רכבי ההדגמה של יבואני הרכב מגיעים במקרים רבים בגרסאות המאובזרות והמרשימות ביותר שלהם. הבעיה היא שעל הכבישים, פעמים רבות נמכרות יותר דווקא גרסאות עם מנועים פשוטים יותר והרבה פחות אבזור. פיג'ו 3008
בגרסה יקרה ומהודרת, עם מנוע טורבו בנזין בנפח 1.6 ליטר, עם 165 כוחות סוס והמון אבזור. מצד שני, רבים מהרוכשים לא נמצאים במדרגת התקציב המאפשרת לרכוש רכב במחיר כזה, והם מעדיפים את רכב הפנאי שלהם בסכומים שנעים סביב 140 אלף שקל. עבורם, לקחנו את הגרסה הפשוטה ביותר של ה-3008 בכדי לבדוק האם האיכויות של הגרסה היקרה נשמרות גם בגרסת הדיזל העממית.
רכב הפנאי החדש של פיג'ו פשוט נראה נפלא. החזית קרבית והשבכה הקדמית ענקית. מהצד הוא נראה גבוה ושרירי ומאחור יש לו מראה עתידני בזכות שורת הפנסים שאמורים להראות כמו שריטות שמשאירים טפרים של אריה. בגרסה הפשוטה לא מוותרים על משהו משמעותי מפרטי העיצוב השונים, והרכב זוכה להתייחסות יוצאת דופן מהעוברים והשבים. לא אופייני לרכב במחיר כזה.
תא הנוסעים נראה יוצא דופן ועתידני אפילו יותר מהעיצוב החיצוני. בפיג'ו מכנים את זה בשם i-Cockpit, ואכן, כמו במטוס, כל המחוונים והפקדים, יחד עם קונסולה מרכזית מאוד גבוהה, יוצרים סוג של "עטיפה" מסביב לנהג.
הסידור שבין ההגה הנמוך למחוונים שנמצאים על מעין "מדף" מסתדר קצת פחות טוב מבדגמים קודמים של פיג'ו, לפחות לדעתי. ההגה לא יוצא מספיק רחוק ומאלץ תנוחת ישיבה קצת קרובה וקצת גבוהה מדי. מצד שני, אפשר לראות את כל מכסה המנוע. זה נותן תחושה של ישבה בג'יפ ומקל על התנהלות במקומות צפופים.
אל מול הנהג ניצב המסך המתוחכם שהופך את לוח המחוונים למעין מסך מולטימדיה. מדובר בגימיק חביב למדי שמאפשר שליטה על כל מחווני הנסיעה ומלווה בגרפיקה מקסימה. ועדיין, הוא לא מושלם. התפעול שלו לא מספיק אינטואיטיבי והוא לא מאפשר לשלוט מלוח המחוונים על מערכת המולטימדיה והניווט. באודי עשו את זה קצת יותר טוב.
את רוב המערכות תוכלו לתפעל ממסך המגע המרכזי. במקום מסך בית בפיג'ו סידרו את כל תחומי השליטה במעין פסנתר של פקדים מתחת למסך. כמות הפקדים בלבלה חלק מהנהגים אבל היא הופכת את הגישה לכל מערכת ליותר פשוטה. זה עדיין לא הפחית משמעותית את כמות הצעדים הנדרשים כדי לבצע את מה שניתן לבצע ברכב אחר ע"י כפתור פשוט שנמצא בדשבורד.
מעבר לעובדה שהכל נמצא במסך המגע, מפרט האבזור סביר לגמרי. יש בקרת אקלים, דיבורית בלוטות', בקרת שיוט ועוד. הרכב מגיע עם "מוביל-איי", אך אנחנו תמיד מעדיפים מערכות בטיחות שמוטמעות ברכב עצמו. פריט האבזור המשמעותי היחיד שחסר היא מצלמת הרוורס. נכון שישנם חיישני נסיעה לאחור, אך הפיג'ו מאוד גבוהה ויש לה חלון אחורי קטן, ולמרות החיישנים - מצלמה תוסיף הרבה לתחושת הביטחון.
ברכב יש כמויות בלתי נתפסות של תאי אחסון והגודל שלהם עצום. בין המושבים יש תא עמוק מאוד, מתחת לקונסולה יש עוד אחד ובדלתות יש תאים מכובדים.
המושבים מקדימה רכים ולא מספיק תומכים בגוף, אבל הם נוחים. המרווח טוב לנהגים בכל גודל וגם לנוסעים לא חסר מקום. כשאומרים נוסעים, הכוונה גם לאלו שמאחור. לשני נוסעים יש מספיק מקום כדי להתרווח. למרות שהמימדים של ה-3008 קטנים משל קיה ספורטאז' ולא גדולים בהרבה ביחס לניסאן קשקאי, היא מצליחה להיות יותר מרווחת לשני נוסעים. במקביל גם תא המטען גדול מאוד, 520 ליטרים, והיופי הוא היכולת של הצרפתים לשלב בין מבנה פרקטי לעיצוב מוצלח.
