- במה נהגנו: פורשה 911 טורבו S
- מתחרים: פרארי אמאלפי, אסטון מרטין וואנטאג'
- מתי אצלנו: עכשיו
- מחיר: 2.2 מיליון שקל

- בעד: ביצועים בכל מצב
- נגד: כבר לא פרועה
בסוף 1993 הייתה לי אחת בחדר, תלויה על הקיר בצהוב שפעם קראו לו בשם של ציפור, או פרח. ושם התחיל הרומן ארוך השנים שלי עם פורשה 911. אז עוד תחת שם הקוד 993, עם קירור אוויר למנוע האחורי, וכיום כנראה הדור הנחשק ביותר של המכונית הזו עבור אספנים עשירים. מאוד עשירים.
שנתיים מאוחר יותר, שוב צהובה והפעם עם כנף ענקית, נולדה ה-911 טורבו 993, ראשונה בשושלת המוגדשות עם הנעה כפולה. זה היה הצעד המשמעותי ביותר שפורשה עשתה מאז הצגת הטורבו המקורית ב-1974, אז הדהימה את העולם עם מגדש גדול ובריא, המון כוח ויצירה שגישרה בין מכונית הספורט השימושית-עממית יחסית לעולם מכוניות-העל, שהיה אז די בחיתוליו.
הוספת ההנעה הכפולה הגיעה כמענה לתדמית השלילית (תלוי איך מסתכלים) לה זכו הדורות המוקדמים. בקרב חובבי הרכב הם כונו "יצרני האלמנות", בגלל שיהוי הטורבו המופרז שהקשה על מינון הכוח לגלגלים האחוריים ונטייה כמעט קומית להסתחרר עד כדי איבוד שליטה בידי נהגים פחות מיומנים. על בקרת יציבות או אפילו על ABS אף אחד לא שמע אז.

נהגים מקצועיים אהבו את האתגר, אבל בפורשה החליטו שלהרוג את הלקוחות הפחות מנוסים (והעשירים) זו לא תוכנית עסקית משתלמת, והחלו במסע שיפורים רחב היקף. תחילה עם כיול מתלים מתקדם יותר, הוספת מערכת למניעת נעילת גלגלים ועד להצגת בקרת המשיכה. שפע עזרים אווירודינמיים ובלמים טובים בהרבה, וגם הנעה כפולה כאמור, הצטרפו לאורך השנים.
כל ההקדמה הארוכה הזו קצת רומזת, אני מניח שאתם מזהים, על הכיוון שאותו ה-911 טורבו לקחה עם השנים. אם פעם היא עוד הייתה פרועה ומאתגרת, הכניסה לעידן האלקטרוניקה ואיתו בקרות יציבות, מתלים מתוחכמים ושפע מערכות בטיחות, הביאה את הטורבו לגבהים כמעט בלתי נתפסים של יציבות, נוחות ושימושיות. עכשיו, כדי לגרום לה לנשוך אותך בתחת במפתיע ולהתקשר תוך כדי לשירותי ההצלה והחירום, צריך להיות לא רק נהג לא מיומן, אלא גם חסר בינה שלא מכיר בחוקי הפיזיקה ומתעלם מכל היגיון סביר. כן, הטורבו הפכה לאורך השנים לגרסה ממש מתורבתת של מכונית על עם ביצועים מטורפים. מי שבאמת רוצה להתפרע יכול לבחור בשיגעון מוטורי דוגמת גרסאות קצה מיועדות מסלול כמו GT3 RS. אגב, היא גם תשמור עליך הרבה יותר טוב מהטורבו הפרועה של פעם.

