רכב חשמלי בישראל: שלום 2015

אני קם בבוקר, שותה את הקפה והעיתון במרפסת. בכותרות הספורט - דורון שפר חוזר מפרישה. בעסקים - עידו רוזנבלום ממונה לתפקיד סמנכ"ל רנו ישראל. ומעל לכותרות, באותיות הקטנות, מתנוסס התאריך. ה-21 לאפריל 2015.

אין זמן. צריך להקפיץ את הילדה לבית הספר ולהגיע למשרד עד 9:00. אחרי הדיון המעמיק על מה למרוח בסנדוויץ' (שוקולד כמובן), אנחנו יורדים סוף כל סוף לחניון. שם היא מחכה לי בחניה השמורה. רנו פלואנס Z.E בצבע כחוליסינג, עם מלשינון היי-טק אופנתי ובאזומט של סונול להחלפת סוללות על חשבון החברה. אני מנתק את המכונית מהשטקר הפרטי שלי, חוגר את הילדה בבוסטר, מתיישב מאחורי ההגה ולוחץ על כפתור ההפעלה. רעש עמום ביותר מופיע בתוך חלל הנוסעים. אנחנו נוסעים. בדרך החוצה, אני מבחין ששלמה החאפר מקומה ב' חיבר את המיצובישי i-MiEV שלו באופן פיראטי עם כבל מאריך לשקע של המקלט בבניין. צריך לזכור להתלונן עליו בוועד הבית. אבל עכשיו אין זמן.

שברולט וולט. האייקון של המהפכה / צילומים: שברולט. בכותרת: CC_david_megginson

הילדה לא מפסיקה להחליף רינגטונים במהלך הנסיעה. לא בסלולארי, אלא במכונית. לפני שנתיים הודיע שר התחבורה קלארקסון על תקנה המחייבת מכוניות חשמליות להפיק צליל מלאכותי, שיידמה רעש של רכב בנזין או דיזל. זה קרה אחרי שהולך רגל נפגע משברולט וולט, כיוון שלא שמע אותה מגיעה. נדמה לי שאפל הייתה הראשונה לפתח אפליקציה באייפון, להורדת צלילים למכונית. עכשיו הילדה מתקינה בפלואנס סאונד של אוטו-גלידה וכל זאטוטי השכונה נכנסים לכוננות.

אני מוריד אותה בכניסה לבית הספר. לפניי חונה האמר מגודל של אם לילדה אחרת. זה פשוט מחרפן אותי, בשביל מה צריך בהמה מוטורית שכזו רק כדי להקפיץ ילדים ללימודים? הרי ההאמר כל כך בזבזן, בחשמל כמובן. הוא שותה סוללה על כל 40 קילומטר. הפלואנס שלי, לצורך השוואה, עושה עד 160 קילומטר בין הטענה להטענה. אבל אני לא דואג. בקרוב תכנס לתוקפה רפורמת המיסוי הצהוב - רכבים בזבזניים בוולטאז' כמו ההאמר החשמלי יתייקרו משמעותית.

המהפכה החשמלית לעתיד ירוק יותר

בדרך למשרד, ליד עבודות התשתית של הרכבת הקלה בירושלים, אני רואה יונדאי i10 אלקטריק תקועה בשוליים עם מכסה מנוע פתוח. לצידה עומד תומר, חבר וקולגה, עם פרצוף מתוסכל.

"מה קרה?", אני עוצר אחריו ויוצא מן האוטו.

"נגמרה הבטריה", הוא מפטיר.

"שכחת להטעין אותה בלילה?"

"לא, לא זה. הייתה אצלנו הפסקת חשמל עד לפנות בוקר, הרכב הספיק לטעון רק שמינית סוללה. קיוויתי שזה יספיק עד למשרד, אבל כמו שאתה רואה, אנחנו עומדים כאן בשוליים".

"טוב, נו, התקשרת כבר למ.מ.ס.י?"

"כן", עונה תומר, "הגררנרטור בדרך. יגיע תוך ארבע שעות".

 

יש דברים שלא משתנים.

הכל על עולם הרכב ערוץ הוואטסאפ של

 

למאמר זה התפרסמו 5 תגובות