דילוג לתוכן המרכזי בעמוד

מיצובישי לאנסר ראליארט במבחן

Getting your Trinity Audio player ready...



צהריי שבת חורפית שטופת שמש ליד חוף הים התל אביבי. שוטרת עומדת ברמזור ונועצת מבט חמור סבר בלוע הפעור של הלאנסר הכתומה מולה. שלושת כונסי האוויר על מכסה המנוע מושכים את תשומת ליבה. היא קוראת בקשר לשוטר כלשהו. הרמזור מתחלף לירוק ואני מלטף את הדוושה בעדינות. לא צריך צרות. מיצובישי לאנסר ראליארט  בצבע כתום מטאלי היא לא המכונית לאנשים אנונימיים.

לגרסת ההאצ'בק של הלאנסר יש עיצוב מוזר. החרטום האימתני מלפנים זהה לגרסת הסדאן. שבכה קדמית מתוחמת בפס ניקל עבה פוערת פיה כמו חיית טרף. שלושה כונסי אוויר בולטים על מכסה המנוע, כשרק שניים מתוכם פתוחים באמת. אי אפשר לטעות בזיהוי החישוקים הקלים בצבע גרפיט, שלל החצאיות והספוילר: זו לא סתם לאנסר ליסינג. מדבקת ראליארט קטנה על הישבן ושני מפלטים מכובדים מאמתים את הזיהוי המוקדם. מעבר לקורה האחורית משהו השתבש בעיצוב. יחידות התאורה הבולטות וסרח העודף המכובד מזכירים לי את קרוניות רכבת ההרים הישנה של הלונה בפארק בת"א. איפה הישבן של הספורטבק הזו ואיפה הישבן של גרסת הסדאן שמזכיר את אלפא רומיאו 159.


לעמוד הדגם בקטלוג iCar:מיצובישי לאנסר ראליארט


מיצובישי לאנסר ראליארט
מיצובישי לאנסר ראליארט. עיצוב אגרסיבי / צילומים: טל ברונפר

העיצוב הפנימי של לאנסר ראליארט לא שונה באופן משמעותי בבסיסו מהגרסה לציי הרכב. מערכת השמע העשירה והממותגת בולטת לעין ולאוזן. כל הדיפונים שחורים והאווירה מזכירה במעט את פולקסווגן גולף GTI המתחרה. הידיות השחורות בגרסא הפשוטה צופו בעיטורי ניקל, הפס החוצה את לוח המחוונים לאורכו ודלתיות תאי האחסון הולבשו בציפוי דמוי סיבי פחמן עוד בפס הייצור ולא בארץ. השוני המינורי מהגרסאות הבסיסיות משחק לרעתה של הראליארט. היא לא מספיק מאובזרת ונעימה לשהייה ולא מספיק שונה מהגרסה להמונים. אז נכון שהמרחב לנוסעים מכובד ויש מספיק מרווח ראש למבוגרים גבוהים מאחור אבל הם קצת ירגישו שחסכו עליהם.

החסכון באבזור מתבטא בתאי אחסון מועטים ולא מרופדים כלל, במראות איפור נטולות תאורה ובמושבים פשוטים למראה (וחסכוניים בתמיכה, אבל על זה בהמשך). תגית ה-SST הכסופה של תיבת ההילוכים כפולת-המצמדים מוצגת ליד ידית ההילוכים הסקסית מצופת העור, מוודאת שהנהג לא ישכח לרגע שלא מדובר בסתם אוטומטית מצי-הרכב.

