שמיר דרייבר – פול גז בעיניים

היום ברור לפחות או יותר כל נהג, בוודאי אם הוא מתנייד במכונית מודרנית, כזו שיוצרה בחמש השנים האחרונות. מערכות סיוע לנהיגה הן אבזר בטיחות מהמעלה הראשונה. וגם אם מערכת מניעת סטיה מנתיב או אזהרה על קרבה מסוכנת לרכב לפניכם אינה מנטרלת לחלוטין תאונות, היא לבטח מקטינה את הסיכוי להן. ובמכוניות מודרניות מאובזרות במיוחד אפשר למנות כיום מספר דו-ספרתי של כאלה. מיותר לומר שהמערכות האלה מסקרנות אותנו כבר שנים ארוכות, החל מהדרך לרעיון, דרך תהליך הפיתוח ועד היישום. אבל לא כולן מופעלות מחשב ונסמכות על חיישנים בזמן שהן פועלות. למשל משקפיים.

רקע, לא מעט ממנו

זה היה לפני שנים. יותר מדי מהן, אבל טלפון נייד כבר היה עניין ושיחה מזוהה מאזור חיוג גרמניה. כמה ימים אחר כך מצאתי את עצמי בחדר ישיבות גדול אי שם במינכן. במשך חמש שעות תוחקרתי, למדתי ונחשפתי לתהליך שקשור היה במערכת הגה שיודעת לשמור על הנתיב. בגדול, ניסיון למנוע את הסטיה החדה בזמן מעבר ליד משאיות גדולות על האוטובאן בהפרש מהירות של 100 קמ"ש עם רוח צד שלפתע נעלמת כשאתה לצמד המשאית, ומצליפה בסיום העקיפה. אז למדתי שבעוד 5-10 שנים תהיה מערכת כזו כמעט בכל מכונית, נחשפתי לא לראשונה לקשר בין יהירות אינסופית למקצועיות-על של מהנדסים גרמניים, קיבלתי שיעור בתהליכי פיתוח והבנתי עד כמה חשובה תשוקה אישית בדרך למצוינות. מילים גדולות, אני יודע.

המון שנים אחר כך מצאתי עצמי בחדר הישיבות של יצרנית העדשות שמיר, בקיבוץ שנתן את השם לחברה. בלי מהנדסים יהירים.ובכל זאת התחושה הייתה דומה להפליא. תיכף נגיע לעניין עצמו, אל תברחו.

גלגולה של חברה

כנראה שממש מעטים מכם יודעים, אבל כבר בשנות ה-70 המוקדמות עדשות שמיר החלו לזרום לאופטיקאים מקומיים. אז עוד חברה קטנה וצנועה בקיבוץ צפוני, שעשרות שנים אחר כך שינתה את דרכה. קפיצה גדולה קדימה והחברה כבר בעלת שם בקרב מביני עניין ומשתמשי משקפיים, נסחרת בבורסה כאן ומעבר לים. עד שב-2011 הוחלט לוותר על 50% מהבעלות לטובת קונצרן עדשות צרפתי בשם אסילור (Essillor). ויתור שהוא סוג של חצי אקזיט ששווה באותו הזמן כמעט 150 מיליון דולר לקופת הקיבוץ.

אבל, קונצרן הענק המשיך להתרחב וב-2018 התמזג באופן מלא עם חברת ענק איטלקית בשם לוקסוטיקה (Luxottica), כזו שמייצרת מסגרות ראיה ומחזיקה בבעלות על מותגי משקפי שמש שאולי שמעצתם את שמם: רייבאן ואוקלי. הקונצרן הזה עונה גם היום לשם הלא-ממש מפתיע אך גם לא בדיוק קליט אסילורלוקסוטיקה (EssilorLuxottica), ויש לו משהו כמו 200 אלף עובדים, כשהוא משווק בכ-150 מדינות מסביב לעולם.

ב-2022 שמיר עוברת סופית ובאופן מלא לידי הקונצרן המשולב, ומשלימה סיבוב נאה של משהו כמו 750 מיליון דולר, במהלך שמעמיד את שמיר בקבוצ הצמרת של קיבוצים שהרוויחו המון כסף מהתעשייה שפיתחו. העניין הוא שזה לא רק הכסף, והיום עדשות שמיר מוזכרות בנשימה אחת עם מותגי על כמו צייס (Zeiss) הגרמנית והויה (Hoya) היפנית, בעיקר בתחום האופטיקה המותאמת אישית.

לפי אנשי שמיר היום, עדשות המשקפיים שלהם תומכות קודם כל בשיפור איכות החיים. בהתאם למשתמש, בהתאם לסוג השימוש, לייעוד. ובקטגוריה הזו נכללות עדשות דרייבר המתקדמות, פיתוח עצמאי שלשמו התכנסנו. רק גילוי נאות לפני שממשיכים. עד לפני מספר חודשים לא השתמשתי במשקפיים. כן הגדלתי בהדרגה את מסך הסמארטפון, כן גיליתי שמדבקות על מוצרים מתוכננות לצפייה רק באור ישיר וחזק והפסקתי להתבייש להדליק פנס כדי לצפות בתפריטי מסעדה.

