פוליטיקה ורכב: אפקט הבומרנג של טראמפ

כשראש ממשלת קנדה, מארק קרני, נשא בפסגה הכלכלית בדאבוס, שווייץ, את מה שהפך לנאום ויראלי שהידהד בכל העולם, הוא הגיע עם קבלות: הוא לא רק דיבר על סדר עולמי חדש שבו דמוקרטיות בסדר גודל בינוני צריכות להבין שהן לא יכולות לסמוך יותר על ארה"ב, הוא כבר התחיל לפעול ככה. ארבעה ימים קודם לכן, הוא היה בבייג'ינג וסיכם עם נשיא סין, שי ג'ינפינג, על "שותפות אסטרטגית חדשה", ובמרכזה פתיחת שערי קנדה למכוניות חשמליות מסין.

מרבית העולם החופשי היה המום, אבל לפחות תעשיית הרכב האמריקאית לא הייתה יכולה להעמיד פני מופתעת. הרטוריקה של דונלד טראמפ כלפי קנדה, יחד עם מכסים בגובה 25% על מכוניות המיובאות מהמדינה הצפונית לשכנה מדרום, גרמו נזק אדיר לתעשיית הרכב הקנדית, הקשורה מאוד ליצרניות רכב וספקי חלפים אמריקאים. אחרי שנה בקדנציה השנייה של טראמפ בבית הלבן, לקנדה לא נותרה ברירה אלא להתחיל לעשות עסקים עם מדינה שעד לפני זמן קצרצר רק יכלה לחלום לשווק את המכוניות שלה לעשירי טורונטו. עכשיו השוק הזה נפתח עבורה, והיא בקושי נזקקה לוויתורים בדרך.

בין השתוללות המכסים לעלבונות הקבועים מצד טרמאפ לעבר קנדה ומדינות מערביות אחרות, כל מה שסין הייתה צריכה לעשות זה לשבת בשקט ולראות את הנשיא האמריקאי דוחף לעברה את בעלות הברית הגדולות ביותר שלה. וגם אם הן לא יודו בכך, זו גם מכה קשה ליצרניות רכב אמריקאיות, שגם ככה מתקשות כבר עשורים ארוכים להישאר רלוונטיות מחוץ לצפון אמריקה.

הנשיא מאוהב, בנפט

הצורה שבה טראמפ דחק החוצה את השותפות הטבעיות של ארה"ב בשוק הרכב, מתבססת לפני הכל על הטינה העמוקה שלו לאנרגיה נקייה וחלופית. אולי זה מוגזם לייחס לו טינה לאוויר נקי, אבל דבר אחד בטוח - בנפט המזהם הוא מאוהב, והוא יישאר כזה. לכן גם לא אכפת לו שתעשיית הרכב האמריקאית יוצאת כמעט לגמרי ממשחק המכוניות החשמליות, בתנאי שהיא תמשיך לייצר טנדרים גדולים שרק מעטים מעוניינים בהם מחוץ לגבולות ארה"ב. וזה מה שקרה בקנדה בשנה שעברה: ג'נרל מוטורס הפסיקה את ייצורו של טנדר חשמלי במפעל באונטריו, קיצצה משמרת במפעל טנדרים אחר באוטווה, תאגיד סטלנטיס זנח תוכנית שסובסדה על ידי הממשלה הקנדית לייצר ג'יפ במפעל באונטריו, והעביר את הייצור לאילינוי. ואלה ממש רק דוגמאות אחדות.

הרכבים החשמליים וההיברידיים המתקדמים של סין משתלטים כבר שנים על העולם. למעשה הם בכל מקום, מלבד בארה"ב ובקנדה. עכשיו זה עומד להשתנות, וארה"ב תישאר המדינה היחידה החסומה לרכבי העתיד של סין, שמבחינות רבות מוכיחים כי הם מתקדמים לא פחות, ולעיתים די קרובות אפילו יותר, מתוצרת מערבית. ההסכם של קנדה עם סין הוא שינוי טקטוני בשוק. "לקנדה לא הייתה ברירה אלא להתקרב לסין", אמר ל"ניו יורק טיימס" מייק מרפי, יועץ פוליטי רפובליקני ותיק שעוסק בקידום בעלות על כלי רכב חשמליים, והוסיף ש"מדיניות הסחר של טראמפ דחפה אותם לפינה, והפינה היא בייג‘ינג".

ג'נרל מוטורס ופורד - שתי יצרניות הרכב הגדולות ביותר שבסיסן בארה"ב - איבדו בשנים האחרונות לקוחות באסיה, באירופה ובאמריקה הלטינית. כעת קנדה מתכננת לתת לחברות סיניות כמו SAIC ,BYD או ג'ילי נוכחות קטנה אך משמעותית, ובעיקר מאוד סמלית, בגבול הצפוני של ארה"ב. זאת לאחר שסין כבר בנתה עסק מצליח מאוד במקסיקו ובחלק גדול מאמריקה הלטינית.

