משפחתיות עד 60,000 שקל: מה כדאי לקנות?

צריכים מכונית משפחתית, אבל התקציב לא מאפשר רכישה של מכונית חדשה? חברות הליסינג, הטרייד אין וההשכרה ישמחו להציע לכם מכוניות משומשות בחצי מהמחיר של משפחתית חדשה. סקרנו את המשפחתיות הנפוצות בישראל, ולא שכחנו להתייחס למאפיינים החשובים של רכישת מכונית מיד שניה: אמינות, בטיחות וכמובן וצריכת דלק.

קיצורי דרך: מאזדה 3, טויוטה קורולה, שברולט אופטרה, רנו מגאן, פורד פוקוס, מיצובישי לאנסר, סיטרואן C4


מאזדה 3 2008

המכונית הנמכרת ביותר בישראל במחצית השניה של שנות ה-2000. בניגוד לדגמים אחרים שזכו לפופולאריות גבוהה בחברות הליסינג, מאזדה 3 היא מכונית מוצלחת למדי שמהווה שיפור עצום לעומת מאזדה לנטיס ששווקה לפניה. המלאי הגדול שקיים בציי הרכב הוריד את המחירים, מה שאומר שהיום קל יותר מתמיד לרכוש את המכונית של "מר ישראלי". בשנת 2009 החל להימכר כאן הדגם החדש של ה-3, אך מחיריה עדיין גבוהים יחסית. בתקציב של 60,000 תוכלו לרכוש כיום מכונית משנתון 2008.


מאזדה 3. עדיין נראית טוב, אם כי לחלוטין לא ייחודית / צילום: טל ברונפר

למשפחה: באופן מעט אבסורדי, המשפחתית הנמכרת ביותר מגלה את חולשתה דווקא בשירות שהיא מעניקה למשפחה. המושב האחורי שלה צפוף, והמבנה שלו יקשה על רתימתם של 3 מושבי בטיחות. לתא המטען יש נפח סביר, אך פתח ההטענה שלו גבוה וצר – מה שמקשה על העמסתו. רמת הנוחות אף היא בינונית בלבד. רמת הבטיחות, עם זאת, לא רעה בכלל: מאזדה 3 זכתה לציון של 4 כוכבי בטיחות מתוך 5 במבחן הריסוק האירופי, בעוד הדגם שהושק ב-2009 שיפר את הציון וזכה ב-5 כוכבים. שני הדגמים מצוידים כסטנדרט ב-6 כריות אוויר ובמערכת בקרת יציבות אלקטרונית.

לנהג: מי שאוהב לנהוג, ימצא במאזדה 3 שותפה אידיאלית לתחביב. מבין המשפחתיות העממיות שנמכרו כאן בשנים האחרונות, מאזדה 3 היא ללא ספק אחת המכוניות המהנות מכולן. היא זוכה לכבוד הזה בזכות ביצועים מצוינים, היגוי נהדר ואחיזת כביש פנטסטית.

לחשבון הבנק: כאמור, מחיריה של מאזדה 3 ירדו בשנים האחרונות וניתן לרכוש אותה בחברות הליסינג תמורת סכום לא גבוה. רמת האמינות מעולה, כך שגם לאחר הרכישה לא צפויות הוצאות גדולות במיוחד. עם זאת, הרכב נחשב פופולארי גם בקרב גנבי המכוניות – מה שאומר שתידרשו לשלם לא מעט עבור הביטוח המקיף.

צריכת דלק (בק"מ לליטר, ע"פ נתוני היצרן): עירונית: 10, בין עירונית: 16.1, משולבת: 13.1.

בשורה התחתונה: למי שרוצה אמינות טובה במחיר סביר, ומוכן להתפשר על המרווח והנוחות. או לחלופין – לחובבי נהיגה בעלי משפחה.

 

טויוטה קורולה 2008

טויוטה קורולה משנת 2008 היא אולי המכונית המשתלמת ביותר שניתן לקנות עם סמל טויוטה על הגריל. למה משתלמת? כי בשנה זו שווקה הקורולה בישראל עם תיבת הילוכים רובוטית שלא התחבבה על הקהל הישראלי, וגרמה לירידת ערך גדולה מהמקובל אצל טויוטה. בנוסף, מציעה הקורולה הרובוטית צריכת דלק מצוינת.