על נייר הפרוספקט הממוחשב שלא הדפסנו, 241 כ"ס ו-35 קג"מ ממנוע שני ליטר מוגדש הוא נתון מכובד, אך כשמדובר על משקל הנושק ל-1600 ק"ג יחס הספק /משקל כבר לא ממש מושך. הלאנסר השמנמנה מאיצה היטב בצורה לינארית, ללא דחף מרטיט וללא צליל ספורטיבי מגרה. שריקת המגדש נשמעת היטב ברקע, אך מהנדסי הסאונד לא עבדו שעות נוספות. תיבת ההילוכים כפולת-המצמדים עובדת היטב אך מדי פעם רעשי העברת ההילוכים נשמעים באופן נוכח, כאילו הגמד הנמצא בתוך התיבה החליט לחפף בתפקידו. לא נורא, רוב הזמן הוא עושה עבודה טובה בשני מצב העבודה: Normal ו- Sport. פקדי העברת ההילוכים הידניים בלאנסר העשויים ממתכת מקובעים למוט ההגה והם מפריעים בנהיגה ספורטיבית, בהשוואה לפקדים המקובעים לגלגל ההגה.

מיצובישי לאנסר ראליארט


על הכביש לאנסר ראליארט מתגלה כמכונית נוחה מהצפוי. היא לא מתחרה בנוחות של סיטרואן C5, אבל היא בהחלט נעימה יותר מהמתחרה הישירה מגרמניה. למרות חישוקי 18 אינץ' גדולים וצמיגים נמוכי חתך, לאנסר ראליארט עוברת את כביש המבחן העירוני המרוסק הקבוע שלנו בשלום, ועוקפת בסוגיית הנוחות אפילו מכוניות משפחתיות. חייב להיות פה איזשהו ויתור בשביל אותה נוחות, לא? לאנסר ראליארט מקריבה את ההנאה על מזבח הנוחות. הכיול הנוטה לנוחות מעניק לה זווית גלגול לא מספיק שטוחה ויכולת הכניסה לפניה לא מספיק מהירה. מערכת ה-AWC, שאחראית לחלק את הכוח בין הציר הקדמי והאחורי לפי תכניות קבועות מראש ובהתאם לתנאי הכביש, כבר לא יכולה לשנות את כיול המיתלים הבסיסי של הלאנסר הזו. מעבר למגבלות האחיזה הגבוהות נחשף תת-היגוי מתסכל: לאנסר ראליארט נמרחת על מיתליה לתוך הפניה. הלאנסר תסכים להדק את קו הפניה אך לא בהתמסרות מלאה. אותם מושבים פשוטים לא תומכים מספיק בנהיגה ספורטיבית, בדיוק כשזה מה שצריך שהם יעשו. כמה חבל.

מיצובישי לאנסר ראליארט

לאנסר ראליארט לא מחליטה מה היא רוצה להיות. מצד אחד היא רכה מדי כדי להיות ספורטיבית, אך מצד שני היא לא מספיק מאובזרת ועשירה כדי להיות מובילת משפחה מוצלחת ונעימה. היא יכולה להיחשב כמציאה בהשוואה למיצובישי לאנסר אבולושן 10 הכל-כך יקרה, אך בטווח המחירים הזה יש אלטרנטיבות מוצלחות יותר לתפקיד המשפחתית המהירה.

 

לדגמי מיצובישי בישראל - מיצובישי

 

--------------------------------------------------------------------------------------------------------------------

 

חוות דעת נוספת / אייזיק דוידוביץ

הרבה אותיות מעורבות כאן:

WRX או GTI הן המתחרות, EVO-X היא האחות הבכירה, SST היא התיבה הרובוטית כפולת המצמדים תואמת DSG של פולקסווגן, ו-S-AWCו-LSD הן אותיות שידאגו שלחיצה אגרסיבית על דוושת התאוצה תתרגם את עוצמת המנוע לתאוצה יעילה .

ראליארט היא גרסה מתוחכמת, רווית אותיות וטכנולוגיה ללאנסר המשפחתית שאותה אתם בוודאי מכירים. מיצובישי לאנסר ראליארט, על אף שלל האותיות, היא ממש לא לאנסר אבולושן - גרסת האולטרה ספורט של הלאנסר שמזמן הפכה לאגדה. אמנם הנעה כפולה ומגדש טורבו באמתחתה וגם מכסה מנוע קרבי, אבל למרות בליל האותיות אנחנו לא מתבלבלים.

הבדלים מהותיים, ולא רק בהספק המנוע, מבדילים בין לאנסר מהירה ללאנסר מאוד מהירה.