הסינים באים לקנדה

רקע, עצירה קלה. מכוניות חשמליות סיניות מנועות מחדירה אמיתית לשוק האמריקאי מסיבה אחת - יש עליהן מכסים של 100%. קנדה? היא מטילה בערך את אותו המכס, אבל היא תוריד אותו ל-6.1% בלבד עבור 49 אלף מכוניות מתוצרת סין בשנה. קרני גם הודיע כי סין תבצע "השקעה ניכרת במגזר הרכב של קנדה בתוך שלוש שנים". למעשה מה שקרני התכוון לו הוא שיצרניות סיניות יקימו מפעלי הרכבה בקנדה. חדשות לא ממש משמחות עבור תעשיית הרכב האמריקאית. היא אמנם מוכרת בקנדה רק 650-750 אלף מכוניות בשנה, אך היקף היצוא האמריקאי של רכב וחלקי חילוף לקנדה עומד על כמעט 25 מיליארד דולר. וזה הרבה מאוד כסף, שצפוי לקטון באופן חד.

אם פורד וג'נרל מוטורס יתחילו להפסיד עכשיו לחברות סיניות בקנדה, במקסיקו ובמדינות אחרות שבהן שלטו בעבר, הן יהפכו בהדרגה ליצרניות נישה. בסופו של דבר הן יתמקדו בייצור ובמכירה של טנדרים גדולים ורכבי שטח שהם פופולריים מאוד בארה"ב, אבל לא מחוצה לה. "יש סכנה ממשית שהשוק עבור יצרניות הרכב האמריקאיות יהיה ברובו ארה"ב, וגם זה רק אותו חלק של השוק האמריקאי שרוצה רכבי שטח וטנדרים", אמר ל"טיימס" פרופ' אריק גורדון מבית הספר לעסקים באוניברסיטת מישיגן.

במקביל, צרכנים אמריקאים שכבר נתקלים בדגמים סיניים כשהם מטיילים במקסיקו, יתחילו בקרוב לראות אותם בביקורים שלהם בקנדה, ויתחילו לתהות. יהיה קשה לקובעי המדיניות בארה"ב להסביר לאמריקאים מדוע הם לא יכולים לקנות רכב חשמלי סיני במחירים אטרקטיביים. "אנשים לא אוהבים להישאר מחוץ לטכנולוגיה מגניבה", אמר ל"טיימס" אלברט גור, מנהל איגוד התחבורה ללא פליטות גזי חממה, וגם הבן של סגן הנשיא לשעבר אל גור. "מדיניות הרפובליקנים פגעה במאמצים ליצור שרשרת אספקה של רכבים חשמליים ללא תלות בסין. לקנדה יש מרבצים משמעותיים של ליתיום וחומרים קריטיים אחרים. דחפנו את אחת מבעלות בריתנו הקרובות ביותר ליחסי סחר עמוקים וחזקים יותר עם סין", הוא אמר.

המועצה האמריקאית למדיניות רכב ואיגוד יצרני הרכב הקנדי, מתנגדים כמובן לשינוי המדיניות של קרני. פלביו וולפה, נשיא איגוד יצרני חלקי הרכב הקנדיים, אמר כי העסקה חושפת את התעשייה ליצרנים סיניים שמוכרים במחירים נמוכים כי הם מקבלים סובסידיות ממשלתיות. "המכוניות הסיניות זולות יותר מסיבה מסוימת" אמר, "הסיבה הזו זמינה רק לסינים".

מבחינת סין, קנדה יכולה לשמש שוק ניסויים חשוב וללמד את יצרני הרכב הסיניים על ההעדפות הצפון אמריקאיות. קנדים מעדיפים מכוניות קטנות יותר מאשר האמריקאים, ובמקביל הם קונים הרבה טנדרים ורכבי שטח, אבל גם כלי רכב חשמליים צוברים פופולריות. "למרות שרכבים חשמליים אינם עניין גדול כיום, הם הולכים להיות דבר גדול", הסביר פרופ' גורדון. "סין כנראה מקדימה את ארה"ב בטכנולוגיית רכבים חשמליים והיא בוודאי מקדימה את ארה"ב בייצור רכבים חשמליים", הוא הדגיש.

אם רוצים להעריך את סיכויי ההצלחה הסינית בקנדה, אפשר לקחת כמקרה בוחן את אוסטרליה הדומה לה מבחינת גודל אוכלוסייה ותרבות: מותגי רכב סיניים מילאו שם את החלל הריק שהותירו פורד וג'נרל מוטורס כשוויתרו על ייצור מקומי. נתח השוק של מותגים סיניים באוסטרליה עומד כעת על כ-17% לעומת 1.7% ב-2019. זה גידול של פי עשרה מאז מגפת הקורונה.