טויוטה קורולה. אפרורית ויעילה / צילום: יצרן

למשפחה: טובה יותר ממה שאתם חושבים. מרווח הפנים נדיב למדי, בעיקר מלפנים, וספיגת השיבושים מוצלחת. מושבים נוחים ומרווחים מלפנים אמורים להקל על ההורים היגעים בסוף יום העבודה. רשימת האבזור דלילה בגרסת הליסינג (אם כי פגשנו ילדים שהתלהבו מחלונות עם תפעול ידני), וגם אבזור הבטיחות קוצץ: עד לאחרונה נמכרה הקורולה בישראל עם 4 כריות אוויר בלבד, בעוד אירופה זכתה לקבל אותה עם 3 כריות נוספות. כשהיא מאובזרת בציוד הבטיחות המלא, זכתה הקורולה בציון של 5 כוכבים במבחן הריסוק – אך הציון לא תקף לרכבים שנמכרו בישראל.

לנהג: כידוע, אין מתנות חינם. רציתם טויוטה בזול ועם צריכת דלק טובה? תצטרכו לשלם על כך ולהתמודד עם תיבת ההילוכים הרובוטית, שלא פעם מרגישה כאילו מי שמפעיל אותה הוא תלמיד נהיגה בתחילת דרכו. התיבה מחליפה את ההילוכים באופן לא חלק ולא תמיד נעים, וצריך ללמוד את אופן הפעולה שלה כדי לגרום לה לעבוד באופן רגוע. כשזה יקרה, תוכלו ליהנות מביצועי המנוע הנמרץ.

לחשבון הבנק: טויוטה היא טויוטה? נכון, אבל יש כוכבית. הקורולה הרובוטית שומרת על מוניטין האמינות של היצרן היפני, אך תיבת ההילוכים עברה ניסיונות עידון וריכוך במוסכים שונים – מה שלא פעם מביא להחלקה של הקלאץ' ולשחיקה מוגברת שלו. בדקו היטב את מצבה של התיבה בטרם הרכישה, ותוכלו לנסוע בראש שקט.

צריכת דלק (בק"מ לליטר, ע"פ נתוני היצרן): עירונית: 11.9, בין עירונית: 17.5, משולבת: 14.9.

בשורה התחתונה: אם התיבה הרובוטית לא הצליחה להטריד אתכם, תוכלו לרכוש טויוטה חסכונית במחירי מציאה.

 

שברולט אופטרה 2008-9

המשפחתית שקדמה לשברולט קרוז. משווקת בישראל מ-2004, ומציעה יחס לא רע של שקל למטר. אל תצפו למכונית אמריקאית: שברולט אופטרה מיוצרת במפעלי דייהו שבדרום קוריאה, והאיכות בהתאם.


שברולט אופטרה נמכרה בעולם גם תחת שמות המותג דייהו, סוזוקי, הולדן ואפילו ביואיק / צילום: יצרן

למשפחה: המרווח מאחור טוב מאוד, אם כי מרווח הראש מעט מוגבל. תא המטען גדול ומרווח. גרסת הסדאן הנפוצה מציעה מרווח טוב יותר לעומת ההאצ'בק. הנוחות לא מרשימה – על כבישים משובשים המכונית מעט מקפצצת. איכות החומרים בתא הנוסעים בינונית. רמת הבטיחות סבירה: לאופטרה יש 4 כריות אוויר, ואין לה מערכת בקרת יציבות אלקטרונית. המכונית לא הועמדה למבחן הריסוק האירופי.

לנהג: הביצועים אולי טובים לשנת 2004, אבל האופטרה לא נחשבת זריזה ביחס למשפחתיות מסוף העשור. על הנאה מנהיגה אין סיבה להרחיב – שברולט אופטרה לא מתיימרת להצטיין בתחום זה.