מגדש טורבו TWINSCROLL מתוחכם יותר, שוני במתלים ובכיולם, ושינויים חשובים נוספים במנוע ובבלמים כולל אותיות נוספות שלא תמצאו בדגם הראליארט. את האותיות S-AYC למשל: מערכת שקיימת בלעדית ב"איבו", הבודקת את אופן הנהיגה והאם מתפתחים בעת נסיעה בסיבוב כוחות אשר עלולים לגרום לאיבוד אחיזת הכביש. בעת הצורך נכנסת המערכת לפעולה אוטומטית וכך מבטיחה את חזרת המכונית למסלול המתבקש. מערכת בקרת הסחיפה הדינאמית SUPER AYC לא מפחיתה מכוח המנוע, אלא דואגת להשפיע על היגוי המכונית בעת פניות חדות, באמצעות ויסות נכון של חלוקת הכוח בין הגלגלים האחוריים.

לאנסר ראליארט כלל לא נמדדת מול אחותה הבכירה - בהפרש המחיר בינה לבין ה-EVOLUTION X תוכלו לקנות פולקסווגן שירוקו 1.4TSI. ראליארט היא מכונית חזקה ומהירה שתאפשר גם לנהג הממוצע לנהוג במהירויות גבוהות,  בוודאי בכביש הישר אך גם בעיקולים ארוכים ומהירים. בכביש הטכני היא פחות מרשימה. משקל עצמי גבוה מאוד (80 ק"ג יותר מה-X  (EVULOTION, ויכולת פניה המסורסת תחת עומס בתת היגוי מעצבן, לא בדיוק מתכון להנאה צרופה לחובב הפניות והנהיגה הטכנית. אם בסאונד מנוע סקסי תסתפקו, גם אז צפויה אכזבה - המנוע סתם רועש. לא מעורר חשק ללחוץ כמו בגולף GTI למשל.

מיצובישי ראליארט מפספסת את המטרה- למרות היותה נוחה יחסית, היא לא נינוחה כמו לאנסר 1.8 משפחתית, אך גם לא סקסית כמכונית ספורט מלהיבה. את זה ניתן כבר להרגיש במושב הנהג - מושבים בינוניים הם הדבר האחרון שאתה רוצה לפגוש במכונית שהמטרה הראשונית היא להתחבר אליה. תמיכה ראויה לא תמצאו במושבים של הראליארט.

אז מה נשאר - לפחות העיצוב?

מצטערים, גם כאן פיספסתם ,מיצובישי. החלק הקדמי בהחלט ראוי ותואם EVOLUTION , אך ברגע שגלש המבט לחלק האחורי של הראליארט האכזבה משתלטת ומהר.מרכב הספורטבק בעל החלון האחורי המשופע, הפנסים ותוספת הכנף הם לעניות טעמי עיצוב כושל. תנו לנו את מרכב הסדאן , שם זה הצליח הרבה יותר.

את הלאנסר החזקה הזו היינו רוכשים אם המחיר היה לפחות סביר יותר. במחיר זול בהרבה ניתן לרכוש את פולקסווגן גולף GTI או אפילו את סקודה אוקטביה RS שיתנו תמורה טובה למחיר, למעט האשלייה שאתם כאילו נוהגים ב-EVOLUTION

מיצובישי לאנסר ספורטבק ראליארט, 2.0 ליטר, טורבו, אוטומטי TC-SST

 

יתרונות

חסרונות

מהירה

מחיר גבוה ביחס למתחרות

נוחות נסיעה טובה

ההתנהגות לא מספיק ספורטיבית

עיצוב החלק הקדמי

עיצוב החלק האחורי

מרחב פנים מכובד

אבזור ותחושת יוקרה בתא הנוסעים

 

למאמר זה התפרסמו 0 תגובות

יעוץ מקצועי חינם לפני קניית רכב
  • צור קשר בוואטסאפ
  • התקשר אלינו

הוספת תגובה

תגובות

תגובות לכתבה

חזור למעלה