בחזרה לעכשיו. הדור החדש ביותר של הטורבו, טורבו S ליתר דיוק, יצא לדרך בשנה שעברה ומבוסס על העדכון האחרון - 992.2 בשפת פורשה. מתיחת פנים קלה לכאורה, עם עיצוב שבקושי השתנה: פתחי אוורור ניצבים מלפנים בדומה ל-GTS, ופס לד שונה מאחור. אף אחד לא יטעה ויחשוב שזו לא 911, מעטים יפספסו שמדובר בטורבו בכירה הודות לכנף אחורית מוגדלת וניפוחי מרכב. אבל כמו שהתרגלנו מפורשה, היא אוהבת לערוך שיפורים דינמיים מורגשים גם במתיחות הפנים, בבחינת הזמן עצר אמנם את העיצוב, אבל לא את החתירה לביצועי על וליכולת דינמית יוצאת דופן.
אתם יושבים, כן? המכונית שאליה אני משתחל באיטיות - גם כי כבוד, וגם כי זה לא פשוט - משלבת את החידוש הגדול ביותר שעברה ה-911 טורבו מאז המעבר להנעה כפולה עם ה-993. לא, בעצם מאז המגדש בגיאומטריה משתנה ב-997. הנעה היברידית. נכון, מנוע חשמלי ב-911 טורבו וכדור הארץ ממשיך להסתובב סביב צירו. עכשיו רגע. זו לא עוד טויוטה פריוס, כן? המנוע החשמלי כאן הוא יחידה צנועה (81 כ"ס) שכלואה בין מנוע הבוקסר לתיבת PDK כפולת מצמד (שמונה הילוכים).

רגע אחד. החשמל הזה מתחבר גם לקודש הקודשים: צמד מגדשי הטורבו. במקום אלו המסורתיים המונעים מגזי הפליטה ובדומה ל-GTS החדשה, פורשה ציידה את הטורבו S ביחידות עם מנועים חשמליים שמסייעים להן להיכנס לפעולה מהר יותר, לצמצם את שיהוי הטורבו ולהציע כך תגובת מצערת שלא שונה מהותית מזו של מנוע אטמוספרי. מאוחר יותר אגלה שזה עובד, אבל לא לגמרי. אל תצפו כאן לתגובות סטייל חשמליות של 100% כוח מ-0 סל"ד, אבל התחושה על הכביש טבעית הרבה יותר גם מאלו. טסלה מודל 3 פרפורמנס ופורשה טייקן טורבו, אנחנו מסתכלים עליכן.
עם 711 כ"ס העוברים לכל ארבעת הגלגלים, האצה מעמידה ל-100 קמ"ש בתוך 2.5 שניות וזמן הקפה של 7:03.92 דקות על הנורבורגרינג - יאפ, פורשה חתכה כאן 14 שניות מזמן ההקפה הקודם - הטורבו S החדשה היא הכל, חוץ ממכונית לא מספקת מבחינת ביצועים. וכמו תמיד, אי אפשר להתעלם מכך. אתה יושב בתוך מכונית על מכל בחינה, אבל כזו שעולה חצי מאלה שמעניקות רבע ממנה.

ואם הצבע הצהוב בוהק שנבחר למכונית שבה נהגנו מרשים אתכם, קחו בחשבון שבמציאות הוא מרשים אפילו יותר. רגע, אולי פורשה בכל זאת רוצה לחזור קצת לעידן הסורר והפרוע? מושב הבאקט הספורטיבי, רחב יחסית ונוח ביחס לאחיו למקצוע, מנער את הרושם הזה במהירות החוצה. יותר מכך. אם מבחוץ הניפוחים, הפגושים השונים, שלל מסיטי הרוח ופתחי הקירור הענקיים שמאחורי הדלתות יוצרים רושם שרירי, בתא הנוסעים תתקשו לזהות שאתם ב-911 החזקה בהיסטוריה.
ההתנעה, בעזרת מתג ולא מתג בדמות מפתח מסתובב, מזכירה כי אם יש משהו שה-911 שומרת לאורך השנים, חוץ מכמעט הכל בעצם, הוא אביזר התנעה משמאל להגה. מנוע ה-3.6 ליטר, בוקסר שישה צילינדרים כמובן (ברור שידעתם), מלווה ביותר רעש מקאררה בסיסית הודות לסעפת פליטה חדשה מטיטניום. דרמה קצת מיותרת עם ההתנעה, אם תשאלו אותי. וכשהוא קר, ועכשיו ממש קר לו, המנוע לא נשמע סקסי או מזמין במיוחד, אבל כן די רועש. אל דאגה, זה משתפר אחרי כמה מאות מטרים.
אם הגעתם מקאררה רגילה - ומי מאיתנו לא מחזיק קאררה רגילה מהדור האחרון בחניה - אתם בטח יודעים שה-911 היא מכונית די נוחה בנסיעה עירונית. כיול המתלים מוצק אבל סופג היטב אפילו שיבושים משמעותיים, בידוד הרעשים טוב, ותפעול הרכב קל ועדין במידה מפתיעה. אם לא הישיבה הנמוכה והממדים שתפחו, זו הייתה כמעט עירונית אידיאלית (הערת העורך: זו פעם אחרונה שרועי יכתוב על פורשה).