הדרייבר

אז עדשות דרייבר. מבלי להיכנס (עדיין) לנתונים והסברים מורכבים שפחות מעניינים אתכם בזמן נהיגה בכביש הצפון, העדשות שפותחו עבור נהגים, ומותאמות לכל אחד באופן אישי כמובן, אמורות להפוך את הנהיגה לנינוחה יותר, וכפועל יוצא בטוחה יותר. אם על-ידי מבנה עדשה מתוחכם, או על ידי גוון, או כל החלטה אחרת שיכולה להפיג את המתח מהעיניים המאומצות.

תארו לעצמכם עדשה שתוכננה כך שתאפשר לכם לזהות עצמים במרחק רב יותר ותחת תנאי תאורה שונים או אפילו משתנים תוך כדי צמצום המרחק. תארו עדשות שמסוגלות להקטין את אפקט הסנוור בלילה, הן מכלי רכב והן מאלמנטים מוארים בסביבת הכביש. תארו עדשה שתוכננה כך שתאפשר לכם לעבור במהירות ממבט על לוח המחוונים למסך המגע ולכביש וחוזר חלילה, כי פיזית היא שונה מעדשה שנועדה פשוט לחדד את הראיה. זו אמורה להיות הדרייבר.

מה הלאה

ב-2021 יצאה לדרך שותפות פעילה ודי נדירה בין חברה ישראלית מצפון הארץ לקבוצת מירוצי פורמולה 1, זו של אלפין. וב-2022 היא התרחבה עד כדי הקמת מרכז משותף למחקר ופיתוח בצמוד למטה קבוצת המירוצים באנגליה. הרעיון היה ועודנו להיעזר ביכולת הניתוח ודיוק הפעולה של נהגי המירוץ, כדי לאסוף כמה שיותר נתונים שיסייעו בפיתוח עדשות נהיגה. חיישנים, מצלמות, תוכנות מחשב וגם מוחות אנושיים מגויסים למשימה. וזה קורה בשנים האחרונות, עם ניסויים בתנאים שונים החל מכבישים בין כפרים ברחבי אירופה ועד ימי מבחן מרוכזים בחוג הארקטי. נהגי המירוץ של אלפין ובעלת הבית רנו מספקים את ההתרשמות ומשמשים בפועל כנהגי ניסוי ליצרנית העדשות שאוספת את המידע ומשתמשת בו כדי לשפר עוד יותר את העדשות. ויש עוד.

אתם ודאי מודעים לכך שיש מעט מאוד – אם בכלל - נהגי מירוץ בכירים עם בעיות ראיה. יוצא ככה. אבל כולם, ללא יוצא מהכלל, מוצאים עצמם עם מסך פלסטי בקדמת הקסדה, זה שמפריד בין העין האנושית לשמשה הקדמית במקרים מסוימים, או לאוויר הפתוח במקרים אחרים. וגם שם יש פוטנציאל אדיר לשיפור היכולת על המסלול ולזמני הקפה מהירים יותר. ובתרגום לכביש הציבורי, נהיגה נינוחה ובטוחה יותר. בינתיים התגייסה חטיבת אלפין שאחראית כיום למכוניות הביצועים של קונצרן רנו, והפכה בכך את שמיר כנראה ליצרנית העדשות היחידה בתעשייה שמשקיעה בקשרים הדוקים עם הקצה המקצועי של עולם הנהיגה.

לפני כמה מאות מילים הזכרתי ששמיר שמה לעצמה מטרה מוצהרת להתאים עדשות לייעוד, ולא רק למשתמש. ואם חושבים על זה, יש פחות או יותר אינסוף ייעודים שיכולים ליהנות מעדשה מותאמת. בעניין הנהיגה זה כבר די ברור. היכולת לראות בחדות גם את פנים הרכב, גם 200 מטר קדימה וגם ארבעה מטר, בתנאי תאורה שונים. רעיונית זה לא שונה מרוכבי אופנוע למשל, או רוכבי אופניים, או שחקני גולף, ענפי ספורט שקרובים לליבם ועיניהם של מאות מיליונים. אז נכון, ספק אם בשמיר יעסקו בהתאמת עדשות לספורטאי דארט או סנוקר, אבל מה עם גלישת רוח, סקי, ריצה? זה לא נגמר.

התחלנו לנסות

על איך זה עובד נוכל לספר לכם כשיהיה כאן רגוע יותר, וניתן יהיה לבצע את השלבים הבאים בהתרשמות מהעדשות. ניסויים משותפים על המסלול, למשל. ניסויים שהזמנים הדי סוערים מסביב קצת חירבו לנו. עד עכשיו הספקנו להתרשם ממערכות תיעוד הנהיגה של שמיר (ראו תמונות ווידאו), ומדרך איסוף המידע הייחודית על כבישי הצפון. וזה שלב ראשון.

העובדה שמדובר בחברה ישראלית שמפתחת את מוצריה ישירות בעזרת טובי נהגי המירוץ בעולם, על בסיס קבוע, מספיקה כדי שנמתין להמשך, אולי אפילו להשוואה עם מוצרים דומים אבל פחות ייעודיים.

בינתיים קיבלתם קצת רקע, בקרוב תקבלו גם נתונים וטבלאות ומספרים. ואם ירשו לנו סוף סוף לחזור לחיים נורמליים, גם תיעוד מלא מניסויים מסעירים - משבילי הקיבוץ למסלולי הפורמולה 1.

הכתב היה אורח חברת שמיר