77% מכלל כלי הרכב החשמליים שנמכרו באוסטרליה ב-2025 יוצרו בסין, אפילו כאלה של מותגים שאינם סיניים. 41% משוק הרכב החשמלי באוסטרליה מוחזק על ידי 22 מותגים סיניים המוכרים למעלה מ-30 דגמים שונים. בסך הכל, כלי רכב חשמליים באוסטרליה מהווים כ-8.6% מכלל השוק המכוניות שם, בערך כמו בארה"ב. השוק האמריקאי גדול פי 15 בערך, רק שיש לו הרבה פחות מותגים לבחירה.

פינג פונג המכסים

יצרניות הרכב האמריקאיות היו קרובות לפאניקה כאשר טראמפ הודיע על תוכניות להטלת מכס של 25% על כל כלי הרכב המיובאים, כולל אלו ממקסיקו וקנדה, מכיוון שכל החברות תלויות בחלקים מיובאים לייצור במפעלי הרכבה בארה"ב וכמעט כל היבוא מאותן מדינות שכנות. מנכ"ל פורד, ג'ים פארלי, אמר אז שהמכסים "יפוצצו חור בתעשייה האמריקאית שמעולם לא ראינו".

אבל אז גילו ראשי התעשייה את הנטייה של טראמפ לבטל צעדים שנקט כשמתברר שהם טעות, ועדיין להכריז על ניצחון. הוא הסיר מיד את רוב המכסים החדשים על רכבים וחלפים, וג'נרל מוטורס, שהעריכה את נזק המכסים ב-5 מיליארד דולר, הורידה את ההערכה באופן דרסטי ל-500 מיליון. פורד קיצצה את עלות המכס המשוערת שלה לשנת 2025 בחצי, משני מיליארד דולר למיליארד. הרווח למניה של ג'נרל מוטורס היה צפוי לצנוח ב-23% ברבעון השלישי של 2025, ובמקום זאת ירד רק ב-5%. לעומת זאת, טויוטה מסרה כי המכסים הפחיתו את הרווח התפעולי שלה בכ-3 מיליארד דולר והיא צופה פגיעה גדולה עוד יותר ברווחים במהלך 2026. נכון לכתיבת שורות אלו, המכסים השנה נמוכים יותר וביטול הרגולציות והעונשים הכספיים על אי עמידה בכללי יעילות הדלק, מפצים את היצרנים על כל הפסד צפוי מהמכסים.

כבר בימים הראשונים בקדנציה השנייה שלו, טראמפ ביטל את כל זיכויי המס והתמריצים של ממשל ביידן לאנרגיה ירוקה. כשזה קרה, פורד וג'נרל מוטורס צימצמו מיד תוכניות לפתח כלי רכב חשמליים. פורד למשל, ביטלה את ייצור הטנדר החשמלי הראשון והכה מבטיח שלה. בין היתר כי טראמפ קיצץ בתקני הפליטה, מה שעודד יצרניות רכב להתמקד בטנדרים גדולים ורכבי שטח ששותים הרבה בנזין. הם אמנם מכניסים הכי הרבה רווח, אבל נמכרים רע מאוד מחוץ לארה"ב.

בעבר, יצרניות רכב נמנעו מקנסות על מכירה של יותר מדי כלי רכב מונעי דלק על ידי רכישת מה שנקרא "זיכויים רגולטוריים" מחברות שנותרו מתחת לתקני הפליטה - כלומר יצרניות רכבים חשמליים כמו טסלה. עכשיו אין יותר קנסות כאלה וסמנכ"לית הכספים של פורד, שרי האוס, ביטלה את התוכנית לרכוש זיכויים רגולטוריים בשווי 2.5 מיליארד דולר. האוס אמרה כי המהלך אמור להפחית את עלות ייצור הרכב בכ-5%-3%. יצרניות יכולות גם להגדיל את המכירות של טנדרים גדולים ורכבי שטח רווחיים יותר, אשר בעבר היו מוגבלים ברמות פליטה.

ופורד אכן הודיעה כי היא תגדיל את ייצור סדרת F בעשרות אלפים כדי לענות על הביקוש. ג'נרל מוטורס חשפה תוכניות להעביר את הייצור באחד ממפעליה במישיגן מכלי רכב חשמליים, שהפסידו כסף, לכלי רכב מונעי בנזין רווחיים. "ככל שהעלויות הרגולטוריות ייעלמו, זה אכן מצייר תמונה טובה בהרבה לבריאות התעשייה", אמר ל-CNN ג'ף שוסטר, אנליסט רכב עצמאי, "יש כל כך הרבה חלקים נעים, שקשה לבודד, אבל המצב בהחלט טוב יותר ממה שציפו".