על הכביש המהיר זה כבר סיפור שונה לגמרי. ככל שהמהירות עולה, הטורבו S מתחילה לזרוח ביחס לדגמי בסיס, ובעיקר ביחס לכל המכוניות המוזרות האלה שמסתובבות בין הרגליים ומפריעות לנסוע כמו שצריך. הביצועים הם לא משהו שאפילו בעלי פורשה נחותות מסוגלים לשער לעצמם. זה עולם אחר. לא יהיה מוגזם לציין שזו כנראה כובשת האוטובואנים הטובה ביותר בהיסטוריה. ברור שיש מהירות ממנה (איפה הן?), אין ספק שיש גם נוחות ממנה (רק שלא רואים אותן במראה) וחד משמעית, עבור המשפחה כדאי לכם לבחור במכונית אחרת (או שתקבלו החלטות קשות, אהמממ). קשה לתאר עד כמה היא מעוררת ביטחון. עד כמה היא מרגישה כאילו היא מסוגלת לעשות כל מה שאתה היית רוצה שתעשה, והרבה יותר מכך. רגע, אנחנו חייבים לכם מילה על המערכת ההיברידית. שכחנו ממנה.
יש משהו מלהיב בטורבו S החדשה, באופן שבה היא מאפשרת לך להיות הנהג הכי טוב שאתה: אחיזת הכביש, היציבות, כושר הבלימה של הדיסקים הקרמיים שמגיעים כאן כציוד תקני, כולם מאפשרים גם לנהג חסר רקע בפורמולה 1 או אליפות הראלי, להיות מהיר באופן מעורר השתאות. בין שזה על האוטובאן ב-250 קמ"ש ובין שזה בכביש מפותל שרחב רק במעט מהגוף שלה (אגב, הגיע הזמן לדבר על דיאטה). הטורבו S אמנם לא מציעה היגוי מדויק ומתקשר כמו קאררה בסיסית נטולת הנעה לגלגלים הקדמיים, אבל עם הזמן והסיבובים לומדים להישען על היכולת הגבוהה כדי לפתח בהדרגה מהירויות כניסה ויציאה כמעט אנטי סוציאליות לפניות, גם בכבישים שמיועדים לספורטיביות זעירות.

במובן הזה, ה-911 טורבו כיום היא אולי לא מרגשת במובן של - אני לא מאמין, נהגתי בטורבו ושרדתי כדי לספר - אבל היא כן כהישג טכנולוגי. הדרך שבה יצרנית אחת, עקשנית במיוחד, הפכה מכונית מופרעת עם תכנון הנדסי משוגע לאחת ממכוניות הספורט המדויקות, מהירות ושלמות בהיסטוריה.
סוררת היא כבר לא, אבל מכונה שנהגים במגוון רמות יכולים להוציא ממנה הנאה ביחס ישיר לרמתם, בהחלט כן. האפשרות להציע יכולת דינמית מטורפת לנהגים טובים, בטוחה ומהנה לטובים פחות, ונוחות מרשימה לשניהם, היא היום הדבר המרשים ביותר בטורבו S. אפילו יותר מהצבע הצהוב שלה.
- מנוע: בוקסר 6 צילינדרים, טווין-טורבו בנזין, 3.6 ליטר וחשמל
- הספק: 711 כ"ס ב-6,500 סל"ד
- מומנט: 81.6 קג"מ ב-3,000 סל"ד
- תמסורת: 8 הילוכים כפולת מצמד, הנעה כפולה
- אורך: 455.1 ס"מ
- רוחב: 190 ס"מ
- גובה: 130.5 ס"מ
- בסיס גלגלים: 245 ס"מ
- משקל עצמי: 1,800 ק"ג
- נפח תא מטען: 135 ליטר
- זינוק ל-100 קמ"ש, מהירות מרבית: 2.5 שניות, 322 קמ"ש
- צריכת דלק, פליטת מזהמים: 8.6 ק"מ לליטר, 264 גרם CO2 לק"מ
- כריות אוויר: 6
- דירוג בטיחות (Euro NCAP): לא נבחנה
- מחיר: 2.2 מיליון שקל