פיג'ו 2008 אמורה הייתה להיות הרכב המודרני ביותר בהיצע של החברה הצרפתית. גם פיג'ו, כמו שאר יצרניות הרכב, חזתה בהצלחה המדהימה של ניסאן ג'וק וגם הם רצו מכונית פנאי קטנה. במהלך תקופת הפיתוח עוד לא עמדו לרשות המהנדסים מנועי שלושת הצילינדרים המוגדשים ותיבת הילוכים אוטומטית איכותית. הפיתרון היה, כמו ברכבים אחרים של פיג'ו-סיטרואן, שימוש במנוע ותיבת הילוכים מיושנים יותר שיהיו ה"אצבע בסכר" עד להגעת מנוע הטורבו הקטן ותיבת ההילוכים המודרנית אי שם במהלך מתיחת פנים עתידית. לצרפתים זה לא ממש מזיז. אנשים באירופה נוהגים ברכבים בעלי תיבה ידנית גם אחרי שהם מסיימים את לימודי הנהיגה. בישראל, לעומת זאת, החוק הבלתי כתוב קובע שרגל שמאל חייבת לשהות ללא כל תנועה מרגע הכניסה לרכב ועד לצאת הנהג, ולכן הביצועים וצריכת הדלק של הגרסה האוטומטית הם עניין מהותי כששוקלים האם לרכוש את ה-2008 או להעדיף את אחת המתחרות.
עיצובה-2008 התחילה את חייה בתור קונספט מבריק (לטעמו של הח"מ). התוצאה הסופית מרשימה הרבה פחות לטעמי, אבל בסביבה האורבנית הרבה אנשים מזהים שרכב הפנאי הקטן של פיג'ו הוא לא גרסת סטיישן של ה-208 אלא יותר ג'יפון אופנתי. אולי זה בזכות מרווח גחון יותר גדול, פסי הגגון או העיצוב הנפוח של האחוריים. בכל מקרה, במבחן הרחוב הפיג'ו הצליחה לקבל ציון די גבוה.
תא הנוסעיםבפיג'ו החליטו ללכת בדור האחרון של הרכבים שלהם על סביבת נהג חדשה וחדשנית. ההגה ניצב על מפלס אחר מלוח המחוונים, הוא קטן מאוד, קרוב יותר לנהג ובעל יכולת להתכוונן רחוק החוצה וללא קשר ללוח המחוונים. תנוחת הישיבה שמתקבלת שונה מאוד ממה שאנחנו רגילים. אפשר לשבת מאוד רחוק מהשמשה הקדמית ועדיין להחזיק את ההגה קרוב לגוף ולשלוט היטב על הרכב. באופן אישי אני חושב שמדובר בקונספט מצויין ונוח, והמושבים הנוחים רק מחזקים זאת. מצד שני, לוקח זמן להתרגל לעניין ולא כולם אוהבים את זה.
שדה הראיה תלוי בגובה המושב. במצבו הבסיסי לא תרגישו גבוהים בהרבה ביחס למכונית משפחתית, אולם אם תגביהו את המושב בהחלט מתקבלת תחושה של נהיגה ברכב פנאי מעט גבוה מהמקובל. אז גם תגלו שגג השמש הפנוראמי הענק גוזל ממרווח הראש ונהגים גבוהים יאלצו לוותר על התענוג. המרווח גם לרגלים וגם לראש בשאר המושבים מצויין. בשורה השנייה שני מבוגרים ימצאו לא מעט מקום לרגליים אבל לאור העובדה שכמו הרבה דוגמניות גם ה-2008 מאותגרת לרוחב, המרווח לשלושה אנשים מבוגרים או מושבי ילדים יהיה מאוד גבולי.
.jpg "פיג'ו 2008")
העיצוב של תא הנוסעים נפלא, ממש כמו ב-208, ובמרכז הקונסולה יש מסך מגע גדול ונגיש. המסך הוא בסיס למערכת מולטימדיה מתקדמת הכוללת כניסות לנגני שמע, דיבורית בלוטות' חיישני רוורס (ברכב המבחן) ועוד. רשימת האבזור ממשיכה להרשים בכל גרסה שאינה הבסיסית ביותר. יש מראות מתקפלות חשמלית, בקרת שיוט וחישוקי מגנזיום. גג השמש הפנוראמי, שמגיע כאופציה, מכניס המון חום לרכב גם כשהכיסוי (הלא יעיל) סגור לגמרי. איכות החומרים טובה ביחס למקובל בקבוצה ואיכות ההרכבה נותרה מצויינת למרות שרכב המבחן נסע למעלה מ-15,000 ק"מ.
תא המטען לא מציע נפח מדהים על הנייר, רק 350 ליטר, אך מבנהו מרובע וקל לסדר בו את הציוד. יש גם פסי פלסטיק ונקודות עיגון שתורמים לשימושיות. אנחנו הצלחנו להכניס כמות גדולה של ציוד טיולים ללא מאמץ יוצא דופן.