לחשבון הבנק: מחירי הרכישה זולים במיוחד. מצאנו רכבים משנת 2008 במחיר של 45,000 שקל, ורכבים בודדים שנמכרו בשנת 2010 עולים רק קצת יותר מ-60,000 שקל. ירידת הערך חזקה, כך שעדיף לבחור רכב משנתונים מוקדמים יחסית שכבר ספג את רוב ירידת הערך. האמינות לא מרשימה ביחס למתחרות היפניות והקוריאניות, אך היא סבירה באופן כללי – כפי שהעידו בפנינו מנהלי ציי רכב המחזיקים מלאי רב של אופטרות.

צריכת דלק (בק"מ לליטר, ע"פ נתוני היצרן): עירונית: 8.7, בין עירונית: 16.4, משולבת: 12.3.

בשורה התחתונה: מתאימה למי שחייב משפחתית אבל קצר במזומנים, או למי שאוהב את הסמל של שברולט בחזית.

 

רנו מגאן 2009

המשפחתית שתשאיר אתכם עם העודף הגדול ביותר מ-60,000 שקל. רנו מגאן נמכרת בחברות הליסינג במחירים מצחיקים, ובדרך כלל תקבלו גם חבילת הטבות שכוללת אחריות מורחבת ופינוקים נוספים – העיקר שתקנו. האם זה אומר שיש ממה לחשוש? ייתכן, אבל בכלל לא בטוח שצריך לשלול את המכונית בגלל זה.


הגיע זמן המגאן? / צילום: יצרן

למשפחה: המגאן תיתן למשפחה שלכם את התמורה הטובה ביותר למחיר. מרווח הפנים מצוין, תא המטען ענק, רמת הנוחות מעולה ואפילו האבזור יפתיע אתכם – לטובה וגם לרעה. גרסת ה"ביזנס" של רנו מגאן, זו שנמכרה לציי הרכב, כוללת מצד אחד כרטיס הנעה חכם, חיישני גשם ותאורה, מראות נגד סנוור ופיצ'רים מעניינים נוספים – אך מנגד היא נעדרת אפשרות כוונון חשמלי למראות הצד, ובולטים לרעה גם החלונות הידניים מאחור. לפחות באבזור הבטיחות אף אחד לא חסך: רנו מגאן מצוידת כסטנדרט ב-6 כריות אוויר, מערכת בקרת יציבות אלקטרונית ועזרים נוספים שיעזרו לכם לשמור על המשפחה בדרכים.

לנהג: הסולידיים מבין הנהגים יאהבו את המגאן. היא נוחה, שקטה ונעימה, ותותיר אתכם רעננים גם בתום נסיעות ארוכות. מי שמחפש מכונית מרגשת עלול להתאכזב מהמגאן. לתיבת ההילוכים יש לפעמים רצונות משלה, אך עם הזמן לומדים להתרגל אליהם ומגלים שהשד לא נורא כל כך.

לחשבון הבנק: מוניטין האמינות של רנו מגאן הוא עקב האכילס הרציני ביותר שלה, וזו הסיבה העיקרית למחירים הזולים של המכונית. בשנים הראשונות המגאן אכן סבלה מבעיות רבות במערכות החשמל ובתיבת ההילוכים, אך עם השנים השתפרה האמינות – אף כי היא מעולם לא הגיעה לרמתן של המתחרות היפניות. מנסיוננו, מחירי הרכישה הנמוכים מקזזים את עלות התיקונים האפשריים, כך שמי שלא מפחד מביקור שנתי במוסך יוכל ליהנות ממכונית נוחה ומרווחת, גם במחיר של אמינות לא מושלמת.

צריכת דלק (בק"מ לליטר, ע"פ נתוני היצרן): עירונית: 9.3, בין עירונית: 16.6, משולבת: 12.9.

בשורה התחתונה: לא גרועה כמו שחשבתם. משפחתית שבאמת מיועדת למשפחות.

פורד פוקוס 2008

פורד פוקוס משלבת בין עולמות. מצד אחד, פורד היא יצרנית אמריקאית. מצד שני, הפוקוס מיוצרת באירופה והיא אכן מרגישה כזו. מצד שלישי, הפוקוס חולקת את מכלוליה עם מאזדה 3 היפנית. אז מי את, פורד פוקוס? ואיזה סטיגמות אפשר להלביש עלייך?