ראשי תעשיית הרכב האמריקאית מתעקשים שהם כן מודעים לאיום מצד סין ונשארו מחויבים לתכנון דגמים חשמליים שיוכלו להתחרות בשוק העולמי. פורד מפתחת טנדר חשמלי בגודל בינוני שלדברי החברה יימכר בכ-30 אלף דולר בשנה הבאה. ג'נרל מוטורס מציעה גרסה חשמלית של טנדר סילברדו ורכב פנאי במחיר של 35 אלף דולר. עם זאת, מומחים בתעשייה אומרים שהיצרניות האמריקאיות אינן פועלות מהר מספיק כדי להגיב לסינים. בעשור האחרון, 50 אחוז מהפטנטים בטכנולוגיית רכב הוגשו על ידי חברות סיניות. יגיע הרגע שבו האמריקאים לא יוכלו להתעלם מזה יותר, אלא אם כן יחליטו להתנהל בבידוד מוחלט.

פעילותן בחו"ל של יצרניות הרכב האמריקאיות הצטמצמה מאוד בעשור האחרון. המכירות מחוץ לארה"ב, קנדה ומקסיקו היוו רק 8% מהכנסות ג'נרל מוטורס ברבעון השלישי של השנה שעברה. פורד נותרה מותג מוביל בבריטניה ואוסטרליה, אך איבדה הרבה מאוד באירופה ובשנה שעברה היא סגרה את המפעל בגרמניה. על כל מפעל אמריקאי כזה שנסגר, נפתח אחד סיני. ובאותו זמן, BYD שילשה את נתח מכירות הרכב שלה באירופה בשנה ועקפה את טסלה.

מאידך, יש תפיסה שלפיה אובדן מכירות בשווקים זרים עדיין לא יהווה הפסד כספי גדול ליצרניות האמריקאיות, כיוון שבכל מקרה היה להן קשה להרוויח בתחרות מול יצרניות רבות אחרות, לא רק אלה מסין. כיוון שכך, היצרניות האמריקאיות מנסות להתרחב מחוץ לקופסה, למשל למוניות אוטונומיות או אספקת שירותים. פורד הודיעה כי תתחיל לייצר סוללות גדולות שניתן להשתמש בהן לאחסון אנרגיה מתחדשת.

בונים על השוק המקומי

בביקור בדטרויט בתחילת השנה לקח טראמפ קרדיט על מה שהוא מגדיר "החייאת תעשיית הרכב האמריקאית" ואמר כי "ארה"ב אינה זקוקה למכוניות המיוצרות בקנדה או במקסיקו". בשנה שעברה נמכרו בארה"ב למעלה מ-16 מיליון כלי רכב קלים, ומתוכם יצרניות הרכב האמריקאיות הגדולות (בעיקר GM, פורד וסטלנטיס) מכרו יחד בערך 6–7 מיליון כלי רכב, כלומר קצת מעל שליש מהשוק. ג'נרל מוטורס מכרה ב-2025 בארה"ב כ-2.85 מיליון כלי רכב, והייתה היצרנית המובילה בשוק. פורד מכרה כ-2.2 מיליון כלי רכב בארה"ב וסטלנטיס מכרה בערך 1.5 מיליון.

באופן כללי עלו מכירות הרכב בארה"ב ב-2025 ב-3-2% לעומת 2024. לא בדיוק נתון שאומר "החייאת תעשיית הרכב האמריקאית", אבל כן מראה כי לפחות בינתיים תעשיית הרכב האמריקאית יכולה לחיות טוב, גם אם כמעט כל השוק שלה מקומי.

מדיניות הסחר של הבית הלבן עשויה גם להאיץ מגמה בתעשייה לייצור מכוניות קרוב יותר למקום שבו הן נמכרות. שוקי הרכב הגדולים של צפון אמריקה, אירופה וסין מחולקים יותר ויותר על ידי תקנות, טכנולוגיות והעדפות צרכנים שונות, מה שמעודד יצרניות רכב לתכנן ולייצר באופן מקומי. "אני חושב שנעזוב את העידן של מכוניות גלובליות ונהפוך לעולם קצת יותר אזורי", אמר האקאן סמואלסון, מנכ"ל וולוו. וגם זה מתיישר עם הראייה של טראמפ, שלפיה העולם צריך להיות מחולק לכמה טריטוריות, שכל אחת מהן נשלטת בידי אימפריה. השאלה היא מה יקרה אם מכוניות חשמליות מסין יתחילו לשלוט בטריטוריה של ארה"ב.