמאל עם תיבה ידנית. וגם להנעה כפולה קבועה. אבל זו לא יחידת האלדקס המצוינת שהייתה בדגמי R קודמים, אלא מערכת חדשה – ומצוינת אפילו יותר מקודמתה, כפי שיתגלה בהמשך – שפותחה על ידי מגנה ומשלבת בתוכה דיפרנציאל אחורי מוגבל החלקה אלקטרוני, עם יכולת להעביר עד 100% מהכוח לכל אחד מהגלגלים האחוריים. נשמע מאוד מבטיח עבור הכיף, וקצת פחות עבור הגומי.
הביצועים מרשימים, ותשכחו מה-VR6 של אז. בקרת שיגור יעילה מטיסה את ה-R תוך 4.6 שניות מעמידה ל-100 קמ"ש בדרך ל-270 קמ"ש, אחרי שמסירים ממנה את הצ'יפ שצריך להסיר ממנה. כן, אנחנו יודעים שטסלה מודל 3 יותר מהירה ופחות יקרה. תנוחו.
אחד הדברים הנחמדים באנגליה זו רשת אינסופית של בי-רואדס מפותלים עם המון ירוק מימין ומשמאל, שינויי גובה לרוב, כבישים צרים יותר ורחבים פחות, תמרור לא משהו ופה ושם גם איזה טרקטור שמפזר בוץ בדיוק באמצע פנייה ארוכה מהירה בדרך לשום מקום כשאתם כבר חמים על הגז. וגולף R מרגישה כאן יותר בבית מאשר על כבישי הכפרים הישרים בדרך כלל בגרמניה המהוקצעת.
גם נחמד לגלות שלבורר מצבי הנהיגה יש כאן הרחבת מנעד של מצב Race המוכר מדגמים אחרים של היצרנית. לראשון קוראים "ספיישל" ויש עליו איור של הנורבורגרינג. מעניין למה. לפי הגרמנים, הוא מתאים את המערכות לתוואי מסלול "הגיהינום הירוק" שנחשב לאחד המאתגרים בעולם. וזה מאוד משכנע אם אתם יודעים בדיוק באיזה הילוך וסל"ד כדאי לקחת את הקרוסלה הקטנה שלקראת סופו המאתגר של המסלול האגדי. פחות משנה אם אף פעם לא הייתם בו.
כך או אחרת, זה עובד כאן פנטסטי. מערכת ההנעה עוברת למצב אגרסיבי אבל עם כיול מעט רך לבולמי הזעזועים האדפטיביים. המסלול הגרמני אינו חלק, והוא כולל כמה שינויי גובה קיצוניים ומשטחים מאתגרים. אז זה מתאים לאחיזה מיטבית. אתם לא רוצים לקבל בעיטות בגב על כביש כפרי. תאמינו לי.
היכולת הגבוהה נעזרת גם בהגה מהיר (פחות משני סיבובים מקצה לקצה) וממש מדויק, שמכניס את החרטום בדייקנות ובזווית המתאימה לשיא הפנייה. זו לא מכונית קארטינג, וכמו כל גולף היא פחות תזזיתית ויותר בוגרת באופי, אבל עם מערכת הנעה מתקדמת וכיול מעולה של מתלים, אפשר לפתוח מצערת מוקדם בהרבה מכפי שאתם מצפים, ובטח מכפי שאתם רגילים. אלא אם יש לכם באופן אישי איזו מפלצת מתחת לבית.
תשכחו מתת היגוי שמסכן אתכם במפגש עם גדר בטיחות (אין הרבה, זה רק לשם ההמחשה) כמו דורות קודמים ומהודקים פחות. מקסימום תרגישו את הגלגלים האחוריים נואשים במיוחד למצוא אחיזה, וזה כיף גם אם לא תגלו שהתחת מנסה לעקוף את האף.
אבל אם אתם מתעקשים בכל זאת, אל דאגה. יש גם מצב "דריפט" ואיתו אתם יכולים באמת לשחרר את הקוף שיושב לכם על הכתף ורק לדאוג שלא יהיו עדים בסביבה. זה ילדותי, מאוד לא פוליטיקלי קורקט וזה בזבוז גומי שעשוי אפילו להיות לא בטוח עבורכם וגם עבור חתיכות הפח שמהן מורכבת ה-R.
אבל זה פנטסטי עד כדי כך שאם לא הייתי הבן אדם הרגוע, המיושב, הרציני והאחראי שאני, הייתי לוקח את הרכב הזה למשטח אספלט גדול שגובל במשטח כורכר גדול עוד יותר ומפרק אגרסיות במשך חצי שעה לפחות. אבל אני לא כזה, כמו שאמרתי לשוטר שהגיע לבדוק למה הדיירים בבית הבודד במרחק קילומטר וחצי מתלוננים בשמונה בערב.
רגע של רצינות, וזה מיד עובר לי, מבטיח. מעבר ליכולת ולאקשן, מה שהכי מרשים בגולף R זו בכל זאת היכולת להיות מכונית יום-יום פנטסטית. ובמצב "קומפורט", שאותו לא הזכרתי עד עכשיו וטוב שכך, היא מרגישה בערך כמו גולף סטנדרטית ששמו לה מושבים ספורטיביים ועשו אותה טיפונת יותר רועמת. ממש טיפונת. זו מכונית שאחרי הסרת סמלים לא תסגיר כמה היא עולה ולמה היא מסוגלת, וזה תמיד טוב נגד גנבים ושכנים חטטנים וגם החותנת אם להיות קצת בורגנים.
לטעמי, וגם לטעמם של בערך כל מי שאי פעם נהגו באחת, היא-היא הגולף האולטימטיבית. זו שמצטיינת בכל תחום, שלא נופלת בשום סעיף, גם אם אינה הטובה מכולן בו. יש מהירות ממנה. יש נוחות ממנה. יש מפוארות ומאובזרות ממנה. אבל קשה לי לחשוב על קומפקטית כלשהי שתהיה כל כך רב-מעשית ומולטי-שימושית ואקסטרה-ביצועיסטית כמותה.
המארח שלי מאוד התרגש לקבל אותה בחזרה. "רוצה עכשיו לנהוג במכונית ספורטיבית?", הוא שאל כשקיבל לידיו את המפתחות. אין גבול.
פורסם לראשונה ב- 20.09.25
074-799-1900 
בשיתוף דלהום מוטורס
קבלו ייעוץ מומחה