פורד פוקוס. בדרך אל הים / צילום: נועם ריין

למשפחה: אפשר לסמן V. פורד פוקוס מציעה מרווח פנים נדיב, עם ספסל אחורי רחב וגבוה המקל על עיגונם של כסאות הבטיחות. רמת הנוחות טובה, על אף נוקשות מסוימת של המתלים. תא הנוסעים בנוי היטב מחומרים איכותיים, וגם האבזור מספק בהחלט. תא המטען גדול בגרסת ה-4 דלתות, וגם ההאצ'בק לא מאכזבת בסעיף זה. גרסת הסטיישן תהיה השימושית מכולן, אך היא הגיעה לישראל בשנת 2009 ומחיריה עדיין יקרים. במבחני הריסוק זכתה הפוקוס לציון של 5 כוכבים, והחל מ-2008 היא מגיעה לישראל עם בקרת יציבות אלקטרונית ו-6 כריות אוויר כסטנדרט.

לנהג: הפוקוס היא מכונית מהנה, אבל בקצב שלה. המנוע חלש והרכב כבד, כך שבמרבית המקרים תתקבל תחושה איטית ועצלה – אך מי שאוהב לנהוג ידע להעריך את השלדה וההגה של הפוקוס, שמסוגלים לספק שפע של הנאה בכביש המפותל.

לחשבון הבנק: הקרבה המשפחתית למאזדה עושה טוב לפורד פוקוס. בניגוד למוניטין של המכוניות האירופאיות, פורד פוקוס מפגינה אמינות לא רעה בכלל. מחירי הרכישה נוחים אף הם, אך העול הכלכלי יורגש בתחנת הדלק: בשל המשקל הכבד והמנוע החלש, צורכת הפוקוס לא מעט מהנוזל היקר, בעיקר בנסיעה עירונית.

צריכת דלק (בק"מ לליטר, ע"פ נתוני היצרן): עירונית: 9.4, בין עירונית: 16.6, משולבת: 12.1.

בשורה התחתונה: שילוב מוצלח בין נוחות, שימושיות, אמינות ויעילות. אבל למה המנוע כ"כ חלש?

מיצובישי לאנסר 2008-9

המאזדה של שנות התשעים. עד לפני שנים לא רבות כל כך, מיצובישי היתה המכונית הנמכרת ביותר בישראל. מאז תפסה מאזדה את הבכורה, ודחקה את היהלום היפני כלפי מטה. בשנת 2008 הגיעה לישראל מיצובישי לאנסר החדשה, עם עיצוב אגרסיבי ויומרות גבוהות – אך אנו נתמקד דווקא בלאנסר "קלאסיק", שהמשיכה להימכר לציי רכב עד לשנת 2009. המחירים שלה מפתים, וגם המוניטין מוצלח. אבל האם זהו תחליף הולם למאזדה וטויוטה?


מיצובישי לאנסר.  הספויילר האחורי הוא הקשר היחיד לגרסת האבולושן / צילום: יצרן

למשפחה: מיצובישי לאנסר היא מכונית ישנה יותר מרוב המכוניות שנסקרו כאן, ולכן היא מציעה קצת פחות מהן בפרמטרים רבים. מרווח הפנים סביר בלבד, ומימד הרוחב יקשה על דחיסתם של 3 מושבים בטיחות. תא המטען מציע נפח לא רע. נוחות הנסיעה בינונית, וכך גם איכות החומרים וההרכבה. לא תרגישו פה את תחושת השיק של מאזדה 3 או את האיכות והמוצקות של פורד פוקוס, אבל גם לא בטוח שזה מה שיחסר לכם. רמת הבטיחות של הלאנסר בינונית, עם 4 כוכבי בטיחות במבחן הריסוק. ציוד הבטיחות כולל 6 כריות אוויר כסטנדרט, אך אין ללאנסר בקרת יציבות אלקטרונית.