נוחות נסיעהמבחן השוואתי שביצענו לקטגוריה לאחרונה חשף עובדה מצערת: מכוניות הפנאי הקטנות הן חבורה של מכוניות לא ממש נוחות. ה-2008 מצליחה להציע נוחות נסיעה גבוהה ביחס לזכור לנו מאחיותיה לקטגוריה, ועדיין ה-2008 לא תתחרה עם מכוניות סאלון באופן שבו היא מטפלת בכביש. על מהמורות חדות או פסי האטה גדולים היא תקפץ ותחבוט אולם הכיול הרך יחסית מחזיר דיבידנד על רוב סוגי השיבושים בעיר. מחוץ לעיר היא יכולה להתנדנד על גלים גדולים או לזוז בחוסר נוחות, אבל זה עניין נדיר ששמור לכבישים ממש לא טובים. בידוד הרעשים לחילופין לא מצליח להיות טוב ורק בכבישים איכותיים יחסכו מכם רעשי הכביש והמנוע.
.jpg "פיג'ו 2008")
מנוע ותיבת הילוכיםאם כבר מדברים על מנוע, אז ה-1.6 על 120 סוסיו מציע ביצועים סבירים למדי. מרגע שהוא חוצה את קו ה-4,000 סל"ד הוא מתחיל להיות נחוש ומציע קצת פאנצ'. מתחת לשם הוא מרגיש אנמי כמו הדוגמנית הצרה מהסעיפים הקודמים. האשמה לא תלויה בו. האשמה היא כל כולה של תיבת ההילוכים המיושנת. לאחרונה נמצא שלד של דינוזאור בארגנטינה ולא הייתי מתפלא אם היו מוצאים לצידו גם את שרידיה של תיבת ההילוכים הזו. 4 הילוכים יש לה, שזה שניים פחות מהסטנדרט המקובל כיום. אבל מילא זה, התיבה חושבת יותר מדי ולא פעם מחליטה שגם הילוך רביעי הוא לוקסוס לא נחוץ. או אז צריך לעבור למצב ידני ולשכנע אותה בעדינות לעבור להילוך הבא. מכיוון שיש רק ארבעה הילוכים, יחסי ההעברה ארוכים יותר מארוחה משפחתית אצל החמות והמנוע מתקשה להגיע לתחום היעיל שלו. שהוא שם, דרך אגב, הוא עושה עבודה לא רעה - אבל עדין ה-2008 תתקשה לעמוד בקצב של מרבית מתחרותיה.
צריכת הדלק לפיכך, תלויה לחלוטין באופן בו מחליטים לנהוג. שיוט מאוד רגוע במהירויות חוקיות לחלוטין יובילו לצריכת דלק סבירה שתעמוד על 13 או 14 ק"מ לליטר. ברגע שהכבישים יהפכו מאתגרים ותלולים יותר, או כשהצרפתיה תבלה יותר בעיר, כך צריכת הדלק תלך ותהיה פחות מוצלחת. ממוצע של 10 ק"מ לליטר יהיה הגיוני. בנסיעת המבחן שנעשתה בעיקר בתנאים בין עירוניים צריכת הדלק עמדה על כ-12 ק"מ לליטר.
התנהגות כבישאחרי הפסקה של כמה שנים, פיג'ו חזרה לאחרונה לייצר מכוניות שמחייכות גם לנהג. ה-208 וכמובן שגרסת ה-GTI הצליחו להחזיר עטרה לראשו של האריה, וה-2008 גם היא בכיוון. לא מדובר במכונית נהיגה חדה ועליזה כמו הג'וק, אבל כמכלול הצרפתיה יודעת את הצעדים הבסיסיים. ההגה אמנם קל מאוד בעיר, אך הוא מתקשח ככל שהמהירות עולה ובנהיגה דינאמית הוא מאוד מדוייק ואפילו מציע טיפת משוב. בנוסף הרפייה של דוושת התאוצה או העברת משקל ברורה באמצעות הבלם תכניס את האף בחדות לפניה. הזנב לא ממש שמח וגם החזרה ממצבים מאוד קיצוניים לא תמד פרוגרסיבית, אבל עזבו. ללוחם הנדסה אחרי שבוע בשדה מוקשים יש יותר אצבעות מנהגים שבאמת ירכשו את הפיג'ו למטרות אלו.
.jpg "פיג'ו 2008")
סיכוםפיג'ו 2008 מצליחה להיות מכונית מאוד שלמה. העובדה שמדובר במכונית נוחה יחסית תקסום להרבה רוכשים, וגם תא הנוסעים המקסים והעיצוב המוצלח (לדעת רבים) יסייעו לה באולם התצוגה. יחידת ההנעה היא בהחלט נקודת תורפה שתפריע למי שנוסע הרבה וצריך צריכת דלק טובה או ביצועים נמרצים. לעומת זאת, למי שמתכנן בעיקר שיטוטים בעיר ולא מתכנן לנסוע קילומטראז' משמעותי, הפיג'ו מציעה חבילה טובה מאוד.
צפייה בתוכן פיג'ו 2008 אוט' - מבחן רכב
לדגמי פיג'ו בישראל -
פיג'ו למאמר זה התפרסמו 5 תגובות
.jpg "פיג'ו 2008")