נוחות נסיעה
הכיול הבסיסי של ה-3008 די רך, אך לא רך מדי. ברוב הכבישים, מהירים ועירוניים, הרכב הצרפתי מצליח לשמור על הנוסעים רחוק ממהמורות שונות. המהמורות עדיין שם, והם עוברות לתא הנוסעים אבל בדרך כלל אחרי סינון טוב. ככל שהמהמורות נעשות יותר חדות, וכאשר המתלה צריך להתמודד עם מספר עולה של בורות ושברי אספלט, כך יורדת רמת הנוחות. המתלים מעבירים תחושה שהעומס גדול מדי ושאין להם מספיק זמן לטפל בכל מה שהכביש זורק עליהם. בכבישים מסוימים בתוך ערים מסוימות, ה-3008 כבר התחילה לקפץ בצורה מוחשית.
אחת החוויות הכי נעימות היא נסיעה ארוכה בכביש באיכות ממוצעת ומעלה. הרוח לא ממש מצליחה להיכנס ל-3008 וגם הצמיגים לא מעבירים יותר מדי רעש פנימה. למעשה, את הרעש העיקרי שומעים כשעוצרים - אז רעש המנוע נוכח.
מנוע ותיבת הילוכים
זה מכיוון שלפיג'ו 3008, בגרסתה הבסיסית, יש מנוע דיזל. רכב פנאי עם מנוע דיזל הוא לא עניין מקובל בישראל, בטח שלא כגרסת הכניסה לדגם.
המנוע מפיק 120 כוחות סוס מנפח של 1,600 סמ"ק. ההספק הזה מגיע ב-3,500 סל"ד ואת שיא המומנט (30.6 קג"מ) מקבלים ב-1,750 סל"ד. אם אתם מבינים טיפה בצד הטכני אתם יכולים להבין איך המנוע הזה מתקדם. לפיג'ו יש מומנט מאוד מכובד, ומרגישים את זה היטב מעל ל-1,500 סיבובי מנוע לדקה. בתוך רצועת הכוח המנוע מצליח להזיז את הרכב באופן זריז ואפקטיבי קדימה. ככל שהמחט עוברת את נקודת שיא ההספק כך הכוח נעלם והמנוע פחות שש לטפס מעלה.
תיבת ההילוכים לא מאוד מהירה אבל חלקה מספיק. עם נסיעה יום יומית ה-3008 מסתדר בקלות. עקיפות בעליות הוא יעשה בקלות, אבל רק כשהמהירות לא גבוהה מדי, ואם השטח לצורך העקיפה לא קצר מדי.
על המחסור היחסי בכוח מפצה הרכב הצרפתי בצריכת דלק פנומנאלית. בימי המבחן, שלא היו עמוסים אבל הצריכו הרבה נסיעות, עמדה צריכת הדלק הסופית על כ-15.5 ק"מ לליטר. מדובר בנתון טוב ב-50% פחות או יותר מג'יפונים מקבילים במחיר המצוידים במנועי בנזין.
התנהגות כביש
כשנכנסים לכבישים מפותלים ומתחילים להעלות את קצב הנסיעה, הפיג'ו מתחילה להתגלות כ... פיג'ו. המתלים אולי קצת רכים ויש רכינת מרכב מורגשת למדי, אבל כל הסיפור הזה פשוט הולך לטובת ה-3008.
האחיזה גבוהה ויחד עם הגה קטן ומדוייק הרכב פשוט מהנה לנהיגה. הוא מעביר משקל בקלות יחסית והרכות שלו מאפשרת לגלות, בקלות, איפה נמצאות מגבלות האחיזה. רק כשהקצב עולה למהירויות של נהיגת ראלי הפיג'ו ירים ידיים ויפרוש. שם הוא כבר מתנדנד מדי וקשה לשלוט בגוף. אך אל דאגה, הסיכוי שתגיעו למקומות הללו איתו קטן מהסיכוי שתגיעו לירח עד גיל 21. עברתם את הגיל? אז הכל יהיה בסדר.
סיכום
תוצאות המבחן עשויות להפתיע. הגרסה החלשה והפשוטה ביותר של ה-3008 עשוייה להיות גם הגרסה הטובה ביותר בהיצע, ולבטח המשתלמת ביותר. ה-3008 נראית נהדר, מאובזרת במידה מספקת, מרווחת מאוד בלי להיות ענקית, מציעה נוחות סבירה רוב הזמן ויש לה יחידת הנעה חסכונית במיוחד.
היא תתאים למי שנוסע הרבה ורוצה ג'יפון, אבל לא מתכנן לסחוט את הדוושה בכל יציאה מרמזור, ובאותו זמן היא תתאים למי שנוסע בעיר – כל עוד הכבישים שם לא נראים כמו מכתשים בירח. וכל העסק הזה מגיע במחיר מהנמוכים בקטגוריה.
לדגמי פיג'ו בישראל -
פיג'ו למאמר זה התפרסמו 6 תגובות