לנהג: הלאנסר היא לא מכונית מהירה או כיפית, והיא לא תגרום לכם להיזכר בגרסת ה"אבולושן" הספורטיבית. עם זאת, בתנאי נהיגה רגילים לא תרגישו בנחיתות כלשהי, למעט אולי בתחום הנוחות.

לחשבון הבנק: סובארו DL, המלכה שמשלה כאן לפני מיצובישי, הפגינה אמינות כמעט מושלמת. מאזדה 3, המלכה הנוכחית, מפגינה אף היא אמינות טובה מאוד. מיצובישי אף פעם לא היתה ברמה ההיא, אבל אין סיבה לחשוש. כל עוד תטפלו בה היטב, הלאנסר תשיב לכם עם אמינות טובה בהחלט. שימו לב למצבה של תיבת ההילוכים, ותשתדלו לקנות מכונית עם קילומטראז' נמוך יחסית – כך תימנעו ממרבית הבעיות האפשריות.

צריכת דלק (בק"מ לליטר, ע"פ נתוני היצרן): עירונית: 9.4, בין עירונית: 15.1, משולבת: 12.5.

בשורה התחתונה: משפחתית אפרורית, אבל יעילה. כדאי לבדוק במקביל גם את סובארו אימפרזה.

סיטרואן C4 - מודל 2008-9

כשהיא הגיעה לארץ, סיטרואן C4 היתה עוף מוזר. היום כבר אף אחד לא מתרגש מהעיצוב הייחודי שלה, ואפילו ההגה שמסתובב סביב טבור קבוע, מה שהיה גימיק נחמד בזמנו, כבר לא קיים ב-C4 החדשה. ואיך היא בתור משפחתית? והאם היא אמורה להפחיד את מי שרגיל למכוניות יפניות?


סיטרואן C4. אוונגרדית וחדשנית לזמנה / צילום: יצרן

למשפחה: אפשר לסמוך על סיטרואן C4 שתסיע את המשפחה בנוחות ובבטחה. המושב האחורי אמנם לא מרווח כמו זה של המגאן, אך צמד מבוגרים + ילד יוכלו לשבת בו מבלי להתלונן. שפע של תאי אחסון הופכים את המכונית הזו לשימושית מאוד, אך תא המטען קטן יחסית כדרכן של מכוניות עם 5 דלתות. רמת הנוחות והבידוד לא מושלמת כמו זו של סיטרואן C5 המופתית, אך בקטגוריית המשפחתיות אין ל-C4 במה להתבייש. רשימת האבזור ארוכה ואטרקטיבית ביחס למחיר, וגם רמת הבטיחות מצוינת עם 5 כוכבים במבחן הריסוק ו-6 כריות אוויר עם בקרת יציבות כסטנדרט בשנתונים האחרונים.

לנהג: כמו צרפתיה אמיתית, סיטרואן C4 תנעים את חייו של האוחז בהגה. שלא כמו מכוניות סיטרואן של שנות התשעים, ה-C4 לא מלהיבה או מהנה במיוחד לנהיגה. בקרת השיוט עושה חיים קלים לנהג, וכך גם לוח המחוונים הגדול והברור. תיבת ההילוכים נוטה להרגיז, אך כמו זו של המגאן – עם הזמן מתרגלים לגחמות שלה.

לחשבון הבנק: קודם כל, סיטרואן C4 היא מכונית זולה לרכישה. שנית, סיטרואן C4 מפגינה אמינות טובה לעומת צרפתיות בנות דורה. זהו בהחלט שיפור ניכר לעומת ה-C5 הפרובלמטית. מצד שני, המשפחתית של סיטרואן עמוסה במחשבים ובפקדים האלקטרוניים, ותיקונם של אלו אינו זול. עלויות הביטוח לא גבוהות. צריכת הדלק גבוהה בעיר, אך טובה יותר מחוצה לה.

צריכת דלק (בק"מ לליטר, ע"פ נתוני היצרן): עירונית: 9.4, בין עירונית: 17.2, משולבת: 13.2.

בשורה התחתונה: בחירה מקורית ומעניינת עבור מי שלא צריך תא מטען גדול. טובה מתדמיתה.