הרכבת הקלה בירושלים: לא רק תחבורה, אלא מנוע צמיחה

במשך שנים ירושלים נחשבה לעיר שקשה להתנייד בה, עם עומסים ופקקים. בעשור וחצי האחרון, מאז הקמת הרכבת הקלה, החלה להשתנות התמונה. תמיר כהן, מנכ"ל צוות תוכנית אב לתחבורה לירושלים, מסביר מה תפקידה של תחבורה בעיר מורכבת כמו ירושלים, כיצד הרכבת הקלה השפיעה בפועל ומה צפוי בהמשך.

כהן הסביר כי תחבורה לירושלים, שבעבר נקראה צוות תוכנית אב לתחבורה ירושלים, היא הגוף שאמון על התחבורה במטרופולין ובעיר. לדבריו, הארגון הוקם כבר ב-1968 לאחר איחוד העיר, מתוך צורך "להסתכל הרבה עשורים קדימה" ולתכנן את התפתחותה. "אנחנו אחראים על כל תכנון התחבורה ועל כל תפעול התחבורה הציבורית", אמר

לדבריו, תחבורה אינה רק אמצעי לניידות, אלא חלק ממערכת רחבה יותר. הוא ציין כי למדינת ישראל יש שני אתגרי-על: "אחד זה אתגר הדמוגרפיה והאתגר השני הוא התשתיות", והוסיף כי המדינה נמצאת כיום ב"מרוץ של בניית תשתיות". במסגרת זו, לדבריו, ישראל צפויה להשקיע "טריליון שקלים" בפרויקטים, בעיקר בהסעות המונים ורכבות.

בהקשר הירושלמי, אמר כהן כי התחבורה היא "עורק חיים של העיר". לדבריו, בירושלים מתגוררים כיום כ-1.1 מיליון תושבים, ולתוכה נכנסים מדי יום כ-1.5 מיליון אנשים. "ללא פתרון תחבורה אמיתי לא נוכל להשאיר את האוכלוסייה, לא נוכל למשוך את העסקים, את ההייטק", אמר.

כהן התייחס גם להשפעת הרכבת הקלה מאז פתיחת הקו האדום ב-2011. לדבריו, מדובר ב"סיפור הצלחה, לא רק מקומי אלא עולמי", וכיום מבוצעות בו "כ-200 אלף נסיעות ביום". הוא הוסיף כי עם הארכות הקו להדסה ולנווה יעקב, התחזקה הנגישות למוקדים מרכזיים, כולל בתי חולים, תעסוקה והשכלה.

לדבריו, ההשפעה של הרכבת הקלה אינה רק תחבורתית. "אם פותרים את בעיית התחבורה, אפשר גם לתת מענה לבעיית הדיור", אמר, והסביר כי פיתוח סביב תחנות רכבת מאפשר ציפוף ובנייה בהיקפים גדולים יותר. הוא ציין כי בשנים האחרונות ניכרת חזרה של יזמים לעיר, לצד עלייה בכמות יחידות הדיור המאושרות.

כהן נתן דוגמה להארכת הקו הכחול לאזור ארמון הנציב, שאושרה במסגרת תקציב 2026. לדבריו, מדובר בהשקעה של כ-1.5 מיליארד שקל שתאפשר קידום של כ-40 אלף יחידות דיור. "קו הרכבת מאפשר לעיר לצמוח ולהתחדש", אמר.

בהתייחס לרשת העתידית, הסביר כהן כי לצד הקו האדום מוקמים גם הקו הירוק והקו הכחול. לדבריו, בחודשים הקרובים צפוי להיפתח מקטע ראשון של הקו הירוק, ובהמשך ייפתחו מקטעים נוספים. "כל חצי שנה אנחנו הולכים לפתוח קו נוסף", אמר, וציין כי הרשת צפויה להגיע גם להר הצופים, לגילה ולאזורים נוספים בעיר.

גם תקופת המלחמה, לדבריו, לא עצרה את העבודות. הוא סיפר כי במהלך מבצע "עם כלביא" נמשכו עבודות ההנדסה, ואף בוצעה יציקה גדולה כבר במוצאי השבת הראשונה למבצע. "המסר שלנו היה - אנחנו לא מפסיקים", אמר.

בנוגע להפעלת התחבורה הציבורית בזמן חירום, אמר כהן כי בתוך פחות מ-72 שעות הוחזרה הרכבת הקלה לפעילות. לדבריו, מספר הנוסעים עלה מכ-60 אלף ביום בשבוע הראשון לכ-120-130 אלף בהמשך. "יש לנו מחויבות לא כתובה עם הציבור. לא נשבור את האמון שלו בעיתות של החירום", אמר.

לסיום התייחס כהן ליעד לשנים הקרובות. לדבריו, סביב שנת 2030 צפויה לפעול בירושלים רשת מלאה של רכבות קלות, עם שמונה קווי שירות וכ-600 אלף נסיעות ביום. הרשת, לדבריו, תאפשר להגיע "בצורה מאוד מאוד קלה ובטוחה לכל המקומות" ותסייע לאנשים "להישאר ולחיות ולשגשג ולצמוח" בעיר.